לא רופאה שלי אבל עשתה לי שאיבה במדיקל
הרופא שלי נאלץ להיעדר מהשאיבה ואמר שאחד התורנים במדיקל
יעשה את ההליך - ד"ר באום או ד"ר ממן.
השאיבה נקבעה ליום שישי וזימנו אותי לשעה אחת בצהריים. תכל'ס - שמו אותי אחרונה אחרונה.
כשכולם כבר מתים לעוף משם הביתה. כשהגעתי ניסיתי לברר מי זאת ד"ר ממן כי דווקא חשבתי שזה נחמד
שסוף סוף אולי תהיה לי רופאה אישה. אז אמרו לי שהיא בחדר שם וניגשתי אליה ואמרתי לה שאני אמורה לעבור
שאיבה היום אצלה או אצל ד"ר באום אז היא אמרה "אל תדאגי, מישהו ישאב אותך היום".
אחרי זה, כבר קיוויתי שזה יהיה ד"ר באום שיעשה את השאיבה.
בסוף זו היתה ד"ר אתי ממן.
האחיות קראו לי לחדר ניתוח, השכיבו אותי, קשרו אותי, הכניסו לי את העירוי לוריד
ולמי מחכים? נכון, לד"ר ממן. האחיות מתקשרות, והיא לא עונה. מחכים מחכים.
חיכיתי לה ככה, עם עירוי בווריד ורגליים מפושקות יותר מעשר דקות על השעון.
ואז היא נכנסה, וישר התקיפה את האחיות: "למה אף אחד לא אומר לי שום דבר?"
והופה, התחיל לפמפם את הכיסא למעלה (כי היא עושה שאיבות בעמידה), כאילו אני איזו עגלה.
אחרי שיצאתי משם ואחרי שהתאוששתי נזכרתי בכל זה ופשוט געיתי בבכי.
זו היתה החוויה שלי איתה.