אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
כאן סוגרים
- פותח הנושא d1f2
- פורסם בתאריך
עובדי התאגיד יפגינו בת"א: "זו השתלטות על העיתונות החופשית"
אנשי ארגון העיתונאים וועד עיתונאי התאגיד יפגינו הערב (שבת) מול קריית הממשלה בתל אביב, בעקבות מתווה הפשרה שהושג בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למשרד האוצר. "נתכנס כדי למחות נגד הניסיונות של הממשלה להשתלט על העיתונות החופשית בישראל ועל השידור הציבורי בפרט. אנו קוראים לעיתונאים, יוצרים, ארגונים חברתיים וכל אזרח שאכפת לו להצטרף אלינו", נכתב בדברי הנציגים.
 
במסגרת הסיכום של נתניהו ומשרד האוצר, יוקם תאגיד נפרד לחדשות ולאקטואליה, במנותק מהתאגיד הקיים, וחטיבת החדשות הנוכחית של התאגיד תפורק. רשות השידור הקיימת תמשיך לשדר את החדשות עד להקמת החטיבה החדשה. ביום חמישי, לאחר שפורסם דבר המתווה, מחו עובדי התאגיד מחוץ לקריית הממשלה בתל אביב, שיבשו את התנועה וניסו לחסום את צומת עזריאלי הסמוך למקום.
 
אמש נחשף בחדשות 2 כי כחלון אמר לנתניהו בדיונים לפתרון המשבר: "אתה לא מפחיד אותי, אני אאבד שניים או שלושה מנדטים - אתה כבר לא תהיה ראש ממשלה". לפי הפרסום, בשיחות אמר נתניהו לכחלון כי "כבר הלכתי לבחירות על 'ישראל היום'", והזכיר את המשבר שהביא לפירוק ממשלתו הקודמת ב-2015.
 
http://news.walla.co.il/item/3053639
אנשי ארגון העיתונאים וועד עיתונאי התאגיד יפגינו הערב (שבת) מול קריית הממשלה בתל אביב, בעקבות מתווה הפשרה שהושג בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למשרד האוצר. "נתכנס כדי למחות נגד הניסיונות של הממשלה להשתלט על העיתונות החופשית בישראל ועל השידור הציבורי בפרט. אנו קוראים לעיתונאים, יוצרים, ארגונים חברתיים וכל אזרח שאכפת לו להצטרף אלינו", נכתב בדברי הנציגים.
 
במסגרת הסיכום של נתניהו ומשרד האוצר, יוקם תאגיד נפרד לחדשות ולאקטואליה, במנותק מהתאגיד הקיים, וחטיבת החדשות הנוכחית של התאגיד תפורק. רשות השידור הקיימת תמשיך לשדר את החדשות עד להקמת החטיבה החדשה. ביום חמישי, לאחר שפורסם דבר המתווה, מחו עובדי התאגיד מחוץ לקריית הממשלה בתל אביב, שיבשו את התנועה וניסו לחסום את צומת עזריאלי הסמוך למקום.
 
אמש נחשף בחדשות 2 כי כחלון אמר לנתניהו בדיונים לפתרון המשבר: "אתה לא מפחיד אותי, אני אאבד שניים או שלושה מנדטים - אתה כבר לא תהיה ראש ממשלה". לפי הפרסום, בשיחות אמר נתניהו לכחלון כי "כבר הלכתי לבחירות על 'ישראל היום'", והזכיר את המשבר שהביא לפירוק ממשלתו הקודמת ב-2015.
 
http://news.walla.co.il/item/3053639
פרשת התאגיד - מה השיג נתניהו, כמה זה יעלה, ומה יקרה עכשיו
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון צפויים לקדם השבוע את יישום המתווה לשידור הציבורי, שכולל את פירוק חטיבת החדשות של תאגיד השידור החדש, "כאן", והחזרת החדשות לידי רשות השידור. ניתוח המתווה מעלה כי הדיל הפוליטי של נתניהו וכחלון יאפשר למקורבי ראש הממשלה שליטה בשידור הציבורי — ואף יעלה הרבה יותר לקופה הציבורית, בניגוד להתחייבויותיו הקודמות של כחלון, שהצהיר כי לא יאפשר מתווה שידרוש עלויות נוספות. מעבר לכך, הדיל ייצור כאוס מוחלט בשידורים. אלה התשובות לשאלות הבוערות בעקבות הדיל על השידור הציבורי.
 
מה רצה נתניהו?
 
מאז הודיע ש"התאגיד חמק לי בצוק איתן", היה ברור שנתניהו יעשה הכל כדי לרסק את הסיכוי לרפורמה משמעותית בשידור הציבורי. אחרי שנתניהו איים בבחירות, התחיל משא ומתן מרתוני עם כחלון.
 
בדיונים הרבים בשבוע שעבר, נתניהו דרש לסגור לחלוטין את התאגיד ו"לשקם את רשות השידור", או לכל הפחות להדיח את ראשיו ולאפשר לו למנות אנשים שקרובים אליו. מנגד, כחלון התעקש על עלייתו של התאגיד לאוויר במועד.
 
כשנתניהו נתקל בהתנגדות, הוא הציב מטרה חדשה לנגד עיניו: חיסול חטיבת החדשות של התאגיד. חטיבת החדשות הוקמה בתקציב של 160 מיליון שקל, והיתה אמורה להיות תחום הליבה של התאגיד. בפגישות הרבות שהתקיימו, נתניהו נקב בשמותיהם של האנשים שמנהלים את התאגיד, ציין את תוכנית התחקירים שעומדת להיות משודרת בו — ודרש להשתיק את קולם. נתניהו רצה שרשות השידור הישנה, החבוטה והכנועה, תמשיך לשלוט בשידור הציבורי. הוא אכן השיג זאת.
 
מה יקרה החל ב-15 במאי?
 
בעיקרי הרפורמה אין לכאורה שינוי. רשות השידור תיסגר סופית ב–15 במאי (דחייה של שבועיים מהמועד שנקבע עד כה) — וכל עובדיה יפוטרו. תאגיד השידור "כאן" יתחיל לפעול, אבל תחת סמכותו יהיו רק שידורים שאינם חדשות: תוכניות דרמה ובידור, ותחנות הרדיו כמו רשת ג' ו–88FM.
 
במקביל, יוקם תאגיד חדשות נפרד, שיספק את כל שידורי החדשות לטלוויזיה ולרדיו של התאגיד. עובדי תאגיד החדשות יהיו העובדים הנוכחיים שעוסקים בחדשות בטלוויזיה וברדיו ברשות השידור — שתיסגר.
 
אחרי התסבוכת הזאת, בשורה התחתונה, המתווה מפרק בפועל את חטיבת החדשות של תאגיד "כאן", ומחזיר במקומה את אנשי רשות השידור. לפי המתווה, כל אנשי חטיבת החדשות של התאגיד יפוטרו, ובהם ברוך שי, שהגיע רק באחרונה כדי לנהל את החטיבה. גם מגישים כמו קלמן ליבסקינד, אסף ליברמן ועיתונאים כמו שאול אמסטרדמסקי — כולם ימצאו את עצמם בחוץ.
 
בעקבות התעקשות של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, תאגיד החדשות יפעל על פי כללי ממשל תאגידי הדומים לתאגיד "כאן". כלומר, מינוי הבכירים בתאגיד החדשות יהיה באמצעות ועדת איתור בראשות שופט, שאמורה ליצור חיץ בפני הדרג הפוליטי.
 
מתי תמונה המועצה?
 
מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד התחייב כי בתוך חצי שנה, אבל בהסתמך על ניסיון העבר, ניתן יהיה למשוך את מינוי המועצה והמנהלים החדשים במשך שנים. למשל, החוק להקמת תאגיד כאן נחקק ב–2014 — אך בחלוף שלוש שנים התאגיד עדיין לא התחיל לשדר. בינתיים, מי שישלוט בחדשות ברשות השידור, יהיה מקורבו של נתניהו, ברי בר ציון. בר ציון מונה למנהל המיוחד של רשות השידור תחת כונס הכנסים הרשמי, וכיהן כיועץ במשרד האוצר תחת נתניהו.
 
הדיל בין נתניהו לכחלון על תאגיד החדשות יוצר למעשה גוף תקשורת חדש, המבוסס על אנשי רשות השידור ועל מבנה ניהול זמני שעשוי להתקיים לתקופה ארוכה מאוד — וגם הופך את תאגיד "כאן" לגוף נכה, שיעסוק רק בענייני בישול, בידור, אופנה וטבע. מנהלי התאגיד, היו"ר גיל עומר והמנכ"ל אלדד קובלנץ, אמנם לא יודחו, אך הם נושלו מכל סמכות בתחום הליבה — החדשות.
 
כדי להעביר את המתווה בחקיקה, הכנסת תתבקש לאשר ביום רביעי בשלוש קריאות הצעת חוק לדחייה בשידורי התאגיד עד ל–15 במאי. הצעת החוק בעניין צפויה לעבור לוועדה מיוחדת בראשות יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), שתאשרה באותו היום. יתר השינויים יוכנסו בחקיקה עד ה–15 במאי.
 
מי סגר את הדיל?
 
בדיונים בין הצדדים, שבהם השתתפו גם מנדלבליט ונציגיו, שר התיירות יריב לוין, באב"ד ומנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, הועלו הצעות שונות. למשל, הוצע שהתאגיד יוקם בלי מחלקת חדשות — אך הצעה זו נדחתה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט.
 
בכל הדיונים שהתקיימו לא השתתף אף אחד מאנשי המקצוע שעוסקים בסוגיית השידור הציבורי בשנים האחרונות. כל הפקידים שהובילו את ניסיונות הרפורמה ברשות, ולאחר מכן הובילו את הקמת התאגיד, נותרו מחוץ למשא ומתן. אנשי האוצר, אגף התקציבים והממונה על השכר מודרו מהדיונים, וכך גם הדרג המקצועי במשרד התקשורת. כמובן, מנהלי תאגיד השידור הציבורי לא הוזמנו כלל לתת חוות דעת או להשתתף בדיונים.
 
מי שסגר את הדיל בסופו של דבר היו פילבר ובאב"ד. השניים עשו הכל כדי להגיע למתווה כלשהו שיאפשר לסגור דיל פוליטי, אבל היכולת שלהם להיות מעורים בפרטים ולהוביל מהלך שיהיה ניתן ליישום מוטלת בספק. מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם אמר בעבר כי הרפורמה ברשות השידור "מלאה חורים יותר מגבינה שווייצרית". המתווה הנוכחי מחורר עוד יותר.
 
מי ישלוט בחטיבת החדשות?
 
התשובה היא כמובן נתניהו. ראש הממשלה ידאג למנות שופט ומועצת תאגיד לפי רוחו, וההערכה היא שהכתבים ואנשי החדשות שייבחרו יתאמו את הקו של נתניהו. מקורות שהיו מעורבים במשא ומתן טענו כי בשיחות, כשנתניהו שמע שתאגיד התקשורת החדש יוקם במתכונת של "כאן", הוא טען שבעוד שנה וחצי עלול להתברר לו ששוב התקבלו עובדים כמו קובלנץ.
 
על פי המתווה שסוכם לבסוף, הסמכות בפועל לשליטה בתחום החדשות תהיה בידי בר ציון. שמו של בר ציון נקשר בכמה אירועים שנויים במחלוקת בעת שכיהן כמנהל בבית החולים ביקור חולים, ולאחר מכן בתוכנית ויסקונסין. התנהלותו שם ספגה ביקורת חריפה מהנהלת משרד התמ"ת בגין כשלים רבים. לאחר מכן ניסה נתניהו למנות את בר ציון לנציב שירות המדינה, אך בעקבות סערה ציבורית הוא נאלץ לפרוש מההתמודדות.
 
נתניהו רדף את אנשי תאגיד השידור משום שטען כי הם מקורבים לאויבו, מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. גם בר ציון עצמו עבד במשך תקופה של כמה שנים ברשת ידיעות אחרונות כמקים ומנהל מקומונים. למרות זאת, נתניהו לא מחשיב אותו כאיש של מוזס.
 
בר ציון יהיה זה שינהל כעת את כל מעבר העובדים מרשות השידור לחטיבת החדשות החדשה בתאגיד. הוא המנהל לששת החודשים הראשונים — עם אפשרות להארכה, שצפוי כי תהיה — עד למינוי המועצה ומנהלים. כלומר, יהיה בכוחו של בר ציון לעצב את פניו של תחום החדשות בשידור הציבורי למשך שנים רבות.
 
בעקבות הביקורת על כך, הודיע ביום שישי משרד התקשורת: "כדי למנוע לזות שפתיים, מבקשים במשרד התקשורת לקבוע בחוק מנגנון פיקוח אחר מטעם כונס הנכסים ובית המשפט, במקום המנהל המפקח מטעם הכנ"ר על רשות השידור, בר ציון. משרד התקשורת פנה למשרד המשפטים בבקשה להמליץ על פתרון משפטי חלופי שיבצע את הפיקוח על ההנהלה המקצועית של תאגיד החדשות בתקופת הביניים עד למינוי הנהלה קבועה".
 
העורך הראשי של שידורי החדשות יהיה העיתונאי צ'יקו מנשה, המשמש כיום מנהל רשת ב', ונבחר גם להיות משנה למנהל חטיבת החדשות בתאגיד. מנשה עצמו הכחיש בציוץ בטוויטר כי היה לו מידע כלשהו על הכוונה למנותו לתפקיד כזה, וגם כלל לא בטוח שהוא יאות לקחת על עצמו את התפקיד.
 
מנשה חזר לרשות השידור בחוזה אישי בתקופת ההנהלה הקודמת, תחת בן מנחם, ומונה לפרשן המדיני של רשת ב'. הוא זוכה להערכה מקצועית רבה בקרב כל הגורמים והקולגות העיתונאיים, בעיקר סביב ניהול מוצלח רשת ב' בעידן המשבר הנוכחי. עם זאת, סימן השאלה היא מה יהיו סמכויותיו בפועל לנהל את חטיבת החדשות ולקבוע מי יהיו העיתונאים שיובילו את השידור הציבורי.
 
עד נובמבר, לפי המתווה, אמורה לקום מועצה חדשה ומנהלים לתאגיד החדשות. אלא שנתניהו עשוי לדחות זאת שוב ושוב, כפי שעיכב את מינויה של מועצת התאגיד במשך שנה שלמה. בנוסף, הוא גם עשוי לדאוג למנות שופט ומועצת תאגיד לפי רוחו.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון צפויים לקדם השבוע את יישום המתווה לשידור הציבורי, שכולל את פירוק חטיבת החדשות של תאגיד השידור החדש, "כאן", והחזרת החדשות לידי רשות השידור. ניתוח המתווה מעלה כי הדיל הפוליטי של נתניהו וכחלון יאפשר למקורבי ראש הממשלה שליטה בשידור הציבורי — ואף יעלה הרבה יותר לקופה הציבורית, בניגוד להתחייבויותיו הקודמות של כחלון, שהצהיר כי לא יאפשר מתווה שידרוש עלויות נוספות. מעבר לכך, הדיל ייצור כאוס מוחלט בשידורים. אלה התשובות לשאלות הבוערות בעקבות הדיל על השידור הציבורי.
 
מה רצה נתניהו?
 
מאז הודיע ש"התאגיד חמק לי בצוק איתן", היה ברור שנתניהו יעשה הכל כדי לרסק את הסיכוי לרפורמה משמעותית בשידור הציבורי. אחרי שנתניהו איים בבחירות, התחיל משא ומתן מרתוני עם כחלון.
 
בדיונים הרבים בשבוע שעבר, נתניהו דרש לסגור לחלוטין את התאגיד ו"לשקם את רשות השידור", או לכל הפחות להדיח את ראשיו ולאפשר לו למנות אנשים שקרובים אליו. מנגד, כחלון התעקש על עלייתו של התאגיד לאוויר במועד.
 
כשנתניהו נתקל בהתנגדות, הוא הציב מטרה חדשה לנגד עיניו: חיסול חטיבת החדשות של התאגיד. חטיבת החדשות הוקמה בתקציב של 160 מיליון שקל, והיתה אמורה להיות תחום הליבה של התאגיד. בפגישות הרבות שהתקיימו, נתניהו נקב בשמותיהם של האנשים שמנהלים את התאגיד, ציין את תוכנית התחקירים שעומדת להיות משודרת בו — ודרש להשתיק את קולם. נתניהו רצה שרשות השידור הישנה, החבוטה והכנועה, תמשיך לשלוט בשידור הציבורי. הוא אכן השיג זאת.
 
מה יקרה החל ב-15 במאי?
 
בעיקרי הרפורמה אין לכאורה שינוי. רשות השידור תיסגר סופית ב–15 במאי (דחייה של שבועיים מהמועד שנקבע עד כה) — וכל עובדיה יפוטרו. תאגיד השידור "כאן" יתחיל לפעול, אבל תחת סמכותו יהיו רק שידורים שאינם חדשות: תוכניות דרמה ובידור, ותחנות הרדיו כמו רשת ג' ו–88FM.
 
במקביל, יוקם תאגיד חדשות נפרד, שיספק את כל שידורי החדשות לטלוויזיה ולרדיו של התאגיד. עובדי תאגיד החדשות יהיו העובדים הנוכחיים שעוסקים בחדשות בטלוויזיה וברדיו ברשות השידור — שתיסגר.
 
אחרי התסבוכת הזאת, בשורה התחתונה, המתווה מפרק בפועל את חטיבת החדשות של תאגיד "כאן", ומחזיר במקומה את אנשי רשות השידור. לפי המתווה, כל אנשי חטיבת החדשות של התאגיד יפוטרו, ובהם ברוך שי, שהגיע רק באחרונה כדי לנהל את החטיבה. גם מגישים כמו קלמן ליבסקינד, אסף ליברמן ועיתונאים כמו שאול אמסטרדמסקי — כולם ימצאו את עצמם בחוץ.
 
בעקבות התעקשות של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, תאגיד החדשות יפעל על פי כללי ממשל תאגידי הדומים לתאגיד "כאן". כלומר, מינוי הבכירים בתאגיד החדשות יהיה באמצעות ועדת איתור בראשות שופט, שאמורה ליצור חיץ בפני הדרג הפוליטי.
 
מתי תמונה המועצה?
 
מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד התחייב כי בתוך חצי שנה, אבל בהסתמך על ניסיון העבר, ניתן יהיה למשוך את מינוי המועצה והמנהלים החדשים במשך שנים. למשל, החוק להקמת תאגיד כאן נחקק ב–2014 — אך בחלוף שלוש שנים התאגיד עדיין לא התחיל לשדר. בינתיים, מי שישלוט בחדשות ברשות השידור, יהיה מקורבו של נתניהו, ברי בר ציון. בר ציון מונה למנהל המיוחד של רשות השידור תחת כונס הכנסים הרשמי, וכיהן כיועץ במשרד האוצר תחת נתניהו.
 
הדיל בין נתניהו לכחלון על תאגיד החדשות יוצר למעשה גוף תקשורת חדש, המבוסס על אנשי רשות השידור ועל מבנה ניהול זמני שעשוי להתקיים לתקופה ארוכה מאוד — וגם הופך את תאגיד "כאן" לגוף נכה, שיעסוק רק בענייני בישול, בידור, אופנה וטבע. מנהלי התאגיד, היו"ר גיל עומר והמנכ"ל אלדד קובלנץ, אמנם לא יודחו, אך הם נושלו מכל סמכות בתחום הליבה — החדשות.
 
כדי להעביר את המתווה בחקיקה, הכנסת תתבקש לאשר ביום רביעי בשלוש קריאות הצעת חוק לדחייה בשידורי התאגיד עד ל–15 במאי. הצעת החוק בעניין צפויה לעבור לוועדה מיוחדת בראשות יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), שתאשרה באותו היום. יתר השינויים יוכנסו בחקיקה עד ה–15 במאי.
 
מי סגר את הדיל?
 
בדיונים בין הצדדים, שבהם השתתפו גם מנדלבליט ונציגיו, שר התיירות יריב לוין, באב"ד ומנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, הועלו הצעות שונות. למשל, הוצע שהתאגיד יוקם בלי מחלקת חדשות — אך הצעה זו נדחתה על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט.
 
בכל הדיונים שהתקיימו לא השתתף אף אחד מאנשי המקצוע שעוסקים בסוגיית השידור הציבורי בשנים האחרונות. כל הפקידים שהובילו את ניסיונות הרפורמה ברשות, ולאחר מכן הובילו את הקמת התאגיד, נותרו מחוץ למשא ומתן. אנשי האוצר, אגף התקציבים והממונה על השכר מודרו מהדיונים, וכך גם הדרג המקצועי במשרד התקשורת. כמובן, מנהלי תאגיד השידור הציבורי לא הוזמנו כלל לתת חוות דעת או להשתתף בדיונים.
 
מי שסגר את הדיל בסופו של דבר היו פילבר ובאב"ד. השניים עשו הכל כדי להגיע למתווה כלשהו שיאפשר לסגור דיל פוליטי, אבל היכולת שלהם להיות מעורים בפרטים ולהוביל מהלך שיהיה ניתן ליישום מוטלת בספק. מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם אמר בעבר כי הרפורמה ברשות השידור "מלאה חורים יותר מגבינה שווייצרית". המתווה הנוכחי מחורר עוד יותר.
 
מי ישלוט בחטיבת החדשות?
 
התשובה היא כמובן נתניהו. ראש הממשלה ידאג למנות שופט ומועצת תאגיד לפי רוחו, וההערכה היא שהכתבים ואנשי החדשות שייבחרו יתאמו את הקו של נתניהו. מקורות שהיו מעורבים במשא ומתן טענו כי בשיחות, כשנתניהו שמע שתאגיד התקשורת החדש יוקם במתכונת של "כאן", הוא טען שבעוד שנה וחצי עלול להתברר לו ששוב התקבלו עובדים כמו קובלנץ.
 
על פי המתווה שסוכם לבסוף, הסמכות בפועל לשליטה בתחום החדשות תהיה בידי בר ציון. שמו של בר ציון נקשר בכמה אירועים שנויים במחלוקת בעת שכיהן כמנהל בבית החולים ביקור חולים, ולאחר מכן בתוכנית ויסקונסין. התנהלותו שם ספגה ביקורת חריפה מהנהלת משרד התמ"ת בגין כשלים רבים. לאחר מכן ניסה נתניהו למנות את בר ציון לנציב שירות המדינה, אך בעקבות סערה ציבורית הוא נאלץ לפרוש מההתמודדות.
 
נתניהו רדף את אנשי תאגיד השידור משום שטען כי הם מקורבים לאויבו, מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. גם בר ציון עצמו עבד במשך תקופה של כמה שנים ברשת ידיעות אחרונות כמקים ומנהל מקומונים. למרות זאת, נתניהו לא מחשיב אותו כאיש של מוזס.
 
בר ציון יהיה זה שינהל כעת את כל מעבר העובדים מרשות השידור לחטיבת החדשות החדשה בתאגיד. הוא המנהל לששת החודשים הראשונים — עם אפשרות להארכה, שצפוי כי תהיה — עד למינוי המועצה ומנהלים. כלומר, יהיה בכוחו של בר ציון לעצב את פניו של תחום החדשות בשידור הציבורי למשך שנים רבות.
 
בעקבות הביקורת על כך, הודיע ביום שישי משרד התקשורת: "כדי למנוע לזות שפתיים, מבקשים במשרד התקשורת לקבוע בחוק מנגנון פיקוח אחר מטעם כונס הנכסים ובית המשפט, במקום המנהל המפקח מטעם הכנ"ר על רשות השידור, בר ציון. משרד התקשורת פנה למשרד המשפטים בבקשה להמליץ על פתרון משפטי חלופי שיבצע את הפיקוח על ההנהלה המקצועית של תאגיד החדשות בתקופת הביניים עד למינוי הנהלה קבועה".
 
העורך הראשי של שידורי החדשות יהיה העיתונאי צ'יקו מנשה, המשמש כיום מנהל רשת ב', ונבחר גם להיות משנה למנהל חטיבת החדשות בתאגיד. מנשה עצמו הכחיש בציוץ בטוויטר כי היה לו מידע כלשהו על הכוונה למנותו לתפקיד כזה, וגם כלל לא בטוח שהוא יאות לקחת על עצמו את התפקיד.
 
מנשה חזר לרשות השידור בחוזה אישי בתקופת ההנהלה הקודמת, תחת בן מנחם, ומונה לפרשן המדיני של רשת ב'. הוא זוכה להערכה מקצועית רבה בקרב כל הגורמים והקולגות העיתונאיים, בעיקר סביב ניהול מוצלח רשת ב' בעידן המשבר הנוכחי. עם זאת, סימן השאלה היא מה יהיו סמכויותיו בפועל לנהל את חטיבת החדשות ולקבוע מי יהיו העיתונאים שיובילו את השידור הציבורי.
 
עד נובמבר, לפי המתווה, אמורה לקום מועצה חדשה ומנהלים לתאגיד החדשות. אלא שנתניהו עשוי לדחות זאת שוב ושוב, כפי שעיכב את מינויה של מועצת התאגיד במשך שנה שלמה. בנוסף, הוא גם עשוי לדאוג למנות שופט ומועצת תאגיד לפי רוחו.
המשך
 
האם המתווה בכלל ישים?
 
לא. מלבד אלה שסגרו את הדיל הפוליטי, כל אנשי המקצוע לא מבינים כיצד יהיה ניתן ליישם אותו. חלקם מזהירים מכאוס מוחלט בשידורי החדשות בשידור הציבורי, שעלולים להביא אף להשבתתם. כולם מסכימים שלא יהיה ניתן בתוך חודש וחצי ליישם שינויים כה מרחיקי לכת.
 
למשל, מספר העובדים בתחום החדשות: תקן העובדים הנוכחי בחטיבת החדשות של התאגיד הוא 361 עובדים. בהסכם נקבע כי לא תהיה כל חריגה בתקציב ובמספר התקנים של חטיבת החדשות של התאגיד. כלומר, עובדי החדשות של רשות השידור יחויב להתאים את עצמם למסגרת הפעילות של התאגיד.
 
אלא שברשות השידור מועסקים בתחום החדשות (כולל ערוץ 1, רשת ב' וערבית, וכולל מחלקת דיגיטל בחדשות) יש 450–500 עובדים. כלומר, תוך חודש וחצי ייאלצו ראשי רשות השידור למצוא מתווה שבו מפוטרים כ–150 עובדי חדשות, ואילו הנותרים ממשיכים להפעיל את תחום החדשות בתאגיד.
 
מקורות רבים טענו כי זו משימה בלתי־אפשרית, אלא אם מעלים את מספר התקנים בעלות נוספת של עשרות מיליוני שקלים. המתווה מניח גם שכל עובדי החדשות ברשות השידור יסכימו להוריד כמעט 40% משכרם ולעבוד בתקן של עובדי התאגיד. "אין סיכוי שיהיו הסכמות על רמות השכר לפחות עד ינואר", אמר מקור המעורה בפרטים.
 
גם סוגיית כישורי העובדים ככל הנראה לא עלתה לדיון. לתאגיד גויסו עובדים לתקנים מיוחדים של כתבים שישמשו בשלוש פלטפורמות בו זמנית — טלוויזיה, רדיו ודיגיטל. תקנים אחרים הם לכתבים שהם גם עורכים. ברשות השידור אין תקנים כאלה כיום, ואין כוח אדם שהוכשר והותאם לכך. כיצד יהיה ניתן להשתמש בתקני התאגיד לעובדי רשות השידור שלא הוכשרו לכך? "זו בדיחה רעה", אמר מקור המעורה בפרטים.
 
בנוסף, במבנה הנוכחי יהיו שני תאגידים, זה לצד זה — האחד האחראי על חדשות, והאחר על שאר השידורים. מנגנון פעילות כזה, אומרים כל המקורות המעורים בדבר, הוא מתכון בטוח למאבקי סמכויות, אי־הסכמות — ובעיקר כאוס.
 
מתכנני המתווה ראו לנגד עיניהם את מנגנון הפעילות בשידור המסחרי, שבו גופי השידור (למשל קשת ורשת) שולטים בחברת החדשות של ערוץ 2. אלא שבשידור המסחרי ההיררכיה ברורה: גופי השידור שולטים בחברת החדשות ובעלי רוב בדירקטוריון של חברת החדשות. ואילו במודל הנוכחי של שני תאגידי השידור הציבורי, תאגיד "כאן" הקיים ותאגיד החדשות החדש, אין מנהל אחד שאחראי על קבלת החלטות בערוץ — למשל שיבוץ תוכניות, החלטות לגבי פריצות לשידור. "מנגנון שבו שני גופים פועלים במקביל בערוץ אחד ללא סמכות אחת המקבלת החלטות לא קיים ולא אפשרי תפקודית", אומרים מקורות בתחום.
 
כמה עובדים יפוטרו?
 
הפשרה הזאת לא הועילה במאומה להקטנת מספר המפוטרים הכולל. עד כה היו אמורים כ–600 עובדים מרשות השידור לפרוש, מתוך כ–1,050 עובדים ברשות השידור כיום (כ–450 עובדים מהרשות היו אמורים גם כך להיקלט בתאגיד "כאן"). כעת, בעקבות מעבר עובדי רשות השידור לתאגיד החדשות, המספר יופחת ככל הנראה ב–100–200 עובדים. מנגד, כל עובדי חטיבת החדשות בתאגיד כאן, כ–150 עובדים, יפוטרו גם הם.
 
בעוד מסלול הפיטורים ברשות השידור ברור ומוסכם, בתאגיד השידור "כאן" רוב העובדים עזבו את מקומות עבודתם הקודמים, ונשכרו לתאגיד רק בשנה האחרונה. לעובדים אין הסכמי פרישה ואין הסכם קיבוצי, ולא ברור מה תהיה עלות הפרשתם.
 
לא ברור כיצד ינהג יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. עובדי התאגיד מאוגדים גם הם בהסתדרות, והוא לכאורה אמור להגן עליהם. באב"ד טען כי הדיל הנוכחי מתואם עם ניסנקורן, אך עד כה ניסנקורן לא הבהיר כיצד הוא מתכוון לפעול. אם הוא יביע התנגדות לפיטורים ההמוניים של עובדי התאגיד, המתווה עלול להיכשל.
 
האם המתווה החדש יעלה יותר?
 
בוודאי. אנשי המקצוע עדיין לא סיימו לערוך את החישובים השונים, אבל מדובר ככל הנראה בהפסד מיידי של לפחות 100 מיליון שקל, ועלות שנתית נוספת לשידור הציבורי של עשרות מיליוני שקלים. אמנם במשרד האוצר טוענים כי הושג סיכום עם משרדי ראש הממשלה והתקשורת שעלות המתווה לא תהיה גדולה מהתקציב הנוכחי — אך זו הערכה שנראית שגויה, בלשון המעטה.
 
ראשית, עלות הפשרה תגדיל בסופו של דבר בעשרות במיליוני שקלים בשנה, ואפילו מעבר לכך, את ההוצאה הממשלתית לתאגיד "כאן" ולתאגיד החדשות — בשל פעילותם של מנגנונים כפולים. למשל, הנהלה כפולה, מטה ופונקציות רבות נוספות (ללא כל סיבה עניינית, צריך להודות). כמו כן, עלות נוספת נובעת מהצורך להגדיל משמעותית בכ–100 תקנים את מצבת כוח האדם בתאגיד החדשות כדי להתאימו למצב הנוכחי ברשות השידור.
 
מלבד זאת, שולמו עד כה כספים מיותרים שיושלכו לפח. למשל, כ–55 מיליון שקל ששולמו בעבור משכורות לאנשי חטיבת החדשות, שיפוטרו כעת. עלויות הפרישה שלהם עדיין לא נקבעו, וזו תהיה עלות נוספת (עלות הפרישה של עובדי רשות השידור לא תפחת, שכן כל עובדי הרשות — גם אלה שעוברים לתאגיד החדש — מקבלים את תנאי פרישה מלאים).
 
התאגיד הספיק גם לחתום על שורה של חוזים בסכום של כ–30 מיליון שקל על הפקות שונות, וייאלץ לשלם כנראה עד השקל האחרון, בעוד לפי המתווה הנוכחי לא יהיה כל שימוש בהפקות אלה. המתווה גם לא מתייחס לשורת הוצאות ענק אחרות שהתאגיד כבר הוציא, וכעת לא ברור מה ייעשה בהם. התאגיד השקיע עשרות מיליוני שקלים בבינוי אולפנים זמניים במודיעין, בתל אביב ובירושלים — שכעת כנראה לא יהיה כל צורך בהם.
 
האם המתווה יעמוד במבחן משפטי?
 
מנדבליט הבהיר לנתניהו בשיחות עמו כי גם המתווה הנוכחי "לא חף מקשיים משפטיים", אך הוא יגן עליו בבג"ץ, שכן הוא לא מוצא בו בעיות חוקתיות. הבעיה המרכזית היא ככל הנראה חוסר היכולת לנמק בבג"ץ מה עומד מאחורי המהלך הפתאומי לפרק חטיבת חדשות שהוקמה על פי חוק, ולהגיב לטענה כי מדובר במהלך שסובל מחוסר סבירות קיצוני. "זה חוק פרסנולי לגמרי. להוציא מידי עומר וקובלנץ את החדשות ולהעביר לבר ציון", אמר מקור המעורה בפרטים. "זה יהיה רע מאוד בבג"ץ".
 
ככל הנראה המדינה תטען כי יש סיבה להמשיך להשאיר את עובדי רשות השידור, מכיוון שהם מנוסים ובקיאים יותר בשידור ציבורי, אך עמדה זו מנוגדת לחוות דעת מקצועיות ולמסקנות של ועדת לנדס שדנה בנושא.
 
סוגיות נוספות שיעלו לדיון יהיו קשורות כמובן לפגיעה חופש הביטוי ומניעת השידורים של הגוף החדש. סוגיית העובדים תהיה גם היא מרכזית. כ–150 עובדי החדשות בתאגיד "כאן" יפוטרו חודשים ספורים לאחר שנשכרו בצעד בלתי־מוסבר. בעוד רשות השידור נסגרה כחלק מרפורמה ועובדיה פוטרו ממילא, במקרה הנוכחי העובדים מפוטרים — צעד דרסטי שייטען לגביו כי נעשה ללא תכלית ראויה, שלא מטעמים כשרים, ענייניים ולגיטימיים.
 
http://www.themarker.com/news/politics/1.3974049
 
האם המתווה בכלל ישים?
 
לא. מלבד אלה שסגרו את הדיל הפוליטי, כל אנשי המקצוע לא מבינים כיצד יהיה ניתן ליישם אותו. חלקם מזהירים מכאוס מוחלט בשידורי החדשות בשידור הציבורי, שעלולים להביא אף להשבתתם. כולם מסכימים שלא יהיה ניתן בתוך חודש וחצי ליישם שינויים כה מרחיקי לכת.
 
למשל, מספר העובדים בתחום החדשות: תקן העובדים הנוכחי בחטיבת החדשות של התאגיד הוא 361 עובדים. בהסכם נקבע כי לא תהיה כל חריגה בתקציב ובמספר התקנים של חטיבת החדשות של התאגיד. כלומר, עובדי החדשות של רשות השידור יחויב להתאים את עצמם למסגרת הפעילות של התאגיד.
 
אלא שברשות השידור מועסקים בתחום החדשות (כולל ערוץ 1, רשת ב' וערבית, וכולל מחלקת דיגיטל בחדשות) יש 450–500 עובדים. כלומר, תוך חודש וחצי ייאלצו ראשי רשות השידור למצוא מתווה שבו מפוטרים כ–150 עובדי חדשות, ואילו הנותרים ממשיכים להפעיל את תחום החדשות בתאגיד.
 
מקורות רבים טענו כי זו משימה בלתי־אפשרית, אלא אם מעלים את מספר התקנים בעלות נוספת של עשרות מיליוני שקלים. המתווה מניח גם שכל עובדי החדשות ברשות השידור יסכימו להוריד כמעט 40% משכרם ולעבוד בתקן של עובדי התאגיד. "אין סיכוי שיהיו הסכמות על רמות השכר לפחות עד ינואר", אמר מקור המעורה בפרטים.
 
גם סוגיית כישורי העובדים ככל הנראה לא עלתה לדיון. לתאגיד גויסו עובדים לתקנים מיוחדים של כתבים שישמשו בשלוש פלטפורמות בו זמנית — טלוויזיה, רדיו ודיגיטל. תקנים אחרים הם לכתבים שהם גם עורכים. ברשות השידור אין תקנים כאלה כיום, ואין כוח אדם שהוכשר והותאם לכך. כיצד יהיה ניתן להשתמש בתקני התאגיד לעובדי רשות השידור שלא הוכשרו לכך? "זו בדיחה רעה", אמר מקור המעורה בפרטים.
 
בנוסף, במבנה הנוכחי יהיו שני תאגידים, זה לצד זה — האחד האחראי על חדשות, והאחר על שאר השידורים. מנגנון פעילות כזה, אומרים כל המקורות המעורים בדבר, הוא מתכון בטוח למאבקי סמכויות, אי־הסכמות — ובעיקר כאוס.
 
מתכנני המתווה ראו לנגד עיניהם את מנגנון הפעילות בשידור המסחרי, שבו גופי השידור (למשל קשת ורשת) שולטים בחברת החדשות של ערוץ 2. אלא שבשידור המסחרי ההיררכיה ברורה: גופי השידור שולטים בחברת החדשות ובעלי רוב בדירקטוריון של חברת החדשות. ואילו במודל הנוכחי של שני תאגידי השידור הציבורי, תאגיד "כאן" הקיים ותאגיד החדשות החדש, אין מנהל אחד שאחראי על קבלת החלטות בערוץ — למשל שיבוץ תוכניות, החלטות לגבי פריצות לשידור. "מנגנון שבו שני גופים פועלים במקביל בערוץ אחד ללא סמכות אחת המקבלת החלטות לא קיים ולא אפשרי תפקודית", אומרים מקורות בתחום.
 
כמה עובדים יפוטרו?
 
הפשרה הזאת לא הועילה במאומה להקטנת מספר המפוטרים הכולל. עד כה היו אמורים כ–600 עובדים מרשות השידור לפרוש, מתוך כ–1,050 עובדים ברשות השידור כיום (כ–450 עובדים מהרשות היו אמורים גם כך להיקלט בתאגיד "כאן"). כעת, בעקבות מעבר עובדי רשות השידור לתאגיד החדשות, המספר יופחת ככל הנראה ב–100–200 עובדים. מנגד, כל עובדי חטיבת החדשות בתאגיד כאן, כ–150 עובדים, יפוטרו גם הם.
 
בעוד מסלול הפיטורים ברשות השידור ברור ומוסכם, בתאגיד השידור "כאן" רוב העובדים עזבו את מקומות עבודתם הקודמים, ונשכרו לתאגיד רק בשנה האחרונה. לעובדים אין הסכמי פרישה ואין הסכם קיבוצי, ולא ברור מה תהיה עלות הפרשתם.
 
לא ברור כיצד ינהג יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן. עובדי התאגיד מאוגדים גם הם בהסתדרות, והוא לכאורה אמור להגן עליהם. באב"ד טען כי הדיל הנוכחי מתואם עם ניסנקורן, אך עד כה ניסנקורן לא הבהיר כיצד הוא מתכוון לפעול. אם הוא יביע התנגדות לפיטורים ההמוניים של עובדי התאגיד, המתווה עלול להיכשל.
 
האם המתווה החדש יעלה יותר?
 
בוודאי. אנשי המקצוע עדיין לא סיימו לערוך את החישובים השונים, אבל מדובר ככל הנראה בהפסד מיידי של לפחות 100 מיליון שקל, ועלות שנתית נוספת לשידור הציבורי של עשרות מיליוני שקלים. אמנם במשרד האוצר טוענים כי הושג סיכום עם משרדי ראש הממשלה והתקשורת שעלות המתווה לא תהיה גדולה מהתקציב הנוכחי — אך זו הערכה שנראית שגויה, בלשון המעטה.
 
ראשית, עלות הפשרה תגדיל בסופו של דבר בעשרות במיליוני שקלים בשנה, ואפילו מעבר לכך, את ההוצאה הממשלתית לתאגיד "כאן" ולתאגיד החדשות — בשל פעילותם של מנגנונים כפולים. למשל, הנהלה כפולה, מטה ופונקציות רבות נוספות (ללא כל סיבה עניינית, צריך להודות). כמו כן, עלות נוספת נובעת מהצורך להגדיל משמעותית בכ–100 תקנים את מצבת כוח האדם בתאגיד החדשות כדי להתאימו למצב הנוכחי ברשות השידור.
 
מלבד זאת, שולמו עד כה כספים מיותרים שיושלכו לפח. למשל, כ–55 מיליון שקל ששולמו בעבור משכורות לאנשי חטיבת החדשות, שיפוטרו כעת. עלויות הפרישה שלהם עדיין לא נקבעו, וזו תהיה עלות נוספת (עלות הפרישה של עובדי רשות השידור לא תפחת, שכן כל עובדי הרשות — גם אלה שעוברים לתאגיד החדש — מקבלים את תנאי פרישה מלאים).
 
התאגיד הספיק גם לחתום על שורה של חוזים בסכום של כ–30 מיליון שקל על הפקות שונות, וייאלץ לשלם כנראה עד השקל האחרון, בעוד לפי המתווה הנוכחי לא יהיה כל שימוש בהפקות אלה. המתווה גם לא מתייחס לשורת הוצאות ענק אחרות שהתאגיד כבר הוציא, וכעת לא ברור מה ייעשה בהם. התאגיד השקיע עשרות מיליוני שקלים בבינוי אולפנים זמניים במודיעין, בתל אביב ובירושלים — שכעת כנראה לא יהיה כל צורך בהם.
 
האם המתווה יעמוד במבחן משפטי?
 
מנדבליט הבהיר לנתניהו בשיחות עמו כי גם המתווה הנוכחי "לא חף מקשיים משפטיים", אך הוא יגן עליו בבג"ץ, שכן הוא לא מוצא בו בעיות חוקתיות. הבעיה המרכזית היא ככל הנראה חוסר היכולת לנמק בבג"ץ מה עומד מאחורי המהלך הפתאומי לפרק חטיבת חדשות שהוקמה על פי חוק, ולהגיב לטענה כי מדובר במהלך שסובל מחוסר סבירות קיצוני. "זה חוק פרסנולי לגמרי. להוציא מידי עומר וקובלנץ את החדשות ולהעביר לבר ציון", אמר מקור המעורה בפרטים. "זה יהיה רע מאוד בבג"ץ".
 
ככל הנראה המדינה תטען כי יש סיבה להמשיך להשאיר את עובדי רשות השידור, מכיוון שהם מנוסים ובקיאים יותר בשידור ציבורי, אך עמדה זו מנוגדת לחוות דעת מקצועיות ולמסקנות של ועדת לנדס שדנה בנושא.
 
סוגיות נוספות שיעלו לדיון יהיו קשורות כמובן לפגיעה חופש הביטוי ומניעת השידורים של הגוף החדש. סוגיית העובדים תהיה גם היא מרכזית. כ–150 עובדי החדשות בתאגיד "כאן" יפוטרו חודשים ספורים לאחר שנשכרו בצעד בלתי־מוסבר. בעוד רשות השידור נסגרה כחלק מרפורמה ועובדיה פוטרו ממילא, במקרה הנוכחי העובדים מפוטרים — צעד דרסטי שייטען לגביו כי נעשה ללא תכלית ראויה, שלא מטעמים כשרים, ענייניים ולגיטימיים.
 
http://www.themarker.com/news/politics/1.3974049
עיתונאי התאגיד יעתרו לבג"ץ נגד הסכם נתניהו-כחלון
תאגיד השידור הציבורי מתכנן לעתור לבג"ץ בניסיון למנוע את המהלך שיגרום לפיטורי מאות עובדים ויוביל לפגיעה קשה בחופש הביטוי. זאת, במסגרת הצעדים של העובדים נגד מתווה הפשרה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון. מאות מהם ומתומכי המאבק הפגינו אמש (שבת) נגד המתווה מול קריית הממשלה בתל אביב, ובהמשך עשרות עברו למחות מחוץ לביתו של יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) בראשון לציון.
 
המפגינים קראו ליו"ר הקואליציה, שהוביל את ההתנגדות לתאגיד בריאיונות לכלי התקשורת: "דוד ביטן אל תהיה פחדן". ביטן, שהגיע לביתו ועבר ליד המפגינים אמר להם: "אתם לא הדמוקרטיה, אתם לא הציבור". בין ביטן למפגינים התעורר ויכוח קולני. אחד העובדים אמר לו: "אני לא מאמין שאני צריך לעמוד פה ולהפגין כי אני הולך לאבד את העבודה שלי". יתר המפגינים הצטרפו אליו וקראו: "חוקקתם את החוק שגרם לפיטורים", אך ביטן הגיב בתנועת ביטול.
 
הוא העלה תמונה לחשבון הטוויטר שלו, שבה נראית אדנית שבורה בכניסה לבניין שבו הוא גר. "'בני התרבות' מהתאגיד ותוצאות ההפגנה מול הבית שלי", כתב ח"כ ביטן. "ניתצו רכוש, ממש שומרי הדמוקרטיה"/
 
יערה שפירא מוועד עובדי "כאן" אמרה על העתירה הצפויה כי העבודים "מקווים שנציגי הציבור בכנסת ובממשלה ישימו קץ לתהליך ההזוי הזה, אך במידה ולא נקבל מזור מהם, נפנה לבג"ץ בתקווה ששומרי הסף יגנו עלינו ועל השידור הציבורי". את העתירה מתכוונים עובדי התאגיד להגיש ככל הנראה כבר ביום שני הקרוב. טרם ברור על מה תתבסס העתירה, אך הכיוון הכללי נוגע בניגוד העניינים של נתניהו במעורבותו בנושאי תקשורת.
 
זאת, חרף קביעת בג"ץ לפיה אסור לו לעסוק בעניינים אלו במשך כמה חודשים. בעקבות קביעת בג"ץ מונה ח"כ צחי הנגבי (הליכוד) להיות מחליפו. עוד בעתירה יטענו עובדי התאגיד, כך ככל הנראה, כי הסיבה לסגירת חטיבת החדשות הייתה לא מנומקת ומדובר בהחלטה לא סבירה.
 
בהפגנה בתל אביב אמרו המפגינים כי הם לא פועלים רק מתוך דאגה למקום עבודתם ופרנסתם, אלא גם למען שידור ציבורי חופשי שלא תלוי בפוליטיקאים. לדבריהם, "המהלך לא רק שמסמן לתאגיד החדשות החדש מי המפקד, אלא גם מסמן לשאר בעלי התקשורת 'שימו לב, אם לא תתיישרו – אטפל גם בכם'".
 
המפגינים חסמו כבישים וקראו "ביבי, כאן זה לא ארדואן" ו"כחלון מציג - מחיר למשתפן". יו"ר איגוד העיתונאים, יאיר טרצ'יצסקי, אמר בהפגנה: "שמענו שביבי וכחלון הגיעו לפשרה. זו לא פשרה, זו שחיתות על גבם של יותר מאלף עובדים". לדבריו, "במשך שנים מתעללים בעיתונאים, והכל מסיבה אחת - פוליטיקאים שרוצים שהעיתונאים והתקשורת ישרתו אותם. אבל השידור הוא של הציבור".
 
בדברי ההודעה על ההפגנה נכתב: "נתכנס כדי למחות נגד הניסיונות של הממשלה להשתלט על העיתונות החופשית בישראל ועל השידור הציבורי בפרט. אנו קוראים לעיתונאים, יוצרים, ארגונים חברתיים וכל אזרח שאכפת לו להצטרף אלינו".
 
במסגרת הסיכום של נתניהו ומשרד האוצר , יוקם תאגיד נפרד לחדשות ולאקטואליה, במנותק מהתאגיד הקיים, וחטיבת החדשות הנוכחית של התאגיד תפורק. רשות השידור הקיימת תמשיך לשדר את החדשות עד להקמת החטיבה החדשה
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001183479
תאגיד השידור הציבורי מתכנן לעתור לבג"ץ בניסיון למנוע את המהלך שיגרום לפיטורי מאות עובדים ויוביל לפגיעה קשה בחופש הביטוי. זאת, במסגרת הצעדים של העובדים נגד מתווה הפשרה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר האוצר משה כחלון. מאות מהם ומתומכי המאבק הפגינו אמש (שבת) נגד המתווה מול קריית הממשלה בתל אביב, ובהמשך עשרות עברו למחות מחוץ לביתו של יו"ר הקואליציה ח"כ דוד ביטן (הליכוד) בראשון לציון.
 
המפגינים קראו ליו"ר הקואליציה, שהוביל את ההתנגדות לתאגיד בריאיונות לכלי התקשורת: "דוד ביטן אל תהיה פחדן". ביטן, שהגיע לביתו ועבר ליד המפגינים אמר להם: "אתם לא הדמוקרטיה, אתם לא הציבור". בין ביטן למפגינים התעורר ויכוח קולני. אחד העובדים אמר לו: "אני לא מאמין שאני צריך לעמוד פה ולהפגין כי אני הולך לאבד את העבודה שלי". יתר המפגינים הצטרפו אליו וקראו: "חוקקתם את החוק שגרם לפיטורים", אך ביטן הגיב בתנועת ביטול.
 
הוא העלה תמונה לחשבון הטוויטר שלו, שבה נראית אדנית שבורה בכניסה לבניין שבו הוא גר. "'בני התרבות' מהתאגיד ותוצאות ההפגנה מול הבית שלי", כתב ח"כ ביטן. "ניתצו רכוש, ממש שומרי הדמוקרטיה"/
 
יערה שפירא מוועד עובדי "כאן" אמרה על העתירה הצפויה כי העבודים "מקווים שנציגי הציבור בכנסת ובממשלה ישימו קץ לתהליך ההזוי הזה, אך במידה ולא נקבל מזור מהם, נפנה לבג"ץ בתקווה ששומרי הסף יגנו עלינו ועל השידור הציבורי". את העתירה מתכוונים עובדי התאגיד להגיש ככל הנראה כבר ביום שני הקרוב. טרם ברור על מה תתבסס העתירה, אך הכיוון הכללי נוגע בניגוד העניינים של נתניהו במעורבותו בנושאי תקשורת.
 
זאת, חרף קביעת בג"ץ לפיה אסור לו לעסוק בעניינים אלו במשך כמה חודשים. בעקבות קביעת בג"ץ מונה ח"כ צחי הנגבי (הליכוד) להיות מחליפו. עוד בעתירה יטענו עובדי התאגיד, כך ככל הנראה, כי הסיבה לסגירת חטיבת החדשות הייתה לא מנומקת ומדובר בהחלטה לא סבירה.
 
בהפגנה בתל אביב אמרו המפגינים כי הם לא פועלים רק מתוך דאגה למקום עבודתם ופרנסתם, אלא גם למען שידור ציבורי חופשי שלא תלוי בפוליטיקאים. לדבריהם, "המהלך לא רק שמסמן לתאגיד החדשות החדש מי המפקד, אלא גם מסמן לשאר בעלי התקשורת 'שימו לב, אם לא תתיישרו – אטפל גם בכם'".
 
המפגינים חסמו כבישים וקראו "ביבי, כאן זה לא ארדואן" ו"כחלון מציג - מחיר למשתפן". יו"ר איגוד העיתונאים, יאיר טרצ'יצסקי, אמר בהפגנה: "שמענו שביבי וכחלון הגיעו לפשרה. זו לא פשרה, זו שחיתות על גבם של יותר מאלף עובדים". לדבריו, "במשך שנים מתעללים בעיתונאים, והכל מסיבה אחת - פוליטיקאים שרוצים שהעיתונאים והתקשורת ישרתו אותם. אבל השידור הוא של הציבור".
 
בדברי ההודעה על ההפגנה נכתב: "נתכנס כדי למחות נגד הניסיונות של הממשלה להשתלט על העיתונות החופשית בישראל ועל השידור הציבורי בפרט. אנו קוראים לעיתונאים, יוצרים, ארגונים חברתיים וכל אזרח שאכפת לו להצטרף אלינו".
 
במסגרת הסיכום של נתניהו ומשרד האוצר , יוקם תאגיד נפרד לחדשות ולאקטואליה, במנותק מהתאגיד הקיים, וחטיבת החדשות הנוכחית של התאגיד תפורק. רשות השידור הקיימת תמשיך לשדר את החדשות עד להקמת החטיבה החדשה
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001183479
יו"ר התאגיד לעובדים: אפשר להפוך את החלטה לביטול החדשות
בכירי תאגיד השידור הציבורי בהקמה כאן, ממשיכים לכנס את עובדיהם בניסיון להסביר להם את המצב, כשהם לאו דווקא מבינים את המצב לאשורו. אחרי סדרת המפגשים ביום חמישי במחלקות השונות, הבוקר (יום א') קיימו בכירי התאגיד כינוס עובדים, כאשר במקביל עדיין נבחנת האפשרות כי גוף השידור שטרם עלה לאוויר, יעתור בעצמו לבג"צ נגד המתווה עליו חתמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון.
 
כזכור, המתווה עליו הגיעו השניים להבנות בחמישי האחרון, ושיובא לקריאה ראשונה בכנסת כבר ביום רביעי השבוע, קובע כי חטיבת החדשות של התאגיד תבוטל, ויוקם תאגיד חדשות ואקטואליה שעליו לא יהיו אחראים בכירי התאגיד הנוכחי. עד להקמת אותו תאגיד, יועברו שידורי החדשות והאקטואליה של רשות השידור באמצעות ערוץ 1 ורשת ב'.
 
יממה לאחר ההופעה האמוציונאלית שלו בפגוש את העיתונות בחדשות 2, יו"ר כאן גיל עומר אמר לעובדים: "המועצה תעשה כל מה שצריך על מנת שהגוף הזה ימשיך לעבוד במתכונת שתוכננה כי זה מה שנכון וצודק במדינה דמוקרטית. אנחנו נאבקים כדי שמאות לא יזרקו לרחוב רק בגלל שמספר אנשים לא מוצאים חן בעיני מישהו. המתווה שהוצע לא שומר על האינטרס הציבורי ולא על הקופה הציבורית. הדבר הזה הפיך ואני מאמין שמי שקיבל את ההחלטה יבין שזה לא מתקבל על הדעת. אני מדבר על שר האוצר שיראה את הנתונים ויבין שאין היגיון ואני מדבר גם על שרים אחרים, שיגידו עד כאן. אני מאמין ששומרי הסף של המדינה יעמדו על משמרתם. במתווה החדש יפוטרו אותו מספר של אנשים, רק הסיבה היא אחרת. הסיבה היא ש-3-4 אנשים לא מוצאים חן בעיני מישהו ונעשה הכל כדי שזה ישתנה".
 
"זה לא מאבק פוליטי", הוסיף עומר, "זה לא ימין ושמאל ומי שמצייר את זה ככה מטעה. הסתכלו סביב ותראו איזה מאמץ עשינו כדאי להביא גוף מגוון. ניסו לצבוע אותנו בצבעים פוליטיים, זה חסר בסיס לחלוטין. זה מאבק של החברה הישראלית כולה - כל אזרח צריך להבין את זה. לכולנו זו אותה מטרה - לשמור על המדינה הזאת, על הגיוון, כדי שהצופים והמאזינים יקבלו מוצר יותר טוב, יקבלו יותר עבור כספם וזה מה שהקמנו פה ועל זה אנחנו נאבקים ונמשיך להיאבק".
 
מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ דיבר גם הוא עם העובדים: "נודע לנו על המתווה הזה ביום חמישי ואנחנו פועלים ב-3 מישורים: הכלכלי - העלות של ההסכמות תהיה עצומה ואי אפשר להגיד ששומרים על קופה הציבורית. המסלול המשפטי - ההסכמות האלה לא עומדות בסטנדרט של מדינה דמוקרטית ונבחנות כל האפשרויות המשפטיות. גם אתם העובדים, לא יתכן שתפוטרו ללא סיבה מוצדקת ואין פה סיבה מוצדקת.
המסלול השלישי התפעולי - אין שום אפשרות במתווה הנוכחי לקיים גוף תקשורת חדש במדינת ישראל. חלק מאתנו נמצאים פה שנתיים, וזה הסיבוב השישי. היינו כבר במקומות שזה נראה היה אבוד, ניצחנו את זה ונעשה כל מה שאנחנו יכולים שההסכמות האלה לא ימשיכו לחקיקה.
 
לדבריו, "אנחנו צריכים לנהל את המאבק ולהמשיך לעבוד, בו זמנית. אם היינו עוצרים ב-5 הפעמים הקודמות, לא היינו ניצבים פה היום. אני מבקש לגייס את כל הכוחות ובכל הכאוס הזה נקום כחברת חדשות חזקה, פלורליסטית ומעולה. המאבקים שלנו לא יגמרו גם אחרי העלייה, יהיו תמיד ניסיונות. יש מקרים שיש עוצמה וכוח להיות בצד הצודק ונטול האג'נדות וזה אנחנו".
 
ראש חטיבת החדשות בתאגיד, ברוך שי, מי שאמור על פי התכניות של נתניהו וכחלון להיות הראשון שישים את ראשו על הגיליוטינה, אמר: "לפי הפרסומים אני ועומר בן רובי הראשונים שיודחו אם יעבור חוק חדש. אני לא איש פוליטי. אתמול ההפגנה שהייתי, הייתה הראשונה ב-15 השנים האחרונות ומה שאני מבקש מעצמי אני מבקש מכל העובדים - עד שההליך הזה נגמר אנחנו צריכים להיות הכי מקצועיים וענייניים שאפשר. נשב ונחשוב איך בכלים האלה אנחנו מייצרים חדשות ומעלים לאוויר את החומרים והמוצרים שעבדנו עליהם. הליך החקיקה יכול להימשך חודשים, כרגע החוק קובע שחטיבת החדשות כחלק מהתאגיד כאן עולה לשידור ב-30 באפריל ב-3 פלטפורמות ואנחנו צריכים להיות ערוכים לזה".
 
http://www.ice.co.il/media/news/article/505770
בכירי תאגיד השידור הציבורי בהקמה כאן, ממשיכים לכנס את עובדיהם בניסיון להסביר להם את המצב, כשהם לאו דווקא מבינים את המצב לאשורו. אחרי סדרת המפגשים ביום חמישי במחלקות השונות, הבוקר (יום א') קיימו בכירי התאגיד כינוס עובדים, כאשר במקביל עדיין נבחנת האפשרות כי גוף השידור שטרם עלה לאוויר, יעתור בעצמו לבג"צ נגד המתווה עליו חתמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון.
 
כזכור, המתווה עליו הגיעו השניים להבנות בחמישי האחרון, ושיובא לקריאה ראשונה בכנסת כבר ביום רביעי השבוע, קובע כי חטיבת החדשות של התאגיד תבוטל, ויוקם תאגיד חדשות ואקטואליה שעליו לא יהיו אחראים בכירי התאגיד הנוכחי. עד להקמת אותו תאגיד, יועברו שידורי החדשות והאקטואליה של רשות השידור באמצעות ערוץ 1 ורשת ב'.
 
יממה לאחר ההופעה האמוציונאלית שלו בפגוש את העיתונות בחדשות 2, יו"ר כאן גיל עומר אמר לעובדים: "המועצה תעשה כל מה שצריך על מנת שהגוף הזה ימשיך לעבוד במתכונת שתוכננה כי זה מה שנכון וצודק במדינה דמוקרטית. אנחנו נאבקים כדי שמאות לא יזרקו לרחוב רק בגלל שמספר אנשים לא מוצאים חן בעיני מישהו. המתווה שהוצע לא שומר על האינטרס הציבורי ולא על הקופה הציבורית. הדבר הזה הפיך ואני מאמין שמי שקיבל את ההחלטה יבין שזה לא מתקבל על הדעת. אני מדבר על שר האוצר שיראה את הנתונים ויבין שאין היגיון ואני מדבר גם על שרים אחרים, שיגידו עד כאן. אני מאמין ששומרי הסף של המדינה יעמדו על משמרתם. במתווה החדש יפוטרו אותו מספר של אנשים, רק הסיבה היא אחרת. הסיבה היא ש-3-4 אנשים לא מוצאים חן בעיני מישהו ונעשה הכל כדי שזה ישתנה".
 
"זה לא מאבק פוליטי", הוסיף עומר, "זה לא ימין ושמאל ומי שמצייר את זה ככה מטעה. הסתכלו סביב ותראו איזה מאמץ עשינו כדאי להביא גוף מגוון. ניסו לצבוע אותנו בצבעים פוליטיים, זה חסר בסיס לחלוטין. זה מאבק של החברה הישראלית כולה - כל אזרח צריך להבין את זה. לכולנו זו אותה מטרה - לשמור על המדינה הזאת, על הגיוון, כדי שהצופים והמאזינים יקבלו מוצר יותר טוב, יקבלו יותר עבור כספם וזה מה שהקמנו פה ועל זה אנחנו נאבקים ונמשיך להיאבק".
 
מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ דיבר גם הוא עם העובדים: "נודע לנו על המתווה הזה ביום חמישי ואנחנו פועלים ב-3 מישורים: הכלכלי - העלות של ההסכמות תהיה עצומה ואי אפשר להגיד ששומרים על קופה הציבורית. המסלול המשפטי - ההסכמות האלה לא עומדות בסטנדרט של מדינה דמוקרטית ונבחנות כל האפשרויות המשפטיות. גם אתם העובדים, לא יתכן שתפוטרו ללא סיבה מוצדקת ואין פה סיבה מוצדקת.
המסלול השלישי התפעולי - אין שום אפשרות במתווה הנוכחי לקיים גוף תקשורת חדש במדינת ישראל. חלק מאתנו נמצאים פה שנתיים, וזה הסיבוב השישי. היינו כבר במקומות שזה נראה היה אבוד, ניצחנו את זה ונעשה כל מה שאנחנו יכולים שההסכמות האלה לא ימשיכו לחקיקה.
 
לדבריו, "אנחנו צריכים לנהל את המאבק ולהמשיך לעבוד, בו זמנית. אם היינו עוצרים ב-5 הפעמים הקודמות, לא היינו ניצבים פה היום. אני מבקש לגייס את כל הכוחות ובכל הכאוס הזה נקום כחברת חדשות חזקה, פלורליסטית ומעולה. המאבקים שלנו לא יגמרו גם אחרי העלייה, יהיו תמיד ניסיונות. יש מקרים שיש עוצמה וכוח להיות בצד הצודק ונטול האג'נדות וזה אנחנו".
 
ראש חטיבת החדשות בתאגיד, ברוך שי, מי שאמור על פי התכניות של נתניהו וכחלון להיות הראשון שישים את ראשו על הגיליוטינה, אמר: "לפי הפרסומים אני ועומר בן רובי הראשונים שיודחו אם יעבור חוק חדש. אני לא איש פוליטי. אתמול ההפגנה שהייתי, הייתה הראשונה ב-15 השנים האחרונות ומה שאני מבקש מעצמי אני מבקש מכל העובדים - עד שההליך הזה נגמר אנחנו צריכים להיות הכי מקצועיים וענייניים שאפשר. נשב ונחשוב איך בכלים האלה אנחנו מייצרים חדשות ומעלים לאוויר את החומרים והמוצרים שעבדנו עליהם. הליך החקיקה יכול להימשך חודשים, כרגע החוק קובע שחטיבת החדשות כחלק מהתאגיד כאן עולה לשידור ב-30 באפריל ב-3 פלטפורמות ואנחנו צריכים להיות ערוכים לזה".
 
http://www.ice.co.il/media/news/article/505770
radiofm1231
New member
למה לא פשוט לחלק לחצי את חטיבת החדשות וזהו?
ובכלל למה לא לחלק לחצי את שני התאגידים? ופשוט לחלק לחצי את התקציב ככה שגם רשות השידור תישאר וגם התאגיד וביחד לשלב את התוכניות שיהיו הוגנות בחצי ?
זאת אומרת חצי יום רשות השידור אחראי וחצי התאגיד
ואז לעשות סקר מי יותר טוב בשידור הציבורי והתאגיד שהעם יבחר הוא זה שישאר
במקום לשאול את המאזינים שהם העיקר מתנהגים כמו ילדים
הרי שידור הציבורי נועד למאזינים ולא לאינטרסים פוליטים מגוחכים. לא ככה?
בכל מקרה אם זה לא מאבק פוליטי אז למה לא שואלים את המאזינים את דעתם?
הרי מי שקובע הם המאזינים ולא משרד התקשורת הממשלה וכל מיני אישים
ובכלל למה לא לחלק לחצי את שני התאגידים? ופשוט לחלק לחצי את התקציב ככה שגם רשות השידור תישאר וגם התאגיד וביחד לשלב את התוכניות שיהיו הוגנות בחצי ?
זאת אומרת חצי יום רשות השידור אחראי וחצי התאגיד
ואז לעשות סקר מי יותר טוב בשידור הציבורי והתאגיד שהעם יבחר הוא זה שישאר
במקום לשאול את המאזינים שהם העיקר מתנהגים כמו ילדים
הרי שידור הציבורי נועד למאזינים ולא לאינטרסים פוליטים מגוחכים. לא ככה?
בכל מקרה אם זה לא מאבק פוליטי אז למה לא שואלים את המאזינים את דעתם?
הרי מי שקובע הם המאזינים ולא משרד התקשורת הממשלה וכל מיני אישים
ההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה כולל במגזר הציבור
בעקבות משבר התאגיד הכריזה היום (שני) ההסתדרות על סכסוך עבודה כולל במגזר הציבורי. בין מקומות העבודה שעליהם חל הסכסוך, נמנים כלל המעסיקים במגזר הציבורי ובכלל זה גם בחברות הממשלתיות. לפני יומיים אמר יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן כי הוא מתכוון להחריף באופן משמעותי את הצעדים הארגוניים על רקע הפגיעה המתמשכת בעובדי רשות השידור והתאגיד.
 
לפי ההסתדרות, במרכז הסכסוך ניצבת הרפורמה הכוללת בשידור הציבורי, תוך הקמת גוף נוסף, ויצירת השלכות בעניינים מובהקים הנוגעים לתחום יחסי העבודה, לרבות ביטחון תעסוקתי. בהסתדרות מדגישים כי אף שהשינויים המתוכננים מרחיקי לכת ונושאים השלכות כבדות משקל על מערכת יחסי העבודה וזכויות העובדים, ההחלטות על השינויים האמורים התקבלו תוך התעלמות מוחלטת מנציגות העובדים.
 
כמו כן, "ההסתדרות מלינה במסגרת הסכסוך על התעללות בציבור עובדי רשות השידור והתאגיד, תוך שיסוי קבוצות עובדים אלו באלו. ההסתדרות דורשת להגן על תעסוקת העובדים, גם ובפרט, נוכח ריבוי הרפורמות והותרת ציבור העובדים בחוסר וודאות תמידי. במסגרת עילה נוספת לסכסוך, ההסתדרות דורשת להפסיק את תופעת ההעסקה של עובדי הקבלן ולהימנע מהרחבת ההעסקה במתכונת פוגענית זו. בסכסוך צוין כי המשבר נעוץ בהתנהלות שאינה מקובלת ביחסי עבודה קיבוציים בכלל, וביחסי עבודה קיבוציים בשירות הציבורי בפרט".
 
http://news.walla.co.il/item/3054118
בעקבות משבר התאגיד הכריזה היום (שני) ההסתדרות על סכסוך עבודה כולל במגזר הציבורי. בין מקומות העבודה שעליהם חל הסכסוך, נמנים כלל המעסיקים במגזר הציבורי ובכלל זה גם בחברות הממשלתיות. לפני יומיים אמר יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן כי הוא מתכוון להחריף באופן משמעותי את הצעדים הארגוניים על רקע הפגיעה המתמשכת בעובדי רשות השידור והתאגיד.
 
לפי ההסתדרות, במרכז הסכסוך ניצבת הרפורמה הכוללת בשידור הציבורי, תוך הקמת גוף נוסף, ויצירת השלכות בעניינים מובהקים הנוגעים לתחום יחסי העבודה, לרבות ביטחון תעסוקתי. בהסתדרות מדגישים כי אף שהשינויים המתוכננים מרחיקי לכת ונושאים השלכות כבדות משקל על מערכת יחסי העבודה וזכויות העובדים, ההחלטות על השינויים האמורים התקבלו תוך התעלמות מוחלטת מנציגות העובדים.
 
כמו כן, "ההסתדרות מלינה במסגרת הסכסוך על התעללות בציבור עובדי רשות השידור והתאגיד, תוך שיסוי קבוצות עובדים אלו באלו. ההסתדרות דורשת להגן על תעסוקת העובדים, גם ובפרט, נוכח ריבוי הרפורמות והותרת ציבור העובדים בחוסר וודאות תמידי. במסגרת עילה נוספת לסכסוך, ההסתדרות דורשת להפסיק את תופעת ההעסקה של עובדי הקבלן ולהימנע מהרחבת ההעסקה במתכונת פוגענית זו. בסכסוך צוין כי המשבר נעוץ בהתנהלות שאינה מקובלת ביחסי עבודה קיבוציים בכלל, וביחסי עבודה קיבוציים בשירות הציבורי בפרט".
 
http://news.walla.co.il/item/3054118
2 בג"צים נגד מתווה נתניהו-כחלון
ארגון העיתונאים הגיש הבוקר (יום ב') עתירה לבג"צ נגד המתווה אליו הגיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון ביום חמישי האחרון, לביטול חטיבת החדשות בתאגיד השידור הציבורי כאן, והקמת תאגיד חדשות ואקטואליה נפרד. העתירה הוגשה נגד נתניהו, כחלון, מ"מ שר התקשורת צחי הנגבי, היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט ומשרד התקשורת.
 
במקביל לעתירה זו הגיש גם אלדד יניב עתירה לבג"צ, ח"כ איתן כבל מאיים אף הוא לעשות זאת, ואילו בסביבתה המשפטית של תאגיד השידור בוחנים אף הם האם לעשות כן, והאם בכלל ניתן מעשית להגיש עתירה.
 
בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד אמיר בשה וד"ר מורן סבוראי ממשרד עורכי הדין בשה-זבידה-סבוראי, מבקש הארגון לבטל את המתווה ולמנוע את הפיכתו לחוק. עוד דורש הארגון כי ראש הממשלה, שר האוצר ומ"מ שר התקשורת יחדלו מהתערבותם באשר לזהות מנהלי ועיתונאי התאגיד. בנוסף, הארגון מבקש כי יינתן אור ירוק לפתיחת התאגיד בהתאם לחוק ללא כל דיחוי, כלומר 30 באפריל.
 
כמו כן, הארגון מבקש כי בג"צ יורה למשיבים לשמוע את עמדת ארגון העיתונאים וועד העיתונאים של התאגיד, שתיערך היוועצות וכי המשיבים ינמקו ויסבירו מה ההצדקה למתווה שפורסם כאמור ביום חמישי האחרון.
 
"ההחלטה נעשתה במעשה של איומים ובריונות, ללא דיון ציבורי כאמור וללא עירובם של הגורמים הרלבנטיים - ובהם ארגון העובדים - וללא כל הנמקה", נכתב בפתח הדברים בעתירה לבג"צ. "ההחלטה אינה סבירה ואינה מידתית ועיקרה ביתורה של חטיבת החדשות מהתאגיד והותרתו של התאגיד ללא אורגן העוסק בחדשות ואקטואליה. הדברים נעשים תוך דחייה נוספת, בלתי סבירה, בלתי מידתית ואסורה בהקמת החלק החדשותי בתאגיד ומתוך מגמה להמשיך ולשלוט בחלק זה ובהרכב בכיריו ועובדיו. בתוך כך, ימשיכו עובדים רבים להיות תלויים בין שמיים וארץ בכל הנוגע לעתידם התעסוקתי. התנהלות זו אינה אלא המשך ישיר של פעולות אסורות שנעשו על ידי המשיבים, או מי מטעמם, במרוצת החודשים האחרונים וכל תכליתן – בצורה זו או אחרת – היא המשך שליטתם של פוליטיקאים בשידור הציבורי – באופן אסור לחלוטין ובניגוד לתכלית החוק".
 
בעתירה מצטטים עורכי הדין בשה וסבוראי את ועדת לנדס בראשותו של רם לנדס, שהמלצותיה הביאו להליך פירוק רשות השידור והקמת תאגיד השידור הציבורי, כי "שידורי החדשות והאקטואליה הם ליבת העשייה של השידור הציבורי, הן בשל תפקידם המרכזי והייחודי של תכנים אלה בחברה דמוקרטית, והן בשל התוכן העיקרי שמפיק המשדר הציבורי בעצמו. הוועדה ממליצה לחזק ולהיטיב את יכולתו של השידור הציבורי להפוך לגורם משמעותי, מוביל ומצטיין במפת העיתונות המשודרת בישראל".
 
עוד צוטט כי "החשיבות הרבה של שידורי החדשות והאקטואליה נובעת הן מתפקידה החיוני של עיתונות חופשית ביצירת איזון ובקרה בחברה דמוקרטית, והן מהצורך האנושי הבסיסי במידע מהימן ועדכני אודות המתרחש בתחומי החיים השונים".
 
כאמור, המתווה של נתניהו וכחלון הוא לבטל את חטיבת החדשות בתאגיד, להעביר את האחריות על החדשות בערוץ הטלוויזיה וברשת ב' על רשות השידור שתמשיך לפעול בינתיים ולספק חדשות לתאגיד, ובשלב הבא להקים תאגיד חדשות שאחריות עליו לא תהיה של ראשי התאגיד הנוכחיים, היו"ר גיל עומר והמנכ"ל אלדד קובלנץ.
 
במקביל, גם איש מפלגת העבודה אלדד יניב עתר אף הוא לבג"צ, וטען כי נתניהו אינו יכול לעסוק בנושאי התאגיד משום שהוא חתום על הסכם ניגוד עניינים, ובמקביל יש נגדו חקירה משמעותית בסוגיות תקשורת – תיק 2,000, אותו תיק על המגעים שקיים עם מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס.
 
כזכור, היועץ המשפטי לממשלה קבע כי אין בעיה בכך שנתניהו יעסוק בנושאי תקשורת במסגרת תפקידו כראש ממשלה: "נוכח רגישות העניין הובהר לראש הממשלה כי בהמשך לחוות הדעת שכבר נמסרו בנושא, עליו להימנע מלטפל בנושאים המשפיעים על מי שמקיימים עמו קשרי חברות אישית, וכי יהיה עליו להתייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה במקרים שבהם הטיפול בתחום התקשורת יהיה כרוך עם נושאים מעין אלו. לצד זאת, הובהר כי במתכונת הנוכחית, עצם העיסוק בחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014 אינו מעורר חשש לניגוד עניינים".
 
הגורם השלישי שאמור לעתור לבג"צ הוא ח"כ איתן כבל. אתמול שלח מכתב לשר הנגבי, בו דרש ממנו "להתנגד למתווה נתניהו-כחלון שיביא להרס השידור הציבורי - אחרת נעתור לבג"צ נגדך ונגד הממשלה".
 
במכתב, שנשלח באמצעות עו"ד יובל יועז ודורון ברקת ממשרד יועז-ברקת, צוין כי בג"צ כבר הביע בהליכים הקודמים שבהם עתר ח"כ כבל בעניין תאגיד השידור הציבורי, את מורת רוחו נוכח התנהלות הממשלה, שדחתה פעם אחר פעם את מועד עלייתו לאוויר של תאגיד השידור. עוד צוין במכתב כי מתווה נתניהו-כחלון הוא "בלתי חוקי, באשר יש בו הפרה של התחייבויות המדינה לבג"צ בהליכים הקודמים, וכי אם ייושם המהלך יהיה גם יישומו שלא כדין".
 
http://www.ice.co.il/media/news/article/506846
ארגון העיתונאים הגיש הבוקר (יום ב') עתירה לבג"צ נגד המתווה אליו הגיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון ביום חמישי האחרון, לביטול חטיבת החדשות בתאגיד השידור הציבורי כאן, והקמת תאגיד חדשות ואקטואליה נפרד. העתירה הוגשה נגד נתניהו, כחלון, מ"מ שר התקשורת צחי הנגבי, היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט ומשרד התקשורת.
 
במקביל לעתירה זו הגיש גם אלדד יניב עתירה לבג"צ, ח"כ איתן כבל מאיים אף הוא לעשות זאת, ואילו בסביבתה המשפטית של תאגיד השידור בוחנים אף הם האם לעשות כן, והאם בכלל ניתן מעשית להגיש עתירה.
 
בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד אמיר בשה וד"ר מורן סבוראי ממשרד עורכי הדין בשה-זבידה-סבוראי, מבקש הארגון לבטל את המתווה ולמנוע את הפיכתו לחוק. עוד דורש הארגון כי ראש הממשלה, שר האוצר ומ"מ שר התקשורת יחדלו מהתערבותם באשר לזהות מנהלי ועיתונאי התאגיד. בנוסף, הארגון מבקש כי יינתן אור ירוק לפתיחת התאגיד בהתאם לחוק ללא כל דיחוי, כלומר 30 באפריל.
 
כמו כן, הארגון מבקש כי בג"צ יורה למשיבים לשמוע את עמדת ארגון העיתונאים וועד העיתונאים של התאגיד, שתיערך היוועצות וכי המשיבים ינמקו ויסבירו מה ההצדקה למתווה שפורסם כאמור ביום חמישי האחרון.
 
"ההחלטה נעשתה במעשה של איומים ובריונות, ללא דיון ציבורי כאמור וללא עירובם של הגורמים הרלבנטיים - ובהם ארגון העובדים - וללא כל הנמקה", נכתב בפתח הדברים בעתירה לבג"צ. "ההחלטה אינה סבירה ואינה מידתית ועיקרה ביתורה של חטיבת החדשות מהתאגיד והותרתו של התאגיד ללא אורגן העוסק בחדשות ואקטואליה. הדברים נעשים תוך דחייה נוספת, בלתי סבירה, בלתי מידתית ואסורה בהקמת החלק החדשותי בתאגיד ומתוך מגמה להמשיך ולשלוט בחלק זה ובהרכב בכיריו ועובדיו. בתוך כך, ימשיכו עובדים רבים להיות תלויים בין שמיים וארץ בכל הנוגע לעתידם התעסוקתי. התנהלות זו אינה אלא המשך ישיר של פעולות אסורות שנעשו על ידי המשיבים, או מי מטעמם, במרוצת החודשים האחרונים וכל תכליתן – בצורה זו או אחרת – היא המשך שליטתם של פוליטיקאים בשידור הציבורי – באופן אסור לחלוטין ובניגוד לתכלית החוק".
 
בעתירה מצטטים עורכי הדין בשה וסבוראי את ועדת לנדס בראשותו של רם לנדס, שהמלצותיה הביאו להליך פירוק רשות השידור והקמת תאגיד השידור הציבורי, כי "שידורי החדשות והאקטואליה הם ליבת העשייה של השידור הציבורי, הן בשל תפקידם המרכזי והייחודי של תכנים אלה בחברה דמוקרטית, והן בשל התוכן העיקרי שמפיק המשדר הציבורי בעצמו. הוועדה ממליצה לחזק ולהיטיב את יכולתו של השידור הציבורי להפוך לגורם משמעותי, מוביל ומצטיין במפת העיתונות המשודרת בישראל".
 
עוד צוטט כי "החשיבות הרבה של שידורי החדשות והאקטואליה נובעת הן מתפקידה החיוני של עיתונות חופשית ביצירת איזון ובקרה בחברה דמוקרטית, והן מהצורך האנושי הבסיסי במידע מהימן ועדכני אודות המתרחש בתחומי החיים השונים".
 
כאמור, המתווה של נתניהו וכחלון הוא לבטל את חטיבת החדשות בתאגיד, להעביר את האחריות על החדשות בערוץ הטלוויזיה וברשת ב' על רשות השידור שתמשיך לפעול בינתיים ולספק חדשות לתאגיד, ובשלב הבא להקים תאגיד חדשות שאחריות עליו לא תהיה של ראשי התאגיד הנוכחיים, היו"ר גיל עומר והמנכ"ל אלדד קובלנץ.
 
במקביל, גם איש מפלגת העבודה אלדד יניב עתר אף הוא לבג"צ, וטען כי נתניהו אינו יכול לעסוק בנושאי התאגיד משום שהוא חתום על הסכם ניגוד עניינים, ובמקביל יש נגדו חקירה משמעותית בסוגיות תקשורת – תיק 2,000, אותו תיק על המגעים שקיים עם מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס.
 
כזכור, היועץ המשפטי לממשלה קבע כי אין בעיה בכך שנתניהו יעסוק בנושאי תקשורת במסגרת תפקידו כראש ממשלה: "נוכח רגישות העניין הובהר לראש הממשלה כי בהמשך לחוות הדעת שכבר נמסרו בנושא, עליו להימנע מלטפל בנושאים המשפיעים על מי שמקיימים עמו קשרי חברות אישית, וכי יהיה עליו להתייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה במקרים שבהם הטיפול בתחום התקשורת יהיה כרוך עם נושאים מעין אלו. לצד זאת, הובהר כי במתכונת הנוכחית, עצם העיסוק בחוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014 אינו מעורר חשש לניגוד עניינים".
 
הגורם השלישי שאמור לעתור לבג"צ הוא ח"כ איתן כבל. אתמול שלח מכתב לשר הנגבי, בו דרש ממנו "להתנגד למתווה נתניהו-כחלון שיביא להרס השידור הציבורי - אחרת נעתור לבג"צ נגדך ונגד הממשלה".
 
במכתב, שנשלח באמצעות עו"ד יובל יועז ודורון ברקת ממשרד יועז-ברקת, צוין כי בג"צ כבר הביע בהליכים הקודמים שבהם עתר ח"כ כבל בעניין תאגיד השידור הציבורי, את מורת רוחו נוכח התנהלות הממשלה, שדחתה פעם אחר פעם את מועד עלייתו לאוויר של תאגיד השידור. עוד צוין במכתב כי מתווה נתניהו-כחלון הוא "בלתי חוקי, באשר יש בו הפרה של התחייבויות המדינה לבג"צ בהליכים הקודמים, וכי אם ייושם המהלך יהיה גם יישומו שלא כדין".
 
http://www.ice.co.il/media/news/article/506846
דיל התאגיד בדרך לקריסה? פרטים חדשים נחשפים
במערכת הפוליטית מתחזקת ההערכה כי הסיכום שאליו הגיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון לא יבשיל לכדי הצעת החוק ולא יקודם במתכונת הנוכחית. הסיבה לכך היא בעיקר ההבנה כי לא ניתן יהיה ליישם את הסיכום בלוח הזמנים והחשש מפני חריגה תקציבית משמעותית - לאור סעיפי המתווה שעליהם התעקשו כחלון והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.
 
אתמול התקיימה ישיבה ראשונה להתנעת המתווה ולניסוחו בהשתתפות ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, ויועצים משפטיים בלשכתו של מנכ"ל האוצר, שי באב"ד. בשלב זה, מתחזקות ההערכות בקרב כל הצדדים כי לא ניתן יהיה ליישם את החוק בלוח הזמנים שנקבע, וכל דחייה נוספת תגרור עלויות גבוהות.
 
לפי המתווה, רשות השידור אכן תיסגר ב-15 במאי (דחייה של שבועיים) ותאגיד השידור "כאן" יעלה לשידור בטלוויזיה וברדיו, אך ללא שידורי אקטואליה. חטיבת החדשות של "כאן" תפורק. במקומה יוקם תאגיד חדשות שלישי שיעסוק אך ורק בחדשות ויתחיל את שידוריו במועד ההקמה.
 
גורמים הקשורים במו"מ אומרים כי בשלב זה אכן יש אי הסכמות וקשיים, אך עד כה התקיימה פגישת התנעה אחת - והצדדים עשויים להגיע להסכמות בהמשך. הנה הנקודות העיקריות שלגביהן עשויים להתעורר חוסר הסכמות וקשיים ביישום:
 
1. אין היתכנות להקמת תאגיד החדשות ב-15 במאי
 
המועד המוקדם ביותר שבו ניתן יהיה להעביר את החוק להקמת תאגיד חדשות נפרד הוא 7 במאי - בגלל דרישתו של מנדבליט שלא להעביר את החקיקה בנושא תוך קיצור הליכים, אלא לעמוד בחובת ההנחה של החוק ל-21 יום כדי לקיים דיון ציבורי.
 
המשמעות היא לוח זמנים בלתי אפשרי. רק לאחר שיעבור החוק ניתן יהיה לערוך הליך בחירה (שעדיין לא גובש) למנהל הזמני של תאגיד החדשות. רק לאחר שימונה המנהל, הוא יוכל להתחיל בהליכים לבחירת כוח האדם וזהות העובדים שיעברו מרשות השידור ומחטיבת החדשות של כאן לתאגיד החדשות. ואז, בתוך ימים ספורים, ב-15 במאי, הוא כבר יחויב לשדר שידורי חדשות מלאים בערוץ 1 וברשת ב'. לכולם ברור בשלב זה כי אין כל סיכוי שיהיה ניתן לעמוד בלוח הזמנים.
 
לאור אי העמידה בלוח הזמנים, עלתה אפשרות שחטיבת החדשות של תאגיד החדשות "כאן" היא אכן זו שתתחיל בשידורי החדשות, עד להקמת תאגיד החדשות - משום שהישות המשפטית של רשות השידור לא תהיה קיימת עוד. ואולם ראש הממשלה מתנגד לכך לחלוטין. אפשרות אחרת היא שתאגיד "כאן" יקום תחילה ללא שידורי חדשות, אך מתווה כזה ככל הנראה לא יאושר על ידי היועץ המשפטי.
 
האפשרות החלופית היא דחייה נוספת ביום ההתחלה, כלומר דחייה בסגירת רשות השידור. ואולם דחייה נוספת של כל חודש תגרום להוצאה עודפת של כ-40 מיליון שקל בכל חודש - בשל ההפעלה הכפולה של רשות השידור ושל תאגיד כאן. כחלון התחייב בעבר שלא ייתן יד לדחייה נוספת בשל העלות הכספית הגבוהה, והוא לא מתכוון לוותר בנושא זה.
 
2. תאגיד החדשות יורכב משילוב עיתונאי הרשות והתאגיד
 
מפרטים חדשים שהגיעו ל-TheMarker עולה כי המתווה שאותו מגבשים כעת בהצעת חוק שונה מהסיכום שפורסם ביום חמישי. הפרטים החדשים של המתווה, שמתפרסמים כאן לראשונה, עשויים לגרום לחלק מהצדדים - בעיקר עובדי רשות השידור - לכל הפחות לצנן מעט את ההתלהבות ואולי אף להפסיק את הפגנות התמיכה בו.
 
בישיבת ההתנעה אתמול דובר על הסכם שונה בהיבטים רבים בכל הנוגע לניהול ולהרכב כוח האדם של תאגיד החדשות שיוקם במקום חטיבת החדשות של תאגיד כאן. כך, במסמך שהופץ בשבוע שעבר נכתב כי עובדי תאגיד החדשות שיוקם יהיו עובדי חטיבת החדשות של רשות השידור - הטלוויזיה הישראלית וקול ישראל. בפועל, הסיכום שעליו דובר אתמול שונה ומשמעותו היא תוספת של רק כ-70 עובדי רשות השידור שיעברו לתאגיד החדשות מעבר למצב הנוכחי.
 
במהלך כל הדיונים ניסה נתניהו להוביל למהלך שבו התאגיד יפורק, ראשיו יודחו או שהתאגיד יפעל ללא שידורי חדשות ואקטואליה כלל. ואולם נתניהו נתקל בהתנגדות נחרצת של כחלון ומנדבליט שדרשו את הקמת התאגיד, כולל שידורי החדשות. נתניהו הביע מחאה חריפה בפניהם כאשר התברר כי לא יוכל להקים את התאגיד ללא שידורי החדשות.
 
בהמשך, כאשר גובש ההסכם להקמת תאגיד חדשות נפרד, נתניהו התעקש במהלך הדיונים כי עובדי תאגיד החדשות יהיו עובדי רשות השידור בלבד. "לא מוכן שעובד אחד מהתאגיד ימשיך לעבוד בתאגיד החדשות", אמר נתניהו, כפי שצוטט על ידי רביב דרוקר. ואולם היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט התנגד לכך בנחרצות וקבע כי לא יוכל להעניק למהלך כזה הגנה משפטית. הסיכום היה כי 20%-40% מבין עובדי תאגיד החדשות יהיו עובדי חטיבת החדשות של "כאן" והשאר עובדי רשות השידור.
 
הנה המספרים: בחטיבת החדשות של תאגיד השידור אמורים להיות מועסקים כ-200 עובדים המוגדרים עיתונאים. כבר כיום, כ-70 תקנים מתוכם אוישו על ידי עיתונאים שהגיעו מרשות השידור (מתוך כ-450 עובדי רשות השידור שאמורים בסופו של דבר לעבור לתאגיד), ולגביהם לא יהיה כל שינוי.
 
בחטיבת החדשות של כאן אוישו כבר כ-130 תקנים נוספים לעיתונאים שאינם מרשות השידור - אלא הגיעו ממקומות עבודה אחרים. לפי המתווה שסוכם בין נתניהו לכחלון, 60-40 מתוכם יעברו לתאגיד החדשות שיוקם ויצטרפו ל-70 עובדי רשות השידור שכבר התקבלו לחטיבת החדשות של כאן. 90-70 העיתונאים האחרים מחטיבת החדשות של כאן יפוטרו בתנאי פרישה שייקבעו בהמשך. במקומם ישכור התאגיד 90-70 עיתונאים נוספים מרשות השידור.
 
בסופו של דבר, לפי המתווה, תאגיד החדשות יורכב מכ-160-140 עיתונאי רשות השידור ו-60-40 עיתונאים שהתקבלו כבר לחטיבת החדשות של כאן. כלומר, במקום 450 עובדים מרשות השידור שהיו אמורים לעבור לתאגיד, יעברו כ-530 עובדים. השאר - יותר מ-500 עובדי רשות השידור - יפוטרו.
 
בכל מקרה, כל 160-140 עובדי רשות השידור שיעברו לתאגיד החדשות יעשו זאת לפי התקן ורמות השכר שנקבעו בחטיבת החדשות של כאן - והתקציב הכולל לא יחרוג מ-160 מיליון שקל לתאגיד. המשמעות היא שעובדים רבים ברשות השידור ייאלצו להפחית משמעותית את שכרם בתאגיד.
 
היישום של מהלך כזה מורכב ובעייתי. המנהל הזמני של התאגיד ייאלץ לשבץ זה צד זה עובדי רשות השידור לפי תקנים ומשרות שנקבעו בתאגיד, אך לא בטוח שניתן יהיה לעשות את זה. בתאגיד מונו עיתונאים למשרות משולבות, למשל בשלוש הפלטפורמות יחד (טלוויזיה, רדיו ודיגיטל), או תפקיד עריכה ודיווח במקביל, אך לא בטוח שניתן יהיה לשבץ בהם כיום עובדי רשות השידור שלא נבדק האם הוכשרו לכך.
 
3. הפיצויים לעובדי רשות השידור יופחתו
 
המהלך כולו, ככל הנראה, לא אמור להביא לגידול משמעותי בהוצאות השוטפות למרות ההפעלה של שני תאגידים זה לצד זה עם מטות כפולות. אבל הוא עשוי להביא להוצאות חד פעמיות כבדות. כך, הפיטורים של 90-70 מעיתונאי "כאן" יוביל להוצאות פרישה חד פעמיות גבוהות. לצד זאת, הפסקת המיקור חוץ של תוכניות האקטואליה יביא לנזק נוסף המוערך ב-30 מיליון שקל בשל תוכניות שכבר יצאו לדרך ונחמתו חוזים לגביהם, ויהיה צורך לעמוד בהתחייבויות אלה.
 
כדי להפחית את ההוצאה הזו, מתכוונים במשרד האוצר לחסוך בהוצאות על הפרישות של עובדי רשות השידור. עד כה, בהתאם לסיכום עם ההסתדרות, עובדי רשות השידור שפוטרו לאור סגירת הרשות קיבלו את תנאי הפרישה המלאים מרשות השידור – מענקים מוגדלים או פנסיית גישור עד לגיל פרישה - וגויסו מחדש לעבודה בתאגיד. באוצר מעוניינים למנוע את הוצאות הפרישה הכפולות, ומתכוונים להעניק לעובדי רשות השידור הנוספים שיעברו לתאגיד החדשות פיצויים מופחתים.
 
מהלך זה עשוי לגרור מחאה מצד הוועדים ברשות השידור וההסתדרות, שדורשים כי יקבלו תנאי פרישה מלאים גם לעובדים העוברים לתאגיד החדש.
 
4. המנהל הזמני של התאגיד לא יהיה ברי בר ציון
 
לפי הסיכום שהופץ בשבוע שעבר, עד למינוי הנהלה קבועה לתאגיד החדשות ימשיך המנהל המיוחד מטעם בית המשפט - ברי בר ציון - לכהן כמנהל תאגיד החדשות, ואילו מנהל רשת ב', צי'קו מנשה, ישמש גם כעורך הראשי של החדשות.
 
האיש שימונה למנהל הזמני ברשות יהיה בעל סמכויות ענפות לקבוע מי מעובדי רשות השידור יעבור לתאגיד החדשות ומי מעובדי "כאן". במילים אחרות, הוא יוכל לקבוע את פניו של תאגיד החדשות שנים קדימה.
 
אלא שכעת, בעיקר לאור הביקורת הציבורית, מסתמן כי בר ציון יופקד על המשך פירוק רשות השידור, ואילו לתאגיד החדשות ימונה מנהל זמני אחר. היועץ המשפטי מנדלבליט הציע כי הכנ"ר דוד האן יהיה בעצמו האיש שיקים את התאגיד או שהוא ימנה גורם מטעמו. בשלב זה, טרם גובש המנגנון למינוי המנהל הזמני והגורמים
במערכת הפוליטית מתחזקת ההערכה כי הסיכום שאליו הגיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון לא יבשיל לכדי הצעת החוק ולא יקודם במתכונת הנוכחית. הסיבה לכך היא בעיקר ההבנה כי לא ניתן יהיה ליישם את הסיכום בלוח הזמנים והחשש מפני חריגה תקציבית משמעותית - לאור סעיפי המתווה שעליהם התעקשו כחלון והיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.
 
אתמול התקיימה ישיבה ראשונה להתנעת המתווה ולניסוחו בהשתתפות ראש אגף התקציבים באוצר, אמיר לוי, ויועצים משפטיים בלשכתו של מנכ"ל האוצר, שי באב"ד. בשלב זה, מתחזקות ההערכות בקרב כל הצדדים כי לא ניתן יהיה ליישם את החוק בלוח הזמנים שנקבע, וכל דחייה נוספת תגרור עלויות גבוהות.
 
לפי המתווה, רשות השידור אכן תיסגר ב-15 במאי (דחייה של שבועיים) ותאגיד השידור "כאן" יעלה לשידור בטלוויזיה וברדיו, אך ללא שידורי אקטואליה. חטיבת החדשות של "כאן" תפורק. במקומה יוקם תאגיד חדשות שלישי שיעסוק אך ורק בחדשות ויתחיל את שידוריו במועד ההקמה.
 
גורמים הקשורים במו"מ אומרים כי בשלב זה אכן יש אי הסכמות וקשיים, אך עד כה התקיימה פגישת התנעה אחת - והצדדים עשויים להגיע להסכמות בהמשך. הנה הנקודות העיקריות שלגביהן עשויים להתעורר חוסר הסכמות וקשיים ביישום:
 
1. אין היתכנות להקמת תאגיד החדשות ב-15 במאי
 
המועד המוקדם ביותר שבו ניתן יהיה להעביר את החוק להקמת תאגיד חדשות נפרד הוא 7 במאי - בגלל דרישתו של מנדבליט שלא להעביר את החקיקה בנושא תוך קיצור הליכים, אלא לעמוד בחובת ההנחה של החוק ל-21 יום כדי לקיים דיון ציבורי.
 
המשמעות היא לוח זמנים בלתי אפשרי. רק לאחר שיעבור החוק ניתן יהיה לערוך הליך בחירה (שעדיין לא גובש) למנהל הזמני של תאגיד החדשות. רק לאחר שימונה המנהל, הוא יוכל להתחיל בהליכים לבחירת כוח האדם וזהות העובדים שיעברו מרשות השידור ומחטיבת החדשות של כאן לתאגיד החדשות. ואז, בתוך ימים ספורים, ב-15 במאי, הוא כבר יחויב לשדר שידורי חדשות מלאים בערוץ 1 וברשת ב'. לכולם ברור בשלב זה כי אין כל סיכוי שיהיה ניתן לעמוד בלוח הזמנים.
 
לאור אי העמידה בלוח הזמנים, עלתה אפשרות שחטיבת החדשות של תאגיד החדשות "כאן" היא אכן זו שתתחיל בשידורי החדשות, עד להקמת תאגיד החדשות - משום שהישות המשפטית של רשות השידור לא תהיה קיימת עוד. ואולם ראש הממשלה מתנגד לכך לחלוטין. אפשרות אחרת היא שתאגיד "כאן" יקום תחילה ללא שידורי חדשות, אך מתווה כזה ככל הנראה לא יאושר על ידי היועץ המשפטי.
 
האפשרות החלופית היא דחייה נוספת ביום ההתחלה, כלומר דחייה בסגירת רשות השידור. ואולם דחייה נוספת של כל חודש תגרום להוצאה עודפת של כ-40 מיליון שקל בכל חודש - בשל ההפעלה הכפולה של רשות השידור ושל תאגיד כאן. כחלון התחייב בעבר שלא ייתן יד לדחייה נוספת בשל העלות הכספית הגבוהה, והוא לא מתכוון לוותר בנושא זה.
 
2. תאגיד החדשות יורכב משילוב עיתונאי הרשות והתאגיד
 
מפרטים חדשים שהגיעו ל-TheMarker עולה כי המתווה שאותו מגבשים כעת בהצעת חוק שונה מהסיכום שפורסם ביום חמישי. הפרטים החדשים של המתווה, שמתפרסמים כאן לראשונה, עשויים לגרום לחלק מהצדדים - בעיקר עובדי רשות השידור - לכל הפחות לצנן מעט את ההתלהבות ואולי אף להפסיק את הפגנות התמיכה בו.
 
בישיבת ההתנעה אתמול דובר על הסכם שונה בהיבטים רבים בכל הנוגע לניהול ולהרכב כוח האדם של תאגיד החדשות שיוקם במקום חטיבת החדשות של תאגיד כאן. כך, במסמך שהופץ בשבוע שעבר נכתב כי עובדי תאגיד החדשות שיוקם יהיו עובדי חטיבת החדשות של רשות השידור - הטלוויזיה הישראלית וקול ישראל. בפועל, הסיכום שעליו דובר אתמול שונה ומשמעותו היא תוספת של רק כ-70 עובדי רשות השידור שיעברו לתאגיד החדשות מעבר למצב הנוכחי.
 
במהלך כל הדיונים ניסה נתניהו להוביל למהלך שבו התאגיד יפורק, ראשיו יודחו או שהתאגיד יפעל ללא שידורי חדשות ואקטואליה כלל. ואולם נתניהו נתקל בהתנגדות נחרצת של כחלון ומנדבליט שדרשו את הקמת התאגיד, כולל שידורי החדשות. נתניהו הביע מחאה חריפה בפניהם כאשר התברר כי לא יוכל להקים את התאגיד ללא שידורי החדשות.
 
בהמשך, כאשר גובש ההסכם להקמת תאגיד חדשות נפרד, נתניהו התעקש במהלך הדיונים כי עובדי תאגיד החדשות יהיו עובדי רשות השידור בלבד. "לא מוכן שעובד אחד מהתאגיד ימשיך לעבוד בתאגיד החדשות", אמר נתניהו, כפי שצוטט על ידי רביב דרוקר. ואולם היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט התנגד לכך בנחרצות וקבע כי לא יוכל להעניק למהלך כזה הגנה משפטית. הסיכום היה כי 20%-40% מבין עובדי תאגיד החדשות יהיו עובדי חטיבת החדשות של "כאן" והשאר עובדי רשות השידור.
 
הנה המספרים: בחטיבת החדשות של תאגיד השידור אמורים להיות מועסקים כ-200 עובדים המוגדרים עיתונאים. כבר כיום, כ-70 תקנים מתוכם אוישו על ידי עיתונאים שהגיעו מרשות השידור (מתוך כ-450 עובדי רשות השידור שאמורים בסופו של דבר לעבור לתאגיד), ולגביהם לא יהיה כל שינוי.
 
בחטיבת החדשות של כאן אוישו כבר כ-130 תקנים נוספים לעיתונאים שאינם מרשות השידור - אלא הגיעו ממקומות עבודה אחרים. לפי המתווה שסוכם בין נתניהו לכחלון, 60-40 מתוכם יעברו לתאגיד החדשות שיוקם ויצטרפו ל-70 עובדי רשות השידור שכבר התקבלו לחטיבת החדשות של כאן. 90-70 העיתונאים האחרים מחטיבת החדשות של כאן יפוטרו בתנאי פרישה שייקבעו בהמשך. במקומם ישכור התאגיד 90-70 עיתונאים נוספים מרשות השידור.
 
בסופו של דבר, לפי המתווה, תאגיד החדשות יורכב מכ-160-140 עיתונאי רשות השידור ו-60-40 עיתונאים שהתקבלו כבר לחטיבת החדשות של כאן. כלומר, במקום 450 עובדים מרשות השידור שהיו אמורים לעבור לתאגיד, יעברו כ-530 עובדים. השאר - יותר מ-500 עובדי רשות השידור - יפוטרו.
 
בכל מקרה, כל 160-140 עובדי רשות השידור שיעברו לתאגיד החדשות יעשו זאת לפי התקן ורמות השכר שנקבעו בחטיבת החדשות של כאן - והתקציב הכולל לא יחרוג מ-160 מיליון שקל לתאגיד. המשמעות היא שעובדים רבים ברשות השידור ייאלצו להפחית משמעותית את שכרם בתאגיד.
 
היישום של מהלך כזה מורכב ובעייתי. המנהל הזמני של התאגיד ייאלץ לשבץ זה צד זה עובדי רשות השידור לפי תקנים ומשרות שנקבעו בתאגיד, אך לא בטוח שניתן יהיה לעשות את זה. בתאגיד מונו עיתונאים למשרות משולבות, למשל בשלוש הפלטפורמות יחד (טלוויזיה, רדיו ודיגיטל), או תפקיד עריכה ודיווח במקביל, אך לא בטוח שניתן יהיה לשבץ בהם כיום עובדי רשות השידור שלא נבדק האם הוכשרו לכך.
 
3. הפיצויים לעובדי רשות השידור יופחתו
 
המהלך כולו, ככל הנראה, לא אמור להביא לגידול משמעותי בהוצאות השוטפות למרות ההפעלה של שני תאגידים זה לצד זה עם מטות כפולות. אבל הוא עשוי להביא להוצאות חד פעמיות כבדות. כך, הפיטורים של 90-70 מעיתונאי "כאן" יוביל להוצאות פרישה חד פעמיות גבוהות. לצד זאת, הפסקת המיקור חוץ של תוכניות האקטואליה יביא לנזק נוסף המוערך ב-30 מיליון שקל בשל תוכניות שכבר יצאו לדרך ונחמתו חוזים לגביהם, ויהיה צורך לעמוד בהתחייבויות אלה.
 
כדי להפחית את ההוצאה הזו, מתכוונים במשרד האוצר לחסוך בהוצאות על הפרישות של עובדי רשות השידור. עד כה, בהתאם לסיכום עם ההסתדרות, עובדי רשות השידור שפוטרו לאור סגירת הרשות קיבלו את תנאי הפרישה המלאים מרשות השידור – מענקים מוגדלים או פנסיית גישור עד לגיל פרישה - וגויסו מחדש לעבודה בתאגיד. באוצר מעוניינים למנוע את הוצאות הפרישה הכפולות, ומתכוונים להעניק לעובדי רשות השידור הנוספים שיעברו לתאגיד החדשות פיצויים מופחתים.
 
מהלך זה עשוי לגרור מחאה מצד הוועדים ברשות השידור וההסתדרות, שדורשים כי יקבלו תנאי פרישה מלאים גם לעובדים העוברים לתאגיד החדש.
 
4. המנהל הזמני של התאגיד לא יהיה ברי בר ציון
 
לפי הסיכום שהופץ בשבוע שעבר, עד למינוי הנהלה קבועה לתאגיד החדשות ימשיך המנהל המיוחד מטעם בית המשפט - ברי בר ציון - לכהן כמנהל תאגיד החדשות, ואילו מנהל רשת ב', צי'קו מנשה, ישמש גם כעורך הראשי של החדשות.
 
האיש שימונה למנהל הזמני ברשות יהיה בעל סמכויות ענפות לקבוע מי מעובדי רשות השידור יעבור לתאגיד החדשות ומי מעובדי "כאן". במילים אחרות, הוא יוכל לקבוע את פניו של תאגיד החדשות שנים קדימה.
 
אלא שכעת, בעיקר לאור הביקורת הציבורית, מסתמן כי בר ציון יופקד על המשך פירוק רשות השידור, ואילו לתאגיד החדשות ימונה מנהל זמני אחר. היועץ המשפטי מנדלבליט הציע כי הכנ"ר דוד האן יהיה בעצמו האיש שיקים את התאגיד או שהוא ימנה גורם מטעמו. בשלב זה, טרם גובש המנגנון למינוי המנהל הזמני והגורמים
סקר: הציבור לא יודע מה זה תאגיד השידור, הצעירים עוד פחות
סקר שנערך בימים האחרונים בקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת, מציג כי הציבור כלל אינו יודע מהו תאגיד השידור הציבורי כאן, מה ההבדל בינו לבין רשות השידור, ועל מה הרעש התקשורתי בימים אלו. מהסקר שנתוניו הגיעו לידי אייס, עולים נתונים מדאיגים על אדישות וחוסר ידע בנושא שנמצא כבר כחודש בראש סדר העניינים בישראל, שמאיים להפיל ממשלה ולקחת את המדינה למערכת בחירות יקרה.
 
את הסקר ערכה באופן עצמאי חברת המחקר מרקטסט, באמצעות פאנל אינטרנטי שכלל 600 נשאלים יהודיים מתוך 150 אלף החברים בפאנל זה, בגילאים 18 פלוס. מהסקר עולה כי יותר משליש מהנשאלים ענו שיש לבטל את תאגיד השידור, פחות מ-30% ענו שאין לבטל, והשליש הנותר ענה שכלל אינו יודע מהו תאגיד השידור הציבורי. בקרב אותם שני שלישים שמכירים את התאגיד, מחצית אמרו שאין שוני בינו לבין רשות השידור, והשאר ענו שיש שוני.
 
הקהל הצעיר עוד פחות יודע מה זה תאגיד השידור הציבורי. 43% מהנשאלים בגילאים 18 עד 29 לא מכירים את התאגיד, לעומת 22% מנסקרים בגילאים 50 פלוס. "הציבור הישראלי מגלה בורות ביחס לכל נושא התאגיד הציבורי", אומר לאייס עודד שי, מנכ"ל חברת מרקטסט. "מציאות פוליטית בה עומד על הפרק אפשרות לבחירות והחלפת השלטון בעקבות נושא שאין בו עניין ממשי לציבור וכן עניין שלא ממש מובן לציבור, זה אף פעם לא קרה בהיסטוריה הישראלית". לדבריו, "התשובות - גם של אלה שטענו כי הם מכירים את הנושא - משקפות חוסר ידיעה במה שמדובר, וזה מדהים. מדברים על זה כל הזמן בתקשורת, ושליש מהציבור לא מכיר את זה".
 
במקביל, תוצאות מדד השלום החודשי של אוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לדמוקרטיה, קובע כי רוב הישראלים נגד מעורבות פוליטית בשידור הציבורי. הסקר נערך על ידי פרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופ' אפרים יער מאוניברסיטת תל-אביב באמצעות מכון המחקר מדגם ב-27-29 במארס בקרב 600 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית.
 
מהסקר עולה כי 61.5% מהנשאלים ענו כי למרות שהממשלה מממנת את השידור הציבורי, אין לה זכות להתערב בתכנים ובמינויים בו, מול 34% שחשבו ההיפך. 65% מהישראלים סבורים שראש הממשלה פועל להכניס שינויים בחוק התקשורת בכדי להגדיל את שליטתו עליה ולא בכדי להפוך אותה למאוזנת יותר.
 
http://www.ice.co.il/media/news/article/508159
סקר שנערך בימים האחרונים בקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת, מציג כי הציבור כלל אינו יודע מהו תאגיד השידור הציבורי כאן, מה ההבדל בינו לבין רשות השידור, ועל מה הרעש התקשורתי בימים אלו. מהסקר שנתוניו הגיעו לידי אייס, עולים נתונים מדאיגים על אדישות וחוסר ידע בנושא שנמצא כבר כחודש בראש סדר העניינים בישראל, שמאיים להפיל ממשלה ולקחת את המדינה למערכת בחירות יקרה.
 
את הסקר ערכה באופן עצמאי חברת המחקר מרקטסט, באמצעות פאנל אינטרנטי שכלל 600 נשאלים יהודיים מתוך 150 אלף החברים בפאנל זה, בגילאים 18 פלוס. מהסקר עולה כי יותר משליש מהנשאלים ענו שיש לבטל את תאגיד השידור, פחות מ-30% ענו שאין לבטל, והשליש הנותר ענה שכלל אינו יודע מהו תאגיד השידור הציבורי. בקרב אותם שני שלישים שמכירים את התאגיד, מחצית אמרו שאין שוני בינו לבין רשות השידור, והשאר ענו שיש שוני.
 
הקהל הצעיר עוד פחות יודע מה זה תאגיד השידור הציבורי. 43% מהנשאלים בגילאים 18 עד 29 לא מכירים את התאגיד, לעומת 22% מנסקרים בגילאים 50 פלוס. "הציבור הישראלי מגלה בורות ביחס לכל נושא התאגיד הציבורי", אומר לאייס עודד שי, מנכ"ל חברת מרקטסט. "מציאות פוליטית בה עומד על הפרק אפשרות לבחירות והחלפת השלטון בעקבות נושא שאין בו עניין ממשי לציבור וכן עניין שלא ממש מובן לציבור, זה אף פעם לא קרה בהיסטוריה הישראלית". לדבריו, "התשובות - גם של אלה שטענו כי הם מכירים את הנושא - משקפות חוסר ידיעה במה שמדובר, וזה מדהים. מדברים על זה כל הזמן בתקשורת, ושליש מהציבור לא מכיר את זה".
 
במקביל, תוצאות מדד השלום החודשי של אוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לדמוקרטיה, קובע כי רוב הישראלים נגד מעורבות פוליטית בשידור הציבורי. הסקר נערך על ידי פרופ' תמר הרמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ופרופ' אפרים יער מאוניברסיטת תל-אביב באמצעות מכון המחקר מדגם ב-27-29 במארס בקרב 600 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית.
 
מהסקר עולה כי 61.5% מהנשאלים ענו כי למרות שהממשלה מממנת את השידור הציבורי, אין לה זכות להתערב בתכנים ובמינויים בו, מול 34% שחשבו ההיפך. 65% מהישראלים סבורים שראש הממשלה פועל להכניס שינויים בחוק התקשורת בכדי להגדיל את שליטתו עליה ולא בכדי להפוך אותה למאוזנת יותר.
 
http://www.ice.co.il/media/news/article/508159
בכירים באוצר: התאגיד יקום בסוף אפריל עם חברת חדשות
"אנו לא רואים איך מגיעים להסכם סביב משבר התאגיד. המתווה הזה לא מתכנס ויש בו בעיות רבות שנראה כי לא ניתן לפתור אותן. אם נתניהו רוצה על הרקע הזה ללכת לבחירות נלך לבחירות, כך אמרו היום (ג') ל"כלכליסט" גורמים בכירים באוצר.
 
בימים האחרונים נפגשו הצוותים המקצועיים באוצר ובמשרד התקשורת בניסיון לגבש את פרטי המתווה שעליו סיכמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בסוף השבוע שעבר ובמסגרתו תוקם חברת חדשות נפרדת שמרביתה תורכב מעובדי רשות השידור, אולם במהלך המו"מ התגלו קשיים מהותיים הן מבחינת לוחות הזמנים והן מבחינה תקציבית. כחלון הודיע כבר מספר פעמים שהוא אינו מתכוון לאשר גידול בתקציב השידור הציבורי.
 
על הרקע הזה מעריכים באוצר כי גברו הסיכויים "שתאגיד השידור 'כאן' יתחיל לשדר בסוף חודש אפריל במתכונת שנקבע בחוק מבעוד מועד וכי חברת החדשות שלו תפעל גם היא במתכונת המקורית. בנקודה הזו עובר הכדור בחזרה למגרש של ראש הממשלה נתניהו ואם מישהו יחליט שהוא מפרק את הממשלה הרי שיהיה זה נתניהו עצמו", נמסר.
 
הדברים אינם מפתיעים לנוכח העובדה כי מאז תחילת השבוע, שני האישים החזקים ביותר במערכת הפוליטית הישראלית מתנהלים כאילו קמפיין הבחירות נמצא בעיצומו.
 
בשעות הערב צפויים להיפגש כחלון ונתניהו בטקס חתימת הסכם גג באור יהודה, זאת לאחר שהשניים נפגשו גם אתמול בטקס דומה בבית שמש.
 
נתניהו אינו נוהג להגיע, לבטח לא בתדירות כזו, לטקסים כאלה. באירוע אתמול ניכרה אווירה מתוחה בין השניים.
 
שר האוצר אף ביקר בעבר את ראש הממשלה על מדיניות "גזירת הסרט" שבמסגרתה החל להגיע לאירועים, במיוחד בתחום הדיור כדי "לגנוב את ההצגה". לנתניהו ממתינות רק היום עוד שלוש הופעות פומביות פתוחות לסיקור תקשורתי.
 
האווירה המתוחה ניכרה כבר אתמול בכנס פוליטי שקיים כחלון עם פעילי מפלגת כולנו ובו הודיע על כוונתו לצאת בהודעה על הפחתת מסים "כבר בימים הקרובים".
 
הפקידות המקצועית בבנק ישראל ובמשרד האוצר מסתייגת מהקו הזה במיוחד לאור נתוני גביית המס החלשים שנרשמו בחודש מרץ, כפי שנחשף הבוקר ב"כלכליסט".
 
כחלון אמר אתמול בכנס בבית שמש כי "אם היינו הולכים לבחירות אף אחד לא היה יושב פה היום והזוגות הצעירים היו קוראים תהילים. בבחירות אתה יודע איך אתה נכנס אבל אתה לא יודע איך אתה יוצא. אנו גילינו אחראיות כי הייתה מחויבת וגם שילמתי מחיר פוליטי".
 
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3710972,00.html
"אנו לא רואים איך מגיעים להסכם סביב משבר התאגיד. המתווה הזה לא מתכנס ויש בו בעיות רבות שנראה כי לא ניתן לפתור אותן. אם נתניהו רוצה על הרקע הזה ללכת לבחירות נלך לבחירות, כך אמרו היום (ג') ל"כלכליסט" גורמים בכירים באוצר.
 
בימים האחרונים נפגשו הצוותים המקצועיים באוצר ובמשרד התקשורת בניסיון לגבש את פרטי המתווה שעליו סיכמו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בסוף השבוע שעבר ובמסגרתו תוקם חברת חדשות נפרדת שמרביתה תורכב מעובדי רשות השידור, אולם במהלך המו"מ התגלו קשיים מהותיים הן מבחינת לוחות הזמנים והן מבחינה תקציבית. כחלון הודיע כבר מספר פעמים שהוא אינו מתכוון לאשר גידול בתקציב השידור הציבורי.
 
על הרקע הזה מעריכים באוצר כי גברו הסיכויים "שתאגיד השידור 'כאן' יתחיל לשדר בסוף חודש אפריל במתכונת שנקבע בחוק מבעוד מועד וכי חברת החדשות שלו תפעל גם היא במתכונת המקורית. בנקודה הזו עובר הכדור בחזרה למגרש של ראש הממשלה נתניהו ואם מישהו יחליט שהוא מפרק את הממשלה הרי שיהיה זה נתניהו עצמו", נמסר.
 
הדברים אינם מפתיעים לנוכח העובדה כי מאז תחילת השבוע, שני האישים החזקים ביותר במערכת הפוליטית הישראלית מתנהלים כאילו קמפיין הבחירות נמצא בעיצומו.
 
בשעות הערב צפויים להיפגש כחלון ונתניהו בטקס חתימת הסכם גג באור יהודה, זאת לאחר שהשניים נפגשו גם אתמול בטקס דומה בבית שמש.
 
נתניהו אינו נוהג להגיע, לבטח לא בתדירות כזו, לטקסים כאלה. באירוע אתמול ניכרה אווירה מתוחה בין השניים.
 
שר האוצר אף ביקר בעבר את ראש הממשלה על מדיניות "גזירת הסרט" שבמסגרתה החל להגיע לאירועים, במיוחד בתחום הדיור כדי "לגנוב את ההצגה". לנתניהו ממתינות רק היום עוד שלוש הופעות פומביות פתוחות לסיקור תקשורתי.
 
האווירה המתוחה ניכרה כבר אתמול בכנס פוליטי שקיים כחלון עם פעילי מפלגת כולנו ובו הודיע על כוונתו לצאת בהודעה על הפחתת מסים "כבר בימים הקרובים".
 
הפקידות המקצועית בבנק ישראל ובמשרד האוצר מסתייגת מהקו הזה במיוחד לאור נתוני גביית המס החלשים שנרשמו בחודש מרץ, כפי שנחשף הבוקר ב"כלכליסט".
 
כחלון אמר אתמול בכנס בבית שמש כי "אם היינו הולכים לבחירות אף אחד לא היה יושב פה היום והזוגות הצעירים היו קוראים תהילים. בבחירות אתה יודע איך אתה נכנס אבל אתה לא יודע איך אתה יוצא. אנו גילינו אחראיות כי הייתה מחויבת וגם שילמתי מחיר פוליטי".
 
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3710972,00.html
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.