לפעמים את מפתיעה אותי בהודעות מפייסות שלך.
בטוב הלב שלך.
בכוונה שלך להפוך את האינטרנט למקום נעים לקריאה.
(לעיתים על חשבון אמירת שקרים. לבנים)
אבל רבות מהן הפעמים בהן השאלות שלך מעצבנות.
מקניטות.
צבועות.
מחפשות יחס קיברנטי על חשבון המציאות והאמת.
(עד היום אני לא מבין מה לעזאזל עבר לך בראש כשכתבת את הפואמה - "הוא נפגש איתי")
עכשיו.
אני יודע שאני נמדד ביחס שלי אלייך.
שאולי נותרה איזו עלמה שקוראת אותי ותהיה מוכנה לעשות איתי קמפינג.
אבל אין לך מה לדאוג.
לא את הקפצת לי את הפיוז.
מסר אחד (ויחיד) בסיגנון - "אתה באמת מאמין שמישהי תקרא את ההזמנה שלך לטיול ותרצה לצאת איתך?"
כן הוציא לי את כל הרוח מהמפרשים.