יש לי שאלה

[taltaltal28]

יש לי שאלה

אני מתאמן כרגע בלחימה משולבת התאמנתי בעבר בקרב מגע בקרטה - שטוריו ומעט באקידו. אך לא יצא לי להלחם בקרב אמת ברחוב ולבדוק האם כל השנים האלה של לימוד שוות משהו בכלל . לפעמים אני מרגיש ממש צורך לרוץ ולחפש את הראשון שיתקיף אותי רק על מנת לבדוק מה יקרה. האם גם אתם מרגישים כך?

 

[crane]

הרגשתי ככה. זה עבר לי.

 

[אוהד סמט]

הרגשתי ככה. פגשתי את crane. עבר לי.

 

[saragon]

לפי דעתי

שאתה מתאמן באומנות לחימה, אתה רוכש ביטחון, אתה מרגיש חזק ושלם יותר. אבל כל זאת בפנים ברגש שלך, תחושת הבטחון זאת אומרת. אני מרגיש שאין לי צורך להוכיח שום דבר, לא למדתי אומנות לחימה כדיי ללכת מכות, אלא כדיי לרכוש ידע ובטחון עצמי. בדרך כלל שאתה לומד אומנות לחימה הרבה שנים, אנשים ברחוב, נקרא להם, כבר לא יהיו יריב שאפשר להתחשב בו. מה שאני מנסה לאמר זה, שאין לך צורך להוכיח את עצמך מכיוון שתמיד יהיה מישהו שיותר מיומן ממך, שאותו אתה לא יכול לנצח, ומצד שני יריב שהוא פחות טוב ממך, ואין לך בעיה לנצח אותו, ולא תראה בניצחון שום הישג. אם כן, אין לך מה להוכיח. אם אתה מרגיש לא בטוח בעצמך סימן שלא מיצת את האימונים שלך, לפי דעתי לפחות. מה שאני למדתי ממורים שלי זה עניין של שליטה עצמית. זאת אומרת אם אני אתה רוצה לשלוט על עצמך צריך שיהיה לך על מה לשלוט(לדעת אומנות לחימה, וכך יהיו לך מעצורים לא להשתמש לכך לרע). כמו העיקרון של "החרב של נשלפת לעולם". מקווה שעזרתי, יואב

 

[לחימה משולבת]

דווקא אומני לחימה אמיתיים...../images/Emo36.gif

צריכים להרגיש רגועים ולא לחפש מריבות ו/או להוכיח את עצמם..... שהרי הכלים שניתנים לך זה דווקא רוגע, חוכמה, וכו..... לכן אני חושב (למרות כל השנים שלך) שלא מספיק התאמנת, כי אם לא הגעת עדיין למצב הנ"ל.... יש לך עוד דרך ארוכה יניב

 

[fa jing]

שאלה יפה שאלת.....וכנה...

כפי שאני רואה זאת ישנם כמה שלבים למחשבה אותה אתה מתאר. אך תחילה הרשה לי לתת הערת פתיחה, אני מאמין כי רוב אלו שפנו לאמנויות לחימה( מהחברים בפורום והקולגות עמם נפגשתי והתאמנתי בכל חיי) מטרתם הראשונה לא היתה ללמוד אמנות לחימה בכדי לצאת גיבור או על העליונה במצבים מסויימים, הם לא פנו לאמנויות הלחימה בכדי שאולי יבוא יום יתקיפו אותם ולכן כדאי להיות מוכנים לכל מקרה שלא יבוא עלינו..... רוב האנשים פנו לכך ע"י משיכה בלתי מוסברת(קרה לי), כי רצו תחביב, חיפשו משהו שמשלב גוף ונפש ועוד כהנה וכהנה. בא יום וגם המחשבה אותה אתה מתאר עברה לי בראש, פינטזתי ודמיינתי מצבים בהם אצטרך להשתמש בידע שלי כי באמת סיקרן אותי כיצד אגיב וגם רציתי לבחון את יכולתי על אמת. מאוחר יותר גיליתי כי זהו רק שלב בהיותי מתאמן באמנות לחימה, גיליתי כי למעשה אמנות לחימה (עבורי בכל מקרה) היא לכבוש את עצמי, להתאמן באמנות לחימה זה להילחם כל הזמן ביצר שלי נגד עצמי, אני לא מדבר כאן על כיבוש האגו וגם עדיין לא מתיימר לכובשו, רחוק אני מהדרך. אלא אני מדבר על מלחמה ב"אני" הרבה יותר פשוט המתחיל מתרגילים שקשה לעשותם לפעמים כואב, מעייף ולא נוח, פעמים רבות מצאתי עצמי חושב " קיבינימט אז אני אעמוד 10 דק' ולא 40 דק' או אלך במעגל 15 דק' במקום 40 דק'" כל אלו הם קרבות קטנים שלנו בעצמנו ואם אנו מנצחים בקרבות אלו הם אלו שמכינים אותנו להתמודדויות הקשות יותר עם האתגרים שה"אני" מציב לעצמי. אחד מאותם אתגרים הוא בחינת היכולת שלי כפי שתיארת, אני מאמין כי כתלמידים ומתאמנים באמנויות לחימה אנו לומדים להיות מודעים לרצונות מסוג זה וגם לרסן אותם בו זמנית ולתעל אותם לכיוונים אחרים חיוביים יותר. אני חושב שניתן לתאר זאת במשפט עברי אחד יפה כל כך:"הכובש אחרים הוא חזק, אך הכובש את יצרו הוא כל יכול". אישית אני יכול להעלות סיפור אחד מניסיוני שבו נקלעתי למצב בו היו סביבי שלושה מחרחרי מריבה ולבסוף יצאתי כשידי על העליונה והם המומים מבלי להחליף אפילו מכה אחת, הכל נפתר במשפט וחיוך

, אשמח לספר על המקרה ואני חושב כי כבר סיפרתי עליו זה מכבר. זו הדרך בה אני רואה את הדברים ואת הדרך להתמודד עמם. בשורה התחתונה טוב להיות מודע לרצונותינו החיובים והשליליים ולדעת להתמודד עמם ולא להדחיקם ולא להיכנע להם גם באמנות לחימה וגם בחיים. חנן

 

[amir_aikido]

../images/Emo45.gif

 

[Elius2]

I'd love to hear that story.

About the topic, I know exactly what you mean. Sometimes I meet jerks that it seems that if I'll fight with them I'll do them and the human race a favor but its never more than just a though in my head. I truly believe that no person should attack another person. One time I was walkin with a friend and 3 guys stopped us, they 'politely' asked for us to give them our cell phones so they could make a phone call. Of course all they wanted were the cell phones and maybe some money if we got any. I know we could take them out without any problem(my friend is a 90kg giant) but something stopped me from doing it. Some of it was the fear they'll get back at us when they'll be 30 guys and not 3 and some part just told me that I can get out of there without anyone to get hurt. That's what happend by the way.​

 

[crane]

נו, זה מה שאמרתי...

 

[instr]

זו שאלה מאוד

לגיטימית ונכונה. התשובה היא כזאת: מי שמתאמן למצב "אמת" לא רשאי לטעון אף לעצמו שיש לו רמה כזו או אחרת עד שנעשת בדיקה (ואכן עלולים להיות השלכות כבדות לבדיקות אלו). אבל מי שמתאמן במשחקי קרב, שזה מונח כולל ל"אומנויות לחימה" בתורת האימון, בודק את יכולתו בזירה בכללים שונים. רמה שלו מאוד ברורה לפי כללים אלו. לחימה משולבת היא לחימה חזקה, בהחלט יועיל. אני לא ממליץ לחפש צרות.