כאן נמחקה הודעה

[נעמי*]

כאן נמחקה הודעה

על ידי הנהלת הפורומים משום שלא עמדה בתקנון הפורום

 

[shira^]

לא רואים עברית-יצא בג´יבריש

 

[טלי ל.]

מאפיוזי..דוקא אצלי רואים.. ../images/Emo15.gif

אולי זה בגלל הגרסה המתקדמת של וורד?

אני הולכת לקרוא אותו עכשיו..תגובה מחר..

 

[shira^]

מאפיוזי הצלחתי בזכות מיכל, למרות

שאין לי גירסא חדשה... טוב שיש את מיכל ...

 

[שולינקה]

גם לי יצא ג´יבריש

 

[מיכל@ל]

סיפור יפהפה נעמי

המון רגישות ומבט שמנסה לראות דרך העינים של הצד המוסר. מקווה לקרוא עוד סיפורים

 

[טלי ל.]

מאד נוגע ללב, בומידה מסוימת

נותן הזדמנות לחשוב על הצד השני..האם היו רגעים קשים רבים עד האימוץ, כאלו שחיפשת הצדקה למעשייך?

 

[shira^]

איזה בעסה שאני לא יכולה לקרוא

הסיפור לפני השינה.

 

[מיכל@ל]

נסי להכנס דרך הקישור בראש הפורום

 

[מיכל@ל]

כאן נמחקה הודעה

על ידי הנהלת הפורומים משום שלא עמדה בתקנון הפורום

 

[edn]

אני לא מצליחה להכנס גם דרך

השניה בקישור בראש הפורום, מה עושים?

 

[..שיר..]

../images/Emo23.gif ואוו איזה סיפור של החיים..

נעמי קודם כל הרשי לי לפתוח ב

ענקי אליך ,האמת ש

זולגות לי ברגעים אלא ממש סיימתי לקרא את סיפורך .. אני רק יכולה לתאר מה עבר עליך בקטעים מסויימים שכתבתי על הביולוגית שלי ואני רוצה להודות לך נעמי שהרשת לי להיכנס לעולמך הפרטי והכואב והראת לי מהעיניים שלך את הצד השני של המטבע את הצד הכואב ,החושב, המרגיש ,האובד עיצות .. בטח את שואלת את עצמך איך נשוואתי בקסמיו של גבר והאמנתי למילותיו וקיוותי לשווא .. ואני זוכרת ששאלתי את הביולוגית שלי שאלה אחת שמאוד הטרידה אותי במחשבה לאחור קראתי לזה בסכל של היום האם היום היית עושה את אותו מעשה היית מוסרת אותי לאימוץ ? אני יודעת שזו שאלה מאוד קשה אך לי היה חשוב לשמוע את התשובה החד משמעית את הלא רציתי לדעת שבכול אופן אולי הייתי רצויה ולא נעזבת.. ושוב תודה נעמי שהראת לי את הצד השני במיוחד בימים קשים אלא של התלבטות עצומה אצלי אם להמשיך קשר עם הביולוגית או לא תודה שהערת את עיני גם לגוון הכואב והשחור הזה ומה נותר לי לאחל כשהדמעות מציפות את עייני זה להצטרף למשאלת ליבך שביתך נמצאת בידים טובות ואוהבות ושיבוא היום ותיזכי לשלווה בנקודה זו שלא נותנת מנוחה .. לא מסוגלת לכתוב יותר

שיר

 

[נעמי*]

לשיר

הבקורת שקיבלתי על הסיפור הזה מסופרת מאוד נחשבת היא שדמות האשה מאוד לא אמינה. אם את, שכבר קצת מכירה אותי חשבת שזה הסיפור שלי, סימן שזה דווקא כן אמין. אני כתבתי את זה בשעות קשות כשהייתי צריכה להסביר לעצמי איך אני זכיתי בנס ששוכבת בזרועותי ולא בזרועות האמא הביולוגית שלה. ניסיתי לדמיין איזו מין אשה זאת ומה יגרום לרשויות לקחת את הילדה שלה ממנה. כנראה שהצלחתי כי את עצמי שכנעתי ועכשיו גם אותך...

 

[..שיר..]

../images/Emo23.gif נעמי מתוקה לי זה נשמע אמין

לחלוטין כל כך הרבה רגש והיזדהות.... לדעתי היצלחת בגדול

פשוט מצדיעה לך על יכולת הראיה בצורה זו

שיר

 

[English]

התרגשתי

לא ידעתי שאת כותבת. אני גם חושבת על האנשים שמסרו את בני לאימוץ והנסיבות שגרמו לזה, אבל איכשהו אף פעם לא פיתחתי את זה לעומק. לרוב אני מסתפקת בלרחם עליהם על זה שלא זכו להכיר את הקסם

הזה שאנחנו מגדלים, ומאחלת להם שיוכלו לחיות עם ההחלטה שלהם. זו לא יכולה להיות החלטה פשוטה. וכמו בסיפור, אני בטוחה שהם כן רצו לגדל אותו וכן קיוו להצליח.

 

[shira^]

נעמי = אחלה סיפור מהחיים

לצערינו המציאות דומה להפליא. ויש בטח המון סיפורים כאלו אמיתיים ביומיום. המון חומר למחשבה נתת לי כעת. מה שבעצם לא חשבתי או הדחקתי. פתאום גם אני בונה לי איזשהו סיפור על "המוסרת".אבל... אצלי זה שונה הוא יתחיל ב--- רחוק אי שם...בכפר קטן בדרום...

 

[ד...]

נעמי, סיפור מקסים ומרגש, מאוד אמין

והסופרת שנתנה לך ביקורת, כנראה לא ממש יכולה להכנס לדמות שכל מאמץ/מאומץ/אם ביולוגית יוכלו בקלות. ד...

 

[גלים]

נעמי יקרה

את יודעת שקראתי את מה שכתבת החסרתי פעימה בלב אני קולטת שהעצב והכאב שלך הוא השמחה של הורים שממתינים זמן כה רב לילד ואיפה הצדק אני לא יכולה לנחם אין לי אפילו את המילים לעשות את זה כי אני נמצאת בצד שממתין לילד אני יכולה אבל להבין את ההרגשה הזאת שהיא כל כך קשה וטעונה ליבי ליבי איתך מאחלת לך המון טוב את נותנת בסיפור הזה את הצד של ההורים שנאלצים מסיבה זו או אחרת לוותר על פרי בטנם רוצה רק להגיד לך חזקי ואמצי ממני גלים

 

[נעמי*]

אני מודה לכולכן על התגובות

נעים לשמוע שהסיפור שלי מצליח לדבר אל כל כך הרבה קוראים. זאת היתה הדרך שלי לציין את יום האימוץ. ולמי שעוד לא הבינה,לא אני לא אם ביולוגית שמסרה ילדים לאימוץ, אני פשוט ניסיתי להבין מה קורה לאנשים שמביא את הרשויות לקחת מהם ילדים ומה עובר עליהם בעקבות זאת.