כאב לב

[bella11]

כאב לב

הי, אני חדשה כאן, למרות שמתבוננת כבר זמן מה. היום נפרדנו, אחרי חודשיים מדהימים יחד. הוא חוזר לאשתו ולשני בניו הקטנים, ואני נשארת עם בדידותי הגדולה, ואהבה אדירה שמתחלפת לצער צרוף. אני יזמתי את הפרידה, כי לא יכולתי לשאת את הצער והאשמה שבלאהוב גבר שלא שלי, אמרתי לו שיסיים את ענייניו ויתקשר אלי כשהוא כבר פרוד ופנוי אלי. אני מלאה בצער, ובתחושה שלא בטוח שעשיתי נכון כשוויתרתי על אהבה כל כך גדולה..

 

[bella11]

תוספת-אשמח לשמוע את תגובותיכם

תודה

 

[רונתי]

מקווה בשבילו שהוא יצליח לשקם את

ביתו.תרגישי שעשית מעשה אמיץ .

 

[bella11]

לשקם את ביתו?

האם אני חיה באשליה שיתכן כי הוא ב א מ ת מתכוון להיפרד מאשתו, ולחבור אלי לנצח (כמו שהבטיח?) ואיך בכלל אפשר להכיל את כל הצער הזה מול קירות ביתי הריק, המיטה הריקה, הלב הדואב.. התחושה שלעולם לא יהיה מי שיאהב אותי כמו שהוא אהב..

 

[s h o o s h a]

אשליות

כן, את בהחלט חיה באשליה (הוא הבטיח, אז? הוא גם הבטיח גן של ורדים ולהוריד עבורך את הירח. משהו מכל אלו התממש הלכה למעשה?)וככל שמוקדם יותר להתעשת ולהתחיל מחדש את חייך, כך טוב יותר. אם אני נשמעת בוטה, זו לא טעות. זה בכוונה. כדי שתתעוררי. "...לעולם לא יהיה מי שיאהב אותי כמו שהוא אהב" נכון. אבל יהיה אחר שיאהב אותך כפי שהוא יודע סוף העולם עוד לא הגיע (אני גם לא צופה אותו בקרוב

) אז קחי את עצמך בידיים, מחי דמעותיך (צריכה טישיו? יש לי מלאי אדיר) וקדימה לחיים

 

[bella11]

תודה

לך SHOOSHA. אני עוד לא ממש מצליחה לראות את החכמה והבחירה הנכונה שעשיתי. אני כרגע מנסה לשמור על הדברים הבסיסיים ביותר, ולהחזיר לעצמי את חיי שאבדו לי בחודשיים האחרונים, בתוך המערבולת הזו. אני צריכה שיזכירו לי שוב ושוב למה זה נכון, כדי שלא להתפתות להצהרות אהבותיו המזמינות, ולחזור אליו.

 

[adam33]

להתחזק

אכן זה לא קל אבל במבט לאחור הרגשת טוב הרגשת נאהבת וזה נסיון לאהבה שתגיע איך בפועל היא צריכה לא רק להאמר אלא גם להראות אז הימים יהיו קשים בהתחלה במבט לאחור אם תחזיקי מעמד כל הכבוד שלך על כך שהית חזקה!!

 

[bella11]

אדם - דבריך נכנסו ללבי

אנא, כתוב לי עוד. ולכולם - אני יודעת שקל לשנוא את האישה האחרת. וגם אני לוקה בשנאה עצמית לא מעטה על זה שלא הייתי מספיק מפוקחת שלא להיכנס לסיפור כזה מלכתחילה. אבל - שברון לב הוא שברון לב, ומכיוון שאיני יכולה לחלוק את כאבי עם קרוביי, מטעמי דיסקרטיות, וגם מטעמי בושה, אני זקוקה לתמיכתכם, ושוב, לתזכורות בלתי פוסקות לכך שזהו המעשה הנכון לעשות. אתם יודעים, בלילה, לבד במיטה הספק מרים את ראשו המכוער ומכרסם בכל חלקה טובה..

 

[adam33]

אני מבין אותך...

את לא זקוקה להטפות מוסר כי את זה את יודעת בתוכך וזה בעצם משהו שכולנו נוגעים בו מי יותר ומי פחות מה שהכי חשוב כפי שאת מציינת במקרה שכזה זה פשוט להוציא ולהוציא ד שימאס לך בלב להוציא וזה יכול להעשות כאן וזה יכול להעשות לחברה טובה וזה לא קל וזה שובר כי הגעגועים נשארים אבל זה בדיוק כמו שאת " גומלת" ילד מלאכול בלילה בהתחלה את סובלת כגהנום כל לילה מהבכיות שלו אבל אם את חזקה ולמרות שכואב לך ואת מתיסרת רק לשמוע אותו בוכה ואת כל כך עייפה ורוצה לתת לו כל מה שירצה ולו רק לעוד שעת שינה אבל אחרי שבועיים את מלכה ישנה כמו נסיכה ועם חיוך שאומר...וואו..זה היה קשה אבל טוב שעשיתי.. בהצלחה מכל הלב..

 

[גל 6]

תשחררי

אני מהצד השני, הנבגד, בבקשה תחשבי גם על אשתו, המשפחה, ההורים הילדים, אל תהיי שותפה ל"פשע", תמצאי לך אהבה ללא רגשות אשם, אהבה נקיה וטהורה. אני יודעת שקשה, אבל תתבגרי ותתגברי!! מצטערת שאני קשוחה, אני פשוט נורא פגועה, כן, יש שם מישהיא גם בצד השני שלך!

 

[אהבה5]

תהיי שלמה עם עמצך עשית צעד נבון

 

[seeyou]

Experience is a hard teacher

because she gives the test first, the lesson afterwards. Vernon Sanders Law Don't cry because it's over, smile because it happened .

 

[אלי.מ]

לסיים את ענייניו?

אם הוא היה בשל ומסוגל ועוניין לסיים את ענייניו, הוא היה עושה זאת איתך או בלעדיך.אבל הוא לא. אני מכיר אותו,הייתי במקום שלו והוא לא מסוגל להתמודד עם ענייניו ולסיים,אבל הוא מחפש אהבה, רכות,ומין. הוא לא יסיים את ענייניו ויחזור אליך. אחרי שיתאושש מהאכזבה שבלכתך את תהפכי למפלט לשעבר.... ולא שהוא לא הרגיש כלום כלפיך,להיפך.ולא שהוא לא היה רוצה לזרוק הכל ולהיות איתך. הוא לא מסוגל להתמודד עם סיום ענייניו, וממילא אם את לא שם לידו לתמוך בו בתהליך הקשה והכואב,למה שיחזור אליך לאחר הכל?

 

[נשוי לאחת]

מסכים עם אלי ומבין את בלה

גם אני הייתי במקום הזה ויכול להזדהות לגמרי עם מה שאלי כתב!!! אבל, אני מבין את בלה - היא לא שם כדי לתמוך בו בתהליך הקשה, כי היא לא מסוגלת לתמוך בו - היא צריכה תמיכה ממנו בעצמה. כשהוא חוזר בלילה לאישתו או בסופ"ש כשהיא צריכה אותו - הוא לא שם - הוא עם אישתו! אין ספק שהמצב קשה לשניהם ואף אחד לא יכול לעזור לשני, כי לכל אחד צרכים אחרים, חיים אחרים ולוחות זמנים אחרים. רק הזמן ירפא את הכאב - אני מרגיש את זה על בשרי. בסופו של דבר, אם הוא יתגרש והוא ידע שטוב לו עם בלה, אז הוא יחזר אחריה ואם היא תהיה פנויה ותרצה אותו הם יהיו ביחד - ואם לא אז טוב שהם נפרדו עכשיו! בלה חיזקי ואמצי והכי חשוב - אל תחכי - חפשי לך מישהו שיאהב אותך, אבל שגם יהיה פנוי בשבילך! בהצלחה...

 

[bella11]

תודה לכולכם

אני רוצה להודות לכולכם על התגובות החמות והתומכות בימים הקשים האלה. היה לי נורא חשוב לשמוע אתכם, ולהתחזק מכם. כמה ימים אחרי, הכאב עדיין שם, והוא מתעורר בעיקר בלילות, כשאני מתייחדת עם הגעגועים, ועם מחשבותיי ופחדיי.. אבל, מתחילה להתלוות אליו ההכרה שזה היה הצעד הנכון לעשות, מייסר ככל שיהיה. אין כמוכם!

 

[RQA]

לסיים את ענייני..

הוא זה אני פחות או יותר, וגם אם היית במצב דומה אני לא בטוח שאת מבין. עד שהכל התחיל חשבתי שנגזר עלי להתמודד עם חיים בזוגיות ללא אהבה, או לפחות ללא אהבה ברמה ובעוצמה שחוויתי בעבר (ושסבכה אותי מאוד, אבל זה כבר נושא לפורום אחר) ולא ידעתי אם יש לי את הכוחות לקום ולשנות, לא כל שכן, לעזוב, אך כשהכרתי אותה, התאהבתי בה, גיליתי שאני אוהב אותה כמו שאף פעם לא אהבתי, וכמו שאף פעם לא אוהב אי פעם, היה לי ברור שזה מקור הכוח שלי, ושם האושר שלי, ולמען זה אני מוכן לקום וללכת, כאן ועכשיו (לא לפני שחשבתי על כל ההשלכות וכל הסיכונים שכרורכים בלעזוב הכל מאחורי ובסיכון שזה עלול לא לעבוד בינינו אחרי זמן מה), אבל המציאות הרבה יותר מסובכת מהדמיון, ולמרות האהבה הגדולה (וההדדית עד מאוד) זה לא יכול היה להמשיך כך. הכאב היה חזק מדי, ולמרות האהבה הגדולה שלי אליה, אני מבין שכך עדיף יותר בשבילה, ומקווה בכל מאודי שיהיה לה טוב, כי מגיע לה בן זוג אמיתי ושלם. ובקשר אלי, אין פה ענין של בשלות, זה רק עניין של התקדמות של תהליך. אחרי שחוויתי אהבה כזאת אמיתית, ואחרי שברור לי יותר מאי פעם כמה אני צריך את זה, אני מבין עוד יותר שאין לי לאן לחזור, ושאין לי מה לשקם, ולכן עלי למצוא את דרכי החוצה ולחפש את האושר שלי, אם כשזה יקרה, היא תהיה שם בשבילי, זה יהיה הדבר הכי נפלא (למרות שגם אז יהיו קשיים), ואם לא, החיים ממשיכים, בצורה זו או אחרת...