כאן נמחקה הודעה

[איש המערות]

כאן נמחקה הודעה

על ידי הנהלת הפורומים משום שלא עמדה בתקנון הפורום

 

[שושן אדום]

לאיש המערות גם לנמה

ואני שנים הייתי מוכנה לקבל הכל...להשלים עם הכל. הייתי מוכנה כי אהבתי יותר מידי. הייתי מוכנה כי רציתי לשמור על שלמות המשפחה. רציתי לגדל ילדים בבית נורמלי ומאושר. לכן לא עוררתי ויכוחים ולא יצרתי ריבים. למראית עין הבית היה מאושר, הילדים לא חשו בדבר, גדלו מאושרים ושלמים עם עצמם. רק אני התפרקתי מבפנים. היום הם גדולים וברשות עצמם כמעט עומדים. ואני רוצה לצאת לחיים חדשים. מה שרציתי לומר לך איש ולך נמה, שאנו כהורים חייבים לקחת אחריות על מעשינו, לחשוב על הילדים שהולדנו, אולי לוותר כדי לא לפגוע בהם, לנסות לתת להם בסיס מוצק ואיתן למרות כל הקשיים. ואולי אני טועה.

 

[האלי]

אני לא יודע...

אין לי ספק שאדם צריך להיות נאמן לעצמו ולדרכו. את דעתי על מרתף השדים את מכירה. ואם את שלמה עם הדרך שהלכת בה, הלכת בדרך הנכונה. ואם את לא שלמה עם הדרך שהלכת בה, תשלימי איתה כי את שנעשה לא ניתן לשנות. אפשר רק לבחור בדרך חדשה, כמו שאת מספרת שבחרת. בעצם מה שאני רוצה להגיד זה שתהיה הדרך אשר תהיה, אדם צריך בכל בוקר להיות מסוגל להביט במראה ולומר: "זו הדרך שלי, ואני שלם איתה". שלך, האלי.

 

[sa6]

ואני כבר יודעת

לפחות באשר אליי. הייתי שלמה עם דרכי בעבר, ונהגתי כמיטב הבנתי, באשר לחיי, באשר לילדיי. והיום אני שלמה עם דרך אחרת, ויודעת שאין מנוס צריך לומר שלום, ואני מאוד שלמה עם הצעד, ומקווה לטוב. אתה יודע בדיוק איפה אני נמצאת. שבת שלום לכולם

 

[שושן אדום]

פורים בפתח - לא שמתי לב שהתחפשתי

למישהו אחר. אבל זו עדיין אני שבת שלום

 

[dor50]

ל,נמה בדממה"

מהודעתך - הלינק שבהודעתו של איש המערות לא הבנתי האם צריך להתגרש או להמשיך לחיות יחד למען הילדים? הבנתי שמריבות כל הזמן הן לא טובות לילדים - ואני בהחלט מסכים איתך על כך. אך האם להתגרש או לנסות ולחיות יחד תוך הבנה הדדית וללא מריבות, אני חושב שרצוי קודם לנסות חיים מתוך הבנה וללא מריבות ואם זה לא הולך רצוי להפרד, כן גם בשביל אושרם של הילדים. נכון שילדים רוצים את ההורים יחד ולא חשוב באיזה גיל, אך הם סובלים יותר ממריבות חוזרות ונישנות מאשר מגירושין, יחד עם זאת חשוב מאוד היחסים בין ההורים לאחר הגירושים. ציטוט מדבריך "במקום "להתאכזב" באיזה ציפיה עלומה לשינוי?" ומדוע להתאכזב? יש אנשים שיכולים לעשות תפנית (שינוי) בחייהם וישנם שלא, השאלה היא הרצון לשינוי, ואם יש רצון ישנה גם יכולת. לפעמים השינוי (באם יעשה) יביא לחיים מאושרים יחד, לפעמים יביא לפירוק הזוגיות אך ליחסים טובים אחרי הגירושים, אך האם זה לא עדיף על מלחמות? ומסכים איתך שילדים סובלים יותר ממלחמות ההורים, מזה שהם רואים את ההורים סובלים יחד, מאשר מגירושים. חוצמזה - מה הפחד משינוי? האם גירושים הם לא שינוי? צביקה

 

[נמה בדממה]

תשובה לצביקה...

היי צביקה... עניתי והרחבתי בקשר לתפיסה שלי בשרשור המקורי (אני לא יודעת איך לעשות קישור לתשובה שלי משם, אם מישהו רוצה להדריך אותי אני אשמח ללמוד אבל המסר בגדול שרציתי להעביר פה, וחבל שהוא לא היה ברור, מהצד של הילדים, זה ברור שעדיף לעבוד על הקשר ובלה בלה בלה, אבל תכלס, הרבה מאד זוגות, החל מהורי, הורי חברים שלי, והורים של נוער שאני עובדת איתו היום, חיים שנים על גבי שנים במצב מתוח, לילדים נישארים מישקעים, לעיתים אפילו מישקעים קשים, אני מדברת איתם, ושומעת את התפיסות הנוראות שלהם (ושלי) על החיים כתוצאה מהחיים שהם חוו. היום זו לא בושה להיות ילד של הורים גרושים. אז כאמור- אני לא יודעת איך זה להיות ילד של הורים גרושים, אבל אני יודעת איך זה להיות ילד של הורים שחיו יחד עשרים שנה מקוללות. של להיות בינהם, לנסות להחליט במי אתה תומך, לנסות לעזור כמיטב יכולתך ולהרגיש שאתה לא מספיק טוב, להרגיש שלהורה שלך אין מקום כי הוא עסוק במלחמה וביאוש על מר גורלו. כאמור, הורי נפרדו לפני חמש שנים, אבא שלי, שעזב את הבית, הפך להיות יותר אבא שלי מאי פעם, ואמא שלי, מצאה לעצמה חיים חדשים, מה שהוריד את האחריות שלנו הילדים "לשמור" עליה. זה נשמע מגוחך, כי אני אומרת לך את זה במילים של בחורה מבוגרת, אבל ככה חוויתי את הילדות שלי, את הצעקות של אמא שלי, על אבא שלי שהיה עובד עד מאוחר, את המרירות והבכי שלה על תחושת הבדידות שלה בתוך הנישואין. את אבא שלי שהשתדל לא להיות בבית כי הוא לא יכל לסבול את זה. וזה בלי להזכיר בכלל איומי גירושין, ומריבות וכד´. לכל ילדים ערים, לכל.... גם כשאתם חושבים שהם לא רואים. אני לא מטיפה להתגרש, אבל אני כן אומרת שאם רע לכם- תעשו משהו, תעבדו על הקשר, או תתגרשו, אבל לעזאזל, אל תגררו נישואין "לטובת הילדים" אין בזה שום דבר לטובתינו. אתם משלים רק את עצמכם. נמה

 

[dor50]

היי נמה...

מסכים אם מה שת אומרת, ואני מקוה שכך זה הובן בהודעתי שלמעלה. אני לא נגד גירושים, אך בעד לנסות קודם לשקם, ואם לא הולך, אז להפרד. אני אישית נגד להשאר בזוגיות של מריבות ואי הסכמה לאורך כל הדרך, רק למען הילדים, כיוון שדרך זו היא לרעת הילדים , והיא תרוץ קלוש ל-"אני לא עושה כלום, כי אני מפחד משינוי, מפחד לאבד את הבטחון וכ"ו". ברוכה הבאה לפורום צביקה