אלוף ה ע ו ל ם
New member
יש לכם ד"ש מקית'
לא יאומן איזה ערב היה לי אתמול... בשעה 17:30 תוך כדי פגישה עם לקוחה, אני מקבל שיחת טלפון משכנה/ידידה שלי "מה אתה עושה?" אמרתי שאני בעבודה ומסיים בעוד כשעה "ויש לך תוכניות אחרי שאתה מסיים?" עניתי שעדיין לא, בטח אלך הביתה ואנוח לפני עוד פרק מעניין בסדרה PRISON BREAK שאני די מכור אליה, "טוב, אז קבל שינוי בתוכנית, אתה בא איתי לראות את ה ROLLING STONES", ברור! עניתי, אם הכרטיסים חינם, מי הטיפש לסרב, ועוד הרולינג?! מתאים! לקחנו את ה"בארט" (שזו הרכבת התחתית של סן פרנסיסקו והאזור), ויחד איתנו היו המוני אנשים בדרכם למופע. אחת הבחורות ישבה לידנו ושוחחנו מעט, מתברר שהיא אמנם בדרך למופע, אבל אין לה כרטיס. חשבתי לעצמי "נו טוב, בטוח יהיו כאלה שימכרו כרטיסים בכניסה", אלא שהתברר לי שהיא אמנם מתכוונת לראות את המופע, אבל לא לקנות כרטיס. מסתבר שיש מין טכניקה "היפית" שכזו, שאנשים מרימים את כף ידם(כמו איזה אנטנה) ומסובבים את האצבע באויר, מה שבעצם אומר שאין ברשותם כרטיס, והם מקווים לטוב ליבו של אדם שברשותו כרטיס נוסף (אם בעקבות "הברזה" של חבר או כל דבר אחר) ושיהיה מוכן לחלוק איתם את טוב ליבו. לי זה היה קצת מוזר כי זה פעם ראשונה שאני רואה דבר כזה, אבל הבנתי מידידה שלי שזה דבר שהיה פעם מאד מקובל, ומאד "היפי". (היום הוא עדיין קיים, אבל פחות נפוץ). בכל מצב, הגענו היישר למופע החימום של "ואן מוריסון" שגם הוא אייקון לא קטן בפני עצמו (למרות שאין לי את המוזיקה שלו בביתי הקט, התפלאתי לגלות עד כמה אני מכיר את השירים שלו...), האצטדיון היה די עמוס, ואני עוד לא קלטתי נפשית שאני הולך לראות אגדה. (בכל זאת, רק סיימתי לעבוד שעה ורבע לפני כן). התארגנו על המרגריטות והופ, עלינו למושבים שלנו... לפתע זיקוקים אדירים ועמודי אש (לא ממש תמרות עשן אבל די קרוב). הרולינג עלו, ואני החלטתי שהם עשו ברית עם השטן, אחרת אין לי דרך אחרת להבין איך הם כולם עדיין חיים. הרי להקות הרבה יותר צעירות מהם כבר מזמן לא קיימות, ואלה לא רק שקיימים אלא חיים ומלאי אנרגיות, אחרי השיר השני הגיע הזמן לעשות סיבוב התרקנות ראשון מהמרגריטות ולנצל את הזמן לחטוף איזו סיגריה (אני לא ממש מעשן,אבל פעם ב... מחטיף איזו סיגריה), בדיוק שניה לפני שהסיגריה נגמרת, מגיע אלינו אחד הסדרנים ושואל "רוצים להחליף מקומות?" מה זאת אומרת שאלנו , והוא ענה שבתמורה למקומות שלנו, הוא ישדרג לנו מקומות טובים יותר. אני שמח לבשר שהחל מהשיר הרביעי, ישבנו (עלק ישבנו, מי בכלל יושב בהופעה של הסטונס?!) בשורה ה-5,יחד עם קבוצת אנשים טובים ששילמו בין 500-600$ לכרטיס, כדי להיות קרובים יותר מתמיד אל האגדה המזמרת הכוללת בתוכה את הסולן מיק ג'אגר והגיטריסט קית' ריצ'ארדס שלא חסך בסמים מכל הסוגים ועדיין נשאר בחיים, ושעליו ג'וני דף ביסס את הדמות של קפטן "ג'ק ספארו" בפיראטים מהקריביים (או איך שלא יתרגמו את זה לעברית) . אין לי מושג עוד כמה זמן הם יזמרו, אבל המלצה שלי- לכו לראות את ההופעה. (את התמונות אני מבטיח לצרף איך שאקבל אותם במייל).
לא יאומן איזה ערב היה לי אתמול... בשעה 17:30 תוך כדי פגישה עם לקוחה, אני מקבל שיחת טלפון משכנה/ידידה שלי "מה אתה עושה?" אמרתי שאני בעבודה ומסיים בעוד כשעה "ויש לך תוכניות אחרי שאתה מסיים?" עניתי שעדיין לא, בטח אלך הביתה ואנוח לפני עוד פרק מעניין בסדרה PRISON BREAK שאני די מכור אליה, "טוב, אז קבל שינוי בתוכנית, אתה בא איתי לראות את ה ROLLING STONES", ברור! עניתי, אם הכרטיסים חינם, מי הטיפש לסרב, ועוד הרולינג?! מתאים! לקחנו את ה"בארט" (שזו הרכבת התחתית של סן פרנסיסקו והאזור), ויחד איתנו היו המוני אנשים בדרכם למופע. אחת הבחורות ישבה לידנו ושוחחנו מעט, מתברר שהיא אמנם בדרך למופע, אבל אין לה כרטיס. חשבתי לעצמי "נו טוב, בטוח יהיו כאלה שימכרו כרטיסים בכניסה", אלא שהתברר לי שהיא אמנם מתכוונת לראות את המופע, אבל לא לקנות כרטיס. מסתבר שיש מין טכניקה "היפית" שכזו, שאנשים מרימים את כף ידם(כמו איזה אנטנה) ומסובבים את האצבע באויר, מה שבעצם אומר שאין ברשותם כרטיס, והם מקווים לטוב ליבו של אדם שברשותו כרטיס נוסף (אם בעקבות "הברזה" של חבר או כל דבר אחר) ושיהיה מוכן לחלוק איתם את טוב ליבו. לי זה היה קצת מוזר כי זה פעם ראשונה שאני רואה דבר כזה, אבל הבנתי מידידה שלי שזה דבר שהיה פעם מאד מקובל, ומאד "היפי". (היום הוא עדיין קיים, אבל פחות נפוץ). בכל מצב, הגענו היישר למופע החימום של "ואן מוריסון" שגם הוא אייקון לא קטן בפני עצמו (למרות שאין לי את המוזיקה שלו בביתי הקט, התפלאתי לגלות עד כמה אני מכיר את השירים שלו...), האצטדיון היה די עמוס, ואני עוד לא קלטתי נפשית שאני הולך לראות אגדה. (בכל זאת, רק סיימתי לעבוד שעה ורבע לפני כן). התארגנו על המרגריטות והופ, עלינו למושבים שלנו... לפתע זיקוקים אדירים ועמודי אש (לא ממש תמרות עשן אבל די קרוב). הרולינג עלו, ואני החלטתי שהם עשו ברית עם השטן, אחרת אין לי דרך אחרת להבין איך הם כולם עדיין חיים. הרי להקות הרבה יותר צעירות מהם כבר מזמן לא קיימות, ואלה לא רק שקיימים אלא חיים ומלאי אנרגיות, אחרי השיר השני הגיע הזמן לעשות סיבוב התרקנות ראשון מהמרגריטות ולנצל את הזמן לחטוף איזו סיגריה (אני לא ממש מעשן,אבל פעם ב... מחטיף איזו סיגריה), בדיוק שניה לפני שהסיגריה נגמרת, מגיע אלינו אחד הסדרנים ושואל "רוצים להחליף מקומות?" מה זאת אומרת שאלנו , והוא ענה שבתמורה למקומות שלנו, הוא ישדרג לנו מקומות טובים יותר. אני שמח לבשר שהחל מהשיר הרביעי, ישבנו (עלק ישבנו, מי בכלל יושב בהופעה של הסטונס?!) בשורה ה-5,יחד עם קבוצת אנשים טובים ששילמו בין 500-600$ לכרטיס, כדי להיות קרובים יותר מתמיד אל האגדה המזמרת הכוללת בתוכה את הסולן מיק ג'אגר והגיטריסט קית' ריצ'ארדס שלא חסך בסמים מכל הסוגים ועדיין נשאר בחיים, ושעליו ג'וני דף ביסס את הדמות של קפטן "ג'ק ספארו" בפיראטים מהקריביים (או איך שלא יתרגמו את זה לעברית) . אין לי מושג עוד כמה זמן הם יזמרו, אבל המלצה שלי- לכו לראות את ההופעה. (את התמונות אני מבטיח לצרף איך שאקבל אותם במייל).