אתם צודקים וההודעה נמחקה
והנה ההודעה שוב, ללא פרטים מזהים:
לירו
והעיר הגדולה היום, רביעי ה20/03/02 נסעתי לתל אביב אחרי הליכה קצרה מהאוטובוס הגעתי לשינקין, והסתבר לי שהמלך לא ממש שם האדון התעורר חצי שעה לפני שהגעתי לשם- זה אומר לחכות לו שעה וחצי... לאחר שעה וחצי של סבל מהשנקינאיות (שלא נדבר על הגן עם 2 אבנים ועץ) מתקשר המלך ואומר לי שהוא בין בני ברק לרמת גן, לא על האוטובוס האדון (שלמד תיאטרון) מתחיל לבכות לי בטלפון שהוא לא יודע מה לעשות ואחרי כמה דקות של שיחת "שאל איפה יש אוטובוס" מופיע המלך- עם חיוך הוא עבד עלי...
שמנו את פעמינו לחוף הים, הלכנו והלכנו, ישבנו,קמנו והלכנו הגענו ל
גן העצמאות , אמרתי לו שאני לא נכנס אז הוא הכניס את עצמו ונאלצתי ללכת אחריו, ואז... טלפון.... בעקבות שיחה אנו נאלצים ללכת דיזינגוף סנטר... "עמרי, מי זה "
-"אה.. זה ספיינבאר" עליתי על ההפתעה שהוא הכין לי הוא תכנן בשקט להפגיש אותי עם ספיינבאר ואת ספיינבאר איתי בקיצור, אנחנו למעלה במקדונלד´ס וספיינבאר למטה בברגר קינג מי הולך למי
אנחנו הולכים אליו, יורדים למטה ומחפשים וכמובן- מוצאים ספיינבאר כפרה נשמע עליו מופיע לפנינו במלוא גובהו ~ יושבים בבית קפה~ ~מדברים על המצב~ ~בלה בלה בלה~ 6 ורבע- צריך לזוז.... ספיינבאר מסיע אותנו לאלנבי ונפרד.... (נשתמע
) אני ועמרי הולכים לאכול- ואז טלפון- עמרי צריך לזוז לאחיו הוא מלווה אותי 2 מטרים לתחנה (למה לא יותר
למה
) לירון: אז זהו
, לא נתראה יותר במשך 3 שנים
עמרי: 5 לירון: יופי עמרי, כמה בוגר למי שלא הבין- כשעמרי ישתחרר אני אהיה בצבא כבר שנה, ואז ישארו עוד שנתיים עמרי: חיבוק
היה
.... ואז הוא הלך... צעק "לירון" ואחרי "בה ביי".... יורדת דמעה (
) ואז הוא צועק שוב "תשמח"- ואני חייכתי (
) וזהו..... נשתמע בקרוב
~לירון~