כאן נמחקה הודעה
- פותח הנושא ליאתי א
- פורסם בתאריך
פרח מוגן האחת
New member
אם את בעצמך נשואה....
תוכלי לשאול את בעלך בדיוק את אותה השאלה שמופיעה בסוף ההודעה שלך. הפרח המוגן
תוכלי לשאול את בעלך בדיוק את אותה השאלה שמופיעה בסוף ההודעה שלך. הפרח המוגן
העלת פה שאלה מצויינת שאין לי תשובה עליה.
מבחינתי היא נמצאית תחת השאלה- למה בכלל אנשים נמצאים בזוגיות. אני תמיד הנחתי שאנשים נמצאים בזוגיות כדי שיהיה להם טוב. אבל זה כנראה לא המצב. אנשים ונשים מוכנות לספוג הרבה מאד דברים רעים לפני שיש להם אומץ לקום וללכת. אני באמת לא מבינה למה. לדעתי זה גם לא לטובת הילדים- ילדים שחיים בבית שלא טוב בו- לא טוב להם. אז אם את שואלת אותי- אנשים נשארים במקום שלא טוב כי זה המוכר, השיגרה, כי הם פוחדים מהלא ידוע ומהבדידות. כי נראה להם עדיף שיהיה רע על פני כלום. כי הם לא מספיק דואגים לעצמם... אני באמת בעד שכשדברים לא טובים לקום וללכת. ואת יודעת- אני לא מבינה את הנבגדת, אבל אני גם לא מבינה את הבוגדת שכן טורחת להישאר- למה היא לא קמה ועוזבת? ואני גם קצת לא מבינה אותך- למה לך להתערב בתוך כל הבלאגן הזה? אמנם אני חושבת שבגידה אף פעם לא תלויה במאהבת אלא ביחסים שנגמרו בתוך הזוגיות, אבל אני לא מבינה למה לך לרצות להיכנס לתוך בעיות של זוג אחר. בקיצור- אני בעד ורדה ררזיאל ז'קונט "תזרקי אותה" וזה נכון לכל הכיוונים פה
מבחינתי היא נמצאית תחת השאלה- למה בכלל אנשים נמצאים בזוגיות. אני תמיד הנחתי שאנשים נמצאים בזוגיות כדי שיהיה להם טוב. אבל זה כנראה לא המצב. אנשים ונשים מוכנות לספוג הרבה מאד דברים רעים לפני שיש להם אומץ לקום וללכת. אני באמת לא מבינה למה. לדעתי זה גם לא לטובת הילדים- ילדים שחיים בבית שלא טוב בו- לא טוב להם. אז אם את שואלת אותי- אנשים נשארים במקום שלא טוב כי זה המוכר, השיגרה, כי הם פוחדים מהלא ידוע ומהבדידות. כי נראה להם עדיף שיהיה רע על פני כלום. כי הם לא מספיק דואגים לעצמם... אני באמת בעד שכשדברים לא טובים לקום וללכת. ואת יודעת- אני לא מבינה את הנבגדת, אבל אני גם לא מבינה את הבוגדת שכן טורחת להישאר- למה היא לא קמה ועוזבת? ואני גם קצת לא מבינה אותך- למה לך להתערב בתוך כל הבלאגן הזה? אמנם אני חושבת שבגידה אף פעם לא תלויה במאהבת אלא ביחסים שנגמרו בתוך הזוגיות, אבל אני לא מבינה למה לך לרצות להיכנס לתוך בעיות של זוג אחר. בקיצור- אני בעד ורדה ררזיאל ז'קונט "תזרקי אותה" וזה נכון לכל הכיוונים פה
אני מכירה מקרים כאלה מאנשים קרובים
והאמת גם לי אין ממש הסבר. החשדנות וההשפלה תמיד נשארים, צצים ועולים בכל ויכוח מחדש. אבל....... אנשים בכל זאת נשארים יחד. אולי זאת באמת הנוחות? השגרה? אולי הילדים? אולי שיקולים כלכליים? באחד השירים של ריטה יש משפט שאומר "אז מה מחבר בסופו של דבר שני אנשים יחד? צל חלומות, משקל העבר, מסע של בדידות ופחד" ואולי זה קצת מהכל. נראה לי שזה גם עניין של אופי, אנשים חלשים מפחדים מדרך חדשה...
והאמת גם לי אין ממש הסבר. החשדנות וההשפלה תמיד נשארים, צצים ועולים בכל ויכוח מחדש. אבל....... אנשים בכל זאת נשארים יחד. אולי זאת באמת הנוחות? השגרה? אולי הילדים? אולי שיקולים כלכליים? באחד השירים של ריטה יש משפט שאומר "אז מה מחבר בסופו של דבר שני אנשים יחד? צל חלומות, משקל העבר, מסע של בדידות ופחד" ואולי זה קצת מהכל. נראה לי שזה גם עניין של אופי, אנשים חלשים מפחדים מדרך חדשה...
אין כמו מוסיקה
ועל זה אני אענה "לא כל כך יפה, ולא בת 16... ואם הוא רציני ואם הוא רק רוצה... תמורת מילה אחת אתן כל כך הרבה..." וגם "הוא אוהב אותה והיא אותו זה נחמד, זה נחמד, זה נחמד. אבל האמת היא שהוא פוחד, והיא גם כן, להיות לבד..." פעם שמעתי מישהי שאומרת שלהיות בתוך קשר רע זה יותר גרוע מלהיות רווקה, לפחות כרווקה כי יש לך תקווה שמשהו ישתנה... ובכל זאת אנשים נשארים בתוך קשרים רעים. פעם חשבתי על זה שזוגיות היא סוג של הרעת תנאים, כילד יש לך חדר משלך, כמבוגר אין לך אפילו מיטה משלך... לא יודעת, אם לא טוב, באמת למה להישאר?
ועל זה אני אענה "לא כל כך יפה, ולא בת 16... ואם הוא רציני ואם הוא רק רוצה... תמורת מילה אחת אתן כל כך הרבה..." וגם "הוא אוהב אותה והיא אותו זה נחמד, זה נחמד, זה נחמד. אבל האמת היא שהוא פוחד, והיא גם כן, להיות לבד..." פעם שמעתי מישהי שאומרת שלהיות בתוך קשר רע זה יותר גרוע מלהיות רווקה, לפחות כרווקה כי יש לך תקווה שמשהו ישתנה... ובכל זאת אנשים נשארים בתוך קשרים רעים. פעם חשבתי על זה שזוגיות היא סוג של הרעת תנאים, כילד יש לך חדר משלך, כמבוגר אין לך אפילו מיטה משלך... לא יודעת, אם לא טוב, באמת למה להישאר?
נקודת מבט מעניינת... הקטע עם פי 10 תקוות...
לא יודעת, לי ברור שאם יש משהו אחד שלמדתי מהורי- זה שעדיף לא להישאר במקום שעושה לי רע. מצד שני, גם אני הייתי ביחסים בעייתים הרבה זמן (אמנם לא בגידה) ובכל זאת לא הלכתי. כך שאין לי זכות לדבר. האמת היא שאין לי מושג איך עובד האדם. מלבד איזשהו פסיכלוגיה בגרוש על הרעיון שאנחנו מתחברים למה שממלא בנו צורך. התיאוריה הפסיכולוגית אומרת שאנחנו מתחברים למוכר ולידוע. ולכן אם גדלנו עם הורים בוגדניים וזה המוכר שלנו אז אנחנו נתחבר לאישה בוגדנית כי אנחנו רוצות לעבור חווית "תיקון" וכי זה המוכר שלנו... מממ... אני חושבת שבמידה מסוימת זה נכון ובמידה אחרת לא ועדיין המון אנשים נשארים במערכות לא טובות. אולי זה הפחד להיות לבד?
לא יודעת, לי ברור שאם יש משהו אחד שלמדתי מהורי- זה שעדיף לא להישאר במקום שעושה לי רע. מצד שני, גם אני הייתי ביחסים בעייתים הרבה זמן (אמנם לא בגידה) ובכל זאת לא הלכתי. כך שאין לי זכות לדבר. האמת היא שאין לי מושג איך עובד האדם. מלבד איזשהו פסיכלוגיה בגרוש על הרעיון שאנחנו מתחברים למה שממלא בנו צורך. התיאוריה הפסיכולוגית אומרת שאנחנו מתחברים למוכר ולידוע. ולכן אם גדלנו עם הורים בוגדניים וזה המוכר שלנו אז אנחנו נתחבר לאישה בוגדנית כי אנחנו רוצות לעבור חווית "תיקון" וכי זה המוכר שלנו... מממ... אני חושבת שבמידה מסוימת זה נכון ובמידה אחרת לא
ועדיין המון אנשים נשארים במערכות לא טובות. אולי זה הפחד להיות לבד?בגידות
אם קשר מגיע לשלב שבו מישהו מהצדדים בוגד או בוגדת- סימן שהקשר גמור. למה אנשים נשארים בקשר כזה? אני לא יודעת. אבל אנשים נשארים בקשרים גרועים מהרבה סיבות. לכל אחת מאיתנו יש קווים אדומים בקשר. לאחת הקו האדום הוא מריבות תכופות, לאחת הקו האדום הוא בגידה ולאחת הקו האדום הוא אלימות, וכו'... לפי תפיסת העולם שלי לא צריך להישאר בקשר כזה., אבל נראה שלאותו זוג יש שיקולים אחרים. אולי בגלל הילדים (שזה תירוץ שלא קביל בעיני אבל רבים מאמינים בו), אולי מסיבות כלכליות, אולי מטעמי נוחות, ואולי מסיבות אחרות שרק הן יודעות אותן. בעיני יש דברים שהרבה לפני בגידה לא הייתי מוחלת עליהם. אם בת זוגי למשל היתה מתנשאת מעלי, יורדת עלי (גם "בקטנה") לא הייתי מוחלת על כבודי. הסתכלי סביב- כמה זוגות כאלו את רואה? המון אני לא מבינה איך הן נשארות במצב הזה (או הם נשארים) ועובדה שנשארות. מה שאני לא מבינה לגביך- אם כל כך מפריע לך שהאישה איתה את מנהלת רומן בוגדת בבת זוגה- למה את שם?
אם קשר מגיע לשלב שבו מישהו מהצדדים בוגד או בוגדת- סימן שהקשר גמור. למה אנשים נשארים בקשר כזה? אני לא יודעת. אבל אנשים נשארים בקשרים גרועים מהרבה סיבות. לכל אחת מאיתנו יש קווים אדומים בקשר. לאחת הקו האדום הוא מריבות תכופות, לאחת הקו האדום הוא בגידה ולאחת הקו האדום הוא אלימות, וכו'... לפי תפיסת העולם שלי לא צריך להישאר בקשר כזה., אבל נראה שלאותו זוג יש שיקולים אחרים. אולי בגלל הילדים (שזה תירוץ שלא קביל בעיני אבל רבים מאמינים בו), אולי מסיבות כלכליות, אולי מטעמי נוחות, ואולי מסיבות אחרות שרק הן יודעות אותן. בעיני יש דברים שהרבה לפני בגידה לא הייתי מוחלת עליהם. אם בת זוגי למשל היתה מתנשאת מעלי, יורדת עלי (גם "בקטנה") לא הייתי מוחלת על כבודי. הסתכלי סביב- כמה זוגות כאלו את רואה? המון אני לא מבינה איך הן נשארות במצב הזה (או הם נשארים) ועובדה שנשארות. מה שאני לא מבינה לגביך- אם כל כך מפריע לך שהאישה איתה את מנהלת רומן בוגדת בבת זוגה- למה את שם?
יש איזהשהו קונצנזוס לגבי בגידות ואני נוטה לא
להסכים איתו. רובן מסכימות שאחרי בגידה מפרקים את החבילה ולרוב זה מפאת הכבוד הדרוס והמשוואה שאת ציינת בגידה=קשר גמור. אם נלך צעד אחורה וננסה להבין פרט מאד שולי אבל חשוב לגבי קשר זה -המצב הנוכחי (רע או טוב ככל שיהיה) הוא תוצאה מעבודה משותפת ומאמץ או חוסר מאמץ משותף.כלומר יש כאן שני צדדים בין אם פעילים יותר או פחות שהביאו את הקשר ל"שוקת שבורה". נכון שהבוגדת לקחה את המצב למקום שממנו קשה להחזיר את האמון,אבל מהמקום הזה ששתיהן הגיעו לשוקת שבורה ושתיהן לא טיפלו בבעיה עוד כשהיתה במימדים ניתנים לטיפול אפשר להבין את המחילה של הנבגדת ולא רק ע"י ויתור על כבוד עצמי וכולי, אלא כהבנה שיש לה חלק במצב הזה ואם שתיהן רוצות הן יכולות לשנות ולשפר את הקשר בינהן. אני חושבת שהיום היד של רובנו קלה על ההדק וממהרים לפרק קשרים מבלי ניסיון אמיתי בשעות משבר גדול לתת הזדמנות נוספת,להתאמץ באמת.ובעיקר אצל לסביות.זו עובדה מאד מצערת מבחינתי. ליידיס,אם כולנו נשתדל יותר נתמתן יותר נתפשר יותר לטובת בת הזוג ונבין שלפעמים אוכלים גם קצת שיט, עם תקשורת אפשר לתקן הרבה.ואם לא-אז זה זמן טוב לפרק את החבילה.
להסכים איתו. רובן מסכימות שאחרי בגידה מפרקים את החבילה ולרוב זה מפאת הכבוד הדרוס והמשוואה שאת ציינת בגידה=קשר גמור. אם נלך צעד אחורה וננסה להבין פרט מאד שולי אבל חשוב לגבי קשר זה -המצב הנוכחי (רע או טוב ככל שיהיה) הוא תוצאה מעבודה משותפת ומאמץ או חוסר מאמץ משותף.כלומר יש כאן שני צדדים בין אם פעילים יותר או פחות שהביאו את הקשר ל"שוקת שבורה". נכון שהבוגדת לקחה את המצב למקום שממנו קשה להחזיר את האמון,אבל מהמקום הזה ששתיהן הגיעו לשוקת שבורה ושתיהן לא טיפלו בבעיה עוד כשהיתה במימדים ניתנים לטיפול אפשר להבין את המחילה של הנבגדת ולא רק ע"י ויתור על כבוד עצמי וכולי, אלא כהבנה שיש לה חלק במצב הזה ואם שתיהן רוצות הן יכולות לשנות ולשפר את הקשר בינהן. אני חושבת שהיום היד של רובנו קלה על ההדק וממהרים לפרק קשרים מבלי ניסיון אמיתי בשעות משבר גדול לתת הזדמנות נוספת,להתאמץ באמת.ובעיקר אצל לסביות.זו עובדה מאד מצערת מבחינתי. ליידיס,אם כולנו נשתדל יותר נתמתן יותר נתפשר יותר לטובת בת הזוג ונבין שלפעמים אוכלים גם קצת שיט, עם תקשורת אפשר לתקן הרבה.ואם לא-אז זה זמן טוב לפרק את החבילה.
תודה על התגובה
אני בהחלט חושבת שיש משהו בדברים שלך, אני רק לא חושבת שאחרי בגידה נותר משהו שאפשר להציל. אם ההבנה ששני בני זוג נהגו בדרך כזאת או אחרת שלא הועילה לזוגיות שלהם, מגיעה בשלב כלשהו של מערכת היחסים מבלי שתהיה בגידה, אז עבודה משותפת על שיקום היחסים היא דבר נפלא ואפילו רצוי. לדעתי אם הבנה כזאת מגיעה בעקבות בגידה, אין כבר מה לתקן. בהחלט ייתכן שיהיו כוונות טובות, וגם הרבה רצון, אבל נקודת השבר תשוב ותעלה בשלב כזה או אחר. גם אם הזוג יצליח לשפר את מה שהיה טעון שיפור מלכתחילה, ואצל כל זוג יש תחומים ודפוסים לוקים בחסר, השבר הגדול והאמיתי הוא כבר מזמן לא השבר המקורי אלא הבגידה. אני ממש לא מייחסת חשיבות לבגידה במובן הפיזי, אלא לבגידה באמון. לתחושה שהאדם שבו שמת את כל מבטחך בגד באמון שלך. לא היה איתך בנפשו, במוחו, במחשבותיו, אהב מישהו/י אחר/ת, חלק איתו/ה רגעים אינטימיים (ושוב לא רק במובן הפיזי), יצר איתו/ה שפה שפה משותפת, שיתף אותו בפרטים אינטימיים, בסיפורים על מקום העבודה, על הילדים, המשפחה, הזוגיות "החוקית", בן/בת הזוג החוקיים. הרי בגידה כמעט ולא נגמרת רק בסקס, זו ממש מערכת יחסים. בכדי שזוגיות תצליח לאחר בגידה, אתה צריך לאטום את עצמך, לא להיות מחובר לעצמך ולרגשות שלך, כי כולנו בני אדם וכולנו רגישים, ובגידה היא לא דבר שאפשר להתעלם ממנו ברגע שיודעים עליו. לדעתי המחיר של לא להיות קשוב לעצמך, שצריך לשלם בכדי לשקם זוגיות אחרי בגידה הוא גבוה מדי. אתה עושה ויתור על העצמי שלך ועל האני מאמין שלך, בכדי לשקם קשר עם אדם שבכלל לא בטוח שראוי לקבל את האמון שלך בחזרה. בגידה היא בהחלט דבר שעשוי לחזור על עצמו, ואני בטוחה שאם תדגמי מהזכרון סיפוריי בגידה שאת מכירה, תראי שבהרבה מאוד מקרים זה דפוס שחוזר על עצמו. גם אם הנטייה לבגוד היא לא דבר שמאפיין את בן/בת הזוג שבגדו, יש משהו ממכר בתחושה. הזוגיות המשוקמת הרי שוב תעלה על פסים של שגרה, והשלב הראשון יהיה לברוח במחשבות אל התחושות שהרגשת בזמן הבגידה, אל הריגוש, אל החידוש... ואז בתהליך מחשבתי לגמרי אתה מתחיל לראות בבגידה דבר לא כל כך נורא, ואולי אפילו אפשרי, כי עובדה הצלחת גם לבגוד ולהנות וגם לשמור על מה שיש לך. ומבגידה במחשבה הדרך למימוש הבגידה לא ארוך בכלל. אגב אם את שואלת אותי בגידה במחשבה חמורה לא פחות מבגידה פיזית. בכל אופן מה שניסיתי לומר הוא שלדעתי המחיר האישי וההקרבה שאתה מקריב למען קשר עם בן זוג שבגד בך, גבוהים מדי. אתה מוותר על החיבור לעצמך ולתחושות שלך, ועשוי למצוא את עצמך בעתיד בדיוק באותה סיטואציה. אז הפערים שתחוש בתוכך עשויים להיות גדולים מאוד, והמחיר האישי שתאלץ לשלם יהיה לחלוטין לא מוצדק.
אני בהחלט חושבת שיש משהו בדברים שלך, אני רק לא חושבת שאחרי בגידה נותר משהו שאפשר להציל. אם ההבנה ששני בני זוג נהגו בדרך כזאת או אחרת שלא הועילה לזוגיות שלהם, מגיעה בשלב כלשהו של מערכת היחסים מבלי שתהיה בגידה, אז עבודה משותפת על שיקום היחסים היא דבר נפלא ואפילו רצוי. לדעתי אם הבנה כזאת מגיעה בעקבות בגידה, אין כבר מה לתקן. בהחלט ייתכן שיהיו כוונות טובות, וגם הרבה רצון, אבל נקודת השבר תשוב ותעלה בשלב כזה או אחר. גם אם הזוג יצליח לשפר את מה שהיה טעון שיפור מלכתחילה, ואצל כל זוג יש תחומים ודפוסים לוקים בחסר, השבר הגדול והאמיתי הוא כבר מזמן לא השבר המקורי אלא הבגידה. אני ממש לא מייחסת חשיבות לבגידה במובן הפיזי, אלא לבגידה באמון. לתחושה שהאדם שבו שמת את כל מבטחך בגד באמון שלך. לא היה איתך בנפשו, במוחו, במחשבותיו, אהב מישהו/י אחר/ת, חלק איתו/ה רגעים אינטימיים (ושוב לא רק במובן הפיזי), יצר איתו/ה שפה שפה משותפת, שיתף אותו בפרטים אינטימיים, בסיפורים על מקום העבודה, על הילדים, המשפחה, הזוגיות "החוקית", בן/בת הזוג החוקיים. הרי בגידה כמעט ולא נגמרת רק בסקס, זו ממש מערכת יחסים. בכדי שזוגיות תצליח לאחר בגידה, אתה צריך לאטום את עצמך, לא להיות מחובר לעצמך ולרגשות שלך, כי כולנו בני אדם וכולנו רגישים, ובגידה היא לא דבר שאפשר להתעלם ממנו ברגע שיודעים עליו. לדעתי המחיר של לא להיות קשוב לעצמך, שצריך לשלם בכדי לשקם זוגיות אחרי בגידה הוא גבוה מדי. אתה עושה ויתור על העצמי שלך ועל האני מאמין שלך, בכדי לשקם קשר עם אדם שבכלל לא בטוח שראוי לקבל את האמון שלך בחזרה. בגידה היא בהחלט דבר שעשוי לחזור על עצמו, ואני בטוחה שאם תדגמי מהזכרון סיפוריי בגידה שאת מכירה, תראי שבהרבה מאוד מקרים זה דפוס שחוזר על עצמו. גם אם הנטייה לבגוד היא לא דבר שמאפיין את בן/בת הזוג שבגדו, יש משהו ממכר בתחושה. הזוגיות המשוקמת הרי שוב תעלה על פסים של שגרה, והשלב הראשון יהיה לברוח במחשבות אל התחושות שהרגשת בזמן הבגידה, אל הריגוש, אל החידוש... ואז בתהליך מחשבתי לגמרי אתה מתחיל לראות בבגידה דבר לא כל כך נורא, ואולי אפילו אפשרי, כי עובדה הצלחת גם לבגוד ולהנות וגם לשמור על מה שיש לך. ומבגידה במחשבה הדרך למימוש הבגידה לא ארוך בכלל. אגב אם את שואלת אותי בגידה במחשבה חמורה לא פחות מבגידה פיזית. בכל אופן מה שניסיתי לומר הוא שלדעתי המחיר האישי וההקרבה שאתה מקריב למען קשר עם בן זוג שבגד בך, גבוהים מדי. אתה מוותר על החיבור לעצמך ולתחושות שלך, ועשוי למצוא את עצמך בעתיד בדיוק באותה סיטואציה. אז הפערים שתחוש בתוכך עשויים להיות גדולים מאוד, והמחיר האישי שתאלץ לשלם יהיה לחלוטין לא מוצדק.
את בעצם אומרת..
שתקשורת כוחה יפה לבעיות שהן לא בעיות אמון כתוצאה מבגידה.אמון שנשבר כתוצאה מבגידה זה נזק בלתי הפיך ומחילה ומתן אמון מחדש עלולים 1.לגרום לך לא להיות מחוברת לעצמך ו2.להיות בסיכון שמקרה כזה יחזור,בגלל הנטייה לשוב ולבגוד. (הבנתי נכון?)-מקווה שכן כי אני עומדת להגיב לך בהמשך למה שהבנתי ממך אז ככה..תראי,אין לי שום ספק שכל אחת מעבירה את הגבול שלה בהתאם למצבה היום ותפיסתה לחיים ולקשר-יש יותר אפור משחור ולבן.אני לא מסכימה איתך על עניין בסיסי וזה כנראה הבדלים מהותיים במי שאנחנו- אני חושבת שאפשר להשיב אמון בחזרה עם המון עבודה קשה ואדרבא, שיקום אמון ידרוש ממך כנות וקשב ברמה גבוהה יותר לעצמך.זאת כמובן אם יש רצון הדדי לעבוד על בעיית האמון ואחכ או תוך כדי או וואטאבר,לעבוד על הבעיה/ות שהביאו למצב בו אחת הפרטנריות מוצאת פתרונות מבחוץ. זה מביא אותי לנקודה הבאה-אם באמת יפתרו הבעיות האלו ובנות הזוג ימשיכו לעבוד ולחזק את הקשר אולי הנפילה הזו תוכל למנף את הקשר לדרגה גבוהה יותר שלא נדבר שבגידה לא תבוא שוב בחשבון. תראי אני לא מדברת באויר,"זכיתי" להיות משני צידי המשוואה וללמוד את מסקנותי עלי,על התפיסה שלי לקשר,והגבולות שלי לכן אני חושבת שאם יש רצון בעזרת תקשורת אפשר לנסות ואפילו להצליח. למרות מה שאמרתי אני מודעת לעובדה (שלדעתי היא קצת מצערת) שהרבה באמת יעדיפו להרים ידיים כשקשה ולסיים את הקשר מבלי אפילו לנסות. אני לא יודעת מה הסיבה שאותה הבחורה החליטה להשאר-אם זה בגלל הילדים-שזה תירוץ עלוב,או הנוחות,או חוסר קשב לעצמה או כמובן הרצון לשפר ולעבוד,אם זה האחרון אני מצדיעה לה ומאחלת לה בהצלחה עם הלב השבור והתהליך שבדרך.
שתקשורת כוחה יפה לבעיות שהן לא בעיות אמון כתוצאה מבגידה.אמון שנשבר כתוצאה מבגידה זה נזק בלתי הפיך ומחילה ומתן אמון מחדש עלולים 1.לגרום לך לא להיות מחוברת לעצמך ו2.להיות בסיכון שמקרה כזה יחזור,בגלל הנטייה לשוב ולבגוד. (הבנתי נכון?)-מקווה שכן כי אני עומדת להגיב לך בהמשך למה שהבנתי ממך
אז ככה..תראי,אין לי שום ספק שכל אחת מעבירה את הגבול שלה בהתאם למצבה היום ותפיסתה לחיים ולקשר-יש יותר אפור משחור ולבן.אני לא מסכימה איתך על עניין בסיסי וזה כנראה הבדלים מהותיים במי שאנחנו- אני חושבת שאפשר להשיב אמון בחזרה עם המון עבודה קשה ואדרבא, שיקום אמון ידרוש ממך כנות וקשב ברמה גבוהה יותר לעצמך.זאת כמובן אם יש רצון הדדי לעבוד על בעיית האמון ואחכ או תוך כדי או וואטאבר,לעבוד על הבעיה/ות שהביאו למצב בו אחת הפרטנריות מוצאת פתרונות מבחוץ. זה מביא אותי לנקודה הבאה-אם באמת יפתרו הבעיות האלו ובנות הזוג ימשיכו לעבוד ולחזק את הקשר אולי הנפילה הזו תוכל למנף את הקשר לדרגה גבוהה יותר שלא נדבר שבגידה לא תבוא שוב בחשבון. תראי אני לא מדברת באויר,"זכיתי" להיות משני צידי המשוואה וללמוד את מסקנותי עלי,על התפיסה שלי לקשר,והגבולות שלי לכן אני חושבת שאם יש רצון בעזרת תקשורת אפשר לנסות ואפילו להצליח. למרות מה שאמרתי אני מודעת לעובדה (שלדעתי היא קצת מצערת) שהרבה באמת יעדיפו להרים ידיים כשקשה ולסיים את הקשר מבלי אפילו לנסות. אני לא יודעת מה הסיבה שאותה הבחורה החליטה להשאר-אם זה בגלל הילדים-שזה תירוץ עלוב,או הנוחות,או חוסר קשב לעצמה או כמובן הרצון לשפר ולעבוד,אם זה האחרון אני מצדיעה לה ומאחלת לה בהצלחה עם הלב השבור והתהליך שבדרך.דעותינו כנראה יישארו חלוקות
לצערי הרב אני מכירה מספר מקרים של בגידה, והמציאות היא אחרת מתפיסתך. חוסר האמון נשאר ומלווה את הקשר לכל אורכו, והמקרים שאני מכירה הם דווקא לא מקרים שהסתיימו בפרידה. מדובר במקרים של זוגות שבחרו להשאר יחד, ובאמת ניסו ועדיין מנסים לשקם את הקשר. הבגידה יוצרת צלקות כל כך עמוקות שהן לעולם נשארות. די במבט שנראה לבן/בת הזוג הנבגד לא במקום, די באמירה קטנה ביותר, כדי לזרוק שוב את בן הזוג הנבגד לאותה תחושת חוסר אמון, עלבון, ערעור תחושת "הבטחון" (אני בוחרת לשים את המילה הזאת במרכאות היות וכמו שהספקת להבין לתפיסתי זו אשלייה של בטחון ולא בטחון אמיתי). זה לא בהכרח אמור להיות מצב קיצוני של מריבות וויכוחים כל הזמן שאז כביכול ניתן לומר שהדרך החוצה מהקשר מתבקשת (וגם אז אנשים מסיבות לא ברורות נשארים יחד). אני מדברת דווקא על המקרים שבהם עושה רושם שהכל מתנהל כשורה, ושהאמון הושב... מצב כמו שתארתי למעלה שמעורר שוב את תחושת חוסר בטחון עשוי להיות קשה מאוד לבן הזוג בנבגד (אגב ייתכן שזה מצב שמבחינת בן הזוג הבוגד היה תמים לחלוטין ורק נתפס לא נכון בעיני הנבגד, לא חייבת להיות בגידה ממשית). במצב כזה אתה כביכול חי בתוך סביבה מגוננת, אבל בתוכך הפגיעה וחוסר האמון יישארו ברמה כזאת או אחרת. למראית עין הכל נראה בסדר..... אבל בפנים, עמוק בפנים, בן הזוג הנבגד מת כל פעם מחדש........ וגם לזה התכוונתי כשאמרתי שאתה מוותר על החיבור לעצמך. ואז אני שואלת שוב האם ככה אמורה להיות זוגיות,כשאי שם חבוי אי אמון שצץ ועולה בהזדמנויות שונות, בין אם מוצדקות ובין אם לאו. או שבגידה היא סוף הקשר גם אם בוחרים להשאר יחד. אני מאמינה שבמקרה של בגידה עדיף לסיים את הקשר, לאו דווקא בצורה לא יפה, אלא מתוך הבנה שהדבר החשוב כל כך שאמור להחזיק את הקשר, האמון, (ולא הילדים, הכסף, הבית, הפחד להיות לבד, ההרגל.....) נפגע. האמון לעולם לא ישוב להיות כשהיה, ולתפיסתי זו וזו הסיבה העיקרית שבגללה קשר שעבר טלטלה של בגידה צריך להסתיים. הבסיס לכל הקשרים שלנו, בטח ובטח לזוגיות שלנו הוא אמון. והאמון בזוגיות צריך להיות מוחלט.
לצערי הרב אני מכירה מספר מקרים של בגידה, והמציאות היא אחרת מתפיסתך. חוסר האמון נשאר ומלווה את הקשר לכל אורכו, והמקרים שאני מכירה הם דווקא לא מקרים שהסתיימו בפרידה. מדובר במקרים של זוגות שבחרו להשאר יחד, ובאמת ניסו ועדיין מנסים לשקם את הקשר. הבגידה יוצרת צלקות כל כך עמוקות שהן לעולם נשארות. די במבט שנראה לבן/בת הזוג הנבגד לא במקום, די באמירה קטנה ביותר, כדי לזרוק שוב את בן הזוג הנבגד לאותה תחושת חוסר אמון, עלבון, ערעור תחושת "הבטחון" (אני בוחרת לשים את המילה הזאת במרכאות היות וכמו שהספקת להבין לתפיסתי זו אשלייה של בטחון ולא בטחון אמיתי). זה לא בהכרח אמור להיות מצב קיצוני של מריבות וויכוחים כל הזמן שאז כביכול ניתן לומר שהדרך החוצה מהקשר מתבקשת (וגם אז אנשים מסיבות לא ברורות נשארים יחד). אני מדברת דווקא על המקרים שבהם עושה רושם שהכל מתנהל כשורה, ושהאמון הושב... מצב כמו שתארתי למעלה שמעורר שוב את תחושת חוסר בטחון עשוי להיות קשה מאוד לבן הזוג בנבגד (אגב ייתכן שזה מצב שמבחינת בן הזוג הבוגד היה תמים לחלוטין ורק נתפס לא נכון בעיני הנבגד, לא חייבת להיות בגידה ממשית). במצב כזה אתה כביכול חי בתוך סביבה מגוננת, אבל בתוכך הפגיעה וחוסר האמון יישארו ברמה כזאת או אחרת. למראית עין הכל נראה בסדר..... אבל בפנים, עמוק בפנים, בן הזוג הנבגד מת כל פעם מחדש........ וגם לזה התכוונתי כשאמרתי שאתה מוותר על החיבור לעצמך. ואז אני שואלת שוב האם ככה אמורה להיות זוגיות,כשאי שם חבוי אי אמון שצץ ועולה בהזדמנויות שונות, בין אם מוצדקות ובין אם לאו. או שבגידה היא סוף הקשר גם אם בוחרים להשאר יחד. אני מאמינה שבמקרה של בגידה עדיף לסיים את הקשר, לאו דווקא בצורה לא יפה, אלא מתוך הבנה שהדבר החשוב כל כך שאמור להחזיק את הקשר, האמון, (ולא הילדים, הכסף, הבית, הפחד להיות לבד, ההרגל.....) נפגע. האמון לעולם לא ישוב להיות כשהיה, ולתפיסתי זו וזו הסיבה העיקרית שבגללה קשר שעבר טלטלה של בגידה צריך להסתיים. הבסיס לכל הקשרים שלנו, בטח ובטח לזוגיות שלנו הוא אמון. והאמון בזוגיות צריך להיות מוחלט.
מסכימה ולא מסכימה
מסכימה- שהבגידה היא לא אירוע מנותק מהקשרו. שתי בנות הזוג עשו דברים או נמנעו מלשעות דברים, שבסופו של דבר הובילו לבגידה. לא מסכימה- שזו סיבה להמשיך בקשר. להיפך. בעיני עוד בשלב הרבה יותר מוקדם עדיף היה להיפרד. למה להגיע למצב שאת חיה עם אישה אחת ושוכבת עם אחרת? למה להגיע למצב שאת חוגגת עם אחת ורבה עם אחרת? לדעתי אם את מרגישה שאת רוצה מישהי אחרת, שיהיה לך את הכבוד המינימלי לבת הזוג שלך להגיד לה את זה. לפחות תיפרדו בצורה טובה ככל האפשר ולא תשקרי לה. הדבר החמור בעיני בבגידה אינו הסקס עצמו. סקס הוא רק סקס. השקר, ההסתרה, המחשבה על זה שאת יכולה להיות באינטימיות עם אישה אחרת- זה מה שאיום בעיני.
מסכימה- שהבגידה היא לא אירוע מנותק מהקשרו. שתי בנות הזוג עשו דברים או נמנעו מלשעות דברים, שבסופו של דבר הובילו לבגידה. לא מסכימה- שזו סיבה להמשיך בקשר. להיפך. בעיני עוד בשלב הרבה יותר מוקדם עדיף היה להיפרד. למה להגיע למצב שאת חיה עם אישה אחת ושוכבת עם אחרת? למה להגיע למצב שאת חוגגת עם אחת ורבה עם אחרת? לדעתי אם את מרגישה שאת רוצה מישהי אחרת, שיהיה לך את הכבוד המינימלי לבת הזוג שלך להגיד לה את זה. לפחות תיפרדו בצורה טובה ככל האפשר ולא תשקרי לה. הדבר החמור בעיני בבגידה אינו הסקס עצמו. סקס הוא רק סקס. השקר, ההסתרה, המחשבה על זה שאת יכולה להיות באינטימיות עם אישה אחרת- זה מה שאיום בעיני.
אני חייבת להגיב..!!
את שואלת את כל הנשים הנבגדות - "כמה אתן מסוגלות לשקר לעצמכן? כמה אתן מסוגלות למחול על כבודכן?" זה דיי הציק לי... ואני מוכנה להסביר מדוע - נכון שיש את הבוגדות, נכון שיש את הנבגדות, איך קוראים לאלה שמאפשרות לבוגדות לבצע את הבגידה? אם את יודעת שהבחורה בתוך קשר והיא לא מוכנה לוותר על הקשר הזה, את בעצם מאפשרת לה לבצע את הבגידה.. אם היא - לצורך העניין - "פושעת" אז את בעצם "שותפה לפשע", היא מקיימת בית עם אישה אחרת - את מסתפקת בדמוי קשר עם אישה שאינה פנויה אלייך, אם היא היתה אוהבת אותך כ"כ כפי שהיא אומרת - היא לא היתה מתפנה אלייך??? למה זה שדמוי קשר מספיק לך?? - האם את משקרת לעצמך? כמה את מסוגלת למחול על כבודך?? הבת זוג שלה חושדת, היא לא יודעת בוודאות מה בדיוק קורה, כך שהיא לא ממש מוחלת על כבודה.. היא לא ממש משקרת לעצמה, את כן... סליחה על הישירות, ערב נפלא לכולכן.
את שואלת את כל הנשים הנבגדות - "כמה אתן מסוגלות לשקר לעצמכן? כמה אתן מסוגלות למחול על כבודכן?" זה דיי הציק לי... ואני מוכנה להסביר מדוע - נכון שיש את הבוגדות, נכון שיש את הנבגדות, איך קוראים לאלה שמאפשרות לבוגדות לבצע את הבגידה? אם את יודעת שהבחורה בתוך קשר והיא לא מוכנה לוותר על הקשר הזה, את בעצם מאפשרת לה לבצע את הבגידה.. אם היא - לצורך העניין - "פושעת" אז את בעצם "שותפה לפשע", היא מקיימת בית עם אישה אחרת - את מסתפקת בדמוי קשר עם אישה שאינה פנויה אלייך, אם היא היתה אוהבת אותך כ"כ כפי שהיא אומרת - היא לא היתה מתפנה אלייך??? למה זה שדמוי קשר מספיק לך?? - האם את משקרת לעצמך? כמה את מסוגלת למחול על כבודך?? הבת זוג שלה חושדת, היא לא יודעת בוודאות מה בדיוק קורה, כך שהיא לא ממש מוחלת על כבודה.. היא לא ממש משקרת לעצמה, את כן... סליחה על הישירות, ערב נפלא לכולכן.
יש לי גם שאלה...
אחרי מה שכולכן כתבתן, ושאלתן למה הנבגדת לא עוזבת, לי יש שאלה!! למה הבוגדת לא עוזבת??? למה ללכת ולבגוד?? אם לא טוב לך , קומי ולכי!! אחת האקסיות שלי לא רצתה אותי אז היא קמה והלכה למרות שאני תחילה לא רציתי ובעצם היא עשתה טוב לשתינו כי כיום יש לשתינו בת זוג אוהבת.. אז השאלה היא שוב למה הבוגדת והנבגדת לא קמות והולכות שתיהן??
אחרי מה שכולכן כתבתן, ושאלתן למה הנבגדת לא עוזבת, לי יש שאלה!! למה הבוגדת לא עוזבת??? למה ללכת ולבגוד?? אם לא טוב לך , קומי ולכי!! אחת האקסיות שלי לא רצתה אותי אז היא קמה והלכה למרות שאני תחילה לא רציתי ובעצם היא עשתה טוב לשתינו כי כיום יש לשתינו בת זוג אוהבת.. אז השאלה היא שוב למה הבוגדת והנבגדת לא קמות והולכות שתיהן??
נכון,
למעשה זה אותה שאלה- למה אנשים נישארים במקום שלא טוב להם. בין אם זה הבוגד או הנבגד... השבוע שמעתי על בחור דתי הומו שחושב להתחתן עם בחורה (שלא תדע) ולגדל איתה משפחה ומהצד להחזיק חבר קבוע. ואני לא מבינה למה לאמלל כל כך הרבה אנשים- גם את הבחורה הזו שבכלל לא ידעה למה היא נכנסת גם את החבר שבעצם צריך להסתפק רק בשאריות וגם בעצמו שלא ממש את הרצונות האמיתיים שלו רק כי זה לא מקובל להיות הומו בחברה דתית אני מאמינה שחיים רק פעם אחת- אז לא צריך לחיות אותם בהתפשרות
למעשה זה אותה שאלה- למה אנשים נישארים במקום שלא טוב להם. בין אם זה הבוגד או הנבגד... השבוע שמעתי על בחור דתי הומו שחושב להתחתן עם בחורה (שלא תדע) ולגדל איתה משפחה ומהצד להחזיק חבר קבוע. ואני לא מבינה למה לאמלל כל כך הרבה אנשים- גם את הבחורה הזו שבכלל לא ידעה למה היא נכנסת גם את החבר שבעצם צריך להסתפק רק בשאריות וגם בעצמו שלא ממש את הרצונות האמיתיים שלו רק כי זה לא מקובל להיות הומו בחברה דתית אני מאמינה שחיים רק פעם אחת- אז לא צריך לחיות אותם בהתפשרות
אני חושבת שיש גבול לוויתורים שצריך לעשות
כדי להשאר עם אותו בן זוג. אם היא כל כך לא נאמנה לבת הזוג שלה צריך לרחם על בת הזוג שלה שיושבת בצד ומעמידה פנים שהכל בסדר. היא המסכנה האמיתית, כי היא עובדת על עצמה. הייתי במצב כזה בעבר. בגדו בי. היה לי קשה להשלים עם זה שהקשר נגמר וביטלתי את עצמי לגמרי. ויתרתי על כבודי, בדיוק כמו שאת אומרת. עצמתי עיניים העיקר שהיא תשאר. עבר קצת זמן עד שהצלחתי לקלוט את כל מה שקרה, וכשסוף סוף אזרתי אומץ, עזבתי. ויתרתי על חיי אומללות והקרבה עצמית, והיום אני חיה עם בת זוג מדהימה שהיא רק שלי. אני לא מבינה למה צריך להתעקש. לדעתי זה הפחד להתחיל מחדש. אולי המשפחה כמו שאת כותבת. למרות שזאת השטות הכי גדולה, להשאר רק בגלל הילדים. חשבתי פעם שבשביל הילדים שווה לעשות את כל המאמצים. היום אני יודעת שטעיתי. רק חבל שבדרך אני הייתי הקורבן. המחיר שמשלם מי שנבגד באמת גבוה מדי, ולצערי למדתי את זה על בשרי. זה באמת אף פעם לא עובר. אפילו היום אני עוד זוכרת איך הרגשתי כשהיא הייתה איתה וכמה נעלבתי.
כדי להשאר עם אותו בן זוג. אם היא כל כך לא נאמנה לבת הזוג שלה צריך לרחם על בת הזוג שלה שיושבת בצד ומעמידה פנים שהכל בסדר. היא המסכנה האמיתית, כי היא עובדת על עצמה. הייתי במצב כזה בעבר. בגדו בי. היה לי קשה להשלים עם זה שהקשר נגמר וביטלתי את עצמי לגמרי. ויתרתי על כבודי, בדיוק כמו שאת אומרת. עצמתי עיניים העיקר שהיא תשאר. עבר קצת זמן עד שהצלחתי לקלוט את כל מה שקרה, וכשסוף סוף אזרתי אומץ, עזבתי. ויתרתי על חיי אומללות והקרבה עצמית, והיום אני חיה עם בת זוג מדהימה שהיא רק שלי. אני לא מבינה למה צריך להתעקש. לדעתי זה הפחד להתחיל מחדש. אולי המשפחה כמו שאת כותבת. למרות שזאת השטות הכי גדולה, להשאר רק בגלל הילדים. חשבתי פעם שבשביל הילדים שווה לעשות את כל המאמצים. היום אני יודעת שטעיתי. רק חבל שבדרך אני הייתי הקורבן. המחיר שמשלם מי שנבגד באמת גבוה מדי, ולצערי למדתי את זה על בשרי. זה באמת אף פעם לא עובר. אפילו היום אני עוד זוכרת איך הרגשתי כשהיא הייתה איתה וכמה נעלבתי.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.