כאבים שלא עוברים

כאבים שלא עוברים

היי לכולם יש לי השבוע כאבים נוראיים בחלק השמאלי של הראש מעל הגבה השמאלית ובקצה הגבה כאב חד אופטלגין לא עוזר ורייקי מרגיע לזמן לא רב הכאב הוא כמו חוט שנסחב מהגבה אל הרקה אל מאחורי האוזן ואל הראש מאחורה שאלתי היא האם זה יכול לנבוע מראייה או מיגרנה או כל דבר אחר דרך אגב אני בת 26 ללא מחלות כרוניות ובריאות תקינה ומשקפופרית
תודה רבה רבה על כל עזרה
 
חסר הרבה מידע...

כמה זמן כבר כואב? מתי הכאב מפיע, מתי חולף? מה מחמיר אותו? מה מקל עליו? מה ההסטוריה הרפואית שלך? מה ההסטוריה הרגשית שלך? האם עברת תאונה/חבלה בעמוד-השדרה לאחרונה (=ב-10 שנים האחרונות)? האם את מטה ראש הצידה/למעלה/למטה זמן רב ביום? ועוד, ועוד... בדיקת ראיה יכולה להיות רעיון טוב! האם המשקפיים שרוטות?
 
והנה כל המידע ../images/Emo13.gif

הכאב הופיע השבוע מתחילתו בעיקר בבוקר ואז אני עושה לי קצת רייקי וזה מקל לכמה שעות ואז מופיע בחוזקה בשעות אחה"צ וערב ורק בצד השמאלי ההסטוריה הרפואית דיי "משעממת"
חוץ מכמה נזלות והתקררויות, אין משהו מיוחד ההסטוריה הרגשית- טוב, אין מספיק דפים בפורום לכתוב אותו ובאמת אני עוברת עכשו איזה תהליך רגשי שמכניס אותי לעבר לא עברתי אף תאונות או חבלות (טפו..טפו..טפו..) ואני יושבת מול מחשב 8 שעות ביום !!! המשקפיים דיי חדשות, מלפני כמה חודשים.
 

בובי

New member
לעניות דעתי את מתארת תופעה ידועה

ברפואה הסינית הנקראת סטגנציה של צי הכבד. או לפחות אחד הסימפטומים שלו. שזה נובע גם ממתחים רגשים . אל תפחדי את לא לבד יש עוד כ 4 מליון ישראלים עם אבחנה דומה
טיפולים בשיאצו יכולים מאוד לעזור ולפתוח את המחסומים הרגשים והפיזים. בהצלחה
 

SideKick

New member
ישיבה ארוכה ומצוקת הגוף

על פניו נשמע לי שהגוף שלך מאותת על מצוקה של חוסר תזוזה. האם הוא מקבל פיצוי על השמונה שעות ביום מול המחשב? האם את יושבת נכון? האם את מתמתחת מספיק ועושה הפסקות? ישיבה ממושכת יוצרת לחצים בגוף. לחצים בשלד, על מערכת העיכול, על זרימת הדם, על כניסת החמצן, על כל המערכות. המלצתי הטבעית היא להתחיל לזוז. להתעמל, לרקוד, ללכת, לרוץ, לשחות, כל מה שתבחרי ושירגיש לך נכון ונעים. אבל... עליך להיות בקשב מאוד גבוה למה שקורה לך. אם הכאבים נמשכים או מתגברים, אנא פני לבדיקות. בתקווה שתרגישי טוב במהרה.
 
כאב ראש נובע לא פעם מהקונפליקט

שמתחולל בראש. אסביר: העבר רוצה לעלות מצד אחד, התת מודע מנסה לחסום, מתוך פחד להתמודד - מצד שני. או שמו שחברה שלי נהגה לתאר: יש לי בראש שני גמדים וכסא: זה רוצה לשבת... וזה רוצה לשבת...
הזמנים והעוצמה של כאב הראש, מתיישבים טוב עם כזאת סיבה: בלילה, זמן השקט והחלימה, זהו זמן קלאסי לשחרור של דברים - ה- mind עוסק בעצמו.ולכן הגיוני שדברים עולים, ושההתנגדות להתעסק איתם יוצרת את הקונפליקט עליו דיברתי. עדיין, אם הבנתי נכון, הכאב של הבוקר חלש יותר מזה של אחה"צ. יכול להיות שחלק מוצאים להם דרך החוצה באמצעות החלומות, ללא עימות ישיר בדרכם אל המודע. רייקי עוזר, כי זה מה שרייקי עושה, וזה מחזיק לאורך כמה שעות בהן את עסוקה עם העולם (לא ציינת אבל אני משערת שאת עובדת, או לומדת או ... משהו עם העולם במשך החלק הראשון של היום). ואז את באה הביתה, והפנים שלך, שוב פנוי לעסוק בעצמו. כיון שבשעות הערות קל לנו יותר להשגיח שדברים לא 'יתפרצו' להם החוצה ללא הזמנה - הכאב בא בחוזקה. מתחבר לך? אם כן, מיצאי לך פסיכולוג, או מטפל הוליסטי שעוסק בנפש. וודאי שאת מוצאת אדם שיכול להכיל כל דבר - על כל מקרה שהדברים שעולים קשים ממה שאת זוכרת. פרחי באך יכולים לעזור, ובמיוחד Agrimony שידוע כמסיר חומות. אזהרה!! אל תקחי תמצית זו ללא ליווי של מטפל. ההצפה הרגשית עלולה להיות חזקה מדי להתמודדות לבד!! אז למה אני בכלל כותבת את זה? כי אם תלכי לפסיכולוג, הוא לא יידע לתת לך... וזו תמצית שיכולה לעזור מאוד בשחרור השדים לחופשי. מטפל הוליסטי מוסמך שעוסק בנפש, ישכיל לאתר סכנה אפשרית להצפה חזקה מדי ויידע להשתמש בתמציות רכות יותר שיעזרן לך, או להוסיף תמציות מרככות ומגנות. אז למה אני לא מציינת אותן? כי בניגוד לאגרימוני שזו פעולה חד משמעית שלו, שאר התמציות יכולות להשפיע עליך כך ועל אחר - אחרת... וההגנות הן רבות ומגוונות וצריכות להתאים ספציפית לך ולמצבך ברגע נתון. מקווה שזה עוזר, אם לא לך - אז אולי למישהו אחר עם כאבים לא ברורים. אגב, זהמאפיין כאבי ראש וגם כאבי בטן לא מוסברים... שיהיה סופשבוע נפלא!
 
ואולי זה רק צורך להחליף משקפיים ../images/Emo6.gif

קראתי שוב את הודעתך הראשונה וראיתי שיש לך משקפיים. בבדיקת עיניים היית? לכי לבדוק שלא השתנה המספר. משמעות של משקפיים: חוסר רצון לראות דברים משקפים לראיה מרחוק - אי ראית העתיד משקפים לראיה מקרוב - אי רצון לראות עבר והווה. איך זה מתיישב אצלך?
 

freearth10

New member
נסי למקד את שעות הכאב../images/Emo42.gif../images/Emo29.gif

בבוקר ואחהצ. זה יכול קצת לעזור. בנוסף כדאי לחשוב מה קרה ממש לפני הופעת הכאב. לדעתי זוהי חסימה של היצירתיות שבך, בגלל איזה ארוע או חוויה שעברת. את מנסה להגן על עצמך באמצעים חיצוניים ולהתמקד בכאב ולא ברגש שעולה. ההיסטוריה הרגשית חשובה לא פחות מזו הרפואית, בעיקר בכל מה שקשור לתקשורת שלך עם העולם ודרך ההתבטאות שלך. אל תפחדי לחשוף את עצמך אל עצמך. את בדרך העולה. זוהי דרך לא קלה עם הרבה עליות ומורדות וגם אם כרגע התהליך קצת כואב,הכאב הזה נחוץ כדי להשליך את המסר הישן ולדבוק במסר חדש שמתאים לבימבה הקטנה של היום.
מאיה
 
תודה רבה לכולם../images/Emo45.gif

קראתי את כל התשובות ושוב תודה לכל המתייחסים נאווה- בהחלט יש קשר לראייה לעתיד , אני אמורה להכנס לבית חדש ויש המון קשיים גם בעניין הזה וגם בעבודה מאיה- יש חסימה של היצירתיות , כיון שאיני עוסקת במה שאני רוצה כאשר אני מסיימת את עבודתי כי המקום שאני גרה בו כרגע, אינו מאפשר זאת... ועוד שאלה בקשר למשקפיים (אם כבר אני פה
) השיטה הטבעית להורדת משקפיים (בייטס???) מטפלת רק בתרגול שרירי העיניים או בחסימות שמביאות להחלשות שלהם ובסופו של דבר למשקפיים עצמם?
 

freearth10

New member
לטפל במה שאינך אוהבת לראות../images/Emo6.gif

ולנטרל את המתח שאת צוברת בגללו. אז הנה קטע שכתבתי פעם על הרכבת משקפיים. אולי זה יביע טוב יותר מכל הצעה ממשית נוספת איך ניתן לראות טוב יותר; שנים רבות הרכבתי משקפיים. חשבתי שאני לא רואה טוב, לא הבנתי שאני לא רוצה לראות את הרע. הרכבתי משקפיים - לי היה רע וחשבתי שאני רואה טוב. פעם חשבתי שאם משהו נראה רחוק - הוא רחוק. היום אני יודעת שאם משהו נראה רחוק, יכול להיות שהוא אכן רחוק, יכול להיות שרק לי הוא נראה רחוק והוא בעצם בהישג יד. פעם הייתי בטוחה שמה שאני רואה - זו האמת כולה. הייתי בטוחה שאני יכולה לראות בעייניי גם בשבילו וגם בשבילה. הרבה שנים חלפו עד שהבנתי שמה שנכון לגביי - נכון רק עבורי וגם אם נראה לי שאני מאוד מבינה את השכן - זה רק מה שלי נראה - הוא אולי רואה הכל דרך משקפיים שונות לגמרי. כל כך הרבה אנשים ולכל אחד משקפיים משלו. וכל אחד רואה מה שהוא חושב שהוא רואה ובכלל לא בטוח שהוא רואה את מה שאכן קורה. אז איך אפשר בכלל לחיות ביחד - אם כל אחד רואה רק צד אחד של השלם. האם כולנו עיוורים ? ואולי דווקא העיוור - הוא זה שרואה הכל, כי הוא לא יכול לסמוך כלל על הראיה שלו. הוא חייב להפעיל עוד חושים. הרבה שאלות. האם למישהו יש תשובה אחת? הראייה שלנו היא כל כך לא אמיתית. ראייה זה לא רק מיקוד שריר העיין על עצם מסויים. ראייה זה גם כל מה שאנחנו יודעים על אותו העצם. ראייה זה גם כל מה שאנחנו מרגישים כלפי אותו העצם, ראייה זה גם מיקוד על זווית מסויימת של העצם ועל המקום בו הוא נמצא. ראייה זה גם הסיבה שבגללה אנחנו מסתכלים על העצם וההרגשה שלנו באותו רגע. ראייה זה מה שאנחנו חושבים שאנחנו רואים. כל כך מצחיק שאנחנו כל כך סומכים על ראות עיננו. לכן לא פלא שאנחנו לא פעם מתאכזבים - כי רצינו לראות מה שראינו ולא ראינו מה שלא רצינו לראות. לא הבטנו למציאות בעייניים. כי העייניים שלנו לא רואות - הן חושבות. הן חושבות שהן רואות מה שהן רואות ומאוחר יותר כאשר המציאות תופחת על פנינו הן חושבות שהן לא רואות כלום - אבל הן עדיין רואות ואוליי דווקא כאשר אנחנו חושבים שאנחנו כבר לא רואים כלום - דווקא אז אנחנו רואים מה שבאמת קיים ואוליי אנחנו רק חושבים שאנחנו לא רואים כלום כי כבר אין לנו כוח לראות - אבל עדיין אנחנו רואים. פעם חשבתי שאם ארכיב משקפיים אראה יותר טוב. היום אני יודעת שאם אני רוצה לראות טוב - אני צריכה להרגיש טוב. כאשר אנחנו מרגישים טוב אנחנו פנויים יותר לראות את התמונה השלמה ולא להתמקד על פאן אחד שמתאים לחשיבה שלנו באותו הרגע. משקפיים - עוד מוצר שהיה לי פעם כל כך חשוב והיום אני יודעת עד כמה חסר ערך הוא ומקווה לראות טוב יותר בלעדיהן. האם יהיה לי אבל את האומץ להסיר אותן ולסמוך רק על ראיה כאילו צרה? שאלה טובה. ימים יגידו מהי התשובה. מאיה
 
למעלה