כאן בכנסת
- פותח הנושא d1f2
- פורסם בתאריך
ברשות מתכוונים להשבית שוב את השידורים ברשת ב'
ועדי העובדים ברשות השידור מתכוונים להשבית היום (ראשון) שוב את השידורים. השידורים ברשת ב' של קול ישראל יושבתו הבוקר, בין השעות 09:30 עד 10:00, ובין 11:30 ועד 12:00 בצהריים – כחלק ממחאת העובדים נגד הפיטורים הצפויים בשל סגירת הרשות ופתיחת תאגיד השידור בעוד כשבוע. בנוסף לכך, העובדים מתכוונים להפגין מול משכן הכנסת, בזמן הדיונים על חוק תאגיד החדשות החדש.
 
ביום חמישי האחרון אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי, השואפת לפצל את תאגיד השידור ולהקים תאגיד חדש לשידורי חדשות ואקטואליה. 32 הצביעו בעד ההצבעה ואף אחד לא הצביע נגדה, שכן חברי האופוזיציה החרימו את הדיון בה וגם את ההצבעה. ועדת הכנסת הצביעה פה אחד על הקמתה מחדש של הוועדה המשותפת לוועדות הכלכלה והכנסת בראשות יו"ר הקואליציה דוד ביטן, והיא זו שתכין את החוק בשבוע הבא לקריאה שניה ושלישית.
 
כזכור, באמצע מרץ הופסקו השידורים ברשת ב' למספר שעות כחלק מהמאבק בסגירת הרשות, והעובדים אף חסמו את הרכבת הקלה בירושלים. טכנאי התחנה של קול ישראל יצאו להפגין ביחד עם עובדי הרשות מול משרד ראש הממשלה, ובמהלך ההפגנה המשטרה אף עצרה את יו"ר ועד הגג של עובדי ההסתדרות ברשות, משה שגב, ושיחררה אותו כעבור זמן קצר. העובדים טענו כי סגירת הרשות היא תקדים לסגירת חברה ציבורית על ידי המדינה והחלפתה בחברה אחרת, שעושה בדיוק אותו הדבר, תוך בתנאים של עובדי קבלן והעסקה במשרות חלקיות בשכר זעום.
 
http://b.walla.co.il/item/3062418
ועדי העובדים ברשות השידור מתכוונים להשבית היום (ראשון) שוב את השידורים. השידורים ברשת ב' של קול ישראל יושבתו הבוקר, בין השעות 09:30 עד 10:00, ובין 11:30 ועד 12:00 בצהריים – כחלק ממחאת העובדים נגד הפיטורים הצפויים בשל סגירת הרשות ופתיחת תאגיד השידור בעוד כשבוע. בנוסף לכך, העובדים מתכוונים להפגין מול משכן הכנסת, בזמן הדיונים על חוק תאגיד החדשות החדש.
 
ביום חמישי האחרון אושרה בקריאה ראשונה הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי, השואפת לפצל את תאגיד השידור ולהקים תאגיד חדש לשידורי חדשות ואקטואליה. 32 הצביעו בעד ההצבעה ואף אחד לא הצביע נגדה, שכן חברי האופוזיציה החרימו את הדיון בה וגם את ההצבעה. ועדת הכנסת הצביעה פה אחד על הקמתה מחדש של הוועדה המשותפת לוועדות הכלכלה והכנסת בראשות יו"ר הקואליציה דוד ביטן, והיא זו שתכין את החוק בשבוע הבא לקריאה שניה ושלישית.
 
כזכור, באמצע מרץ הופסקו השידורים ברשת ב' למספר שעות כחלק מהמאבק בסגירת הרשות, והעובדים אף חסמו את הרכבת הקלה בירושלים. טכנאי התחנה של קול ישראל יצאו להפגין ביחד עם עובדי הרשות מול משרד ראש הממשלה, ובמהלך ההפגנה המשטרה אף עצרה את יו"ר ועד הגג של עובדי ההסתדרות ברשות, משה שגב, ושיחררה אותו כעבור זמן קצר. העובדים טענו כי סגירת הרשות היא תקדים לסגירת חברה ציבורית על ידי המדינה והחלפתה בחברה אחרת, שעושה בדיוק אותו הדבר, תוך בתנאים של עובדי קבלן והעסקה במשרות חלקיות בשכר זעום.
 
http://b.walla.co.il/item/3062418
ליברמן נלחם: דורש ייצוג עולים בתאגיד החדש והכפלת תקני רק"ע
לקראת ההצבעה בכנסת, העבירה היום (ראשון) סיעת "ישראל ביתנו" את רשימת הדרישות של המפלגה בנוגע לחוק תאגיד החדשות. בין הדרישות: הכנסת רשת רדיו רק"ע לתאגיד החדשות, הגדלת מספר העובדים והתקציב והדחת מנהל התחנה.
 
במפלגה מעוניינים שרשת רדיו רק"ע תיכנס לתאגיד החדשות, ו"שיהיו שידורים בשפות השונות על מנת שכל האזרחים החיים במדינת ישראל שאינם דוברי עברית יוכלו לקבל את המידע החדשותי על ענייני היום ברדיו". בנוסף לכך, במפלגה מעוניינים שהתאגיד יגדיל את מצבת כוח האדם של התחנה ואת תקציבה. זאת בשל דרישתם שהתחנה תשדר 24/7 בשפה הרוסית. ב"ישראל ביתנו" גם מעוניינים להגדיל את מכסת העובדים בתחנה, מ-10 ל-35 עובדים.
 
דרישה נוספת של "ישראל ביתנו" היא שתקציב רשת רדיו רק"ע יוכפל יותר מפי 2 – כאשר כיום התקציב עומד על כ-7 מיליון שקל ובמפלגה רוצים שהוא יגדל ל-15 מיליון שקל. במפלגה מציינים כי ההכנסות מפרסום כיום הן בסך של כ-4 מיליון שקל, ולפי הערכות – הגדלת מספר שעות השידור ל-24 שעות יגדיל את ההכנסות.
 
ב"ישראל ביתנו" מתייחסים גם להרכב חברי מועצת התאגיד: במפלגה רוצים שמספר חברי המועצה יגדל, מ-10 ל-12, וכי נציג אחד יהיה לכלל העולים בישראל ונציג נוסף ייצג את העולים מרוסיה. בנוסף לכך, במפלגה רוצים שמנהל רשת רדיו רק"ע יהיה כפוף למנהל חטיבת החדשות, וכי מעבר לניסיון בתחום הם דורשים גם שישלוט בשפה הרוסית ברמה של שפת אם. בהקשר הזה יש לציין כי מי שמונתה לפני מספר חודשים לתפקיד מנהלת רשת רדיו רק"ע בתאגיד היא אלגרה אמדו בן יצחק – כך שחברי הסיעה בעצם דורשים את הדחתה מהתפקיד.
 
בתוך כך, היום התכנסה ועדת הכלכלה לדון בחקיקת חוק תאגיד החדשות החדש. יו"ר המועצה, גיל עומר, אמר כי "עד היום נזרקו לפח 272 מיליון שקלים שנועד ליישם חוק שנועד לפגוע בתאגיד וניהולו תוך האשמת זה שמדובר בתאגיד שמאל. הממשלה משתמשת בטענות האלה כדי להשתלט על השידור הציבורי כי מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו. לפי הייעוץ המשפטי שקיבלנו תיקון החוק הוא לא חוקתי ולכן אנחנו מתכוונים לעתור לבג"ץ בדרישה לביטול התיקון. לכן בדיון אנחנו לא מתכוונים לעסוק בכשלים של החוק וחוסר היכולת להפעיל שידור ציבורי במסגרתו". יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, השיב לכך ואמר כי "זכותכם לפנות לבג"ץ אבל מן הראוי שתתייחסו להצעת החוק".
 
מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, אמר כי "אנחנו מתנגדים לתיקון ובמסגרת בניית המתווה המשונה אף אחד לא דיבר עם התאגיד, זה קצת משונה שאף אחד לא מתייעץ עם הגוף המקצועי שיסביר מה הכשלים בכל המתווה. לגבי המוכנות, בינואר 2016 מנכ"ל משרד התקשורת בא לסיור בתאגיד אני ניסיתי להסביר לו שצריך עוד קצת זמן והוא אמר 'אלדד אתם מוכנים'". מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, ציין כי "השיחות שעשיתי עם אנשי התאגיד בשנתיים האחרונות זה הרבה יותר מעשרות ומאות שעות. בינואר 2016 הצעתי לאנשי התאגיד להיכנס להלני המלכה לרשת ב ולהתחיל לשדר ולעלות עם חטיבת החדשות של הטלוויזיה ל9 חודשים עד שנעביר את המקל והם סירבו וכיבדנו אותם".
 
יו"ר ועד הגג ברשות השידור, משה שגב, אמר "לצערי החוק שמונח לפנינו הוא גבינה שווייצרית. הוא מחורר לחלוטין. אם הגעתם למסקנה שהחוק הקודם היה גרוע, החוק הזה לא פחות גרוע. אם רוצים להקים תאגיד חדשות חדש בבשורה לעובדי רשות השידור, אני לא רואה שום בשורה לעובדי הרשות. התאגיד מעוקר לחלוטין הוא נסמך על עובדים ותקציבים מהתאגיד. זה אפס מבחינת העובדים שאני מייצג". עומר הוסיף כי "היועמש שלנו, עו"ד דורי קלסבלד, ירצה מחר לבוא ולפרוס את הטענה שהעליתי בדבר אי החוקתיות". ביטן אמר: "תבינו שזה לא פרומו לבג"ץ".
 
http://b.walla.co.il/item/3062507
לקראת ההצבעה בכנסת, העבירה היום (ראשון) סיעת "ישראל ביתנו" את רשימת הדרישות של המפלגה בנוגע לחוק תאגיד החדשות. בין הדרישות: הכנסת רשת רדיו רק"ע לתאגיד החדשות, הגדלת מספר העובדים והתקציב והדחת מנהל התחנה.
 
במפלגה מעוניינים שרשת רדיו רק"ע תיכנס לתאגיד החדשות, ו"שיהיו שידורים בשפות השונות על מנת שכל האזרחים החיים במדינת ישראל שאינם דוברי עברית יוכלו לקבל את המידע החדשותי על ענייני היום ברדיו". בנוסף לכך, במפלגה מעוניינים שהתאגיד יגדיל את מצבת כוח האדם של התחנה ואת תקציבה. זאת בשל דרישתם שהתחנה תשדר 24/7 בשפה הרוסית. ב"ישראל ביתנו" גם מעוניינים להגדיל את מכסת העובדים בתחנה, מ-10 ל-35 עובדים.
 
דרישה נוספת של "ישראל ביתנו" היא שתקציב רשת רדיו רק"ע יוכפל יותר מפי 2 – כאשר כיום התקציב עומד על כ-7 מיליון שקל ובמפלגה רוצים שהוא יגדל ל-15 מיליון שקל. במפלגה מציינים כי ההכנסות מפרסום כיום הן בסך של כ-4 מיליון שקל, ולפי הערכות – הגדלת מספר שעות השידור ל-24 שעות יגדיל את ההכנסות.
 
ב"ישראל ביתנו" מתייחסים גם להרכב חברי מועצת התאגיד: במפלגה רוצים שמספר חברי המועצה יגדל, מ-10 ל-12, וכי נציג אחד יהיה לכלל העולים בישראל ונציג נוסף ייצג את העולים מרוסיה. בנוסף לכך, במפלגה רוצים שמנהל רשת רדיו רק"ע יהיה כפוף למנהל חטיבת החדשות, וכי מעבר לניסיון בתחום הם דורשים גם שישלוט בשפה הרוסית ברמה של שפת אם. בהקשר הזה יש לציין כי מי שמונתה לפני מספר חודשים לתפקיד מנהלת רשת רדיו רק"ע בתאגיד היא אלגרה אמדו בן יצחק – כך שחברי הסיעה בעצם דורשים את הדחתה מהתפקיד.
 
בתוך כך, היום התכנסה ועדת הכלכלה לדון בחקיקת חוק תאגיד החדשות החדש. יו"ר המועצה, גיל עומר, אמר כי "עד היום נזרקו לפח 272 מיליון שקלים שנועד ליישם חוק שנועד לפגוע בתאגיד וניהולו תוך האשמת זה שמדובר בתאגיד שמאל. הממשלה משתמשת בטענות האלה כדי להשתלט על השידור הציבורי כי מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו. לפי הייעוץ המשפטי שקיבלנו תיקון החוק הוא לא חוקתי ולכן אנחנו מתכוונים לעתור לבג"ץ בדרישה לביטול התיקון. לכן בדיון אנחנו לא מתכוונים לעסוק בכשלים של החוק וחוסר היכולת להפעיל שידור ציבורי במסגרתו". יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, השיב לכך ואמר כי "זכותכם לפנות לבג"ץ אבל מן הראוי שתתייחסו להצעת החוק".
 
מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, אמר כי "אנחנו מתנגדים לתיקון ובמסגרת בניית המתווה המשונה אף אחד לא דיבר עם התאגיד, זה קצת משונה שאף אחד לא מתייעץ עם הגוף המקצועי שיסביר מה הכשלים בכל המתווה. לגבי המוכנות, בינואר 2016 מנכ"ל משרד התקשורת בא לסיור בתאגיד אני ניסיתי להסביר לו שצריך עוד קצת זמן והוא אמר 'אלדד אתם מוכנים'". מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, ציין כי "השיחות שעשיתי עם אנשי התאגיד בשנתיים האחרונות זה הרבה יותר מעשרות ומאות שעות. בינואר 2016 הצעתי לאנשי התאגיד להיכנס להלני המלכה לרשת ב ולהתחיל לשדר ולעלות עם חטיבת החדשות של הטלוויזיה ל9 חודשים עד שנעביר את המקל והם סירבו וכיבדנו אותם".
 
יו"ר ועד הגג ברשות השידור, משה שגב, אמר "לצערי החוק שמונח לפנינו הוא גבינה שווייצרית. הוא מחורר לחלוטין. אם הגעתם למסקנה שהחוק הקודם היה גרוע, החוק הזה לא פחות גרוע. אם רוצים להקים תאגיד חדשות חדש בבשורה לעובדי רשות השידור, אני לא רואה שום בשורה לעובדי הרשות. התאגיד מעוקר לחלוטין הוא נסמך על עובדים ותקציבים מהתאגיד. זה אפס מבחינת העובדים שאני מייצג". עומר הוסיף כי "היועמש שלנו, עו"ד דורי קלסבלד, ירצה מחר לבוא ולפרוס את הטענה שהעליתי בדבר אי החוקתיות". ביטן אמר: "תבינו שזה לא פרומו לבג"ץ".
 
http://b.walla.co.il/item/3062507
"זרקתם לפח 272 מיליון שקל כדי לפגוע בתאגיד, נעתור לבג"ץ"
הוועדה המיוחדת של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, התכנסה היום (א') כדי להתחיל לדון בתיקון לחוק השידור הציבורי, שבמרכזו הוצאת חטיבת החדשות מתאגיד השידור והפיכתה לתאגיד נפרד. הוועדה אמורה לדון בתיקוני החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית היום ומחר, וביום רביעי הכנסת אמורה לאשר את הנוסח הסופי של החוק.
 
Video Player
00:15 / 03:26
 
הנגבי התייחס גם לבעיית של עובדי רשות השידור ואמר: "עדיין נותרה בעיה קשה, מאות עובדים של רשות השידור הולכים הביתה. הבעיה בתוך הקואליציה היא שר האוצר שאמר שהוא לא יכול לאשר פריצה וחריגה של התקציב. הגישה מובנת, אבל לפחות בעת הזו מצבת העובדים בתאגיד החדש ובתאגיד החדשות לא אמור לעלות, אולי בשוליים. אין רוב לדבר הזה בכנסת, ולכן אנחנו במציאות שהיא טרגדיה לחלק גדול מהאנשים".
 
כמעט כל מי שדיבר בוועדה, מלבד הנגבי, תקף בחריפות את תיקוני החקיקה המוצעים, שללא ספק יסרבלו את עבודת גוף השידור הציבורי החדש שאמור לקום ב-15 במאי.
 
גיל עומר, יו"ר תאגיד השידור, אמר: "עד היום נזרקו לפח 272 מיליון שקל על-מנת ליישם חוק שנועד לפגוע בזכויות יסוד של התאגיד, תוך הטלת דופי והאשמות חסרות בסיס. הממשלה משתמשת בטענות אלה כדי להשתלט על השידור הציבורי, כי 'מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?'".
 
עומר היה הראשון בדיון ששם על שולחן את עניין בג"ץ, שבעצם כל הליך החקיקה מתנהל בצלו, כשעל רקע האיומים בעתירות כבר הוכנסו בו לא מעט שינויים. לדבריו, "לפי ייעוץ משפטי שקיבלנו, הפגיעה שבתיקון 8 לחוק היא בלתי חוקתית, ואין לה הצדקה עניינית ומשפטית. התאגיד וגופים המופקדים על ניהולו מתכוננים לעתור לבג"ץ בבקשה לביטול החוק ולהותרת המצב כפי שהוא: הקמת תאגיד שידור ציבורי איכותי ועצמאי, שבמסגרתו פועלת מחלקת חדשות, כפי שתוכנן והוכן בשנים האחרונות. לכן אנחנו לא מתכוונים לעסוק בפרטי החוק".
 
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, אמר: "אני מציע לכל החברים לא להתרגל לתיקון 8, הוא כנראה לא יהיה האחרון. הייאוש ממלא את האולם הזה, אני אישית מרגיש מיואש לגמרי בתוך התהליך הזה. עברנו ויכוחים קשים ודיונים קשים, אבל יש כאן תחושה כאילו אנחנו פיונים בלוח שחמט".
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001187480
הוועדה המיוחדת של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, התכנסה היום (א') כדי להתחיל לדון בתיקון לחוק השידור הציבורי, שבמרכזו הוצאת חטיבת החדשות מתאגיד השידור והפיכתה לתאגיד נפרד. הוועדה אמורה לדון בתיקוני החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית היום ומחר, וביום רביעי הכנסת אמורה לאשר את הנוסח הסופי של החוק.
 
Video Player
00:15 / 03:26
 
הנגבי התייחס גם לבעיית של עובדי רשות השידור ואמר: "עדיין נותרה בעיה קשה, מאות עובדים של רשות השידור הולכים הביתה. הבעיה בתוך הקואליציה היא שר האוצר שאמר שהוא לא יכול לאשר פריצה וחריגה של התקציב. הגישה מובנת, אבל לפחות בעת הזו מצבת העובדים בתאגיד החדש ובתאגיד החדשות לא אמור לעלות, אולי בשוליים. אין רוב לדבר הזה בכנסת, ולכן אנחנו במציאות שהיא טרגדיה לחלק גדול מהאנשים".
 
כמעט כל מי שדיבר בוועדה, מלבד הנגבי, תקף בחריפות את תיקוני החקיקה המוצעים, שללא ספק יסרבלו את עבודת גוף השידור הציבורי החדש שאמור לקום ב-15 במאי.
 
גיל עומר, יו"ר תאגיד השידור, אמר: "עד היום נזרקו לפח 272 מיליון שקל על-מנת ליישם חוק שנועד לפגוע בזכויות יסוד של התאגיד, תוך הטלת דופי והאשמות חסרות בסיס. הממשלה משתמשת בטענות אלה כדי להשתלט על השידור הציבורי, כי 'מה שווה התאגיד אם אנחנו לא שולטים בו?'".
 
עומר היה הראשון בדיון ששם על שולחן את עניין בג"ץ, שבעצם כל הליך החקיקה מתנהל בצלו, כשעל רקע האיומים בעתירות כבר הוכנסו בו לא מעט שינויים. לדבריו, "לפי ייעוץ משפטי שקיבלנו, הפגיעה שבתיקון 8 לחוק היא בלתי חוקתית, ואין לה הצדקה עניינית ומשפטית. התאגיד וגופים המופקדים על ניהולו מתכוננים לעתור לבג"ץ בבקשה לביטול החוק ולהותרת המצב כפי שהוא: הקמת תאגיד שידור ציבורי איכותי ועצמאי, שבמסגרתו פועלת מחלקת חדשות, כפי שתוכנן והוכן בשנים האחרונות. לכן אנחנו לא מתכוונים לעסוק בפרטי החוק".
 
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, אמר: "אני מציע לכל החברים לא להתרגל לתיקון 8, הוא כנראה לא יהיה האחרון. הייאוש ממלא את האולם הזה, אני אישית מרגיש מיואש לגמרי בתוך התהליך הזה. עברנו ויכוחים קשים ודיונים קשים, אבל יש כאן תחושה כאילו אנחנו פיונים בלוח שחמט".
 
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001187480
ה"אני מאמין" של כאן גימל ב 97.8FM ו-105.5FM
גימל היא תחנת הרדיו הכי ישראלית שיש. היא הבית של המוסיקה הישראלית כבר 20 שנה.
כאן גימל תמשיך להיות הבית המרכזי ליוצרים ישראלים ולמוסיקלית ישראלית. אנחנו הבית של הרוק, הפופ, המוסיקה הים-תיכונית ושירי ארץ-ישראל, של המיינסטרים ושל השוליים.
גימל ממשיכה להעניק מקום ראוי ל"אבות המזון" של המוסיקה הישראלית מכל השנים, לצד במה ליוצרים צעירים ולמוסיקה חדשה.
בכאן גימל אפשר לשמוע גם אמנים ישראלים שהצליחו לפרוץ ופועלים בחו"ל, גם אם הם לא שרים בעברית.
גימל היא תחנת הרדיו הכי ישראלית שיש. היא הבית של המוסיקה הישראלית כבר 20 שנה.
כאן גימל תמשיך להיות הבית המרכזי ליוצרים ישראלים ולמוסיקלית ישראלית. אנחנו הבית של הרוק, הפופ, המוסיקה הים-תיכונית ושירי ארץ-ישראל, של המיינסטרים ושל השוליים.
גימל ממשיכה להעניק מקום ראוי ל"אבות המזון" של המוסיקה הישראלית מכל השנים, לצד במה ליוצרים צעירים ולמוסיקה חדשה.
בכאן גימל אפשר לשמוע גם אמנים ישראלים שהצליחו לפרוץ ופועלים בחו"ל, גם אם הם לא שרים בעברית.
הערכות: הפעלת שני תאגידי שידור תגיע ל-15 מיליון שקל בשנה
העלות של הפעלת שני תאגידי שידור עשויה להגיע לכ–15 מיליון שקל בשנה — כך מעריכים גורמי מקצוע המעורבים בהליכי החקיקה בכנסת של תיקון חוק התאגיד. על פי אותם גורמים, העלויות עשויות לצמוח כתוצאה מהוצאות שוטפות שלא הובאו עד עתה בחשבון.
 
על פי תיקון החוק, שנידון בימים אלה בוועדה המשותפת לתיקון חוק התאגיד, פעילות חטיבת החדשות של תאגיד השידור הציבורי כאן תיסגר, ובמקום זאת יוקם תאגיד חדשות ציבורי. כלומר, יופעלו שני תאגידים זה לצד זה, עם שתי הנהלות שונות ושתי מועצות נפרדות.
 
מלבד הסרבול והחשש לשיתוק בפעילות השידור הציבורי בשל הפעלת שני תאגידים במתחם אחד ובערוץ משותף, עלתה לדיון בוועדה שאלת העלות הכלכלית. במהלך הדיונים טען מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר כי העלות תהיה שולית, שכן הפעלת שני תאגידים תגרור עלות של הפעלת מועצת התאגיד וארבעה נושאי משרה חדשים בלבד. מנגד, נציג האוצר, אסף וסרצוג, אמר כי העלות תגיע לפחות ל–4–5 מיליון שקל בשנה.
 
אולם, גורמי המקצוע מעריכים שבפועל, העלות עשויה להיות גבוהה יותר. כך למשל, עשויות להיתווסף הוצאות גבוהות על מערכות שכר, תשלום נוסף על זכויות יוצרים — ובעיקר, עלויות חדשות של גיוס עובדים נוספים לתיאום והפעלה בין שני התאגידים. בתאגיד השידור יש כיום עובדים שאמורים היו למלא תפקידים בו־זמנית בחדשות ובפעילויות אחרות. תקנים אלה יבוטלו כעת.
 
טענות דומות עלו גם בבקשת ההצטרפות של עמותת הצלחה (התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת) לעתירות שהוגשו בבג"ץ בנוגע להליך החקיקה של חוק התאגיד. "עיון מוקפד במצבת כוח האדם מביא למסקנה בלתי־נמנעת, שקריעת חטיבת החדשות מתוך התאגיד הקיים תביא לשבירת המבנה הארגוני ותפגע באופן ממשי בפעילות שני הגופים גם יחד, תוך יצירת צורך בלתי־נמנע להוספת תפקידים ותקנים בשני הגופים", נטען בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של העמותה.
 
בשלב זה, מהדיונים בנושא עולה כי יישום החוק ב–15 במאי יהיה בלתי־אפשרי, וההערכות הן כי יישומו יידחה שוב ל–28 במאי — כדי שיהיה ניתן למנות את המנהל הזמני של תאגיד החדשות. דחייה נוספת של שבועיים, לפי הערכות האוצר, תסתכם בעלות של 17 מיליון שקל בשל הפעלה של רשות השידור והתאגיד במקביל. משמעות הדבר היא שרק הדחייה הנוכחית תעלה למשלם המסים 34 מיליון שקל, בנוסף לעלות של כ–240 מיליון שקל בשל כל הדחיות הקודמות.
 
בתוך כך, ממשיכה הוועדה היום — זה היום השני — לדון בתיקון לחוק. הדיון עוסק בטענות של תאגיד השידור כי בהליך החקיקה המדובר יש פגיעה חוקתית בחופש הביטוי. עו"ד דורי קלגסבלד, המייצג את התאגיד, טען כי "ליבת חופש הביטוי של התאגיד נפגעת. נגיד שהיו לוקחים את חופש הביטוי שלכם. האם יש חשיבות לכך שהיו מעניקים אותו לחבר כנסת זה או אחר, או לנשיא בית המשפט העליון? מה שחשוב זה מה שנלקח — וזה החופש לשדר חדשות ואקטואליה".
 
קלגסבלד הוסיף כי תכלית החוק אינה ראויה. הוא פנה לח"כ דוד ביטן, יו"ר וועדה המשותפת לתיקון חוק התאגיד, ואמר: "אתם לא יכולים להרים את הנטל הזה כי יש התבטאויות, גם שלך וגם של השרה מירי רגב, נגד התאגיד. ההתבטאויות היו חמורות, במיוחד בכך שהחשידו תאגיד שטרם התחיל לשדר כתאגיד שמאל עם אג'נדה אנטי־ממשלתית. הן חשפו גם את רצון הממשלה לחזק את השליטה על השידור הציבורי ולשלוט על המינויים. את כל מה שאתם רוצים לעשות אפשר לעשות בתאגיד. אם אתם רוצים לקלוט עוד עובדי רשות השידור, אפשר לעשות את זה בתאגיד. יש פה פגיעה חוקתית שאי־אפשר לחלוק עליה, אין כאן תכלית ראויה ואין מידתיות".
 
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, הגן שוב על הליך החקיקה: "תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הוא להתייחס לשאלה אם יש מניעה משפטית או לא, ולהעניק ליווי משפטי לתהליך. החוק שמונח לפניכם הוא תוצר של הסכמות כאלה. לגבי הפגיעה החוקתית בהעברת שידורי החדשות, איננו סבורים שיש פגיעה בחופש הביטוי. איננו חושבים גם שלתאגיד ציבורי יש חופש ביטוי לכשעצמו. גם לרשות השידור היה חופש ביטוי והוחלט שהיא תיסגר, וזה כשלעצמו אינו נחשב פגיעה חוקתית". עם זאת, הוא הוסיף כי "ודאי שיש קשיים משפטיים לא מבוטלים".
 
פילבר הסביר בדיון כי מטרות החוק הן שינוי מועצת תאגיד החדשות כך שתכלול יותר אנשי חדשות, וקליטה של עובדי רשות השידור נוספים. עו"ד אתי בנדלר, המשנה ליועץ המשפטי לכנסת והיועצת המשפטית של הוועדה, אמרה כי "על פניו עולה שיש כאן תכליות שניתן להגן עליהן". עם זאת, היא שיגרה לוועדה מסמך מפורט עם הערות שונות על נוסח החקיקה. כך למשל, העירה בנדלר כי לא ברור מדוע הוטל על כונס הנכסים הרשמי למנות את המנהל הזמני של תאגיד החדשות; לא ברור מה תהיה מערכת היחסים בין תאגיד השידור הרגיל לתאגיד החדשות; ולא ברור מדוע יש לו סמכויות פיקוח בשלב הזמני.
 
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, אמר כי המאבק הוא על שליטה, והוסיף כי מנסה לפעול כמיטב יכולתו למען עובדי רשות השידור. "אם מישהו חשב שכל המהלך נועד למען העובדים — כפי שראש הממשלה התבטא — אז לא מני ולא מקצתי. לח"כ ביטן ולשרה רגב אין את הבושה לומר שכל עוד העניינים אינם מתנהלים כפי שהם רוצים, דבר לא יקרה. אתם רוצים לומר שהתיקון (בחוק) נועד לייצר את ההפרדה (של השידור הציבורי) מהפוליטיקה, אבל אם מתקיימת כזאת הפרדה ממילא, מה צריך להקים את התאגיד החדש?".
 
http://www.themarker.com/advertising/1.4073933
העלות של הפעלת שני תאגידי שידור עשויה להגיע לכ–15 מיליון שקל בשנה — כך מעריכים גורמי מקצוע המעורבים בהליכי החקיקה בכנסת של תיקון חוק התאגיד. על פי אותם גורמים, העלויות עשויות לצמוח כתוצאה מהוצאות שוטפות שלא הובאו עד עתה בחשבון.
 
על פי תיקון החוק, שנידון בימים אלה בוועדה המשותפת לתיקון חוק התאגיד, פעילות חטיבת החדשות של תאגיד השידור הציבורי כאן תיסגר, ובמקום זאת יוקם תאגיד חדשות ציבורי. כלומר, יופעלו שני תאגידים זה לצד זה, עם שתי הנהלות שונות ושתי מועצות נפרדות.
 
מלבד הסרבול והחשש לשיתוק בפעילות השידור הציבורי בשל הפעלת שני תאגידים במתחם אחד ובערוץ משותף, עלתה לדיון בוועדה שאלת העלות הכלכלית. במהלך הדיונים טען מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר כי העלות תהיה שולית, שכן הפעלת שני תאגידים תגרור עלות של הפעלת מועצת התאגיד וארבעה נושאי משרה חדשים בלבד. מנגד, נציג האוצר, אסף וסרצוג, אמר כי העלות תגיע לפחות ל–4–5 מיליון שקל בשנה.
 
אולם, גורמי המקצוע מעריכים שבפועל, העלות עשויה להיות גבוהה יותר. כך למשל, עשויות להיתווסף הוצאות גבוהות על מערכות שכר, תשלום נוסף על זכויות יוצרים — ובעיקר, עלויות חדשות של גיוס עובדים נוספים לתיאום והפעלה בין שני התאגידים. בתאגיד השידור יש כיום עובדים שאמורים היו למלא תפקידים בו־זמנית בחדשות ובפעילויות אחרות. תקנים אלה יבוטלו כעת.
 
טענות דומות עלו גם בבקשת ההצטרפות של עמותת הצלחה (התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת) לעתירות שהוגשו בבג"ץ בנוגע להליך החקיקה של חוק התאגיד. "עיון מוקפד במצבת כוח האדם מביא למסקנה בלתי־נמנעת, שקריעת חטיבת החדשות מתוך התאגיד הקיים תביא לשבירת המבנה הארגוני ותפגע באופן ממשי בפעילות שני הגופים גם יחד, תוך יצירת צורך בלתי־נמנע להוספת תפקידים ותקנים בשני הגופים", נטען בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של העמותה.
 
בשלב זה, מהדיונים בנושא עולה כי יישום החוק ב–15 במאי יהיה בלתי־אפשרי, וההערכות הן כי יישומו יידחה שוב ל–28 במאי — כדי שיהיה ניתן למנות את המנהל הזמני של תאגיד החדשות. דחייה נוספת של שבועיים, לפי הערכות האוצר, תסתכם בעלות של 17 מיליון שקל בשל הפעלה של רשות השידור והתאגיד במקביל. משמעות הדבר היא שרק הדחייה הנוכחית תעלה למשלם המסים 34 מיליון שקל, בנוסף לעלות של כ–240 מיליון שקל בשל כל הדחיות הקודמות.
 
בתוך כך, ממשיכה הוועדה היום — זה היום השני — לדון בתיקון לחוק. הדיון עוסק בטענות של תאגיד השידור כי בהליך החקיקה המדובר יש פגיעה חוקתית בחופש הביטוי. עו"ד דורי קלגסבלד, המייצג את התאגיד, טען כי "ליבת חופש הביטוי של התאגיד נפגעת. נגיד שהיו לוקחים את חופש הביטוי שלכם. האם יש חשיבות לכך שהיו מעניקים אותו לחבר כנסת זה או אחר, או לנשיא בית המשפט העליון? מה שחשוב זה מה שנלקח — וזה החופש לשדר חדשות ואקטואליה".
 
קלגסבלד הוסיף כי תכלית החוק אינה ראויה. הוא פנה לח"כ דוד ביטן, יו"ר וועדה המשותפת לתיקון חוק התאגיד, ואמר: "אתם לא יכולים להרים את הנטל הזה כי יש התבטאויות, גם שלך וגם של השרה מירי רגב, נגד התאגיד. ההתבטאויות היו חמורות, במיוחד בכך שהחשידו תאגיד שטרם התחיל לשדר כתאגיד שמאל עם אג'נדה אנטי־ממשלתית. הן חשפו גם את רצון הממשלה לחזק את השליטה על השידור הציבורי ולשלוט על המינויים. את כל מה שאתם רוצים לעשות אפשר לעשות בתאגיד. אם אתם רוצים לקלוט עוד עובדי רשות השידור, אפשר לעשות את זה בתאגיד. יש פה פגיעה חוקתית שאי־אפשר לחלוק עליה, אין כאן תכלית ראויה ואין מידתיות".
 
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד רז נזרי, הגן שוב על הליך החקיקה: "תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הוא להתייחס לשאלה אם יש מניעה משפטית או לא, ולהעניק ליווי משפטי לתהליך. החוק שמונח לפניכם הוא תוצר של הסכמות כאלה. לגבי הפגיעה החוקתית בהעברת שידורי החדשות, איננו סבורים שיש פגיעה בחופש הביטוי. איננו חושבים גם שלתאגיד ציבורי יש חופש ביטוי לכשעצמו. גם לרשות השידור היה חופש ביטוי והוחלט שהיא תיסגר, וזה כשלעצמו אינו נחשב פגיעה חוקתית". עם זאת, הוא הוסיף כי "ודאי שיש קשיים משפטיים לא מבוטלים".
 
פילבר הסביר בדיון כי מטרות החוק הן שינוי מועצת תאגיד החדשות כך שתכלול יותר אנשי חדשות, וקליטה של עובדי רשות השידור נוספים. עו"ד אתי בנדלר, המשנה ליועץ המשפטי לכנסת והיועצת המשפטית של הוועדה, אמרה כי "על פניו עולה שיש כאן תכליות שניתן להגן עליהן". עם זאת, היא שיגרה לוועדה מסמך מפורט עם הערות שונות על נוסח החקיקה. כך למשל, העירה בנדלר כי לא ברור מדוע הוטל על כונס הנכסים הרשמי למנות את המנהל הזמני של תאגיד החדשות; לא ברור מה תהיה מערכת היחסים בין תאגיד השידור הרגיל לתאגיד החדשות; ולא ברור מדוע יש לו סמכויות פיקוח בשלב הזמני.
 
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, אמר כי המאבק הוא על שליטה, והוסיף כי מנסה לפעול כמיטב יכולתו למען עובדי רשות השידור. "אם מישהו חשב שכל המהלך נועד למען העובדים — כפי שראש הממשלה התבטא — אז לא מני ולא מקצתי. לח"כ ביטן ולשרה רגב אין את הבושה לומר שכל עוד העניינים אינם מתנהלים כפי שהם רוצים, דבר לא יקרה. אתם רוצים לומר שהתיקון (בחוק) נועד לייצר את ההפרדה (של השידור הציבורי) מהפוליטיקה, אבל אם מתקיימת כזאת הפרדה ממילא, מה צריך להקים את התאגיד החדש?".
 
http://www.themarker.com/advertising/1.4073933
איתן כבל בדיון הלילי: "אני דורש רדיו בתימנית"
בשעה 4:00 לפנות בוקר (ג') החל עוד שלב בחלוקת השלל למפלגות הקואליציוניות. חברי הכנסת העייפים החלו לדון בסוגייה חשובה – האם יש תדר פנוי כדי לאפשר הקמת תחנת רדיו חרדית שאותה דורשת ש"ס.
 
ח"כ יגאל גואטה, יחד עם שורת יועצים פוליטיים מסיעתו, נותרו עד מאוחר כדי לוודא שתחנת הרדיו החדשה אכן תוקם - ושיימצא לה תדר במהרה, עם תאריך יעד ברור לעלייה לאוויר - אבל לא ברור אם יש תדר כזה. "ביטן, בשביל זה נשארתי פה עד עכשיו. אם זה לא בחוק אנחנו נצביע נגד", אמר גואטה בכעס.
 
הוועדה המשותפת בראשות ח"כ דוד ביטן הפכה אתמול למסחרה פוליטית. העייפות, וכנראה גם תחושת הסיאוב מההליך הגחמתי וחסר הפשר, גרמו לכך שהדיון נע כל הזמן בין התפרצויות צחוק בלתי נשלטות של הנוכחים לבין התפרצויות זעם וצעקות, בעיקר מצד ביטן - שבאמצע הדיון אף החליט להעיף מחדר הוועדה את כל הנוכחים, כולל העיתונאים. לא רק ש"ס דרשה רדיו. גם ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) חרד מאוד לגורלה של רדיו רק"ע, תחנת הרדיו המשדרת בשפות שונות - ומעניקה עד היום במה נרחבת ואוהדת מאוד, בלשון המעטה, לחברי סיעתו.
 
אילטוב דאג לכך שגם התחנה הזו תעבור לתאגיד החדש לתחום החדשות - זהו התאגיד שהפוליטיקאים מקווים לשלוט בו. הוא גם דרש שיופיע בחוק בדיוק מספר התקנים של הרדיו ומספר שעות השידור. עבור אילטוב לרדיו רק"ע יש פוטנציאל אלקטוראלי גדול, ולכן הוא גם ניסה להדיח בחוק את המנהל שנבחר על ידי התאגיד, לי-אור אברבך. "הוא לא יודע רוסית", טען. מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ נדהם: "הוא יודע. מה זו, הדחה פרסנולית?" ההצעה הוסרה, בינתיים.
 
גם שילוב הרדיו של ש"ס לא היה פשוט. הרדיו נועד להיות בתאגיד החדשות - כלומר הרדיו חייב להתמקד בשידורי חדשות ואקטואליה בלבד. ומה יהיה על כל תוכניות הדת שאנשי ש"ס מתכוונים לשדר? "בשבילנו פרשת שבוע זו אקטואליה. אין שום בעיה", אמר גואטה. בחוק אכן אמור להיות משולב סעיף שמאפשר שילוב של תוכניות לאוכלוסייה החרדית.
 
גם סיעת הבית היהודי רשמה הישג. לקול ישראל שמונה תחנות רדיו, אך אף אחת מהן לא מעוגנת בחקיקה. הנהלת התאגיד היא זו שאמורה לקבוע אילו תחנות ישדרו. אבל דווקא רדיו מורשת, שמזוהה עם המגזר הדתי לאומי, זכה לעיגון בחוק בתאגיד השידור. מי שיזמה את הסעיף הזה היא ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי).
 
"מי עוד רוצה פה תדר?" זרק בחיוך לחלל האוויר מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר. ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) קפץ על המציאה והחל להתלוצץ: "אני גם רוצה להקים רדיו לתימנים. סיכמתי עם אילטוב שיביא לי כמה שעות".
 
בשעה 2:30 לפנות בוקר החלו חברי הכנסת לדון באחד הסעיפים המורכבים והמסובכים ביותר בתיקון החקיקה מוזר של השידור הציבורי. לפי התיקון, שני תאגידים - אחד לתוכן כללי ואחד לחדשות - יפעלו זה לצד זה. ומי קבע את לוח השידורים? מי יחליט מתי פורצים לשידור?
 
הנוסח הנוכחי של התיקון לחוק מייצר מנגנון מסורבל, בן שני עמודים, שקובע הליך של דיון בין המועצות, אם אין הסכמה דיון בין ראשי המועצות, אם אין הסכמה הם ממנים מומחה, אם אין הסכמה על מומחה פונים ליועמ"ש שממנה ממומחה וכן הלאה. "זה מנגנון של שיתוק. אתם מייצרים כאוס. זה עליכם", אמר קובלנץ.
 
פילבר ניסה להגן על ההצעה , וטען כי "רוצים להסתדר, אפשר להסתדר. יריבו פעם, פעמיים, ואז זה יסתדר". אבל כולם הבינו שמודל כזה לא יעבוד. בלתי אפשרי לקבוע בזמן אמת, באירועים מתפרצים, מי ישלוט בשידורים. בינתיים נקבע כי מנכ"ל התאגיד יחליט בהתאם לבקשת העורך הראשי של החדשות, אבל יהיה חייב לנמק את החלטתו בכתב.
 
שני התאגידים ימוקמו באותם מתחם וישתמשו באותם אולפנים. החוק קובע כי שני ראשי התאגידים ייאלצו להגיע להסכמים על רכש הדדי. אבל מי יכריע במחלוקות תפעוליות בין שני התאגידים? בחוק נקבע שוב מנגנון של מומחה שיחליט מי צודק. אבל המומחה יכריע רק באישור הממונה על התקציבים - כדי שלא תהיה חריגה בתקציב התאגיד. המשמעות היא שההכרעה בנושא בכל מאבק בתחום השידור הציבורי תהיה בידי האוצר.
 
היו גם נושאים מהותיים בוועדה. ביטן דרש לשנות את ההסכם בין המדינה להסתדרות, שלפיו 100 עובדים מרשות השידור בני 50-40 יעברו לשירות המדינה. ביטן דרש כי גם ייכתב בחוק כי גם עובדים בני פחות מ-40 יתקבלו אוטומטית לשידור המדינה. כשהיועץ המשפטי של האוצר הבהיר לו כי אין הצדקה משפטית לתעדף עובדים צעירים, ביטן צעק לעברו: "מה אתה מבלבל במוח". בסיכומו של דבר, סוכם עם מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, כי הנושא לא יוכנס לחוק, אבל יסכום כי ייעשו מאמצים להציע גם ל-50 העובדים הצעירים משרות.
 
כל ההערכות הן כי לא ניתן יהיה להספיק למנות מנהל זמני לתאגיד החדשות עד 15 במאי. בתחילה עלתה אפשרות לדחות את ההקמה ל-28 במאי, אבל אתמול גובש מנגנון חדש – מנהל חטיבת החדשות בתאגיד השידור (ברוך שי) ימונה למנהל הזמני, אם לא ירצה לעבור ימונה עורך ראשי אחר על ידי הכנ"ר, שיהיה גם מנהל זמני-זמני, ורק אחרי שבועיים ימונה מנהל זמני לשלושה חודשים.
 
http://www.themarker.com/advertising/1.4074455
בשעה 4:00 לפנות בוקר (ג') החל עוד שלב בחלוקת השלל למפלגות הקואליציוניות. חברי הכנסת העייפים החלו לדון בסוגייה חשובה – האם יש תדר פנוי כדי לאפשר הקמת תחנת רדיו חרדית שאותה דורשת ש"ס.
 
ח"כ יגאל גואטה, יחד עם שורת יועצים פוליטיים מסיעתו, נותרו עד מאוחר כדי לוודא שתחנת הרדיו החדשה אכן תוקם - ושיימצא לה תדר במהרה, עם תאריך יעד ברור לעלייה לאוויר - אבל לא ברור אם יש תדר כזה. "ביטן, בשביל זה נשארתי פה עד עכשיו. אם זה לא בחוק אנחנו נצביע נגד", אמר גואטה בכעס.
 
הוועדה המשותפת בראשות ח"כ דוד ביטן הפכה אתמול למסחרה פוליטית. העייפות, וכנראה גם תחושת הסיאוב מההליך הגחמתי וחסר הפשר, גרמו לכך שהדיון נע כל הזמן בין התפרצויות צחוק בלתי נשלטות של הנוכחים לבין התפרצויות זעם וצעקות, בעיקר מצד ביטן - שבאמצע הדיון אף החליט להעיף מחדר הוועדה את כל הנוכחים, כולל העיתונאים. לא רק ש"ס דרשה רדיו. גם ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו) חרד מאוד לגורלה של רדיו רק"ע, תחנת הרדיו המשדרת בשפות שונות - ומעניקה עד היום במה נרחבת ואוהדת מאוד, בלשון המעטה, לחברי סיעתו.
 
אילטוב דאג לכך שגם התחנה הזו תעבור לתאגיד החדש לתחום החדשות - זהו התאגיד שהפוליטיקאים מקווים לשלוט בו. הוא גם דרש שיופיע בחוק בדיוק מספר התקנים של הרדיו ומספר שעות השידור. עבור אילטוב לרדיו רק"ע יש פוטנציאל אלקטוראלי גדול, ולכן הוא גם ניסה להדיח בחוק את המנהל שנבחר על ידי התאגיד, לי-אור אברבך. "הוא לא יודע רוסית", טען. מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ נדהם: "הוא יודע. מה זו, הדחה פרסנולית?" ההצעה הוסרה, בינתיים.
 
גם שילוב הרדיו של ש"ס לא היה פשוט. הרדיו נועד להיות בתאגיד החדשות - כלומר הרדיו חייב להתמקד בשידורי חדשות ואקטואליה בלבד. ומה יהיה על כל תוכניות הדת שאנשי ש"ס מתכוונים לשדר? "בשבילנו פרשת שבוע זו אקטואליה. אין שום בעיה", אמר גואטה. בחוק אכן אמור להיות משולב סעיף שמאפשר שילוב של תוכניות לאוכלוסייה החרדית.
 
גם סיעת הבית היהודי רשמה הישג. לקול ישראל שמונה תחנות רדיו, אך אף אחת מהן לא מעוגנת בחקיקה. הנהלת התאגיד היא זו שאמורה לקבוע אילו תחנות ישדרו. אבל דווקא רדיו מורשת, שמזוהה עם המגזר הדתי לאומי, זכה לעיגון בחוק בתאגיד השידור. מי שיזמה את הסעיף הזה היא ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי).
 
"מי עוד רוצה פה תדר?" זרק בחיוך לחלל האוויר מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר. ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) קפץ על המציאה והחל להתלוצץ: "אני גם רוצה להקים רדיו לתימנים. סיכמתי עם אילטוב שיביא לי כמה שעות".
 
בשעה 2:30 לפנות בוקר החלו חברי הכנסת לדון באחד הסעיפים המורכבים והמסובכים ביותר בתיקון החקיקה מוזר של השידור הציבורי. לפי התיקון, שני תאגידים - אחד לתוכן כללי ואחד לחדשות - יפעלו זה לצד זה. ומי קבע את לוח השידורים? מי יחליט מתי פורצים לשידור?
 
הנוסח הנוכחי של התיקון לחוק מייצר מנגנון מסורבל, בן שני עמודים, שקובע הליך של דיון בין המועצות, אם אין הסכמה דיון בין ראשי המועצות, אם אין הסכמה הם ממנים מומחה, אם אין הסכמה על מומחה פונים ליועמ"ש שממנה ממומחה וכן הלאה. "זה מנגנון של שיתוק. אתם מייצרים כאוס. זה עליכם", אמר קובלנץ.
 
פילבר ניסה להגן על ההצעה , וטען כי "רוצים להסתדר, אפשר להסתדר. יריבו פעם, פעמיים, ואז זה יסתדר". אבל כולם הבינו שמודל כזה לא יעבוד. בלתי אפשרי לקבוע בזמן אמת, באירועים מתפרצים, מי ישלוט בשידורים. בינתיים נקבע כי מנכ"ל התאגיד יחליט בהתאם לבקשת העורך הראשי של החדשות, אבל יהיה חייב לנמק את החלטתו בכתב.
 
שני התאגידים ימוקמו באותם מתחם וישתמשו באותם אולפנים. החוק קובע כי שני ראשי התאגידים ייאלצו להגיע להסכמים על רכש הדדי. אבל מי יכריע במחלוקות תפעוליות בין שני התאגידים? בחוק נקבע שוב מנגנון של מומחה שיחליט מי צודק. אבל המומחה יכריע רק באישור הממונה על התקציבים - כדי שלא תהיה חריגה בתקציב התאגיד. המשמעות היא שההכרעה בנושא בכל מאבק בתחום השידור הציבורי תהיה בידי האוצר.
 
היו גם נושאים מהותיים בוועדה. ביטן דרש לשנות את ההסכם בין המדינה להסתדרות, שלפיו 100 עובדים מרשות השידור בני 50-40 יעברו לשירות המדינה. ביטן דרש כי גם ייכתב בחוק כי גם עובדים בני פחות מ-40 יתקבלו אוטומטית לשידור המדינה. כשהיועץ המשפטי של האוצר הבהיר לו כי אין הצדקה משפטית לתעדף עובדים צעירים, ביטן צעק לעברו: "מה אתה מבלבל במוח". בסיכומו של דבר, סוכם עם מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, כי הנושא לא יוכנס לחוק, אבל יסכום כי ייעשו מאמצים להציע גם ל-50 העובדים הצעירים משרות.
 
כל ההערכות הן כי לא ניתן יהיה להספיק למנות מנהל זמני לתאגיד החדשות עד 15 במאי. בתחילה עלתה אפשרות לדחות את ההקמה ל-28 במאי, אבל אתמול גובש מנגנון חדש – מנהל חטיבת החדשות בתאגיד השידור (ברוך שי) ימונה למנהל הזמני, אם לא ירצה לעבור ימונה עורך ראשי אחר על ידי הכנ"ר, שיהיה גם מנהל זמני-זמני, ורק אחרי שבועיים ימונה מנהל זמני לשלושה חודשים.
 
http://www.themarker.com/advertising/1.4074455
מסתמן: שידורי שני תאגידי השידור יפתחו ביום שני הקרוב
מסתמן: מועד תחילת שידורי שני תאגידי השידור הציבור לא ידחה שוב, והם יתחילו לשדר ביום שני הקרוב, ה-15 במאי. כדי לאפשר זאת, מנהל חטיבת החדשות של תאגיד השידור "כאן", ברוך שי, יקבל את סמכויות ניהול בתאגיד החדשות החדש בשבועיים הראשונים לפעילותו, עד למינוי המנכ"ל הזמני.
 
כך סוכם אתמול בוועדה להכנת חוק פיצול תאגיד השידור הציבורי בראשות ח"כ דוד ביטן מהליכוד. החוק לפיצול התאגיד יאושר רק מחר (ד') בלילה, ימים ספורים לפני מועד תחילת השידורים הקובע בחוק - 15 במאי.
 
 
בשבועות האחרונים פעלו בליכוד לדחות את תחילת השידורים בשבועיים נוספים. האוצר סירב בשל העלויות התקציביות הגדולות של המשך פעילות רשות השידור. קביעת גורם שיהיו לו סמכויות ניהול מיועדת לאפשר תחילת השידורים כבר ביום שני, עוד לפני מינוי המנכ"ל הזמני.
 
 
משמעות אחת של ההחלטה היא שלתאגיד החדשות יהיו בחודשיים הראשונים שלושה מנכ"לים בפועל: שי יקבל סמכויות ניהול בשבועיים הראשונים, אחריו ימונה מנהל זמני למשך שלושה חודשים ואז מנהל קבוע.
 
משמעות נוספת אישית היא שידרוג זמני לפחות במעמדו של שי. בתחילה הוא היה העובד היחיד בתאגיד החדשות, שמיועד להדחה. אחר כך הוחלט שיהיה העורך הראשי של תאגיד החדשות ועכשיו בשבועיים הראשונים יקבל מלבד סמכויות העורך גם סמכויות ניהול.
 
הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה וועדת הכנסת לדיון בתיקון חוק תאגיד השידור הציבורי, להקמת תאגיד החדשות, צפויה לאשר היום את החוק לקריאה שנייה ושלישית. זאת כדי שניתן יהיה לאשר כאמור מחר את החוק במליאה בשתי הקריאות. אתמול קיימה הוועדה ישיבה מרתונית שנמשכה עד היום ב-4 לפנות בוקר ובמהלכה הושגו מספר הסכמות.
 
 
בישיבה העלה יו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן הסתייגות, שביקשה לקבוע כי העורך הראשי (כלומר שי. ש"א) ישמש גם כמנכ"ל עד למינוי מנכ"ל זמני. זאת, כדי לאפשר תחילת השידורים לפני מינוי המנכ"ל הזמני. בתגובה הסכים יו"ר הוועדה ביטן, כי בימים הראשונים העורך הראשי יקבל סמכויות תפעוליות של המנכ"ל, עד למינוי מנכ"ל ולתקופה קצרה שלא תעלה על שבועיים. הוא הוסיף כי אם כך אז אין צורך בדחייה נוספת של עלייה לשידור עד סוף מאי. "כשיבוא המנכ"ל הזמני הוא יעשה את כל הפעולות הדרושות ויוכל לחתום חוזים", אמר.
 
 
נושא נוסף שבו דנה הוועדה, היה יצירת ודאות לגבי התחייבות האוצר לקלוט 100 מעובדי רשות השידור בשירות המדינה. סוכם שנציב שירות המדינה יציע בתוך 4 חודשים, משרות לעובדי רשות השידור שעברו את גיל 40 ולא זכאים לגמלאות. חברי הכנסת דרשו להרחיב את מעגל העובדים מעבר ל-100 עובדים עליהם סיכמו ההסתדרות ומשרד האוצר ומנכ"ל האוצר שי באב"ד, אמר כי יעשה מאמץ להציע משרות לעובדים נוספים.
 
http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3712796,00.html
מסתמן: מועד תחילת שידורי שני תאגידי השידור הציבור לא ידחה שוב, והם יתחילו לשדר ביום שני הקרוב, ה-15 במאי. כדי לאפשר זאת, מנהל חטיבת החדשות של תאגיד השידור "כאן", ברוך שי, יקבל את סמכויות ניהול בתאגיד החדשות החדש בשבועיים הראשונים לפעילותו, עד למינוי המנכ"ל הזמני.
 
כך סוכם אתמול בוועדה להכנת חוק פיצול תאגיד השידור הציבורי בראשות ח"כ דוד ביטן מהליכוד. החוק לפיצול התאגיד יאושר רק מחר (ד') בלילה, ימים ספורים לפני מועד תחילת השידורים הקובע בחוק - 15 במאי.
 
 
בשבועות האחרונים פעלו בליכוד לדחות את תחילת השידורים בשבועיים נוספים. האוצר סירב בשל העלויות התקציביות הגדולות של המשך פעילות רשות השידור. קביעת גורם שיהיו לו סמכויות ניהול מיועדת לאפשר תחילת השידורים כבר ביום שני, עוד לפני מינוי המנכ"ל הזמני.
 
 
משמעות אחת של ההחלטה היא שלתאגיד החדשות יהיו בחודשיים הראשונים שלושה מנכ"לים בפועל: שי יקבל סמכויות ניהול בשבועיים הראשונים, אחריו ימונה מנהל זמני למשך שלושה חודשים ואז מנהל קבוע.
 
משמעות נוספת אישית היא שידרוג זמני לפחות במעמדו של שי. בתחילה הוא היה העובד היחיד בתאגיד החדשות, שמיועד להדחה. אחר כך הוחלט שיהיה העורך הראשי של תאגיד החדשות ועכשיו בשבועיים הראשונים יקבל מלבד סמכויות העורך גם סמכויות ניהול.
 
הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה וועדת הכנסת לדיון בתיקון חוק תאגיד השידור הציבורי, להקמת תאגיד החדשות, צפויה לאשר היום את החוק לקריאה שנייה ושלישית. זאת כדי שניתן יהיה לאשר כאמור מחר את החוק במליאה בשתי הקריאות. אתמול קיימה הוועדה ישיבה מרתונית שנמשכה עד היום ב-4 לפנות בוקר ובמהלכה הושגו מספר הסכמות.
 
 
בישיבה העלה יו"ר סיעת כולנו ח"כ רועי פולקמן הסתייגות, שביקשה לקבוע כי העורך הראשי (כלומר שי. ש"א) ישמש גם כמנכ"ל עד למינוי מנכ"ל זמני. זאת, כדי לאפשר תחילת השידורים לפני מינוי המנכ"ל הזמני. בתגובה הסכים יו"ר הוועדה ביטן, כי בימים הראשונים העורך הראשי יקבל סמכויות תפעוליות של המנכ"ל, עד למינוי מנכ"ל ולתקופה קצרה שלא תעלה על שבועיים. הוא הוסיף כי אם כך אז אין צורך בדחייה נוספת של עלייה לשידור עד סוף מאי. "כשיבוא המנכ"ל הזמני הוא יעשה את כל הפעולות הדרושות ויוכל לחתום חוזים", אמר.
 
 
נושא נוסף שבו דנה הוועדה, היה יצירת ודאות לגבי התחייבות האוצר לקלוט 100 מעובדי רשות השידור בשירות המדינה. סוכם שנציב שירות המדינה יציע בתוך 4 חודשים, משרות לעובדי רשות השידור שעברו את גיל 40 ולא זכאים לגמלאות. חברי הכנסת דרשו להרחיב את מעגל העובדים מעבר ל-100 עובדים עליהם סיכמו ההסתדרות ומשרד האוצר ומנכ"ל האוצר שי באב"ד, אמר כי יעשה מאמץ להציע משרות לעובדים נוספים.
 
http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3712796,00.html
התאגיד חתם על קבלת שירותים מ"מדיה פורסט" ב9,000 ש"ח בחודש
לצורך ניטור שידורי התאגיד, דיווחי השמעות, שיתוף רשימות השמעה באפליקציה וביוטיוב, קבלת נתוני מצעדי השמעה יומיים ושבועיים בתחנות התאגיד ובכלל תחנות הרדיו בישראל וסטטיסטיקות לגבי שירים ואומנים בתחנות התאגיד - כאן התקשרו עם חברת מדיה פורסט.
 
העלות: 9,000 שקלים בחודש אך התאגיד מודה שהוא ייכנס למשא ומתן כדי להפחית את הסכום.
 
http://www.kan.org.il/download/files/חוות דעת ספק יחיד - מדיה פורסט.pdf
לצורך ניטור שידורי התאגיד, דיווחי השמעות, שיתוף רשימות השמעה באפליקציה וביוטיוב, קבלת נתוני מצעדי השמעה יומיים ושבועיים בתחנות התאגיד ובכלל תחנות הרדיו בישראל וסטטיסטיקות לגבי שירים ואומנים בתחנות התאגיד - כאן התקשרו עם חברת מדיה פורסט.
 
העלות: 9,000 שקלים בחודש אך התאגיד מודה שהוא ייכנס למשא ומתן כדי להפחית את הסכום.
 
http://www.kan.org.il/download/files/חוות דעת ספק יחיד - מדיה פורסט.pdf
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.