ממה שאני למדתי על הגמגום שלי עד
היום דוקא הכי גרוע זה לחשוב ולתכנן בדיוק מה אומרים כי אז כשאתה מדבר אתה מתרכז באופן מודע בלהפעיל את הפה וזה גרוע כי אם אתה גם לחוץ השרירים שלך מתוחים אתה בטוח תגמגם. אדם לא מגמגם מתרכז במה הוא אומר ולא באיך להפעיל את הפה שלו כדי להגיד את זה.את ההפעלה של הפה המוח עושה באופן אוטומטי ואם אתה מנסה לשלוט בזה בעצמך כשאתה מתוח אתה תגמגם בטוח(אפילו יצא חרוז). המגמגם בגל שהוא מודע לזה שהוא מגמגם ומפחד לגמגם מרוכז בפה שלו וזה הצרה. איך לא להתרכז בפה?זה בעיה כי זה הפך להרגל חזק מאד.אני מצאתי שאפשר לעשות את זה אם אתה מעביר את הרכוז שלך במודע למקום אחר. אני מתרכז או במיתרי הקול,מרגיש שאני מפעיל אותם שולח להם גרוי. או אפשרות שניה אני מתרכז פנימה לתוך המוח.זה משהו יותר ערטילאי,אני יודע אבל אם מתאמנים זה עובד.אני מתיחס לדיבור כזרם של הברות שיוצא מנקודה מסוימת בתוך המוח. אני יודע שזה ערטילאי ולא טכני אבל האפשרות השניה זה להתאמן בטכניקות דיבור שהופכות את הדיבור למעט מלאכותי אז כל אחד צריך לשקול מה יותר טוב לו.
