יש לכם 24 שעות

[טיףטף2]

יש לכם 24 שעות

לשכנע אותי למה צריך להיות דבק בחיים... שנתחיל?

 

[השם אינו פנוי]

האמת, אין סיבה חילונית אמיתית לדעתי

אבל יש תשובה דתית או מסורתית והיא "דע מאין באת ולאן אתה הולך, ולפני מה אתה עתיד ליתן דין וחשבון" העולם הזה הוא פרוזדור לעולם הבא, אנחנו סה"כ בפרוזדור הכרחי שרק בו אפשר לאסוף זכויות ומרגליות. זו הסיבה! (סוריי שאני לא ברורה, כי אני עסוקה בעבודה... אבל אתה בטח מבין כבר את כוונתי...

)

 

[גיי40 גברי]

החיים הם חד-פעמיים. המוות נצחי

אז כדאי לנצל אותם כל עוד יש לך אותם.

 

[מאחורי הברוש]

לעניות דעתי הסיבה לדבוק בחיים היא האושר.

זהו מושג חמקמק ומאחר והחיים הם רצף של עליות ומורדות האושר אינו תחושה המלווה אותנו בכל רגע. מרכיב מרכזי באושר היא כמובן האהבה. רימונד קארבר כתב ב " קטע מאוחר " כי מה שרצה בחייו הוא להרגיש נאהב על פני האדמה. לאהבה הזו כמה פנים : אהבת האדם את עצמו ( מעלה גדולה שטרם השגתי ), האהבה שמרעיפים עליו הסובבים אותו - בני זוג, משפחה וחברים, וכאן בפורום כמובן ישנה את אהבת האל את האדם ( אני לא אדם מאמין ). אני חושב שמעבר לאהבה, שכבודה במקומה מונח, האושר מצוי גם בדברים הקטנים, וצריך ( גם אם קשה לפעמים, אני יודע ) אך להסב מבט לרגע, להתנתק מתלאות היום יום ולהתחבר להרגשה וליופי. הנה לדוגמה רשימה אישית בסדר לא מחייב של דברים שהסבו ( וחלקם עודם מסבים ) לי אושר : ערמון מסוכר אגלי טל על עלה אלבום של ניק דרייק שלג צילום של מאן ריי לשחק עם אחייניי מגעו של אהוב על רצפת המטבח שוקולד סרט טוב של קישלובסקי ניחוח יסמין הכרת תודה של לקוח שיר של לאה גולדברג גשם פאי שזיפים הנוף ממרפסת הסינמטק בירושלים אני בטוח שלך יש רשימה משלך - נסה ותיווכח.

 

[jwin]

לא חובה.

מי שאין לו "חיים" - במשמעות לא עשה דבר לחייו עצמו - מצידי יכול שלא לדבוק בהם, אם הם "אין". הייתי דובק בחיי ולו רק מתוך כבוד למי שרצה לדבוק בחייו ולא הצליח. מחלות. מלחמות. תאונות. לא חסר. אלוהים או הגורל ניתבו כך את חיי שאין לי מהנ"ל - ואני חי לעצמי וקצת גם מתוך כבוד למי שלא היה לו. שלא היו לו את חייו, ואני משתדל לייצג אותו. גם אם הוא אנונימי. יהודה