יש רגעים..

יש רגעים..

יש רגעים שאני כל כך רוצה להיות שם למעלה יש רגעים שכל כך נמאס לי להיות כאן למטה יש רגעים שהחיים שלי נראים מיותרים וללא כל תוכן יש רגעים שלא בא לי להיות כאן כבר כמה ימים שאני בתחושת רייקנות חסר לי משהו והלב מתכווץ מכאב. ואין אוויר לנשימה יש רגעים שכל כך בא לי להיות איתו שם ולא הייתי בטיפול כבר שבוע יש לי טיפול רק בשבוע הבא (טיפול פסיכולוגי) ואני מרגישה זוועת עולם. נאבקת עם עצמי.. לא ליפול יותר מידיי אוף לא חשוב. תודה על המקום לפרוק..
 

nOway1

New member
אין סוף ..

מדוע כדאי להשקיע בקו? מדוע כדאי לפאר אותו בשביל העתיד? אם, ברגע קטן, בשבריר של שניה, הכל נקטע... ומה נשאר מהקו? רגשות? חברים עצובים? אלו קווים שדרכם חצתה את הקו המסויים. אבל ישנם קווים שמורכבים מהקו, מה איתם? הקו שעמל כה קשה וברגע, וברגע אחד הוא נקטע, והשאיר מספר קווים שכנים, עצובים, עצובים לכל החיים... והקו שכל החיים בנה בסיס רחב, הרי כולם צריכים עתיד, אבל באותה השניה כשהקו כבר כמעט נקטע, באותה השניה הגיע הבהלה, ומה איתי? ומה עם הקווים שלי? ....תמשיכו את הסוף ..... אומרים שאנשים לא מתים עד שכל מי שזוכר אותם מת ועצוב לי לחשוב שיגיע היום בו לא ישאר אדם אחד בעולם שלא ידע מי היה אבא שלי
 
צודק ,זה באמת קצת

לא יודעת איך להגדיר את זה,אולי מצמרר .. שאחרי שהנכדים שלנו ימותו אף אחד לא ידע מי אנחנו בכלל.. כנ``ל לגבי ההורים וכולם.. ובקשר לקו שדיברת עליו שקוים אחרים מרכיבים אותו ,אז בכל מקרה מתי שהוא נפגע בקוים האלה כי נמות בכל מקרה.
 

LiorShap

New member
לא זה לא...

זה הדבר הכי טבעי שיש. ברור שאם כל האנשים שמכירים/הכירו אותך ימותו אז לא ישאר מישהו שיידע מי אתה. אם כבר מצמרר,אז מה שהכי מטריד אותי זה שאנשים שכן הכירו את מי שנפטר מתנהגים כאילו הוא מעולם לא היה קיים
 
אך..

כמה זה כואב, אה.. ? כאילו הוא היה אוויר.. מזכיר לי שכשהוא נפטר אז, היו בעיות עם הירושה שלו ושכחו ממנו, ורק רדפו אחרי הכסף........ בעע.. ולא חסר לצערי..
 
אה ...זה לא?????!!!

טוב סליחה שהבעתי את דעתי.. סולח? לא כולם חושבים כמוך. אל תגיד לי שזה לא! ..זאת דעתי! וזה שזה טבעי לא סותר את זה שזה מצמרר..
 
אז אני לא מנחשת מה שאתה חושב

אז כותבים "לדעתי".. ולא שוללים דעות של אחרים.
 
תודה לכם..

אין לי כרגע מה לאמר כי מה שרציתי - כבר נאמר נותרתי רק עם הכאב.. בלי הרבה מילים תודה שאתם כאן..
 

eshkolit32

New member
מכירה את ההמתנה הזאת

לטיפול, היא יכולה להיות בלתי נסבלת במיוחד כשמשתלטות תחושות של ריקנות. כל הכבוד על כך שאת נאבקת עם עצמך שלא ליפול לגמרי! זה לגמרי לא קל להחזיק את עצמך כשקשה לעשות את הפעולות הכי בסיסיות. תחזיקי מעמד... הטיפול יגיע ומקווה שיחד איתו יגיעו (ואולי גם לפני כן?) תחושות טובות יותר, שיבואו מתוך הבנה שיש לך עוד הרבה מה להספיק לעשות כאן, שיש בשביל מה לחיות, שהעולם מלא בדברים שמחכים לך, צריך רק להעיז לראות אותם.
 
הלוואייי...

הלוואי ויבואו ימים טובים.. למרות שהתקופה הזו הייתי דיי בסדר ולא בא לי ליפול... אבל לפעמים הנפילה משתלטת עליי.. :( תודה
 
למעלה