כאב וסבל
כשהם מגיעים אליך אז הכל נראה כל כך אמיתי. הכל נראה כל כך נכון. האשליה התנפצה סוף סוף. האחיזה שלהם היא כל כך עמוקה. למעשה נדמה שאין להם אחיזה בכלל, נדמה שהם דופקים בעדינות על דלת הלב שלך ומבקשים בנימוס להיכנס, ואתה פשוט תופס אותם בכל הכוח ומושך אותם פנימה. ואז כשאושר ושימחה מגיעים, הם מנסים בכוח להיכנס פנימה, ואתה בועט אותם החוצה פעם אחר פעם. תמיד ספקן, תמיד מחפש באופן אוטומטי סיבה לכך שהדברים אינם טובים. מכור לסבל, כי אתה מרגיש בטוח שם. מכור לכאב, כי זה הכוח היחיד שיש לך. ואז לאט לאט, אחרי תהליך ארוך ומפרך, ואחרי אינספור קרבות בינך לבין עצמך, אתה מצליח לעזוב את השלילי ולצעוד אל החיובי. אתה מתחיל להרגיש טוב, ממש טוב. ופתאום הכל בסדר. הזמן עובר, ואתה מרגיש שמשהו חסר. אתה שומע שיר עצוב ברדיו, ופתאום מרגיש שלם באופן מוזר. הכוחות השחורים שיש בך מתחילים להתעורר שוב, אבל הפעם הם בעוצמה סבירה. הם לא משתוללים, אבל באופן מוזר אתה מתגעגע להשתוללות שלהם. כשהרע משתולל בך, אתה בלתי מנוצח.
כשהם מגיעים אליך אז הכל נראה כל כך אמיתי. הכל נראה כל כך נכון. האשליה התנפצה סוף סוף. האחיזה שלהם היא כל כך עמוקה. למעשה נדמה שאין להם אחיזה בכלל, נדמה שהם דופקים בעדינות על דלת הלב שלך ומבקשים בנימוס להיכנס, ואתה פשוט תופס אותם בכל הכוח ומושך אותם פנימה. ואז כשאושר ושימחה מגיעים, הם מנסים בכוח להיכנס פנימה, ואתה בועט אותם החוצה פעם אחר פעם. תמיד ספקן, תמיד מחפש באופן אוטומטי סיבה לכך שהדברים אינם טובים. מכור לסבל, כי אתה מרגיש בטוח שם. מכור לכאב, כי זה הכוח היחיד שיש לך. ואז לאט לאט, אחרי תהליך ארוך ומפרך, ואחרי אינספור קרבות בינך לבין עצמך, אתה מצליח לעזוב את השלילי ולצעוד אל החיובי. אתה מתחיל להרגיש טוב, ממש טוב. ופתאום הכל בסדר. הזמן עובר, ואתה מרגיש שמשהו חסר. אתה שומע שיר עצוב ברדיו, ופתאום מרגיש שלם באופן מוזר. הכוחות השחורים שיש בך מתחילים להתעורר שוב, אבל הפעם הם בעוצמה סבירה. הם לא משתוללים, אבל באופן מוזר אתה מתגעגע להשתוללות שלהם. כשהרע משתולל בך, אתה בלתי מנוצח.