שלום לך, הבעייה היא לא מה לעשות
אלא המוכנות לעשות זאת. את בעצם מדברת על תהליך התבגרות, בו האדם עובר ממצב של ילד שכל רגש קובע (אם לקחו לי צעצוע, אז עכשיו אני צורח ולא משנה בכלל מה קרה או יקרה) למצב בו אנחנו גם מתייחסים לתבונה וגם לרגש. איך עושים זאת ? אני חושב שיש מינימום מיליון דרכים. החל מייעוץ כזה או אחר, דרך ספרות בנושא רוח או פסיכולוגיה או מודעות. המשך דרך התנסות בה אנו מנסים לשלוט ברגש וכולי. אדם באופן טבעי מתבגר עם השנים במידה והוא בוחר בכך. כשהוא צעיר הכל נראה חשוב ומשמעותי ולאורך השנים מקבלים תובנות קצת יותר משמעותיות על מה חשוב יותר ומה פחות. הבעייה היא שלא מעט אנשים אינם רוצים. הם נהנים מהעולם הרגשי הזה. הם כועסים ואינם מוכנים לשמוע ומתאהבים ואינם מוכנים לשמוע. אם תבחרי בנתיב של שליטה ברגשות לאורך הזמן לא תהיה שום בעייה. את עדיין ילדה ואת עוד תתבגרי. אם תחליטי שככה את וזהו, ואינך מסוגלת לשלוט ברגשותייך וזהו, אני מניח שהדברים שאת חוששת מהם יקרו לך.
