יש לנו בעיה....
אני לא ממש יודעת איך להתחיל אבל אנסה: אני ובעלי יחד כבר 6 שנים מתוכם 4 שנים נשואים, אני בת 30 והוא בן 32 יש לנו ילד קטן בן בנתיים ו- 4 ואני בהריון עכשיו שוב בחודש שלישי. לפני הנישואים וגם לפני שנולד הילד שלנו, היו לנו די הרבה מריבות, שהלכו ופחתו עם הזמן, אך לצערי כך גם כמות יחסי המין שלנו בתחילת הקשר היו לנו יותר לפעמים מספר פעמים בשבוע ועד שהתייצב לתקופה ארוכה של פעם בשבוע ואני לא ממש זוכרת להצביע היכן החלה כמות זו לרדת יותר. יש לי כמה דברים שעליהם אני יכולה להצביע ראשית, כפי שאני מכירה את עצמי בד"כ החשק המיני אצלי יורד עם הזמן ואני מתחילה פשוט לא לרצות, לא ליזום, להימשך פחות וכו' (וזאת על סמך 2 מערכות יחסים קצת יותר ארוכות אבל גם בגיל צעיר יותר), אני מגיעה לסיפוק דיי מהר אך ההתחלה היא קשה עבורי, המשחק המקדים, ושאני אתחיל את התהליך.... יש לי מעין מעצורים וזה גם לא מאד חסר לי, אני פשוט יודעת שלו זה מאד מפריע ולכן זה מפריע גם לי. לעיתים אני חשה כאילו אנחנו שני חברים, שאוהבים, אך לא ממש אומרים זאת האחד לשני כמו פעם עוזרים האחד לשני ומגדלים ילדים. דבר נוסף שאני יכולה לומר שהוא ערני הרבה יותר בלילות ממני ואני יכולה לספור על יד אחת את הפעמים שהוא בא לישון איתי יחד, אני לרוב הולכת לישון בשעה 11+- והוא לעיתים אפילו חצי שעה אחרי או הרבה יותר המון ויכוחים היו לנו סביב העניין הזה משום שהוא לא היה מסוגל לקבל את זה שאני עייפה כשהוא לא, ולי מאד מפריע שהוא לא ישן איתי ואמרתי לו את זה מספר פעמים אני גם משערת לעצמי שאם היינו ישנים יותר יחד גם היה פתח ליותר יחסי מין. ניסינו ללכת מספר פעמים לטיפול זוגי אך הוא הרגיש שהוא לא ממש מתחבר למטפל והאמת שגם אני לא ממש ומאז לא הלכנו אני מאד רוצה להציע לו ללכת שוב או אפילו שאני אלך לבדי לטיפול בנושא המין אך אני מאמינה לפי מה שאני רואה כשאני כותבת כי הבעיה היא משותפת, שנינו צריכים להשקיע יותר ולעשות יותר האחד למען השני. דבר נוסף שמונע ממני להציע לו הוא המצב הכלכלי שלנו אנחנו במינוס מאד גבוה ואין לנו אפשרות לשלם 400 ש"ח כל שבוע לטיפול כשאחנו אפילו לא נדע מתי יהיה סופו. אני עו"סית ולפעמים אני מרגישה שאני מנסה לדבר איתו טיפולית אך אני חשה כי הוא די אטום למה שנאמר על ידי כביקורת. מטבעי אני אדם מאד ביקורתי ולמרות שאני מנסה לצמצם את הביקורת ולהבליג על הרבה דברים אני חשה כי הוא לא ממש מקשיב בגלל ההערות שהיו בעבר ממני אליו. אני לא כ"כ יודע איך להמשיך מכאן, אני פוחדת שבסופו של דבר המערכת תסתיים או ככה או שאחד מאיתנו ילך לחפש מישהו/י אחר/ת. אני יודעת שלמרות שקשה לי לומר את זה או לכתוב את זה אני אוהבת אותו, הוא אבא נהדר בעל שעוזר עד בלי סוף (לפעמים הוא צוחק ואומר שאני עוזרת לו ולא להיפך - מה שנראה לי שמאד קשה לו כי אני בערב כבר מאד עייפה ולא ממש מסוגלת לעשות משהו בעניין הבית וזה הולך להחמיר עם בוא הילד השני). בקיצור או בעצם כתבתי די הרבה אני אשמח אם מישהו יוכל להציע לי מה לעשות, לאן לפנות מכאן ואולי כמה כלים או דברים שנוכל כבר להתחיל לעשות, אני תושבת הדרום אז מישהו מכיר מישהו פה זה גם יעזור, תודה וסליחה על האורך......
אני לא ממש יודעת איך להתחיל אבל אנסה: אני ובעלי יחד כבר 6 שנים מתוכם 4 שנים נשואים, אני בת 30 והוא בן 32 יש לנו ילד קטן בן בנתיים ו- 4 ואני בהריון עכשיו שוב בחודש שלישי. לפני הנישואים וגם לפני שנולד הילד שלנו, היו לנו די הרבה מריבות, שהלכו ופחתו עם הזמן, אך לצערי כך גם כמות יחסי המין שלנו בתחילת הקשר היו לנו יותר לפעמים מספר פעמים בשבוע ועד שהתייצב לתקופה ארוכה של פעם בשבוע ואני לא ממש זוכרת להצביע היכן החלה כמות זו לרדת יותר. יש לי כמה דברים שעליהם אני יכולה להצביע ראשית, כפי שאני מכירה את עצמי בד"כ החשק המיני אצלי יורד עם הזמן ואני מתחילה פשוט לא לרצות, לא ליזום, להימשך פחות וכו' (וזאת על סמך 2 מערכות יחסים קצת יותר ארוכות אבל גם בגיל צעיר יותר), אני מגיעה לסיפוק דיי מהר אך ההתחלה היא קשה עבורי, המשחק המקדים, ושאני אתחיל את התהליך.... יש לי מעין מעצורים וזה גם לא מאד חסר לי, אני פשוט יודעת שלו זה מאד מפריע ולכן זה מפריע גם לי. לעיתים אני חשה כאילו אנחנו שני חברים, שאוהבים, אך לא ממש אומרים זאת האחד לשני כמו פעם עוזרים האחד לשני ומגדלים ילדים. דבר נוסף שאני יכולה לומר שהוא ערני הרבה יותר בלילות ממני ואני יכולה לספור על יד אחת את הפעמים שהוא בא לישון איתי יחד, אני לרוב הולכת לישון בשעה 11+- והוא לעיתים אפילו חצי שעה אחרי או הרבה יותר המון ויכוחים היו לנו סביב העניין הזה משום שהוא לא היה מסוגל לקבל את זה שאני עייפה כשהוא לא, ולי מאד מפריע שהוא לא ישן איתי ואמרתי לו את זה מספר פעמים אני גם משערת לעצמי שאם היינו ישנים יותר יחד גם היה פתח ליותר יחסי מין. ניסינו ללכת מספר פעמים לטיפול זוגי אך הוא הרגיש שהוא לא ממש מתחבר למטפל והאמת שגם אני לא ממש ומאז לא הלכנו אני מאד רוצה להציע לו ללכת שוב או אפילו שאני אלך לבדי לטיפול בנושא המין אך אני מאמינה לפי מה שאני רואה כשאני כותבת כי הבעיה היא משותפת, שנינו צריכים להשקיע יותר ולעשות יותר האחד למען השני. דבר נוסף שמונע ממני להציע לו הוא המצב הכלכלי שלנו אנחנו במינוס מאד גבוה ואין לנו אפשרות לשלם 400 ש"ח כל שבוע לטיפול כשאחנו אפילו לא נדע מתי יהיה סופו. אני עו"סית ולפעמים אני מרגישה שאני מנסה לדבר איתו טיפולית אך אני חשה כי הוא די אטום למה שנאמר על ידי כביקורת. מטבעי אני אדם מאד ביקורתי ולמרות שאני מנסה לצמצם את הביקורת ולהבליג על הרבה דברים אני חשה כי הוא לא ממש מקשיב בגלל ההערות שהיו בעבר ממני אליו. אני לא כ"כ יודע איך להמשיך מכאן, אני פוחדת שבסופו של דבר המערכת תסתיים או ככה או שאחד מאיתנו ילך לחפש מישהו/י אחר/ת. אני יודעת שלמרות שקשה לי לומר את זה או לכתוב את זה אני אוהבת אותו, הוא אבא נהדר בעל שעוזר עד בלי סוף (לפעמים הוא צוחק ואומר שאני עוזרת לו ולא להיפך - מה שנראה לי שמאד קשה לו כי אני בערב כבר מאד עייפה ולא ממש מסוגלת לעשות משהו בעניין הבית וזה הולך להחמיר עם בוא הילד השני). בקיצור או בעצם כתבתי די הרבה אני אשמח אם מישהו יוכל להציע לי מה לעשות, לאן לפנות מכאן ואולי כמה כלים או דברים שנוכל כבר להתחיל לעשות, אני תושבת הדרום אז מישהו מכיר מישהו פה זה גם יעזור, תודה וסליחה על האורך......