Cade Foster
New member
י ע נ ק ל ה
שלום כבודו
אני אוהד מכבי חיפה מאז שאני זוכר את עצמי (בעוד פחות משבועיים אחגוג יום הולדת 21). בהתחלה זה היה סתם בקטע של לצפות במשחקים עם אבא, בלי להבין יותר מאשר "ירוקים נגד אדומים", ושצריך לעודד את הירוקים. לקטע של התוצאות, צבירת נקודות, המצב בטבלה, לוח המשחקים - הגעתי פחות או יותר בגיל 7, עונת 1998/1999, עונת האליפות הראשונה והאחרונה (אני מקווה, לפחות בימי חיי) של היריבה האדומה שמעבר לכביש, זו שלראשונה מאז אותה העונה הצליחה לסיים עונה בליגת העל מבלי לקבל מאיתנו בראש לפחות פעם אחת. אבל זו הייתה רק העונה הראשונה שלי ברפת הזאת שנקראת כדורגל הישראלי, השניה דווקא יותר מעניינת.
7 מחזורים לסיום אותה עונה שבה הפועל תל אביב זכתה באליפות הלפני אחרונה שלה (אני מקווה, לפחות בימי חיי) החלטת לסיים את תפקידו של המאמן אלי כהן. רבים אמרו שזה בגלל הסכסוך עם יוסי בניון, אבל אני זוכר משהו אחר. יום למחרת (או באותו היום, החלק הזה בזיכרון שלי קצת מעורפל), בראיון שלך לערוץ הספורט, שמעתי את הציטוט שהוא למעשה הזיכרון הראשון שלי ממך. "מאמן שלא מביא תוצאות, צריך לפנות את המקום שלו" אמרת עם מבט רצחני בעיניים. הייתי בן 9 אז, ומה שחשבתי לעצמי זה "וואו, הוא נראה כמו אחד שיודע מה הוא עושה".
מי שמונה אז היה מאמן הנוער של מכבי חיפה, אחד אלמוני בשם רוני לוי. תחת הדרכתו הצליחה מכבי חיפה לכבוש את הסגנות עם שריקת הסיום של העונה, ולכולם היה ברור שבעונה הבאה יגיע מישהו אחר. המישהו האחר הזה היה אברם גרנט, מי שלימים יבנה את הקבוצה השניה בטיבה בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי (את זו של 94 אני מן הסתם לא זוכר, אבל להשלים עונה בלי הפסד? מגיע להם התואר הזה) ויפתח את המילניום החדש עם קבוצה חדשה שזללה תארים בקצב מסחרר.
17 במארס 2012, מכבי חיפה "מתארחת" לדרבי השני העונה, חצי שעה לאחר שריקת הפתיחה באצטדיון אניו טארדיני בו האלופה והמוליכה האיטלקית שהיא במקרה הצלע השניה שלי (ותמיד תישאר שניה) מתארחת לעוד משחק במאבק על הסקודטו. בתוצאת הביניים בדרבי, שנערך כ-10 דקות הליכה מהבית שלי, התעדכנתי במחצית. בתוצאת הסיום שלו התעדכנתי כ-10 דקות לאחר סיומו, עת סיימתי לעזור לאבא שלי לסדר קצת את המרתף. שתבין, אז בגיל 9 אין סיכוי שמישהו היה מזיז אותי מהמסך, גם בעונה שבה היה ברור שבאליפות כבר לא נזכה. אז ידעתי שאתה יודע מה אתה עושה, ושהעתיד שלנו תחת ניהולך ייראה טוב יותר.
אני באמת לא מבין מה אתה עושה. גם את הגאווה העירונית, שהיא הדבר היחיד שנשאר מהעונה הזו, איבדנו כאשר הובסנו גם בדרבי הפרטי שלנו, וגם כאשר חטפנו שתי השפלות מול הנציגה הבכירה של העיר תל אביב. אני לא חושב שמישהו כבר מאמין שהמקום השני עדיין בהישג יד. נשאר רק להעלות זיכרונות מלפני 12 שנה, אז מאמן שלא הביא תוצאות באמת פינה את המקום שלו, אפילו אם המחליף שלו היה מאמן הנוער.
אני באמת לא חושב שהעתיד שלנו ייראה טוב יותר. לא כאשר ממלאים את הקבוצה שחקנים חסרי זהות, חסרי אישיות שמונהגים תחת מאמן חסר אישיות, שמועסק ע"י נשיא שמתנהל באדישות. בזמנו רוני לוי קידם את יניב קטן בזמן המת שנשאר לעונה ההיא, והרווחנו שחקן מעולה שלימים יהפוך לכובש הראשון של קבוצה ישראלית בליגת האלופות. כיום? אני לא יכול למנות שם אחד שפתח היום בהרכב ובאמת יהיה חלק ממכבי חיפה הישגית. כמעט כולם הרי גרים בתל אביב.
עוד לא מאוחר, יענקל'ה. אני לא בונה על הגביע, אני בונה רק על הזמן המת הזה שנשאר להמשך העונה. זמן שבו שובל גוזלן אולי ישאיר חומר למחשבה למאמן הבא. זמן שבו אולי בויאן שראנוב יקבל ביטחון ויצדיק רכישה של שוער זר. כשזה יקרה, ואני נותן את מילתי - 10 דקות זה ממש לא בעיה בשבילי ללכת ברגל, אני רוצה להיות חלק מההכנות לקראת העונה הבאה.
עד אז, מילאן היא אחלה נחמה.
שלום כבודו
אני אוהד מכבי חיפה מאז שאני זוכר את עצמי (בעוד פחות משבועיים אחגוג יום הולדת 21). בהתחלה זה היה סתם בקטע של לצפות במשחקים עם אבא, בלי להבין יותר מאשר "ירוקים נגד אדומים", ושצריך לעודד את הירוקים. לקטע של התוצאות, צבירת נקודות, המצב בטבלה, לוח המשחקים - הגעתי פחות או יותר בגיל 7, עונת 1998/1999, עונת האליפות הראשונה והאחרונה (אני מקווה, לפחות בימי חיי) של היריבה האדומה שמעבר לכביש, זו שלראשונה מאז אותה העונה הצליחה לסיים עונה בליגת העל מבלי לקבל מאיתנו בראש לפחות פעם אחת. אבל זו הייתה רק העונה הראשונה שלי ברפת הזאת שנקראת כדורגל הישראלי, השניה דווקא יותר מעניינת.
7 מחזורים לסיום אותה עונה שבה הפועל תל אביב זכתה באליפות הלפני אחרונה שלה (אני מקווה, לפחות בימי חיי) החלטת לסיים את תפקידו של המאמן אלי כהן. רבים אמרו שזה בגלל הסכסוך עם יוסי בניון, אבל אני זוכר משהו אחר. יום למחרת (או באותו היום, החלק הזה בזיכרון שלי קצת מעורפל), בראיון שלך לערוץ הספורט, שמעתי את הציטוט שהוא למעשה הזיכרון הראשון שלי ממך. "מאמן שלא מביא תוצאות, צריך לפנות את המקום שלו" אמרת עם מבט רצחני בעיניים. הייתי בן 9 אז, ומה שחשבתי לעצמי זה "וואו, הוא נראה כמו אחד שיודע מה הוא עושה".
מי שמונה אז היה מאמן הנוער של מכבי חיפה, אחד אלמוני בשם רוני לוי. תחת הדרכתו הצליחה מכבי חיפה לכבוש את הסגנות עם שריקת הסיום של העונה, ולכולם היה ברור שבעונה הבאה יגיע מישהו אחר. המישהו האחר הזה היה אברם גרנט, מי שלימים יבנה את הקבוצה השניה בטיבה בהיסטוריה של הכדורגל הישראלי (את זו של 94 אני מן הסתם לא זוכר, אבל להשלים עונה בלי הפסד? מגיע להם התואר הזה) ויפתח את המילניום החדש עם קבוצה חדשה שזללה תארים בקצב מסחרר.
17 במארס 2012, מכבי חיפה "מתארחת" לדרבי השני העונה, חצי שעה לאחר שריקת הפתיחה באצטדיון אניו טארדיני בו האלופה והמוליכה האיטלקית שהיא במקרה הצלע השניה שלי (ותמיד תישאר שניה) מתארחת לעוד משחק במאבק על הסקודטו. בתוצאת הביניים בדרבי, שנערך כ-10 דקות הליכה מהבית שלי, התעדכנתי במחצית. בתוצאת הסיום שלו התעדכנתי כ-10 דקות לאחר סיומו, עת סיימתי לעזור לאבא שלי לסדר קצת את המרתף. שתבין, אז בגיל 9 אין סיכוי שמישהו היה מזיז אותי מהמסך, גם בעונה שבה היה ברור שבאליפות כבר לא נזכה. אז ידעתי שאתה יודע מה אתה עושה, ושהעתיד שלנו תחת ניהולך ייראה טוב יותר.
אני באמת לא מבין מה אתה עושה. גם את הגאווה העירונית, שהיא הדבר היחיד שנשאר מהעונה הזו, איבדנו כאשר הובסנו גם בדרבי הפרטי שלנו, וגם כאשר חטפנו שתי השפלות מול הנציגה הבכירה של העיר תל אביב. אני לא חושב שמישהו כבר מאמין שהמקום השני עדיין בהישג יד. נשאר רק להעלות זיכרונות מלפני 12 שנה, אז מאמן שלא הביא תוצאות באמת פינה את המקום שלו, אפילו אם המחליף שלו היה מאמן הנוער.
אני באמת לא חושב שהעתיד שלנו ייראה טוב יותר. לא כאשר ממלאים את הקבוצה שחקנים חסרי זהות, חסרי אישיות שמונהגים תחת מאמן חסר אישיות, שמועסק ע"י נשיא שמתנהל באדישות. בזמנו רוני לוי קידם את יניב קטן בזמן המת שנשאר לעונה ההיא, והרווחנו שחקן מעולה שלימים יהפוך לכובש הראשון של קבוצה ישראלית בליגת האלופות. כיום? אני לא יכול למנות שם אחד שפתח היום בהרכב ובאמת יהיה חלק ממכבי חיפה הישגית. כמעט כולם הרי גרים בתל אביב.
עוד לא מאוחר, יענקל'ה. אני לא בונה על הגביע, אני בונה רק על הזמן המת הזה שנשאר להמשך העונה. זמן שבו שובל גוזלן אולי ישאיר חומר למחשבה למאמן הבא. זמן שבו אולי בויאן שראנוב יקבל ביטחון ויצדיק רכישה של שוער זר. כשזה יקרה, ואני נותן את מילתי - 10 דקות זה ממש לא בעיה בשבילי ללכת ברגל, אני רוצה להיות חלק מההכנות לקראת העונה הבאה.
עד אז, מילאן היא אחלה נחמה.
