יש לי שאלה...

[חנה קורן]

יש לי שאלה...

יש לי שאלה שמופנית לגרפולוגים שביניכם... שאלה שמטרידה אותי זמן רב. יש אנשים שחושבים מהר ופועלים לאט ויש אנשים שפועלים לאט וחושבים מהר... איך יראה כתב היד של כל אחד מהם?? כל תשובה שלכם תשמח אותי...

 

[מיכל בן טובים]

אולי קודם כדאי להסכים על הנחות יסוד

אדם שחושב ופועל מהר: יהיה לו כתב מהיר, כלומר: רווחים גדולים בין מילים, כתב גדול יחסית ולא מוקפד. זה ככה בגדול. אדם שחושב לאט ופועל לאט: יהיה לו כתב איטי, קטן יותר, מדויק יותר, מצויר יותר, רווחים קטנים בין המילים. גם כן, בגדול בלי להתעמק מדי. עכישו מה קורה עם אדם שחושב מהר ופועל לאט? לדעתי הוא חייב להיות או מתוסכל, או עם איזה ליקוי פיזי, או מבולבל, או עצלן, כל מיני תכונות שיכולות לבוא במצב כזה. לכן, הכתב יהיה איטי אבל לא מדויק והיתי מצפה למצוא סימנים לתסכול הזה או לדברים האחרים. וגם, אפילו שהכתב יהיה איטי יהיו בו ניצוצות של מהירות כמו חיבורים או משהו כזה. אני מצפה מאדם כזה לסוג של סירבול אולי, ואז גם אני מצפה ללחץ חזק מדי או חלש מדי או חסר עקביות. כמובן, כל קומבינה במציאות מפתיעה יחסית להשערות שלי... אדם שפועל מהר וחושב לאט, זה די קל. זה נראה לי מקרה קלאסי של פזיזות, אימפולסיביות או חוסר יסודיות, הרבה רוח חסרת תוכן כזה. כמובן ייתכנו עוד קומבינות, ואלו השערות שלא יכולות להשיג את כל המקרים שיש במציאות, המציאות מצידה תמיד מפתיעה, לא ?

שאלה מעניינת !

 

[חנה קורן]

אופס......

ראשית אני שמחה, מיכל שהבנת אותי למרות הטעות שעשיתי... זה מה שקורה לאנשים שחשובים מהר, פועלים מהר ומנסים לסיים יום עבודה של 12 שעות ובאותו הזמן גם גם לענות לטלפון וגם לכתוב לפורום... אם זה לא סופרמן - אז זה מה שקורה... ועכשיו אחרי ההתנצלות- קבלו תיקון - אנשים שחושבים מהר ופועלים לאט לעומת אנשים שחושבים לאט ופועלים מהר.... שנית מה שאת אומרת יכול בהחלט לשמש בסיס לדיון ואני מקוה שעוד גרפולוגים יצטרפו ונוכל לחשוב יחד כיצד פותרים את הסוגיה המורכבת הזאת... אני חושבת ובודקת את הנושא כבר הרבה זמן ואין לי עדין את השתובה האולטמטיבית.. חוץ מזה אני באמת חושבת שהשיתוף פעולה שלנו יכול להפרות את כולנו...

 

[מיכל בן טובים]

אליך שייקה ../images/Emo8.gif

 

[הדוב*]

על מהירויות פעילויות וגם גלויות

אני משער שאנשים שחושבים מהר ופועלים לאט הם או זהירים מאוד, או חסרי ביטחון, או קפדנים וקשים עם עצמם או כל הנ"ל ביחד. אז בסימנים זה אולי יכול להתבטא בקו מהיר (לא הכתב ,רק הקו) וגדמים מסיימים. או אולי כתב זויתי ואיטי, שולים סופים רחבים, כתב עם הימנות אולי. מכתב של אנשים שחושבים לאט ופועלים מהר אני היתי מצפה לאימפולסיביות, לחוסר ריסון, חמי מזג אולי. אנשים תכליתים אולי, מחליטים ומיד רצים לבצע. סימנים יכולים אולי להיות כתב עם לחץ חזק, איטי ולא מוקפד, שיטפי, עם השמאלות, שולים ימנים מתרחבים.? איך מתקשרות הגלויות לכל זה? בגלל החגים, ברור לא? מקווה שהתשובה משמחת אותך

וכמובן חג שמח

 

[הדוב*]

מחשבה שניה ותיקון

במחשבה שניה (ופחות מהירה). מאדם שחושב לאט ופועל מהר הייתי מצפה שיהיה הרבה יותר שקול דווקא. חושב לאט לאו דוקא חושב קצת. ז"א בהחלט יכול אדם לחשוב לאט וטוב. למה מתקשר לנו מחשבה מהירה עם איכות המחשבה? וזה שהוא פועל אחרי זה במהירות רק מראה שאחרי שהוא שקל (כניראה בכובד ראש מה הוא רוצה לעשות) הוא מבצע במהירות. לדעתי 2 הטיפוסים בעצם מנסים להיות בריסון כלשהו, אחד במחשבה האיטית והשני בפעולה האיטית. וזה בתנאי שהמחשבה האיטית היא לא בגלל קשים או איטיות שיכלית והפעילות האיטית היא לא בגלל עצלות. בקיצור, אין לי מושג כבר על מה אני מדבר

 

[מיכל בן טובים]

היי דובי, אתה נורא צודק לדעתי ../images/Emo13.gif

לוא היה לי הסמיילי של המנורה, היתי שמה גם אותו

גם לדעתי אין קשר בין מהירות חשיבה או פעולה ובין איכות. ואם כבר יש קשר אז הוא לאו דוקא חיובי (אמרה מיכל ושיפרה תנוחה בערסל....) ובכלל כל העניין הזה של כללים לא מצליח אף פעם לכלול את כולם כי כולם יותר מדי שונים זה מזה, לא ככה? אז אני דוקא הולכת עם האפשרות שאתה מציג שאיטיות היא גם סוג של ריסון ומוסיפה שאיטיות יכולה גם להיות סוג של סירוס או סוג של יסודיות או סוג של טפשות או מליון דברים אחרים ושונים לגמרי זה מזה שפשוט צריך לראות אותם בקומבינה הייחודית לאותו אדם כדי לענות על שאלה כזאת. לא ככה

..... וחוצמיזה, קבל

 

[חנה קורן]

../images/Emo22.gif אל תספיק באמצע.....

בבקשה... בבקשה תמשיך את קו המחשבה.... זה מקסים. עוד נתון גרפולוגי מעניין... אדם שחושב מהר ופועל לאט נמצא אצלו לפעמים שהוא משמיט אותיות בכתיבה המהירה. וההגיון - אם המח נותן ליד פקודות ברצף והתנועה של היד איטית יותר - היד לא מספיקה לבצע את כל הפקודות וכך נשמטות אותיות תוך כדי תהליך הכתיבה. הסימן הגרפולוגי הנ"ל יכול כמובן לקבל משמעויות אחרות בסביבת כתב אחרת ואסור בתכלית האיסור להתפס לסימן אחד... רק לצורך הדיון והפיתוח של הנושא... ( לא לשימוש אישי

 

[חנה קורן]

כמובן התכוונתי ל: אל תפסיק..... ../images/Emo8.gif

עוד כמה הודעות כאלה ותוכלו לנתח את אישיותי ללא כתב יד......

 

[שייקה לנדאו]

ההנאה שבאיטיות, ואלה שגומרים מהר…

לחנה – תבורכי על היוזמה, להשתמש בפורומים על מנת להעלות דיונים שעשויים להפרות ולהעשיר את התיאוריה הגרפולוגית, ובמיוחד לגבי השאלה הספציפית הזאת, שכמה שהיא נראית תמימה, היא נוגעת באחת הבעיות העמוקות והמסובכות ביותר של הגרפולוגיה. מה שעומד כאן לדיון הוא ה"סימן" הפרובלמטי – שמזמן מן הראוי היה לעשות לו ריביזיה – סימן המהירות. בניגוד לסימני כתב אחרים, שהם ספציפיים באופיים, סימן המהירות כולל בתוכו כמעט את כל מרכיבי הכתב. כל סימן תורם את תרומתו למהירות או לאיטיות של הכתב, ומהירות הכתב נקבעת לפי היחס בין סימני המהירות לסימני האיטיות בכתב היד. הנחת היסוד המובלעת כאן היא שהמהירות כתכונה אינה ניתנת לחלוקה, ומקיפה את כל תחומי הפעילות השונים. מי שמהיר – יהיה מהיר בהכל, ומי שאיטי – יהיה איטי בהכל. וכאן השאלה של חנה בעצם מערערת את הלגימיות של הסימן הכל כך מושרש הזה, משום שאם ישנם אנשים שמהירים בחשיבה אך איטיים בפעולה, או להיפך, כיצד ניתן לבצע אבחון מהימן על סמך סימן אחד ויחיד של מהירות או של איטיות. לאמיתו של דבר, העניין מסובך עוד יותר. אם נקבל למשל את התיאוריה של גארדנר אודות "אינטליגנציות מרובות", יהיה צורך להתייחס בנפרד לתפקודיים קוגניטיביים שונים כמו קריאה, למידה, זכרון, פעולות חישוב מתמטי, כתיבה יצירתית, השתלבות בדיאלוג בין-אישי ועוד. ישנם אנשים שלומדים מהר אך זקוקים לזמן רב כדי להפיק משהו יצירתי, גם אם הם מאד יצירתיים, בעוד אחרים שופעים בפעילות היצירתית שלהם, אך מפנימים לאט תכנים ממקור חיצוני. יש שקולטים מהר רעיונות מופשטים, אך יש להם קושי להשתלב בדיאלוג בין-אישי, ולהיפך. חשובה גם ההבחנה בין זכירה להבנה מבחינת המהירות, ואלה רק דוגמאות אחדות. ישנם בעיות נוספות שיש לתת עליהם את הדעת, כמו למשל, איך בכלל מודדים מהירות חשיבה. האם אדם יסודי, הבוחן עניין לעומקו קודם שהוא מגיב עליו, הוא איטי, ואילו השלפן, שמיד יש לו תשובה לכל דבר, האם הוא מהיר? לדעתי, שני הטיפוסים יכולים להיות מהירים או איטיים בחשיבתם, אבל מהירות התגובה לעולם אינה זהה למהירות החשיבה, מהירי התגובה פשוט חושבים פחות… צריך להביא בחשבון גם את טווח המהירות. גם הנהג המסוכן ביותר מתאים את מהירות נסיעתו לתנאי הדרך ואינו שומר על מהירות קבועה בכל המצבים. חושב מיומן ידע לאלתר ולשלוף פתרון מהיר במצב הדורש זאת, אך במצבים אחרים יעשה עבודה יסודית וממושכת. אחרים, שטווח המהירות שלכם מוגבל יותר, רק יאלתרו, או רק יחשבו לעומק - דבר שיקשה עליהם להתמודד עם מצבים המחייבים תגובה מיידית. ישנם גם מאפייני אישיות שיש להם זיקה לתפקוד מהיר או איטי, למשל החושב האינטואיטיבי לעומת החושב האנליטי, שצריך לבחון את הפרטים על מנת להסיק מסקנות (ניתן לראות הקבלה מסויימת לטיפוס האינטגרטיבי והרציונלי של אודם). כמו כן, אי אפשר לנתק את תפקודי החשיבה מתפקודי הרגש, למשל אלה המתאהבים במבט ראשון לעומת אלה שמתקשרים אל הזולת בתהליך איטי והדרגתי (כאן רלוונטיים האינטרוברט והאקסטרוברט של יונג וטיפוס P ו-S של לה-סן). אני הרבה פחות משוכנע לגבי הדיכוטומיה בין חשיבה לפעולה. האם יתכן למשל חושב איטי שפועל מהר? האם ניתן בכלל לנתק בין חשיבה לפעילות? האם פעולה מהירה אינה בסופו של דבר פועל יוצא של אבחנה מהירה, ניתוח מהיר של המצב, החלטה מהירה וביצוע מהיר? זה שפועל מהר, אבל צריך לחכות חודש עד שיחליט כיצד לפעול, האם בסופו של דבר הוא מהיר או איטי? החשיבה והפעולה ארוגות זו בזו באופן כל כך הדוק, שיהיה זה מלאכותי להפריד ביניהם. ובכלל, כיצד מבחינים בין חשיבה לפעולה? האם קבלת החלטות היא חשיבה או פעולה? ומה לגבי דיבור? דיבור איטי הוא חשיבה או פעולה או בכלל משהו נפרד? ויש גם מהירות התגובה של האינסטינקטים, שחשוב למשל בלימודי נהיגה. האם תגובה מהירה לתנאי הכביש היא חשיבה או פעילות? יש כמובן אנשים שאינם פועלים, מתוך חוסר אקטיביות, חוסר מוטיבציה, חוסר פרקטיות, עצלות ושאר סיבות. אבל אין לזה כל קשר למהירות הפעילות, גם חושב מהיר לא יתקדם בתחומים שאין לו עניין לחשוב עליהם. -------------------- אז איפה אנחנו עומדים? המסקנה שלי, לאחר פירוק השאלה לגורמיה, שיש לזרוק את סימן המהירות המיושן לפח האשפה של ההיסטוריה, ובמקום זה להתייחס לדפוס התגובה היחודי לכל כותב, בהתאם לתמונת הכתב המאפיינת אותו. הניתוח צריך להיות מעמיק ורוחבי, תוך שימת לב לגורמים כגון אלו (אני בטוח שיש עוד): * מהירות התגובה של האימפולסים. * אלו סוגי אינטליגנציה מפותחים יותר אצל הנבדק ואלה פחות. * מידת הבשלות והאפקטיביות החשיבתית. * האם ישנם הפרעות בריכוז, קשיי למידה או העדר הרגלי למידה. * באיזו מידה החשיבה עניינית וממוקדת, ואינה סובלת מסיבוכים מיותרים או בעיסוק בטפל. * מידת היסודיות, השיטתיות והפדנטיות של הכותב. * כושר ההסתגלות ומידת הגמישות המחשבתית (היכולת להתאים את עצמו לקצבי חשיבה ופעילות שונים). * דפוסי החשיבה האופייניים לכותב (למשל לפי יונג, אודם, לה-סן ואחרים). * האם ישנם הפרעות המקשות על תהליך חשיבה יעיל, כמו כפייתיות, מצבי מצוקה שונים, הפרעות חרדה או מצב רוח, הפרעות בהסתגלות, העדר בשלות וכדומה.

 

[שייקה לנדאו]

מי האיש, האם הוא מהיר או איטי?

אפרופו הדיון, אני מפנה שוב את תשומת ליבכם לכתב היד שצרפתי קצת יותר למטה. מדובר בדמות ציבורית מאד ידועה, האם אתם מנחשים מיהו. ולגבי נושא הדיון, האם הוא איטי או מהיר, במובנים השונים?

 

[חנה קורן]

../images/Emo20.gif ../images/Emo39.gif כל כך נהנתי לקרוא .

שרציתי שלא יגמר... שייקה... עשית לי את זה. נפלא! אני פשוט מאושרת לקרוא את מה שכתבת ולמרות שאני זריזה בדרך כלל - אני רוצה להתעמק במה שכתבת ולהשקיע יותר בהמשך הדיון המרתק הזה... אני רק חייבת לומר שקלעת בדיוק להתלבטות שלי בדבר המשקל הסגולי שאנחנו נותנים לסימן המהירות... במיוחד אודם שכל הספר הראשון שלו דיכוטומי לגמרי וכל הטבלאות מחולקות בין כתב מהיר לכתב איטי... כבר אז חשבתי שאין חיה כזאת... (או מהיר או איטי, יש המון דרגות וגוונים של מהירות ואיטיות) וככל שעובר הזמן ומצטבר הנסיון יש לי יותר ויותר ספקות... אגב, האסכולה הצרפתית דוקא מדברת על גוונים של מהירות כמו למשל: כתב מתון, כתב מואץ וכו... עדין לא מספיק. נושא המהירות הוא נושא בסיסי וחשוב ונראה לי שאם נוכל להתעמק בנושא זה יותר נפצח גם את הקושי והמורכבות... אז, אולי בכל זאת, לא נזרוק אותו לפח, אלא נפרק אותו לגורמים ואז נרכיב אותו מחדש בצורה יותר נכונה ממה שהיה עד היום... אני אחזור עוד לנושא ומקוה שגם אתה...

 

[שייקה לנדאו]

לזרוק או לא לזרוק…

קודם כל תודה על התגובה מחממת הלב. לגבי מה שהצעתי לזרוק את סימן המהירות לפח האשפה של ההסטוריה, כוונתי כמובן אך ורק לשימוש הכוללני וחסר האבחנה שנעשה בסימן זה בדרך כלל. הרעיון הוא ש: א. המשקל של סימני המהירות השונים אינו זהה, ומותנה באינטנסיביות שלו ובקומבינציה היחודית של הכתב, כך שלא ניתן להסתפק בספירה פשוטה של סימני מהירות לעומת סימני איטיות בכתב (סאודק כבר טיפל באספקטים אחדים של העיקרון הנ"ל). ב. כל קומבינציה יחודית של סימני מהירות יוצרת תופעה בעלת משמעות יחודית, כך שיש לבחון לא רק אם הכתב מהיר או איטי, אלא ממה זה נובע ובאיזה אופן יחודי זה בא לידי ביטוי. בחינה מדוקדקת של הקומבינציות השונות וגיבוש הנחיות אבחוניות מפורטות לכל קומבינציה שיעמדו במבחן המציאות, הינה אתגר מקצועי מעניין שיצריך שיתוף פעולה מחקרי מתמשך בין אנשי המקצוע. ג. ניתן לארגן את סימני המהירות באופנים שונים על פי מהות התופעות שהם מייצגים. למשל, האבחנה שציינה דפנה ילון בין מהירות הקו למהירות הפעולה או ההספק. אבחנה זו מופיעה כבר בספר האחרון של פופאל, בפרק העוסק בסוגים שונים של מהירות, וגם אודם מביא אותה בסקירה המצויינת שלו על סימני המהירות. מהירות הקו עוסקת יותר בטמפרמנט, בויטליות, באימפולסים ואילו מהירות הפעולה בוחנת את מידת האפקטיביות שבה דחפי פעולה אלו יוצאים אל הפועל. ניתן גם לעשות חלוקות משנה לחלוקות הראשיות, למשל: הפרעות באפקטיביות הביצוע הנובעות מסיבות אינטלקטואליות (חוסר הפשטה, עיצוב מסורבל של האות, תוספות לא ענייניות, כתב מפותל או מסובך) לעומת הפרעות מסיבות רגשיות (לחצים מופרזים, כתב רגרסיבי, רועד, מהוסס, שבור, קטוע, מעוכב ועוד). כמובן, לא תמיד הדברים ניתנים לחלוקה חד משמעית. ד. חלוקה של סימני המהירות והאיטיות לקטגוריות של חיובי ושלילי. למשל: האטה הנובעת מחוסר עניינות ומחוסר אינטליגנציה היא שלילית, ואילו האטה שיעדה עיצוב בהיר ומאורגן היא חיובית בעיקרה, אם כי הגזמה בכך תהפוך את הסימן לשלילי (כפייתיות, קשיי הסתגלות). אבחנה זו בין כתב חיובי לשלילי עשויה לשרת את המתודה הפרשנית של אודם המסתמכת (בעקבות סאודק) על מהירות הכתב כעקרון פרשני מנחה. אכן, ישנם התחלות מעניינות שנעשו הן באסכולה הצרפתית והן באסכולה הגרמנית בכיוון הנידון. כתביו של קרפיה ז´אמין (אבי הגרפולוגיה הצרפתית המודרנית) משופעים ברעיונות מעניינים שיש להם רלוונטיות לנושא. מלבד החלוקה שלו לחמישה מהירויות כתב שונות, המבוססת על מדידה מדוייקת של זמן הביצוע באותיות (מהירות פעולה), הוא נותן את דעתו לביטויים שונים של המהירות המבוססים יותר על המהות הפסיכולוגית של התופעות. כך למשל האבחנה המעניינת בין כתב תנועי (mouvementee) המציין אופי עירני, חיוני ואקטיבי, לבין כתב רותח (emportee) המציין אופי סוער, חם מזג ואימפולסיבי. מהירות הפעולה של בעל כתב זה תהיה כמובן הרבה פחות שקולה ואפקטיבית, עקב השעבוד שלה לדחפים ולאינסטינקטים האפלים יותר שבתוכנו. אבחנה מעניינת הקרובה לעניין היא של הכתב עם קוים מושלכים (lancee). הכוונה לקוים מהירים ואימפולסיביים, שעשויים להימצא גם בכתב שמרבית קוי הכתיבה שלו איטיים או אף מבוקרים היטב, מה שפותח פתח לרעיון שכתב היד יכול להיות מהיר מהיבטים מסויימים ואיטי מהיבטים אחרים, ושבחינה מדוקדקת יותר של הכתב תאפשר לקבוע את תחומי השייכות של כל אחד מביטויים מנוגדים אלה. ואולם, למרות ההתחלות הנ"ל, אין ספק שיש עוד הרבה מה לעשות. הרעיון שלך, חנה, להציג כתבי יד קונקרטיים לצורך הדיון, עשוי להיות בהחלט פורה, ויאפשר לבחון את התיאוריות באופן הרבה יותר מוחשי.

 

[מיכל בן טובים]

שייקה כרגיל ../images/Emo24.gif וגם ../images/Emo51.gifובקשר

להבחנה בין פעילות וחשיבה. זה דווקא לא כל כך מסובך כמו שנראה במבט ראשון. יש הגדרות פיזיולוגיות שנשענות על מהות התפקוד ומקומו במוח ובגוף. כלל ידוע הוא שהכל נחלק לשלושה חלקים (טירונות, סדיר ומילואים...) כך גם בחלוקה הסטנדרטית של פעולות המוח: תפיסה עיבוד ביצוע גם בנוגע לשפה יש חלוקה כזאת: חלק מסוים במוח מבין שפה וחלק אחר מביע. יש מקרים שהחלק המבין פגוע, האדם יכול לדבר אך לא יכול להבין מה שמדברים אליו, ויש גם מקרים שהחלק המדבר נפגע, האדם מבין אך לא יכול לדבר. ושימו לב: אני לא מדברת על פגיעה בשרירי הפה אלא בחלקי המוח שאחראיים לענין. בקשר לקבלת החלטות: למעשה, אותו דבר: עצם ההתלבטות: חשיבה. ההחלטה: שלב ראשון במעשה, אבל עדיין חשיבה. אני אתן דוגמה: נגיד שאני נתקלת בבעיה: אני צריכה לעבור מעל גדר כדי להגיע למקום היעד שלי. שלב ראשון: אני מזהה את הבעיה, זה שלב התפיסה. אני מפעילה את החושים שלי: ראיה, מגע, שיווי משקל וכולי וקולטת מה הבעיה שניצבת לפני. שלב שני: אני מתכננת איך לעבור את הגדר. רוב פעולות התכנון שאנחנו עושים הן אוטומטיות ולכן אנחנו לא מודעים לתכנון. בקטע הזה אנחנו דומים למחשב שמפעיל תוכנה קיימת. התוכנה כבר בתוך המחשב והוא פועל לפיה. כל עוד לא יהיה שינוי בתנאי השטח אנחנו נהיה על אוטומט. גם זה עדיין חשיבה. שלב שלישי: אני מתכננת את העבודה הספצפית של השרירים: כמה כוח יפעיל כל שריר, איזה שריר יפעל קודם, כמה דם להזרים לאיזה איזור, כמה להרים כל רגל, כל הקטע המוטורי הביצועי, עובר קודם שלב תכנוני. זה כמובן לא מודע לנו ברובו. עדיין אנחנו בקטע של חשיבה. שלב רביעי: מתחיל הביצוע בתכלס. רגל ימין מורמת יד ימין תופסת נקודת משען וכולי. הופה התחילה הפעולה. כמובן החלוקה הזאת מאוד מלאכותית ודברים קורים בו זמנית או לפחות במהירות מאוד גבוהה (מהירות? מישהו אמר פה מהירות?), אבל זה היה לצורך הדגמה ובכל תהליך פעיל שאנחנו עושים יש שלב חשיבה שמתרגם את עצמו לשלב פעולה. וההבחנה ברורה. נחזור לדוגמת הדיבור: יש אנשים שקודם חושבים ואחר כך אומרים יש אנשים שאומרים ולא חושבים (אימפולסיבים למשל) ויש אנשים שחושבים תוך כדי שהם מדברים הדיבור עצמו, השפה עצמה היא כלי של החשיבה. מצד שני אדם שחושב מהר והפעולה לא מספיקה להדביק את הקצב של החשיבה שלו, יגיד הרבה אה....אה.... המילים יתבלבלו לו, הוא אולי ישכח באמצע מה שהוא רוצה להגיד, או להיפך, ידבר כל כך מאורגן שאנחנו נשכח באמצע.....כאן כבר נכנסות כל ההשערות שלכם.... האינדיבידואליות וכולי. ומכיוון שאני מסוג האנשים שחושב מהר ומבצע מהר ולאו דווקא ביסודיות...

אז במקום להיסחף לעוד אלף דוגמאות ולאבד את הנושא... אני אסיים במשפט יפהפה שפעם שמעתי בנוגע למהירות: ניתן למדוד את מידת הבריאות (הנפשית) של האדם על ידי כמות הזמן שעוברת מרגע שהוא מחליט דבר מה ועד הרגע שאותו דבר מתבצע

שיהיהלכולנורקטוב

 

[שייקה לנדאו]

חושב מהר - מבצע לאט. יש חיה כזאת?

מיכל אני מסכים בהחלט שאין בעיה להבדיל פורמלית בין חשיבה לעשייה, אך לדעתי לא תיתכן פעילות מהירה ללא חשיבה מהירה. כאשר מדברים על פעילות מהירה, אין הכוונה למהירות הפיזית של הביצוע, אלא ליעילות של האופרציה הכוללת, שהיא פרי של תכנון נבון, ניהול יעיל, חלוקת סמכויות עניינית וקבלת החלטות אפקטיבית. בנוסף, אפשר לדבר על גם ביצוע מושהה, עקב דחיות, לבטים, הססנות, חוסר מוטיבציה וכדו´, אך במקרה זה מדובר לא על מהירות הביצוע, אלא על ההנעה לביצוע.

 

[הדוב*]

חזרה להתחלה

בעצם מה שאתה אומר מחזיר אותנו להתחלה ולמישקל הכבד של המהירות. אם לדעתך לא תיתכן פעילות מהירה ללא חשיבה מהירה .ואם אנחנו מנטרלים את האפשרויות של חוסר פעילות עקב לבטים, לחצים, חוסר מוטיבציה ועוד. אז בעצם נישאר לנו שהמהירות היא אכן סימן בעל משקל כבד באיבחון מהירות המחשבה והפעולה. ז"א כותב/פועל מהר = חושב מהר. ושוב, לדעתי יש פה נפילה לפח של מהיר= טוב. אולי כדאי להתיחס למהירות רק ביחס ישיר לתוצאות שלה.

 

[שייקה לנדאו]

תשובה

אכן, המהירות היא סימן בעל משקל כמעט בלעדי באבחון מהירות החשיבה והפעולה, אך לא משתמעת מכך מסקנתך שמהיר=טוב. המהירות עלולה להתבטא בביצוע רשלני, לא שקול, אימפולסיבי ולא אחראי, כשם שביצוע איטי מתון עשוי להיות מעמיק, יסודי, שקול ותואם את הנסיבות. כמו כן, כפי שציינתי, אותו כותב עשוי להיות מהיר בתחומים מסויימים ואיטי בתחומים אחרים,ורק ניתוח מדוקדק של תסמונת מהירות הכתב וסימנים נלווים עשוי לתת את התמונה המדוייקת.

 

[הדוב*]

עוד על מהירות

אני לא טוען למהיר =טוב, טענתי שניכנסים לפח הזה. ובקשר לטענה שאין פעילות מהירה ללא חשיבה מהירה. זה מתקשר לי רק לפעילות שמצריכה תגובות מהירות ומיידיות, כמו נהיגה למשל או משחק טטריס. אבל אם ניקח מהנדס למשל שחושב באיטיות ומתכנן לפרטים, אין מניעה שאת הפעילות עצמה הוא יבצע במהירות. צריך לדעתי להבדיל בין צורות הפעילות. וגם זה כמובן אחרי שמצליחים לנטרל את כל ההשפעות הנילוות.

 

[שייקה לנדאו]

ובכל זאת

ומה היא הפעילות עצמה, ההקלדה של הקוד? השרטוט? גם הפעילות המקצועית עצמה היא חשיבה, רק שגם בפעילות חשיבתית יש הבדל בין שלב התכנון לשלב היישום. ככל שאתה מיומן יותר, שולט בחומר, ורגיל לעבוד באופן סיסתמטי, השלב היישומי יהיה קצר יותר. גם במבחן פסיכומטרי ניתן לקצר באופן משמעותי את זמן הביצוע ע"י תרגול ורכישת מיומנות. עובד שהוא איטי אבל יסודי ויעיל - יתפקד באופן אפקטיבי ושלבי היישום יהיו מהירים משלבי התכנון. עובד שהוא לא רק איטי בחשיבתו, אלא גם מסורבל, מבולבל, לא מיומן, עם קשיי ריכוז, לא מתמקד בעיקר, עושה הרבה טעויות וכדומה, פעילותו תהיה איטית גם בשלב היישום ואף מסורבלת ולא אפקטיבית.

 

[מיכל בן טובים]

couldn´t agree more

ועוד סיבה לאיטיות: פרפקציוניזם ! ובכל זאת, ההבחנה בין חשיבה ועשיה ברורה לי בדרך כלל מה שנראה לי שכולנו מסכימים עליו זה שהשיוך האוטומטי מהיר=טוב למעשה

איננו נכון !