יונית בן שאול
New member
יש לי 2 שאלות
יש לי בלוג שכולו סביב נושא הזנות, כיוון שעבדתי בזה בעבר. הייתי רוצה שתכנסו ותקראו אותו כי שם אני כותבת גם את הדילמות שלי. הרשימה האחרונה שפרסמתי התייחסה לשאלה האם זנות נבדלת מהטרדה מינית ולמה. בקיצור, הסברתי שהטרדה מינית נחשבת מעשה לא מוסרי עד כדי עבירה בגלל סיבות פוליטיות אבל גם מהסיבה שיש הכרה לזה שבסיטואציות מסויימות יש אפשרות שאדם ישתמש בכוח לאו דווקא פיזי אלא פסיכולוגי או תלוי-מצב/מעמד וכו', שיגרום לאדם אחר השפלה, אי נוחות, אפילו איום מוסווה או גלוי על רקע מיני. השאלה היא למה בזנות המצב מוגדר אחרת. התשובה האוטומטית היא שהזונה עושה את הדברים מרצון, אבל אני התייחסתי אך ורק לסיטואציה שנוצרת בין שני אנשים, כמו במצב של הטרדה מינית, שבה - להבדיל מעבודות אחרות - מקבל השירות (הגבר לרוב) נותן את הכסף לנותן השירות (הזונה האישה לרוב) לפני שהוא מקבל שירות, וזה כשלעצמו גורם לסיטואציה שיש בה איום מוסווה או גלוי. זה מבחינת פילוסופיה של המשפט. אבל יש פה עוד משהו. יש את השאלה האם אפשר להגיד שאשה שגדלה לתוך חברה לא שוויונית בוחרת בעבודה שהנשיות שלה היא תנאי ראשון ויחיד לה? ואם היא בוחרת בזה, עד כמה זה משמעותי בכלל בדיון על זנות? זה דומה, במובן מסויים, לחייל. בארץ גברים גדלים לתוך הידיעה שיצטרכו לשרת בצה"ל ואם לא ישרתו משהו בזהות העצמית הגברית שלהם לא יהיה שלם (בזמן האחרון השתמטות יותר לגיטימית אבל עדיין). כלומר כל הגברים בארץ מחוייבים לראות את עצמם כחיילים. מהבחינה הזאת המצב של הנשים הוא מצויין כי הן לא מחוייבות לממש את נשיותן דרך זנות. אבל זאת דרך לגיטימית עבורן, גם מבחינה חוקית. השאלה היא (אחת מהן) אם יש מקום להתלונן על הלגיטימיות הזאת, במקום שבו הלגיטימיות של הגברים לגבריותם מושגת בדרך אכזרית ואבסולוטית הרבה יותר, שלפעמים גם עולה להם בחייהם?
יש לי בלוג שכולו סביב נושא הזנות, כיוון שעבדתי בזה בעבר. הייתי רוצה שתכנסו ותקראו אותו כי שם אני כותבת גם את הדילמות שלי. הרשימה האחרונה שפרסמתי התייחסה לשאלה האם זנות נבדלת מהטרדה מינית ולמה. בקיצור, הסברתי שהטרדה מינית נחשבת מעשה לא מוסרי עד כדי עבירה בגלל סיבות פוליטיות אבל גם מהסיבה שיש הכרה לזה שבסיטואציות מסויימות יש אפשרות שאדם ישתמש בכוח לאו דווקא פיזי אלא פסיכולוגי או תלוי-מצב/מעמד וכו', שיגרום לאדם אחר השפלה, אי נוחות, אפילו איום מוסווה או גלוי על רקע מיני. השאלה היא למה בזנות המצב מוגדר אחרת. התשובה האוטומטית היא שהזונה עושה את הדברים מרצון, אבל אני התייחסתי אך ורק לסיטואציה שנוצרת בין שני אנשים, כמו במצב של הטרדה מינית, שבה - להבדיל מעבודות אחרות - מקבל השירות (הגבר לרוב) נותן את הכסף לנותן השירות (הזונה האישה לרוב) לפני שהוא מקבל שירות, וזה כשלעצמו גורם לסיטואציה שיש בה איום מוסווה או גלוי. זה מבחינת פילוסופיה של המשפט. אבל יש פה עוד משהו. יש את השאלה האם אפשר להגיד שאשה שגדלה לתוך חברה לא שוויונית בוחרת בעבודה שהנשיות שלה היא תנאי ראשון ויחיד לה? ואם היא בוחרת בזה, עד כמה זה משמעותי בכלל בדיון על זנות? זה דומה, במובן מסויים, לחייל. בארץ גברים גדלים לתוך הידיעה שיצטרכו לשרת בצה"ל ואם לא ישרתו משהו בזהות העצמית הגברית שלהם לא יהיה שלם (בזמן האחרון השתמטות יותר לגיטימית אבל עדיין). כלומר כל הגברים בארץ מחוייבים לראות את עצמם כחיילים. מהבחינה הזאת המצב של הנשים הוא מצויין כי הן לא מחוייבות לממש את נשיותן דרך זנות. אבל זאת דרך לגיטימית עבורן, גם מבחינה חוקית. השאלה היא (אחת מהן) אם יש מקום להתלונן על הלגיטימיות הזאת, במקום שבו הלגיטימיות של הגברים לגבריותם מושגת בדרך אכזרית ואבסולוטית הרבה יותר, שלפעמים גם עולה להם בחייהם?