יתומה דנדשה........

yamyamon

New member
יתומה דנדשה........

אמא שלי נפטרה רק לפני ארבעה חודשים , האמת היא שניכנסתי הרבה לפורום עוד לפני בשביל להתכונן אתם יודעות ....... נורא עינין אותי לדעת איך מרגישים אחרי שאמא מתה , אבא שלי שמתנהג מאז כאילו הוא קיבל את החיים בחזרה כבר חי עם בחורה אחרת בת 35 שבמיקרה למדה בכיתה של חבר שלי ( אני בת 27 ) סתם החגים עושים קצת דיכאון ולפעמים נדמה שבלי שום קשר לכלום גם כשאני סתם בדיכאון אז למה לא לבכות על אמא ? בשביל זה יש תמיד מספיק דמעות . אמא שלי היתה נינגה אמריקאית ולמרות שמרבית חיינו ביקרנו אחת את השניה נראה לי שאני בידיוק כמוה . ואתםן יודעות מה ................. זה דווקא לא כל כך נורא , אני לא יודעת למה אבל מאז שהיא מתה כל מפגש עם חברים ( בעיקר בנות ) ודיבורים על חתונות עושה לי בהההההההההההההההההההההההההה
 

אמאל4

New member
ראשית קבלי את תנוחמי על מות אימך

אין הרבה מילים לומר לך עכשיו מלבד לשלוח לך חיבוק חם וולומר לך שאנחנו כאן עבורך.
 
היי ים.

משתתפת בצערך ...
אני אכן זוכרת שנכנסת לכאן עוד בימי ראשית הפורום וסיפרת שאימך גוססת ... ואם אני לא טועה ציינת אז גם שיש לך אחות מאוד קטנה. אני מתארת לעצמי שההתמודדות מאוד לא קלה, במיוחד לאור מה שתיארת כאן היום. מה עוד אוכל לומר חוץ מזה שאנחנו כאן בשבילך? ושלא תדעי עוד צער.
 

libi4

New member
../images/Emo45.gifברוכה הבאה

מבחינת זמן האובדו אנחנו זהות...איבדתי את אמא ב-17.12.2004 מתי את? התכוננת? אני לא האמנתי שזה יקרה למרות המחלה הארורה,אמא נלקחה ממני כל כך מהר מבלי שהספקתי להגיד לה כל כך הרבה דברים...אני מנסה לא להיות בדיכאון ואת החג אנו עושים בבית מלון לבד רק אני בעלי והצאצאים...מה לעשות??? גורלללללל דמעות יש בהחלט מספיק אבל הפסקתי לבכות פתאום ואני לא יודעת למה..... חתונות עושות לך בההההההההההההההההההההההההההההההה רק ילדתי לפני 3 שבועות ותאמיני לי שזה בהההההההההההההההההההה אמיתי...אבל אני שורדת... ברוכה הבאה בצל קורתנו...
 

yamyamon

New member
12-12

12 12 אמא שלי תמיד עשתה הכל עם סטייל ....... לא יודעת אם אני בדיכאון אבל אני גם לא מעכלת זה מוזר לאללה וידעתי בידיוק מה אני הולכת לעבור כי יש לי 2 חברות טובות שהם יתומות שככה אנחנו מסתלבטות אחת על השניה את יודעת הולכות לקנות מתנות לפסח ופתאום מוצאות את עצמנו מסתכלות אחת על השניה במבט של עגגגגגגגגגגללללללללללללל , איך בא לי לקנות מתנה לאמא ...חוץ מזה הבכי בא בתקופות ........ על לידה אני בכלל לא חושבת , נראה לי מזה מבעס שאמא שלי לא תהייה שם לעצבן אותי , חוץ מזה נראה לי טבעי שדברים כאלו עושים לנו בעהההההההההה בלי יותר מידי התיפיפויות האמת , כל מי שיש לה אמא מעצבנת אותי בזמן האחרון אבל יאלה מה נעשה ........
 
יםים

כמה מדהים הדמיון בתחושות האובדן והמחסור... הפחד מחתונה בלי... הפחד מלידה בלי... לעבור את החיים מאותו הרגע עם תחושה של בלי.. להיות מאושרת ולהרגיש את הבור הזה, שאין דרך למלא... ולרצות כל כך לרצות רק לעצבן אחת את השנייה, רק להרים טלפון, רק להגיד היי. רק... זה לא עובר הרצון הזה. לי יש וותק של כמעט 4 שנים ( 1 במאי-יומולדת של אבא שלי ). לומדים לחיות עם הרצון הזה ולתת לו מקום בלב ובנשמה. מקום של קבע.סוג של מחלה כרונית שמתרגלים אליה וממשיכים לחיות איתה. רק טיפה אחרת...
לימון
 
למעלה