יש תקווה!

[sheketz]

מהו נושא רגיש?

אתה מתכוון נושא פוליטי? נושא שנתון בויכוח ציבורי? אם יש חילוקי דיעות רבים וכגדולים בין השופטים שמתבטאים בתוצאות הפוכות לחלוטין בפסיקה כאשר נהיתן לשופט אחד לפסוק לעומת שופט אחר, נוצרת בעיה של אמינות ואמון במערכת המשפט. השאלה היא שאלה של מידה וסבירות. אני מרשה לעצמי כמובן להשתמש במונחים הללו כי הדיון ביינינו הוא דיון ציבורי ולא משפטי... שוב, זה בסדר ששלשופטים יהיו גישות שונות ועמדות אישיות שונות, אבל בסיכומו של דבר התוצאה צריכה להיות של תוצאה דומה. הנה שופט אחד יתן שנתיים עונש במשפט פלילי ושני יתן עשרים שנה במקרים דומים האם זה דבר סביר? איך זה משפיע על אמון הציבור במערכת המשפט? אבל זה פועל יוצא של החוקים. אם המחוקקים יעשו עבודה גרועה, למשל מידת העונש ניתנת לשיקול בלעדי של השופט אזי אלו יהיו התוצאות. אם לשופט ניתנת מידת שיקול דעת מוגבלת יותר אזי התוצאות יהיו אחידות יותר. ניראה לי אפילו שאחידות מסוימת שנדרשת בחוק מקילה על השופטים ומקצרת תהליכים משפטיים... מה שמאוד רצוי במקומותינו.

 

[טשאפק]

עצם ההתערבות של בית המשפט

בפעולת הכנסת או הממשלה, היא באופן אוטומטי עניין רגיש. אני אינני מצפה להסכמה מלאה בין שופטים, מהו בדיוק הסף שמעבר לו מותר לפסול חוק או החלטת ממשלה.

 

[sheketz]

זה לאו דווקה בגלל שהנושאים "רגישים"

לפי הגדרתך אלא בגלל שהממשלה והכנסת מקבלות יעוץ משפטי ומשתדלים לא לעשות פעולות שברור כי בית המשפט יפסול "על המקום", כלומר יש כאן ריסון עצמי של הממשלה והכנסת, שמנסים שלא להתנצח באופן חזיתי עם בית המשפט, כלומר יש כאן שיווי משקל שמגיעים אליו בכל מקרה, יהיה בית המשפט פחות נחרץ או יותר נחרץ בקשר לנושאים מסוימים. כאשר בית המשפט יצמצם את הביקורת שהשיפוטית לו (ירסן את עצמו יותר) , אזי ברור כי הממשלה והכנסת יתאימו את עצמם למצב החדש ויהיו מרוסנות פחות בפעולותיהן, עד אשר נגיע לשיווי משקל חדש כאשר יראו היכן בית המשפט פוסל ומבקר את ההתנהלות שלהן. הגבול הזה יהיה היכן שאין תמימות דעים בין השופטים.