כאב מעל הנסבל
שלום רב לך אני הוא האני,
כואב מאוד לקרוא את דבריך.
עצוב להיווכח שוב כמה את סובלת.
האם קראת את השיר המרגש ששלחה כלנית כחולה1 בשם - בריחה?
רבים מאיתנו רדופים זכרונות מרים, כואבים, מביישים, משפילים, מעוררי כעס, אשמה, בדידות, חוסר אונים ועוד.
השאלה היא מה עושים עם הזכרונות האלה.
לעיתים סדנאות העצמה יכולות לשפר את ההרגשה, לחשוף את הכוחות שבנו, לשים את הזרקור על הצדדים הוורודים שבחיינו, לאפשר לנו לראות את הזכרונות בפרופורציות אחרות, לתת כלים להתמודדות.
לעיתים אין די בכך.
יש הבורחים מטיפול עומק לסדנאות העצמה.
לעיתים לא ניתן לברוח מזכרונות העבר, הם רודפים. וכואב ככל שזה יהיה, אין מנוס מלפתוח את הפצע, לנקות את המוגלה ולתפור את החתך מחדש.
מקסימום תשאר צלקת. לא פצע מוגלתי או מדמם.
לעיתים סדנאות העצמה מאפשרות צמיחת שכבה דקה של עור בריא, מתחתיו ממשיך הזיהום להרעיל. זה יכול להחזיק מעמד, עד שיבוא הטריגר שיקרע את הגלד השברירי, והמוגלה תפרוץ שוב החוצה.
במציאות היומיומית עלולים להיות הרבה טריגרים.
לעיתים הטיפול הוא הטריגר.
לעיתים הסדנה היא הטריגר.
אלא שטיפול הוא מתמשך, וכאשר פורצת המוגלה ניתן לטפל בה.
סדנה מתחילה ומסתיימת, גם אם הפצע לא טופל.
שיתפת אותנו שחזרת לטיפול.
האם התקיימו כבר פגישות טיפוליות מאז המשבר?
קשה ככל שיהיה, לפעמים אין מנוס מהכאב הכרוך בטיפול.
גם אם מתמשך, הוא זמני. מסתיים.
מקווה מאוד שתאספי את הכוחות הדרושים, ותתמסרי לטיפול.
אל תרימי ידיים!!
שום זכרון עבר, שחור ככל שיהיה, איננו שקול אל מול חיי הווה וורודים, או לפחות עם פוטנציאל להיות וורודים.
את העבר אי אפשר לשנות. את ההווה והעתיד אפשר גם אפשר.
ב-ה-צ-ל-ח-ה!!!
