../images/Emo10.gif הסיפור..
אמ.. הבאתי גורה מהעמותה בה אני מתנדבת (תל"ל) ואז גיליתי שהיו עליה פרעושים, אז הלכנו לחנות חיות שם, ואז ביקשתי ממנו חומר לפשפשים לחתולה -גורה!!!- הוא בקושי והסתכל עליי והביא לי איזה משהו מהמדף, אני עוד ההיתי בהתחלה של כל העסק, חשבתי שמה שהוא הביא זה בסדר, חבשתי שמוכר "בחנות חיות" יודע בטוח ממה שאני יודעת.. איך שהגעתי הביתה שמתי לה, למחרת בבוקר, ראיתי שהיא קצת עצלנית, לא זזה, חשבתי היא סתם עייפה, בדיוק הלכתי לבצפר רק לעשות בגרות, אחרי 3 שעות חזרתי הביתה, וגם חברה באה אליי, ראינו אותה בקושי זזה, היא הייתה עם פה פעור, ניסינו להתקשר לבית חולים במכבים, אך הם אמרו שאנחנו צריכים להביא אותה, אבל איך בדיוק נביא אותה?! 11 בבוקר.. בסוף חברה שלי נזכרה שיש וטרינר בעמק בית שאן, באנו לצאת מהבית, אני חושבת ששם כבר הייתה הנשימה האחרונה שלה, אבל בכל זאת המשכנו התחלנו ללכת מהר ברחוב, ובישנו מאישה טובה לב הראשונה לראינו והיא הקפיצה אותי לרחוב ליד, לא ידענו אם היא עדיין חיה , פחדתי לבדוק, נכנסו מהר, שנינו מלאות דמעות, לא יודעות כבר מה לחשוב, אבל זה היה מאוחר מידי..
סורי עם נסחפתי בתיאורים.. פשוטו התחלתי לכתוב...ו.. זה מה שיצא