יפיופה יקרה ../images/Emo201.gif
צר לי מאוד לשמוע/לקרוא את מה שהורייך מדברים עלייך. את כבר לא ילדה או/ו נערה מתבדרת, את כבר אישה צעירה לכל דבר. קראתי שאת לפני גיוס ואת תמיד יכולה להקדים את הגיוס שלך, לבקש מקצינת מיון לשרת בבסיס סגור ומרוחק מהבית. את גם תמיד יכולה לפנות לגורמים (מקצועיים) שיעזרו לך כדי לא להרוס את הנפש היפה והנקיה שבך. בצבא את יכולה לפנות למש"קית ת"ש (תנאי שירות) ולהסביר את הבעיה בבית, הצבא יכול לעזור לך בהמון דברים (דירה נפרדת עד שיהיה גישור, משכורת גבוהה יותר בשביל להתקיים, לתת לך חופשות מיוחדות כדי לממן את עצמך ועוד...). עד הצבא, כדי שמצבך לא ידרדר יותר, תפני לאחת מהעמותות העוסקות בנושא (ער"ן, סה"ר ועוד...), יש להם את היכולות לעזור לך. אני שמחה שלא בחרת בדרך המוות לפתרון, המוות לא פותר כלום! קחי את התכונות הטובות בך ותפתחי אותן. יש המון דרכים לזה. קחי תחביב שאת יכולה להפוך אותו למקצוע ותציבי לך אותו כמטרה בחיים- את עוד תוכיחי להורייך מה את באמת שווה! שיהיה לך המון הצלחה. קבלי
לחיזוק ו
לכח וצאי לדרך.
בהצלחה