יש לך

[כלואה]

יש לך

יש מישהי שמחבקת אותך הלילה. מעניקה לך את אותה נשיקה שממני קיבלת. היום העזת את תמונתה להראות לי, שאלת ´מה את אומרת, נכון נראית טוב?´. את תויה לא ממש ראיתי, הזגוגית בעיניים הסתירה, טשטשה משהו, דרך האור הכבד לא יכולת לראות את הלחות בעיניים. אישרתי בקול חנוק שהיא נראית טוב. תזכיר לי איך היא נראית?..מה כבר יכולתי לאמר כשעל פניך נסוך אושר. שאלתי אותך אם אתה מאוהב, חייכת חיוך מאושר וניסית להתחמק מתגובה, כנראה שהבנת את גודל השאלה. ואני רק עתה מבינה שלא קיבלתי עליה עדיין תשובה, או שבעצם השתיקה שלך מלווה בחיוך כבר ענית על הכל? השתיקה הזאת. היום הבנתי שנסגרה הדלת לחלוטין. זה לא שלא סגרתי אותה כבר אז, כשנפרדנו. אלא שהיום זה היה היום בו גיליתי שאתה התקדמת מיילים ממני כאשר השליתי את עצמי לחשוב שאתה צועד הרבה מאחורי, שגיתי. האמונות שלי. אולי אלו הרצונות שלי. להרגיש המובילה, סוף סוף. גם את הסוף גנבת ממני, כמו כל דבר אחר. הבמה היא שלך, תמיד הייתה ולנצח תהיה. סתם שמחה בשבילך.סתם עצוב לי גם כן.

 

[איש המערות]

בליבך לא נפרדת ממנו

אל לך להעריך את התקדמותך על פי אי התקדמותו או התקדמותו, בכל כיוון. חיי את חחיך עבור עצמך ואז תוכלי להיות שמחה עבורו בלי שזה יהפוך לעצב עבורך.

 

[כלואה]

אני עושה זאת

בשגרה שלי. הוא לא ממש מניח לי להתנתק ממנו לחלוטין, אני גם לא ממש משחררת אותו. קצת קשה לשחרר מישהו שהיה האהבה הגדולה של חייך. אז נכון, אני כבר לא חיה אותו עם כל נשימה, לא חיה אותו כל יום שעובר, לא חיה אותו כל שבוע, אבל הוא קיים שם, הוא הצל שלי. קיים שם- כנראה לתמיד.

 

[איש המערות]

תהליך של החלמה והתחסנות, לא ממחלה

את הזיכרון על תקברי ואל תדחיקי. עם הזמן תלמדי לחיות איתו כחלק מחוויות עמוקות אחרות שהיו לך ועיצבו אותך כפי שאת. הפיקי את התועלת ממה שקיבלת ולמדת בקשר, הביאי לידי ביטוי בקשרים אחרים ואמרי לעצמך "זה בזכות אותה אהבה".

 

[כלואה]

יש משפט:

קל להגיד קשה ליישם. זה מה שאני יכולה לאמר. אני יודעת, יודעת את כל הדברים האלו. אבל בין להיות מודעת לבין היישום הדרך עוד רחוקה. זה יותר מעוד אהבה, זאת ה-אהבה. זו אהבה שאחריה אתה לא רוצה לחוות שוב. אתה סוגר את עצמך, נהנה מהחיים כמו שהם. לא מצפה לכלום, זורם איתם. זו לא מסוג האהבה של ´נסגרה דלת, נפתחה אחת אחרת´. לא אהבה כזאת. השאלה הגדולה שעלתה לי בראש באותם רגעים זה- איך הוא יכול? איך הוא יכול לאהוב מישהי אחרי האהבה הגדולה שחווינו?. תבין, זה לא שאני רואה את עצמי חוזרת אליו- בכלל לא, מה שהיה, היה. נגמר. פסה. כל מה שאפשר לכתוב על העבר איתו. ובעצם למה אני בכלל חושבת על השאלה הזאת? איך אני מעלה אותה בכלל? כשאוהבים צריכים להיות מאושרים עבור האדם שאוהבים. אני חצי מאושרת, אולי רק רבע(אם להיות כנה עם עצמי ואיתך).

 

[ענת הגדולה]

אם יורשה לי לאמר כלואה

הוא לא נשמע כמו צל יותר כמו ענן שמרחף מעלייך ומסתיר לך את השמש, את האור....

 

[כלואה]

אם לא צל וזה ענן.

אז זה מסוג הענננים הכהים האלו. אלו שמביאים עימם את הגשם. רק מה, הגשם אצלי.(-סתם לילה כזה-)

 

[ענת הגדולה]

אאוצ´, נשמע כאוב מאוד כלואה...

רוצה לדבר על זה?

 

[כלואה]

אשמח.

 

[ענת הגדולה]

בואי לצ´ט של אינטימיות...

אני מחכה לך

 

[עיניים]

../images/Emo141.gif משום מה,,,,,

אני נתקלת רבות בסימפטום שתארת, אם זה יעזור לך לדעת,,, את לא היחידה שאחרי פרידה חשוב לה לדעת ש"לו" לא הכי טוב. ש"הוא" עדיין חושב עלייך. ש"הוא" עדיין מתאבל. ש"לו" קשה לחזור לחיים. זה כנראה נחוץ לאגו שלנו, נשים וגברים כאחד, ולא חשוב בכלל אם יש בנו עוד רגשות אל ה-X או לא,,, הידיעה שהוא עדיין כרוך עושה לנו להרגיש, משום מה, טוב יותר, למרות שאולי בפועל חרא לנו בנשמה,,, אולי עכשיו, כשהאמת קצת טפחה על פנייך, תצליחי לשחרר את הצל הזה שכאילו רודף אחרייך, ותהיי מלאת אמביציה למצוא את אושרך כמה שיותר מהר,,, אולי???

 

[כלואה]

זהו שלא.

גם כשנפרדנו והיה קשה והכל היה טרי כל כך לא חשבתי לרגע על הקשר הבא. הוא פשוט אדם מיוחד מאוד. אם כבר יש כמוהו הם מעטים. בטח תפוסים, או טסו להרים, או נמצאים באיזו מאורה שלכי תמצאי אותם. לא, אני לא מחפשת אהבה חדשה. האמת, גם לא רוצה למצוא אותה. אני לא חושבת שיש מישהו שיכול להתמודד עם עוצמת רגשות כמו שיש לי, כשאני אוהבת. אני לא חושבת שאני מסוגלת להתמודד עם עוצמת הרגשות שלי מחדש. החלטתי להקפיא הכל- ריגשית. רק הוא עדיין מצליח להעיר את הכל מחדש. אפילו שהוא לא מרגיש כבר דבר. ופה זה הכי כואב, במיוחד לאור העובדה שאני אוהבת אותו היום רק בזכות מי שהוא היה. הוא השתנה. אני זוכרת לו את מי שהוא היה, כשהוא היה איתי.

 

[פזיה1]

להרגיש עם וללכת בלי...

לחשוב שיצאת מזה..ואת עוד שם. לא לאהוב..ולאהוב כל כך. לא לרצות...ולרצות כל כך. את מה שהוא היה, את מה שאני הייתי, את מה שהיה לנו יחד..

 

[עיניים]

שינויים,,,,,,

"הוא השתנה", את אומרת. תראי מה זה אמור לעשות לך: הוא כבר לא מי שהוא היה, ואת זוכרת לו דווקא את זה,,,, היום הוא השתנה, הוא אחר, ולכן, אילו היית איתו היום, סביר להניח שלא היית אוהבת אותו באותה עוצמה,,,, והכי חשוב - אותה אחת, זו ש"נראית טוב", קיבלה אותו לאחר השינוי. היא לעולם לא תזכה לקבל את מה שהוא היה פעם,,,, כי זה שייך רק לך ! אבל- זה שייך לעבר,,,, זה זיכרון שיש להצפינו בתוך צינצנת קריסטל קטנה ושבירה, ולאכסנו באחד מתאי המוח,,,

 

[מייקי69]

לא אוהבת את השם שלך

זה לא בהכרח שאני לא אוהבת אותך

אבל כל פעם שאני קוראת את השם שלך, סומרות לי השערות. נורא חבל לי שאני לא יודעת איך מחברים קישור להודעה. כי אז הייתי מפנה אותך להודעה שכתבתי בדיוק באותו נושא, עם תגובות מאד מחכימות ומאירות עיניים. לא - את לא אמורה לשמוח בשבילו! לא - את גם לא אמורה לראות את התמונה של "ההיא". בטח לא לפני שאת בנויה ושלמה עם עצמך ועם הפרידה. ולא משנה עד כמה הוא מאושר, ועד כמה הוא רוצה לחלק איתך או לידע אותך באושר שלו! מאיפה הבאת את החוקים האלה בכלל, מעניין לדעת! את לא מוכרחה כלום. לעצמך את חייבת את ההשלמה, את הפרידה. את ההתרוממות מעלה בחזרה. וכמוהו יש עוד אלפים. ועוד יותר ממנו. טובים ומתאימים יותר. את זה אני לא אומרת כדי להרגיע. לא אותך ולא אותי. את זה אני אומרת מידיעה. כדי למצוא אותם, כדי ממש "לראות" אותם, את צריכה להיות מוכנה. מוכנה לסיים פרק. לשים בתוך קופסא את הטוב כמו גם את הרע. להפנים. ללמוד על עצמך. ולקום אל הבוקר הבא. אולי תתחילי בהחלפת הדימוי העצמי שלך. אולי במקום "כלואה" שתלוי לך על הצוואר כמו שרשרת חונקת, תשימי שם אחר. אולי "חופשיה" אולי "משוחררת". מה שתרצי. לקראת מחר.

 

[marianna]

זה רעיון

חשוב מאוד. שם במיוחד כזה שאנו בוחרים לעצמנו, מהווה בעצם הצהרת כוונות, הכרזה על עמדה מסויימת. שינוי שם, הוא דרך להתחיל לפרוץ מבעד לסורגים, לשנות את זוית ההתייחסות שלך לעולם, ואולי להגיע אליו ממקום אופטימי יותר. יש כמה קלישאות כגון: "חייך, והחיים...." "זוית ראיה,..." "חצי כוס מלאה..." ועוד.. למרבית הפלא, רובן של הקלישאות הללו עובדות. אז כדאי ורצוי להתיידד עם גב´ אופטימיות ו"להתגרש" במהירות האור ממר פסימיות.

 

[dorit40]

כשקשה למוח לתפקד

יש טיפולים לשרירים, בהם מלמדים את השרירים לעשות משהו, ואז זה מתרגל את המוח. גם כאן, את יכולה לעשות דברים שיראו לך מלאכותיים בהתחלה, אבל יביאו אותך למעגל שאת רוצה להיות בו. גם אם תצאי עם גברים, ובהתחלה, זה ממש לא יהיה זה, זה יכול להגיע. חוץ מזה, אין מה לעשות, קינאה זה לא רגש שעושה לנו טוב. הוא לא גנב שום דבר שלך, יש לכולם, זה לא מוריד ממה שיכול להיות לך.