יש צמיחה!

יש צמיחה!

בארה"ב. הצריכה הפרטית גדלה בארה"ב השנה בצורה מפתיעה. אך האם יש לזה קשר ישיר להרחבה הפיסקלית שהממשל עשה בכדי לממן את המלחמה בעיראק? האם השקילות הריקרדיאנית הוכתה כאן מכה ניצחת? ומה יאמר על זה מילטון פרידמן? והאם ההודעה המפתיעה על ה"צמיחה" (שמזכירה במידת מה את נתניהו) קשורה לשנת הבחירות הבאה על ארה"ב לטובה?
 

דור לוי

New member
רמז... ../images/Emo8.gif

ציטוט מכתבה של סבר פלוצקר ב YNET ... לוחצים על שלוש דוושות בפעולה מתוזמנת, שעוד תילמד ותיחקר בבתי הספר לכלכלה, הפעיל המימשל בוושינגטון שלושה זרזים של צמיחה וגיאות: מדיניות תקציבית מרחיבה, מדינות מוניטארית מרחיבה ומדיניות (אפקטיבית) של פיחות חריף בדולר. ג'ורג' בוש הבן לא רק קיצץ מיסים, הוא גם הגדיל מאוד את ההוצאות הממשלתיות השונות. הפירצה התקציבית נעשתה בסיועו, בברכתו ולרוב גם ביוזמתו של הקונגרס, המתפקד כעת – שנה לפני בחירות – כמו הכנסת בימי החקיקה הפרטית המטורפת. הנגיד האמריקני, אלן גרינספן, דבק באדיקות בריבית של 1%, שאותה קבע לפני כשנה, ובכך הוא משמן היטב את גלגלי הפעילות העסקית. כסף בכמעט-חינם מוזרם בהמוניו למשק האמריקני. כשאתה לוחץ על שלוש דוושות האצה, אמר לי השבוע פרופ' פול קרוגמן, הכלכלן המפורסם ביותר באמריקה כיום (בזכות טורו השנון והשנוי במחלוקת בניו-יורק טיימס), אתה לא יכול שלא להאיץ את הנסיעה של המכונית, אבל אתה חייב לדעת שהדלק במיכל ייגמר לך מהר מאוד. ...
 
אבל,

לכאורה הציבור האמריקאי היה צריך לצמצם צריכה, אליבא דפרידמן, משום שעליו לצפות, "שהמיכל ייגמר", ואת הכסף צריך יהיה להחזיר ובתוספת ריבית.
 
צריך ליזהר ממדיניות מוניטרית מרחיבה

הדבר יכול לגרום לבועה המתפוצצת בקול שאון. גם בארצנו הקטנטונת יש תופעה מסוכנת של עסקים ומשקי בית הנוטלים אשראי לא סביר. במצבים כאלה נוצר מגדל קוביות, שעלול לקרוס באפקט דומינו. לצערי חוויתי מצב כזה במפעל ששימשתי בו כמנהל כספים.
 
למעלה