אין לי אגו (טוב.. אולי קצת) אבל מה שאני מחפש
בבחורה זה עדינות ופתיחות ובעיקר- כנות! לבינתיים לבחורה הנ"ל אין את שלושת העיקרים שהזכרתי- לא אכפת לה ממני, היא לא משתפת אותי במה שעובר עליה, והיא מתנהגת אלי ביחס פוגע ומעליב. הילדה הזאת בחלקה לא התבגרה מגיל 12. היא נשארה אותה אחת. כשהיא מדברת איתי ופוגעת בי, ולא שמה לב שאני נפגע- זה הורס אותי! וכשאני מעיר לה על זה, היא מתחילה לגחך. מה אני כלב? בחלקה השני, אני קולט פוטנציאל אדיר! יש לה שכל (אמנם,היא לא משתמשת בו הרבה כרגע, אבל בכל זאת- הוא קיים) וכשהיא שותקת ומקשיבה (ואת זה היא עושה בד"כ ב10% מהשיחות בינינו) היא לומדת דברים שהיא אף פעם לא חשבה עליהם. הבעיה היא- שהיא לא מוכנה להקשיב, וכשאתה רוצה להוציא אותה מהראש הילדותי שלה- אתה מקבל תגובה צוננת! רק ביום שני הצלחתי לתקשר איתה ולתפוס אותה ל"הקשב" (לקבלת ההקשב הכח ימתח להקשב. שתיים שלוש!) ומרוב הכמות של המידע שהיא נחשפה אליו- היא היתה המומה. היום (יום שישי) היא שוב פעם חזרה לתגובות של אותה ילדה קטנה ועוד הוסיפה לי שהיא אף פעם לא הבינה אותי וגם אז היא לא הבינה אותי מה, אני סודוקו? (כפרפזה על "מה, אני כלב?"). אז למה לטרוח?