יש פה פורום

[סכיזואלה]

יש פה פורום

"בנות ללא אם" אבל אין פורום "בנים ללא אב" ואין פה פורום "ילדים ללא אב, או ללא אם" יש פה פורום "משפחות חד הוריות" אז זה מכעיס, כי גפ משפחה עם הורים גרושים היא חד הורית, ויש הבדל של שמים וארץ. וגם משפחה של הורה חד הורי מתוך בחירה, גם פה יש הבדל של שמים וארץ. ככה שאין פורום בתפוז בשבילי, זה קצת מכעיס. חברה שלי כתבה בפורום "בנות ללא אם" וזה נורא עזר לה. לי אין פורום כזה. זה מכעיס. אז אני אכתוב פה. אני אכתוב פה כי משפחה שאבא שלה מת היא משפחה חד הורית. רק שאני לא יכולה לנסוע לסופשבוע לאבא. כי אין אבא. זה גם די מכעיס. זה מכעיס כי משפחות חד הוריות זו קטגוריה רחבה מדי שיש בה כאבים ותחושות שונות כל כך. ואני מרגישה שאין פה מקום בשבילי, כי לי אין אבא לנוסע אליו לסופשבוע, או לתהות עם להזמין אותו ליום הולדת. זה גם מכעיס. ציינתי שזה מכעיס? רק שאין על מי לכעוס לא נורא. כתבתי פה, זה גם בסדר. יום טוב.

 

[m i c h a l i]

ברוכה הבאה אלינו

הפורום הזה פתוח לכולם. גם להורים וגם לילדים במשפחות החד הוריות. הצעות לפורומים חדשים ניתן להפנות דרך פורום המשוב. בינתיים בואי שבי איתנו פה

את מוזמנת בברכה ומכל הלב ונשמח אם תשתפי אותנו בתחושותייך

 

[סכיזואלה]

הי

תודה על התגובה לא התכוונתי להעביר ביקורת על מישהו, בטו שלא על אף אחד מהפורום, אלא להביע תחושה. תחושה של תסכול ועצבים וכעס, ותחושה של אין מישהו שיכול להבין את העניין. זה לא אשמה של אף אחד, ולא התכוונתי שזה ישמע כאילו אני מאשימה, אבל זו תחושה לא נעימה. אבא שלי מת פעם אחת ודיף אבל הוא לא מפסיק למות מאז בכל רגע מהחיים שלי, ולא חשוב כמה אני אהיה מאושרת וכמה החיים שלי יהייו טובים, ואני אכן מאושרת והחיים שלי אכן טובים, עדיין, תמיד יש את החור הזה. תמיד הוא מת, בכל רגע בחיים שלי, באושר, בכעס, בכאב. רציתי לשטף. סליחה עם זה נשמע כמו האשמה. ותודה שהגבת. סכיזו

 

[טאKילה]

אני בטוחה שהגעת למקום הנכון...

משפחה חד הורית, נכון יש בה קטגוריות רבות ומגוונות. את גדלה במשפחה שיש בה רק אמא ולא מתוך בחירה, אין אבא כי הוא הלך לעולמו. ריגשת אותי מאוד עם האין ביקורים אצל אבא כי אין אבא, הייתי מחבקת אותך עכשיו חזק חזק מצמידה אותך ללב

חמודה שחררי את הכעס, החיים ממשיכים לזרום, הפורום הזה הוא מענה גם לצורך שלך.