Maldini Girl
New member
יש מקום לעוד אחת?
אהלן.
אז וידוי, אני סמויה בפורום הזה ברמה של שנים. באמת. לפחות שלוש שנים אני מציצה פה וקוראת אבל מעולם לא הגבתי, עד עכשיו.
אז קצת עליי.
בת 21.
מאז ומתמיד הייתי ילדה מלאה, רק שתמיד זה היה ברמת ה-5 קילו עודפים אבל אי שם בתחילת גיל ההתבגרות, בעקבות הערה של "ידיד" התחלתי לפתח הפרעות אכילה. מה שגרם לי לרדת במשקל ולעלות ושוב ושוב על הנדנדה האיומה הזאת. לקראת גיל 16-17 הבנתי שאני חייבת לקחת את עצמי בידיים ולהוציא את עצמי מההפרעות אכילה. כמובן שבפועל זה הרבה יותר קשה ועד היום אני מתמודדת עם קשיים מאד גדולים בכל הנושא של ביטחון עצמי בעיקר, בכל הקשור לגוף שלי ולמשקל שלי. אלא שעכשיו זה כבר לא ברמת ה-5 קילו עודפים אלא 20 קילו עודפים.
כל החיים היו סביבי בנים, בנות, חברים, בני זוג, ותמיד חששתי. אף פעם לא הבנתי למה שמישהו בכלל ירצה אותי כי "אני לא רוצה אותי". ואז, השינוי הגדול קרה בצבא, הבנתי ש-סליחה על הקלישאה- עד שאני לא אלמד לקבל את עצמי כמו שאני, אני לא אתן לאף אחד אחר לאהוב אותי. ואני חייבת שיהיה לי יותר ביטחון במי שאני.
את הפורום הזה גיליתי במקרה לפני כמה שנים כשהיה פה איזה שרשור נאצה של אחד שהרגיש צורך "להעליב" את כל השמנים בעולם. מאז הגעתי לפה וקראתי את מה שיש לכם להגיד. ואני חייבת לומר, שאע"פ שלא הגבתי מעולם, זה נתן לי כזה ביטחון, שאני מסוגלת לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי כמו שאני.
אז אחרי הנאום הזה, יש מקום לעוד אחת?
,
אהלן.
אז וידוי, אני סמויה בפורום הזה ברמה של שנים. באמת. לפחות שלוש שנים אני מציצה פה וקוראת אבל מעולם לא הגבתי, עד עכשיו.
אז קצת עליי.
בת 21.
מאז ומתמיד הייתי ילדה מלאה, רק שתמיד זה היה ברמת ה-5 קילו עודפים אבל אי שם בתחילת גיל ההתבגרות, בעקבות הערה של "ידיד" התחלתי לפתח הפרעות אכילה. מה שגרם לי לרדת במשקל ולעלות ושוב ושוב על הנדנדה האיומה הזאת. לקראת גיל 16-17 הבנתי שאני חייבת לקחת את עצמי בידיים ולהוציא את עצמי מההפרעות אכילה. כמובן שבפועל זה הרבה יותר קשה ועד היום אני מתמודדת עם קשיים מאד גדולים בכל הנושא של ביטחון עצמי בעיקר, בכל הקשור לגוף שלי ולמשקל שלי. אלא שעכשיו זה כבר לא ברמת ה-5 קילו עודפים אלא 20 קילו עודפים.
כל החיים היו סביבי בנים, בנות, חברים, בני זוג, ותמיד חששתי. אף פעם לא הבנתי למה שמישהו בכלל ירצה אותי כי "אני לא רוצה אותי". ואז, השינוי הגדול קרה בצבא, הבנתי ש-סליחה על הקלישאה- עד שאני לא אלמד לקבל את עצמי כמו שאני, אני לא אתן לאף אחד אחר לאהוב אותי. ואני חייבת שיהיה לי יותר ביטחון במי שאני.
את הפורום הזה גיליתי במקרה לפני כמה שנים כשהיה פה איזה שרשור נאצה של אחד שהרגיש צורך "להעליב" את כל השמנים בעולם. מאז הגעתי לפה וקראתי את מה שיש לכם להגיד. ואני חייבת לומר, שאע"פ שלא הגבתי מעולם, זה נתן לי כזה ביטחון, שאני מסוגלת לקבל את עצמי ולאהוב את עצמי כמו שאני.
אז אחרי הנאום הזה, יש מקום לעוד אחת?
,
