יש לי שאלה...

יש לי שאלה...

הבת שלי עדיין לא מאובחנת רשמית..(אספרגר)...הם אומרים שהיא מאוד גבולית וחבל לעשות לה "סטיגמה" ושרק שנה הבאה תוך כדי תצפיות בגן הרגיל שהיא תיהיה בו אולי יתנו לי אבחנה . אני לא יודעת אם באמת לא כדאי להתעקש על אבחנה ומה זה יעשה לה מבחינת סטיגמה (הם גם אמרו לי שלצורך משלבת הם יוכלו לתת לי אבחנה שתיהיה פנימית של קופח (הם אומרים לי שלא להראות אותה לגורמים אחרים ואז לא יהיה לה סטיגמה) אני הייתי רוצה שהיא תקבל כל מה שהיא צריכה ושלא יחסר לה שום טיפול!! בקופח היא מקבלת קלינאית תקשורת ריפוי בעיסוק ופסיכולוגית אבל אני לא יודעת מה יהי שנה הבאה בגן מבחינה תקשורתית (יש לה המון מילים ומשפטים ..אבל לא לצורך שיחה!!!)...בקיצר תעזרו לי כי אני לא מכירה את הנושא ולא אף אחד עם בעיה כזאת....תודה רבה
 
כמה שאלות

א. מי זה "הם" שהם אומרים... שהיא כבולית וחבל לעשות לה "סטיגמה".... ב. מה משנה לך הסטיגמה? איזו מין מילה נוראה זו, סטיגמה... עדיף שיהיו לה קשיים ולא יהיה להם שם במערכת החינוך? ג. מה הזה הסודות האלה, של אבחנה פנימית בקופת חולים ולא להראות את זה לגורמים אחרים. זה פשוט מגוחך בעיניי. אם יש קושי, צריך להראות אותו. הילדה לא חיה בבועה. היא בגן, בבית הספר ותהיה גם בצבא. מה זה הלהסתיר הזה מהפחד של "מה יגידו?" ד. מצטערת שאני נשמעת בוטה אבל זה מכעיס אותי. ועכשיו אתחיל מההתחלה: לילדה שלך יש קשיים. לא נקרא לזה כרגע בשם, אבל יש לה קשיים. את יודעת את זה, הגננת יודעת את זה. אוטוטו החברים יידעו וירגישו, המורים גם וכל אחד סביבה. טיפול היא צריכה לקבל כדי לקדם אותה ואת ההשגים שלה וכדי לשלב אותה טוב יותר בחברה. גם אם היא גבולית וזה כמעט לא מורגש, אם זה מוזנח, זה ילך ויידרדר. הכנסי לאתר של אפ"י שנמצא בקישורי הפורום ותוכלי לקרוא שם הכול על התסמונת. יש שם המלצות למאבחנים מקובלים ומקצועיים ביותר. התחילו טיפול רגשי להקניית כישורים חברתיים ומיומנויות חברתיות. ועצה ידידותית.... סטגימה ומה יגידו, הם שני צמדי מילים שלא ייטיבו עם הילדה. כדאי לדחוף אותם לבוידם ולהתחיל לשנס מותניים ולעזור לה. כשמחביאים בעיה, היא נהיית מפלצתית. כשמטפלים בה ומתיידדים עם הבעיה, היא הופכת לחיית מחמד נהדרת שאי אפשר להפסיק ללטף ולאהוב כל היום.
בהצלחה.
 

dd19

New member
יש לי ניחוש.לא יודעת אם זה

תקף עכשיו אבל זה קרה אצלנו לפני 4 שנים.ברגע שהבן שלי אובחן כאספרגר הפסיכיאטרית אמרה לנו שקופת חולים לא מטפלת ב pdd וזה אחריות של משרד הבריאות.גם לי שנה לפני האיבחון אמרו שלא לכל בעיה יש שם ואני לא צריכה לתייג את הילד.אז כנראה שיש להם 'כוונות טובות' להמשיך לטפל בלי שהגורמים הניהוליים ידעו מזה ולך הם מתרצים את זה בתור תיוג וסטיגמה.
 

dinabr

New member
מה הסיבה שאת מפחדת

מסטיגמה? או שמנסים להפחיד אתך?
 

גאמי

New member
סטיגמה?

עושה רושם שהסטיגמה היחידה שקיימת פה היא הדעות הקדומות של הצוות המטפל בביתך. בני אספי וזה חלק ממנו. אמא יקרה שאלה לי אליך: האם ההתנהגות השונה היא שהובילה לטיפולים שבתך מקבלת ולא ההגדרה של הקושי? האם ללא ההגדרה התנהגותה תהה אחרת? מה אני אומרת בעצם, אני אומרת שהגדרה רק עוזרת למקד את הטיפולים וסטיגמה מתרחשת בחברה לא סבלנית, ששם מלכתחילה לא הייתי רוצה לגדל ילד. אבל הנה החלק הטוב וכמובן שזו רק תורתי שלי: באם ההורה מתייחס לקושי של בנו כולל ההגדרה , באופן קבלני מכיל וטבעי, כך גם מתייחס הילד לעצמו ואז גדל ילד עם בטחון עצמי שאינו מרגיש תסכול וזהו ילד שסיכוייו החברתיים גבוהים יותר, כי בטחון עצמי הוא שורש העניין. ילד שגדל בלי הגדרה, עדיין מתקשה באותם דברים, אך, באם אין לו הגדרה הוא לעולם לא מבין מדוע קשה לו, האם אין זה המוקש הגדול ביותר לתסכול של הילד והוריו? ומכאן , מילד מתוסכל שרק קשה לו כל הזמן, אך הוא לא מבין מדוע כי אין לו הגדרה ומעולם לא דיברו איתו על הקושי שלו, האם אין זה מתכון בטוח להיווצרות סטיגמה , בנוסח, הנה הילד הזה שכלום לא הולך לו והוא מתנהג מוזר? אין שום סטיגמה בהגדרה, להפך, להגדיר משהו, מקרב אותנו לקבלה אמיתית ולתפיסת הילד כפי שהוא ובכך אנו רק תורמים לבטחונו העצמי. כך אני רואה את זה. מקווה שלא היה מסורבל מדי והצלחתי להעביר את שרציתי
יום נפלא!
 

doroniz

New member
../images/Emo46.gif../images/Emo46.gif סיטגמה ../images/Emo67.gif../images/Emo67.gif

אין לי הרבה מה להוסיף על כל מה שנכתב כאן, חוץ מלהיבע את סלידתי מהגישה המעוותת של קופת חולים. זה הגוף שמתיימר להיות כביכול גוף מטפל, יודע, מבין, מנחה.......ואלה האנשים שמנחים אותך לשמור הכל בסוד..... פשוט לא יאומן כי יסופר....... אני אשמח לדבר באופן אישי עם מישהו מהם ולשמוע את המניעים לקו המחשבה הזה. דורון.
 
למעלה