יתומה

lihico

New member
יתומה

אני עוד לא ממש מאמינה, למרות שיודעת שזה נכון.
איך בתי הבכורה והכל-כך חכמה אמרה לי בשבעה - "אמא, אז עכשיו אין לך בכלל הורים?"

אמי נפטרה לפני 27 שנים. אבי נפטר לפני 4 חודשים.
ולמרות שהמילה "יתומה" לא זרה לי, עד עכשיו עדיין היה לי אבא.
עכשיו אני באמת באמת יתומה.

אני בת 33. מבוגרת. נשואה. עובדת. אמא בעצמי. אבל מרגישה לפעמים כמו ילדה קטנה אבודה. יתומה.

גדלתי עם האבל על אימי כמעט כל חיי. וחשבתי שהאבל על אבי יהיה דומה - שם, אבל לא ממש שם. ידיעה, שאינה נוכחת תמידית ביום יום אלא עולה מדי פעם, וחוזרת חזרה למקומה.
וזה לא.
וקשה לי.
 

mykal

New member
אני כ"כ מזדהה איתך,

אפילו שאני הרבה יותר מבוגרת ממך.
אני בדיוק במצב שלך.
אמי נפטרה לפני 30 שנה,
ואבי נפטר לפני חודש. אביא לכאן קטע שכתבתי --כדי שתראי שאינך לבד.

אני יודעת שאתם (רובכם)צעירים ממני, ולכן הוריכם צעירים מאבי ז"ל.
אני יודעת שאף אדם לא חי לעולם.
אני יודעת שאבי נפטר בשיבה טובה.
אני יודעת שהוא לא סבל, ונפרד מהעולם בהשלמה ובהבבנה מלאה,ונפרד כ"כ יפה .
אני יודעת איך מרגיש אבל, כבר הייתי שם כשהייתי צעירונת ממש. (הזמן גרם לי לא להשאר צעירה)

אבל למה הלב ממאן להשלים, להתנחם,
למה אני מרגישה שלא מיציתי,
למה אני עוד רוצה להרים אליו טלפון ולהתיעץ/לשוחח/לספר חכמת ניניו.
למה אני כל הזמן דומעת ועצובה?

אתמול היתה הקמת מצבה, מצבה יפיפיה, 'נקיה' בכיתוב/במראה
כ"כ הולמת את אישיותו, אבל מה זה שווה שהוא לא רואה.

.מקוה לימים טובים לכולם.
 

אשבל1

New member
כוונה\ יצחק לאור

כוונה / יצחק לאור

אֲנִי רוֹצֶה לִכְתֹּב שִׁירִים לְקוֹרְאִים בְּלִי הוֹרִים
כִּי הֵם מְבִינִים לְבַד אֶת מַה שֶׁהֵם לֹא מְסַפְּרִים
לְאַף אֶחָד. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ הוֹרִים נֶחֱרָד לִפְעָמִים
מִמַּחְשָׁבָה, אֲפִלּוּ מֵהֲזָיָה, אֲפִלּוּ בְּאֶמְצַע הָרְחוֹב
בַּדֶּרֶךְ לַקָּפֶה, אוֹ לַמִּשְׂרָד, מְמַהֵר, עוֹצֵר, חוֹזֵר
מְטַלְפֵן, אוּלַי גַּם מְבַקֵּר, כָּכָה סְתָם לְדַבֵּר, לְסַפֵּר,
אֲבָל מִי שֶׁאֵין לוֹ הוֹרִים מֵבִין אֶת הַחֲדָרִים
הָרֵיקִים, אֶת הַסְּפָרִים הַמְּאֻבָּקִים (אֶת הַשִּׁירִים
הַמְּאֻפָּקִים). עוֹבֵר לְיַד מוֹתוֹ (עָמֹק בְּתוֹךְ הַגּוּף
מַגַּע יָד רַךְ שֶׁהוֹלִיךְ אוֹתוֹ) לֹא לְסַפֵּר, לֹא לַעֲצֹר, לֹא
לַחֲזֹר, לֹא לְטַלְפֵן, לֹא לְבַקֵּר, לֹא לְדַבֵּר

http://info.oranim.ac.il/home/home.exe/26001/27321
 

אשבל1

New member


מזדהה מאוד עם המשפט שלך : "מבוגרת. נשואה. עובדת. אמא בעצמי. אבל מרגישה לפעמים כמו ילדה קטנה אבודה. יתומה" אחרי שנים רבות, רבות מדי של יתמות.

איבדת את אימך בגיל כל כך צעיר שאני יכולה לתאר לי שאביך אולי מילא תפקיד גם של אב וגם של אם (אם זה אפשרי?) ועכשיו נותרת בהחלט יתומה, מחבקת אותך , אבלך כל כך טרי וזה הזמן לכאוב, להתאבל.

lihico את מוזמנת להישאר איתנו לשתף, נהיה כאן בשבילך
 
למעלה