יש לי שאלה

momi121

New member
יש לי שאלה

אתם מכירים את המצב הזה בעבודה שהבן אדם שמעליך (הוא אפילו לא המנהל שלך) מרשה לעצמו לדבר אלייך בזילזול כאילו אתה העבד שלו. האם אתה אמור להעמיד אותו במקומו או להבליג ? מומי
 
מציע שינוי זוית

שלום, בוקר טוב האם את מוכנה לנסח את השאלה במושגים אישיים. לתת את התמונה שלך, את החוויה הרגשית שאת עברת. במקום שיחה כללית על "מה אנחנו אמורים לעשות" בואי נסתכל על המצב עליו את נקלעת. מוכנה ? יום טוב, אמיר דרור
 

momi121

New member
תשובה

זה כבר תקופה ארוכה שאותה בחורה שחושבת שהיא הבוסית שלי מתנהגת אליי כאילו אני "עבד" שלה, זה פשוט הסגנון שלה משהו כמו "עבד כי ימלוך" הרבה זמן אני מבליגה ובוחרת להתעלם אבל כמה אפשר???? היום פשוט נמאס לי והחלטתי לענות לה ולהעמיד אותה במקומה, זה לא שמישהו פוגע בכבוד שלי אבל נמאס לי לשמוע כל יום התיחסות מגעילה. למה בן אדם אמור לסבול? החלטתי לשים לזה סוף. גם העבודה עצמה משעממת ומרגיזה וגם שהיא תתיחס אלי ככה? יש גבול.
 
לא מכבר קראתי מאמר מעניין ומאלף

ואני פשוט חייבת למצוא לך אותו ב- fast company בכלל כדאי להירשם אליהם משום שהם מארחים את מיטב המוחות של עולם העבודה האמריקאי שכתבה אישה מאד נודעת (אני לא מכירה) על דפוסי העבודה המשפילים שהפכו נורמה בעולם העבודה היא נותנת דוגמה מצוינת של אדם שמגיע במכוניתו אל העבודה, מחנה אותה, משאיר בה את עצמו ועולה למשרד כמו איש אחר יש סיכוי שהוא ימצא את עצמו שוב אם יחזור אל המכונית בסביבות השעה 18:00 אבל מאחר שהוא יגיע אליה בסביבות 22:00 אין סיכוי מסתבר שאנשים מאבדים את עצמם בתור נורמה והם הופכים לקלגסים ועוד כל מיני בולמים את היצירתיות והופכים את החיים של כולם לגיהנום ועוד מקבלים על זה שכר של מנהלים ההשחתה האישיותית הופכת אותם בסופו של היום בלתי נסבלים על פני כל קשת העיסוקים של עצמם לרבות הבית והחברים הכותבת שואלת: איך הגענו הלום ? איך נוצרו תרבויות בתוך הארגונים שמאפשרות את השלילה האישיותית ההדדית מנסיוני (אני עצמאית ולכן הדברים פשוטים בהרבה) אני נוהגת לקחת את אותו מנהל לארוחת צהרים ולשאול אותו למה כי בסך הכל מדובר בהעדר שליטה עצמית וביצירת אנטגוניזם שמחלחל את האטימות הפילית ביותר כמו מים שקטים אין בעל נפש גסה אחד שמחוסן בפניה (האנטגוניזם) מה שהכי חשוב זה לשמור על האינטגריטי שלך מבלי לאמץ את הוולגריות של הזולת אבל אני לא מומחית אני סתם בעלת נסיון והנסיון שלי לא מלמד על כלום ליבי ליבי עליך
 

momi121

New member
מומי

מה זה FAST COMPANY? איך נרשמים אליהם? תודה על התשובה. גם לך יש כודר ביטוי משהו יוצא דופן. אני אוהבת לקרוא תשובות של אנשים עם כושר ביטוי כזה ולפעמים גם מקנא בהם קצת... מומי
 
מומי אין מקום לקנאה

אני שמחה שאני מסבה לך מעט עונג מה שתעשה או תעשי אני כבר לא יודעת העלי על גוגל Fast Company ותקבלי אוי רגע אני נכנסת למייל ומוציאה לך משם Fast Company's First Impression [[email protected]] אני משוכנעת שהניוזלטרס שלהם יעשו לך המון שכל קריאה נעימה ותודה על המחמאות
 

31vered

New member
תוכלי לצרף לינק ל fast company?

תודה מראש
 
ורד בשמחה רבה

Fast Company's Fast Take [[email protected]] פשוט העתקתי את הכתובת שלהם מהמייל שהם שלחו אלי אני מקווה שהוא עוזר לך לדעתי את יכולה לחפש בגוגל ואולי תגיעי לאתר יותר בקלות את נרשמת ומקבלת ניוזלטרס נפלאים שודאי יעזרו לך בעבודתך בהצלחה
 

Mירב

New member
../images/Emo32.gifאני נורא מבקשת

מעניין אותי לקרוא את ההודעות שלך, אבל נורא נורא קשה לי לקרוא אותן!! אני לא מבינה מה הבעיה להשתמש בסימני פיסוק: פסיק, נקודה, סימן קריאה... הרי לשם כך הם נוצרו ונועדו. שימי לב איך קל לנו לקרוא ספרים, עיתונים, וגם הודעות על גבי הפורומים כאשר הן נכתבות בצורה המקובלת. אך תמיד כשאני קוראת הודעה שלך, אני נאלצת לקרוא כל שורה (או משפט??) כמה פעמים, כי לא מסתדר לי, לא מתחבר לי לרצף של הקריאה... שבת שלום
 
הקשבה לעצמך

שלום, אני מניח שאותה בחורה ניסתה איזה שהיא מניפולציה וראתה שהיא יכולה, משהו אצלך אפשר לה להפעיל אותך. ועכשיו, אחרי תקופה של הבלגה, החלטת שהגיע סוף. האם את מוכנה לנצל הזדמנות זאת שאותה בחורה משקפת לך, ללמוד איזה חלק בתוכך היה מוכן להבליג. הרי זאת היית את שנתת לה להתייחס עליך בדרך לא מכבדת, זאת אומרת שמחר יבוא מישהו אחר וינסה את אותה מניפולציה ואת לא רוצה שזה יחזור. לכן אם את מוכנה לעשות את העבודה הרגשית ולראות את הרגע הזה שזה מתחולל, יתכן ותהיה לך דרך ללמד את עצמך להתחזק. גם עבודה משעממת היא איזו שהיא הבלגה, לא כך ? להציב הגבול זה להחליט שאת לוקחת אחריות ולשם כך נדרשים כלים מעשיים, שיכולים לתווך בין החוויה הפנימית למציאות הממשית. אם את מוכנה תתחילי לשים לב ולהכיר בתוכך את כל שרשרת ההתנהגות אשמח להמשיך ולהקשיב למה שתביאי אמיר דרור
 
מומי שלום, גם אני נתקלתי במצב כזה..

נכנסתי לעבודה במכירות, הבוס מאוד היה מרוצה ממני, ואף נתן לי יחס מועדף מעלי היה מנהל חנות, בחור צעיר ממני, שנכנס לתפקידו די במקביל אלי, אך החל להטרידני, בהוראות ובבקשות שלא בדרך נאותה, ולא בהצדקה היה מקשה עלי ומנסה בכל דרך להכשילני, אחד הנסיונות, היה מתערב במכירות שלי, שלא פעם הרס ואיבדתי מכירות, שבחוצפתו היה משנה גרסאות ומעביר לבוס, או שהיה רואה שאני עומדת לסגור עיסקה היה נכנס, ומוביל אותם לקופה, אני כחדשה הרגשתי במצוקה וחסר אונים, בהתחלה הבלגתי אך לאחר זמן ניגשתי לבוס ושיתפתי אותו במעלליו, אך לאחר יום יומיים הבעיה חזרה אני שבזמנו עדיין הייתי רגישה ולא בטוחה וחזקה, לא יכולתי לשאת את היחס המשפיל והתחרותי הזה ומצאתי את עצמי בוכה, ואף לוקחת את חפציי ובורחת דרך אגב לא תאמינו עשיתי זאת ארבע פעמים, והבוס שלי היה מתקשר ומחזיר אותי, אין לכם מושג מה האיש הזה היה עבורי באמונתי ראיתי בו מורה דרך, להעיר ולראות את דרכי והוא אמר לי כך: אני מאמין בך, ואת חשובה לי מאוד נכון שיש לי את האפשרות להכניס אותו ולנזוף, אך את לא תלמדי מזה דבר, אסור לך לתת לו את הכוח לערער אותך, ולגרום לך לאבד שליטה חשבתי... התבוננתי.... על עצמי, עליו, ניתחתי, עשיתי עבודה עצמית איתי וכך חשבתי לי, רגע אני טובה בעבודה, ואף הבוס מרוצה, חשבתי על מנהל החנות, וראיתי שבעצם, הוא מרגיש מאויים ממני, ואדם שמרגיש מאויים או אדם חלש, מנסה להבליט כוחניות, שליטה כמו ילדים שנמצאים בחולשה, מכים בהתחלה חשבתי על שיחה גלויה, ושיתוף ממני, כלל לא עזר לאחר יומיים חזר להתנהגותו לאחר מכן החלטתי להתנגד לדבריו ולעשות את הנכון לאותו מצב, לפי שיקול דעת שלי, גם זה לא בא לטובתי, לבסוף החלטתי לזרום, ללכת בראש שלו, לעשות ולמלא את בקשותיו, ממלא הטעויות יהיו שלו לא שלי אם אני ממלא את הוראותיו ובנוסף באתי לעבוד ולא רק לעבודה, אך בעצם דרך החוויה הזו למדתי להפריד בין תחושותיי לבין התנהגותו לא נפגעתי עוד ולא הרגשתי רע עם עצמי, הייתי בשליטה ובהערכה עצמי ופעלתי מתוך הבנה ורכות, וכך הבחור הוריד את ציפורניו ופחדיו, ואם הזמן נתתי לו עצה פה ושם, הראיתי לו שאינני איום עבורו אלא תומכת בו ואז הפכנו לחברים בעבודה התייעץ עימי, ואף ניסה להראות לי שבא לקראתי מומי... נכון יש אנשים רעים ושתלטנים בדרך, אין מה לעשות אך זכרי מאיפה זה בא, ואין זה קשור אליך, זה שלהם, ואת אל תכניסי את עצמך לכוחניות בעמדה, עשי את עבודתך, ואם במקרה היא איננה מנהלת או אחראית גשי למנהל עליכם ולבני את העניין כמובן לאחר שיחת הבהרה איתה, חשוב לשמור על מערכת יחסים תקינה בעבודה אי אפשר לדעת מה יהיה מחר, ולחשוב שאת באת לעבוד, ולא משנה מה, עשי את מה שמוטל עליך בכמה שיותר אהבה, שירגיש לך טוב ולא כמטרד הבנתי שאינך אוהבת את עבודתך, ואני מבינה שאתשם בלת ברירה אני דואגת בחיי בכל התחומים להיות "רק" איפה שמרגיש לי טוב ושיכולה לקבל ולהנות ואת אם לא מעניין לך וגם לא טוב לך, חפשי מקום אחר שבו תוכלי להפיק את הטוב שבך ואף גם לקבל מקוה שהארתי לך משהו דרך ניסיוני ובהצלחה בכל אשר תפני
 
מרגש

שלום אילנה תודה על השיתוף מנהל כזה כמו שאת מתארת, שנתן לך גם תמיכה וגם לא "קיצר לך את הדרך" הוא מורה שמזדמן לדרכנו כאשר אנו באמת רוצים ללמוד. וזה נשמע שקיבלת באהבה ובצמא את גישתו. אני מאחל לך להמשיך ולהעביר את השיעור הזה הלאה לכל מי שתעבדי איתו, לא משנה מה תפקידו ודרגתו. המשך יום טוב אמיר דרור
 
תוספת קטנה, מומי מאמונתי וניסיוני..

למדתי ששום דבר לא מקרי כשאני נתקלת בקשיים או בכל אירוע אחר בחיים אני רואה באירוע התנסות לשם צמיחה ראשית הופכת את הפרשנות של אירוע להתנסות לשפר, לתקן,ולשנות כך שכל אדם בחיי שנתקלת בו, הוא היגיע עבורי אם עשה לי טוב, ואם עשה לי רע דרך אגב ה"רעים האלה" הם בעלי המסר, הם בעלי העזר להעיר ולהאיר לנו נקודות, או מצבים שעלינו להתבונן לבדוק להבין ולעבוד על השלמתם כך גם אנו קיימים עבור אחרים בני האדם, והאירועים שאנו נתקלים דרכם אנו מתקדמים ומתגלגלים הלאה כמו שרשרת על גלגל החיים להגיע לשלמות=שלם, בנפש בהחלטה
 

momi121

New member
תודה

למדתי מהסיפור שלך , אני חושבת שיש בו הרבה תובנה וזה ממה שחשוב לפעול מההגיון ולא מהרגש להיות מרוכזים במה שאנחנו עושים ולא ללכת לאיבוד בעקבות הרגשות שאנו מרגישים. אני חושבת שיש מס' דברי מפתח במה שהבאת פה ומילת מפתח שהשמתשת בה זה "תמיכה" את הבנת שתפקידך לתמוך באותו מנהל וזה חכם מאוד. את הבנת שאתם בעצם זוג הוא המוביל ואת התומכת וההבנה הזאת תוביל אתכם גבוהה. אני מודה לך על תשובתך , מאחלת לך ולי הצלחה בהמשך.
 
מה לגבי אחריות? ../images/Emo124.gif

אומרים, שבשלבי העבודה העצמית, השלב הראשון הקשה ביותר למעבר הוא וויתור על "הביקורת" (קודם כל וויתור על הביקורת העצמית עצמית ואח"כ כלפי הזולת), והמשוכה הבאה בדרך לתהילה היא "מידת האחריות". בתמצית - אני אחראי לכל מה שקורה לי, או במילים אחרות - אני בעצם יוצר (או מביא על עצמי) את כל מה שקורה לי. זה לא קל לעיכול, אבל זה בהחלט משנה את נקודת המבט. איני יודע אם המצב דומה, אבל קראתי פעם בספר פיסקה יפה, שאומרת, שאם מישהו קרוב שאוהב אותך העליב אותך או פגע בך, אתה יכול לכעוס עליו, לפגוע בו, להעליב חזרה, אבל, מידת החמלה אומרת, שאם תשנה לרגע את נקודת המבט שלך, תוכל לראות שבעצם האדם שמולך בעצם מצוי במצוקה (אם אדם אוהב מגיע למצב שהוא פוגע באהוביו - סימן שהוא הגיע למצוקה די רצינית), ואז אתה בעצם יכול לעזור לו (ובכך לעצמך). ומשהו לסיום מתוך הנסיון האישי שלי בעבודה, (למרות שאמיר לא אוהב את העצות שלי) במקרה כזה, מזמינים את האדם לכוס קפה משובח או ארוחה טובה (מחוץ לעבודה ותמיד רק ב 4 עיניים), מחייכים אליו, ופשוט שואלים את השאלה ישירות: למה אתה לא אוהב אותי?
ואז, גם הקרחונים הגדולים ביותר נמסים, הסלעים הקשים ביותר מתרככים,
ונפתח הפתח לחברות, אהבה, וכבוד הדדי בהצלחה במסע
 

momi121

New member
וואו

איזה כיף שהחלטת לכתוב בחזרה בפורום ואני מקווה שזה ימשיך למרות שאמיר לא אוהב את התשובות שלך. התשובות שאתה נותן פותחות לי כל פעם את הראש מחדש ונותנות לי נקודות נוספות להסתכל עליהם, הדברים שאתה אומר הם כל כך פשוטים ונכונים והפשטות שבהם זה הערך האמיתי. רציתי לספר לכל חברי הפורום ולך משהו חדש, אני נמצאת באירגון שעובר שינויים משמעותיים ובמחלקה שלי היתה חלוקת תפקידים חדשה (אתמול בישרו עליה) אותי הציבו בתפקיד שלא מוצא חן בעיני והתחום שמעניין אותי הוא תחום אחר לגמרי. מי שמנהל את התחום שמעניין אותי יודע שאני רוצה לעבור למחלקה שלו אבל הוא מתנגד לתת לי את ההזדמנות מהסיבה שהוא טוען כי אכזבתי אותו בעבר, הבטחתי לו הבטחות (כמו לעבוד עד שעה מסויימת) ולא קיימתי אותם (אני יוצאת חצי שעה יותר מוקדם הביתה , כי יש לי ילד קטן ולא הייתי מוכנה להתפשר בסופו של דבר על החצי שעה). היום בעצם אני נענשת על כך שלא "עמדתי" בהבטחות שלי כלפיו למרות שאני מבצעת את עבודתי על הצד הטוב ביותר. אני יודעת שעכשיו המטרה שלי צריכה להיות לעבור למחלקה שלו אבל הוא ממש אנטי ואני לא יודעת איך לגרום לו לקחת אותי. האם למישהו יש איזשהי עצה, נווט עיסקי תן איזשהי הארה מומי
 
טיפ מהחשמלאי ../images/Emo62.gif

אומרים, שכל הכיף בלהיות תאורן, זו היכולת להדליק ולכבות אורות ובעצם להאיר את הבמה כל פעם באור אחר, מזוית אחרת... ולא שהייתי תאורן, אבל ילד יש לי (וגם קצת נסיון בניהול), ולכן, לדעתי, אני לא הייתי רץ לעבוד תחת בוס שלא מבין שההספק בשבע וחצי שעות של אמא שלחוצה לצאת לילד שלה, גבוה מההספק של גבר שנמצא בעבודה יותר שעות, ולא ממהר לשום מקום. "היום בעצם אני נענשת על כך שלא..."?????????? אולי אפשר להציע נוסח קצת אחר? "היום בעצם קיבלתי מתנה ענקית על זה שעמדתי על עקרונותי וגיליתי אחריות אמיתית - אמנם כרגע עוד לא לגמרי הבנתי את גודל המתנה, אבל אני בטוחה שאני אוטוטו אבין..." ולא שאני פיזיקאי דגול, אבל בטבע יש עקרון (רוחני) שגופים תמיד נמשכים ומתיישרים לפי הגוף שמקרין את האנרגיה העוצמתית ביותר - ולכן תהיי שלמה עם מי שאת, תהיי שלמה עם שעות העבודה, תהיי שלמה עם זה שאת טובה במה שאת עושה ותקריני את זה החוצה כלפי הסביבה - אז תראי שאיך כולם כבר יתיישרו לפי זה. בברכת איגוד התאורנים, שממליץ בחום להכיר בערך עצמך, ולא לבזבז את זמנך במרדפים ונסיונות שכנוע של אנשים שעדיין לא מסוגלים להכיר בערכך...
 
למעלה