המשך
 
האם המתווה בכלל ישים?
 
לא. מלבד אלה שסגרו את הדיל הפוליטי, כל אנשי המקצוע לא מבינים כיצד יהיה ניתן ליישם אותו. חלקם מזהירים מכאוס מוחלט בשידורי החדשות בשידור הציבורי, שעלולים להביא אף להשבתתם. כולם מסכימים שלא יהיה ניתן בתוך חודש וחצי ליישם שינויים כה מרחיקי לכת.
 
למשל, מספר העובדים בתחום החדשות: תקן העובדים הנוכחי בחטיבת החדשות של התאגיד הוא 361 עובדים. בהסכם נקבע כי לא תהיה כל חריגה בתקציב ובמספר התקנים של חטיבת החדשות של התאגיד. כלומר, עובדי החדשות של רשות השידור יחויב להתאים את עצמם למסגרת הפעילות של התאגיד.
 
אלא שברשות השידור מועסקים בתחום החדשות (כולל ערוץ 1, רשת ב' וערבית, וכולל מחלקת דיגיטל בחדשות) יש 450–500 עובדים. כלומר, תוך חודש וחצי ייאלצו ראשי רשות השידור למצוא מתווה שבו מפוטרים כ–150 עובדי חדשות, ואילו הנותרים ממשיכים להפעיל את תחום החדשות בתאגיד.
 
מקורות רבים טענו כי זו משימה בלתי־אפשרית, אלא אם מעלים את מספר התקנים בעלות נוספת של עשרות מיליוני שקלים. המתווה מניח גם שכל עובדי החדשות ברשות השידור יסכימו להוריד כמעט 40% משכרם ולעבוד בתקן של עובדי התאגיד. "אין סיכוי שיהיו הסכמות על רמות השכר לפחות עד ינואר", אמר מקור המעורה בפרטים.
 
גם סוגיית כישורי העובדים ככל הנראה לא עלתה לדיון. לתאגיד גויסו עובדים לתקנים מיוחדים של כתבים שישמשו בשלוש פלטפורמות בו זמנית — טלוויזיה, רדיו ודיגיטל. תקנים אחרים הם לכתבים שהם גם עורכים. ברשות השידור אין תקנים כאלה כיום, ואין כוח אדם שהוכשר והותאם לכך. כיצד יהיה ניתן להשתמש בתקני התאגיד לעובדי רשות השידור שלא הוכשרו לכך? "זו בדיחה רעה", אמר מקור המעורה בפרטים.
 
בנוסף, במבנה הנוכחי יהיו שני תאגידים, זה לצד זה — האחד האחראי על חדשות, והאחר על שאר השידורים. מנגנון פעילות כזה, אומרים כל המקורות המעורים בדבר, הוא מתכון בטוח למאבקי סמכויות, אי־הסכמות — ובעיקר כאוס.
 
מתכנני המתווה ראו לנגד עיניהם את מנגנון הפעילות בשידור המסחרי, שבו גופי השידור (למשל קשת ורשת) שולטים בחברת החדשות של ערוץ 2. אלא שבשידור המסחרי ההיררכיה ברורה: גופי השידור שולטים בחברת החדשות ובעלי רוב בדירקטוריון של חברת החדשות. ואילו במודל הנוכחי של שני תאגידי השידור הציבורי, תאגיד "כאן" הקיים ותאגיד החדשות החדש, אין מנהל אחד שאחראי על קבלת החלטות בערוץ — למשל שיבוץ תוכניות, החלטות לגבי פריצות לשידור. "מנגנון שבו שני גופים פועלים במקביל בערוץ אחד ללא סמכות אחת המקבלת החלטות לא קיים ולא אפשרי תפקודית", אומרים מקורות בתחום.
 
כמה עובדים יפוטרו?
 
הפשרה הזאת לא הועילה במאומה להקטנת מספר המפוטרים הכולל. עד כה היו אמורים כ–600 עובדים מרשות השידור לפרוש, מתוך כ–1,050 עובדים ברשות השידור כיום (כ–450 עובדים מהרשות היו אמורים גם כך להיקלט בתאגיד "כאן"). כעת, בעקבות מעבר עובדי רשות השידור לתאגיד החדשות, המספר יופחת ככל הנראה ב–100–200 עובדים. מנגד, כל עובדי חטיבת החדשות בתאגיד כאן, כ–150 עובדים, יפוטרו גם הם.
 
בעוד מסלול הפיטורים ברשות השידור ברור ומוסכם, בתאגיד השידור "כאן" רוב העובדים עזבו את מקומות עבודתם הקודמים, ונשכרו לתאגיד רק בשנה האחרונה. לעובדים אין הסכמי פרישה ואין הסכם קיבוצי, ולא ברור מה תהיה עלות הפרשתם.
 
לא ברור כיצד ינהג יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. עובדי התאגיד מאוגדים גם הם בהסתדרות, והוא לכאורה אמור להגן עליהם. באב"ד טען כי הדיל הנוכחי מתואם עם ניסנקורן, אך עד כה ניסנקורן לא הבהיר כיצד הוא מתכוון לפעול. אם הוא יביע התנגדות לפיטורים ההמוניים של עובדי התאגיד, המתווה עלול להיכשל.
 
האם המתווה החדש יעלה יותר?
 
בוודאי. אנשי המקצוע עדיין לא סיימו לערוך את החישובים השונים, אבל מדובר ככל הנראה בהפסד מיידי של לפחות 100 מיליון שקל, ועלות שנתית נוספת לשידור הציבורי של עשרות מיליוני שקלים. אמנם במשרד האוצר טוענים כי הושג סיכום עם משרדי ראש הממשלה והתקשורת שעלות המתווה לא תהיה גדולה מהתקציב הנוכחי — אך זו הערכה שנראית שגויה, בלשון המעטה.
 
ראשית, עלות הפשרה תגדיל בסופו של דבר בעשרות במיליוני שקלים בשנה, ואפילו מעבר לכך, את ההוצאה הממשלתית לתאגיד "כאן" ולתאגיד החדשות — בשל פעילותם של מנגנונים כפולים. למשל, הנהלה כפולה, מטה ופונקציות רבות נוספות (ללא כל סיבה עניינית, צריך להודות). כמו כן, עלות נוספת נובעת מהצורך להגדיל משמעותית בכ–100 תקנים את מצבת כוח האדם בתאגיד החדשות כדי להתאימו למצב הנוכחי ברשות השידור.
 
מלבד זאת, שולמו עד כה כספים מיותרים שיושלכו לפח. למשל, כ–55 מיליון שקל ששולמו בעבור משכורות לאנשי חטיבת החדשות, שיפוטרו כעת. עלויות הפרישה שלהם עדיין לא נקבעו, וזו תהיה עלות נוספת (עלות הפרישה של עובדי רשות השידור לא תפחת, שכן כל עובדי הרשות — גם אלה שעוברים לתאגיד החדש — מקבלים את תנאי פרישה מלאים).
 
התאגיד הספיק גם לחתום על שורה של חוזים בסכום של כ–30 מיליון שקל על הפקות שונות, וייאלץ לשלם כנראה עד השקל האחרון, בעוד לפי המתווה הנוכחי לא יהיה כל שימוש בהפקות אלה. המתווה גם לא מתייחס לשורת הוצאות ענק אחרות שהתאגיד כבר הוציא, וכעת לא ברור מה ייעשה בהם. התאגיד השקיע עשרות מיליוני שקלים בבינוי אולפנים זמניים במודיעין, בתל אביב ובירושלים — שכעת כנראה לא יהיה כל צורך בהם.
 
האם המתווה יעמוד במבחן משפטי?
 
מנדבליט הבהיר לנתניהו בשיחות עמו כי גם המתווה הנוכחי "לא חף מקשיים משפטיים", אך הוא יגן עליו בבג"ץ, שכן הוא לא מוצא בו בעיות חוקתיות. הבעיה המרכזית היא ככל הנראה חוסר היכולת לנמק בבג"ץ מה עומד מאחורי המהלך הפתאומי לפרק חטיבת חדשות שהוקמה על פי חוק, ולהגיב לטענה כי מדובר במהלך שסובל מחוסר סבירות קיצוני. "זה חוק פרסנולי לגמרי. להוציא מידי עומר וקובלנץ את החדשות ולהעביר לבר ציון", אמר מקור המעורה בפרטים. "זה יהיה רע מאוד בבג"ץ".
 
ככל הנראה המדינה תטען כי יש סיבה להמשיך להשאיר את עובדי רשות השידור, מכיוון שהם מנוסים ובקיאים יותר בשידור ציבורי, אך עמדה זו מנוגדת לחוות דעת מקצועיות ולמסקנות של ועדת לנדס שדנה בנושא.
 
סוגיות נוספות שיעלו לדיון יהיו קשורות כמובן לפגיעה חופש הביטוי ומניעת השידורים של הגוף החדש. סוגיית העובדים תהיה גם היא מרכזית. כ–150 עובדי החדשות בתאגיד "כאן" יפוטרו חודשים ספורים לאחר שנשכרו בצעד בלתי־מוסבר. בעוד רשות השידור נסגרה כחלק מרפורמה ועובדיה פוטרו ממילא, במקרה הנוכחי העובדים מפוטרים — צעד דרסטי שייטען לגביו כי נעשה ללא תכלית ראויה, שלא מטעמים כשרים, ענייניים ולגיטימיים.
 
http://www.themarker.com/news/politics/1.3974049