מאפיינים של חסידים וליטאים
חסידים: מי שמאמצים את דרך החסידות. בעבר נחלק העולם היהודי האשכנזי ל'חסידים' ול'מתנגדים'. יש גם 'חסידים של' - חסידים של רבי מסוים. לבוש: אבנט: חגורת בד שהחסידים משתמשים בה בשעת התפילה. יש סוגים שונים, וגם זה סימן זיהוי בין הקבוצות השונות. נוהג זה מבוסס על הקבלה, ומשמעותו הסמלית היא יצירת חיץ בין הלב לערווה, או בפשטות - בין החלק הרוחני שבאדם לחלק הבהמי-תאוותני. כובע: החסידים חובשים כובע 'סמט' עגול, רחב-שוליים (וגם בו סוגים שונים). בשבתות יש החובשים 'שטריימל' או 'ספוריד'. סמט: כובע רחב-שוליים, חובשים אותו רק בימי חול. יש גרסאות שונות. למשל, חסידי ויז'ניץ חובשים כובע שהסרט ממוקם בו בצד ימין. ספודיק: כובע פרווה דומה ל'שטריימל', אך גבוה ממנו, וצבעו נוטה יותר לשחור. מקובל בקרב חסידי גור ואלכסנדר. חובשים אותו בשבתות ובחגים, וגם בשמחות אישיות. כשהאדמו"ר עורך חתונה מתייצבים החסידים כשלראשם הספודיק (מקובל יותר אצל חסידי גור). שטריימל: כובע פרווה הדור, עשוי מזנבות בעלי-חיים שעירים, שהחסידים יוצאי פולין, הונגריה ורומניה נוהגים לחבוש בשבתות ובחגים. קפוטה: מעיל שחור ארוך. יש שמות שונים לבגד החול ולבגד השבת, ויש גם סגנונות שונים של קפוטות. חסידי חב"ד לובשים בשבתות בגד ארוך המכונה 'סירטוק'. כינויים: אדמו"ר: ראשי-תיבות: אדוננו, מורנו ורבנו. תואר-כבוד לנשיאי תנועות חסידיות. רבי: בשפת ימינו, רבי הוא אך ורק אדמו"ר של חסידים. "הרבי אמר" משמעו: האדמו"ר אמר. כשמביאים פסיקה של הרב הראשי לישראל כותבים בכותרת "הרבי אמר", מוכיחים חוסר התמצאות בולט. וכך להפך: על אדמו"ר אין אומרים 'הרב'. מושגים: אהבת-ישראל: לא תמיד מצליחים לקיים, אבל משתדלים. זו מצוות-עשה שמחנכת לאהוב כל יהודי, גם את מי שמשמיץ ותוקף אותי. כי יהודי שני הוא אחי, ואח נשאר תמיד אח. החסידות שמה דגש רב על אהבת-ישראל, ורואה בהגשמתה מבחן למצבו הרוחני הכללי של האדם. חצר: מרכזה של חסידות, שבה נמצא האדמו"ר-מכונה 'חצר'. לפעמים הביטוי מכוון לכלל החסידות. למשל: "מה חדש בחצר ויז'ניץ?" - כלומר, מה נתחדש בקרב קהילת חסידי ויז'ניק. השימוש במונח 'חצר' שאוב מן המקורות: "נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'" (תהילים פד' ג). מנהגים: ברכת צדיק: רבים מאדמו"רי החסידות נוהגים לקשור את הברכה בחפץ גשמי כלשהו (כסף לצדקה, פרי וכדומה), כדי שהברכה לא תישאר במישור הרוחני אלא תבוא לידי ביטוי בעולם הגשמי. תרבות: זמר חסידי: כמו בעולם הגדול, גם בעולם הדתי יש זמרים פופולריים ושירים שנעשים להיטים אדירים. הזמרים הם רק גברים, אם-כי יש גם זמרות שמופיעות לפני נשים בלבד. יש כוכבים בעלי שם עולמי, שלהופעותיהם נוהרים רבבות. מקהלות ילדים מפיקות אף הן יבול עשיר של תקליטים וקלטות. המוזיקה החסידית אמנם מושפעת מהמוזיקה הכללית, אבל יש לה אופי משלה. המילים לקוחות בדרך-כלל מן המקורות. יוצריה וקהל אוהביה מרגישים תחושת קיפוח חריפה מצד התקשורת, שמתעלמת ממנה לחלוטין. ניגון: בעולם החסידי, הניגון הוא כלי חשוב בעבודת הבורא. שרים בעת התפילה או בהתוועדות חסידית. אפשר גם לראות חסיד יושב לבדו ושוקע בניגון חסידי. רוב הניגונים הם בלי מילים. יש שמחים ועליזים, מארשים וואלסים, ויש ניגוני דבקות והתעלות הנפש. תנועות: חסידות (א) תנועה שנוסדה על-ידי רבי ישראל בעל-שם-טוב, לפני יותר ממאתיים וחמישים שנה. היא הסתעפה להרבה ענפים וחצרות, הנקראים על שמות הערים שבהן שכנו מרכזיהם. חסידות גור - מרכזה היה בעיירה גור שבפולין. חסידות חב"ד נקראת בשם כפול: חב"ד-ליובאוויטש - 'חב"ד' על שם דרכה ושיטתה (חכמה, בינה, דעת), ו'ליובאוויטש' על שם העיירה ליובאוויטש שברוסיה הלבנה שבה היה מרכזה. חסידות (ב) המשנה הרוחנית של החסידות נקראת גם היא 'חסידות'. 'ללמוד חסידות' משמע: ללמוד את תורת החסידות. החסידות היא תורה עמוקה, העוסקת בפילוסופיה הדתית ובמשמעות שמאחורי הדברים. היא משתמשת בהרבה רעיונות ומונחים מהקבלה, אך מסבירה אותם בדרך הגיונית ושיטתית. אנשים משכילים מוצאים עניין רב בתורת החסידות. מפלגה: 'אגודת ישראל' מייצגת את הציבור החסידי. ליטאים: כינוי נוסף ל'מתנגדים', על שם מרכז ההתנגדות לחסידות ששכן בליטא. לבוש: ביום חול-כובע קנייטש (מגבעת פשוטה עם קמט במרכזה, מקטורן קצר, מכנסיים ארוכים עם חגורה רגילה ונעליים כהות.) אך יש חלוקה לגביי העניבה משום שבתהליך קשירתו האדם יוצר צלב וזה פסול. בשבת ישאר הליטאי באותה תלבושת. אך ילבשו כובע חגיגי. הקבוצה של הליטאים היא גדולה ומגוונת, שמרנים יעטפו את עצמם במעיל שחור ולא יענבו עניבה. גם הספרדים מתלבשים כך, אחרי שחונכו בישיבות ליטאיות ולמדו יידיש. כובע: חסידי חב"ד והליטאים חובשים כובע דומה - 'קנייטש', מגבעת לבד שהתיתורה הקדמית שלה נוטה למטה. קפוטה: מעיל שחור ארוך. יש שמות שונים לבגד החול ולבגד השבת, ויש גם סגנונות שונים של קפוטות. בקרב חסידי חב"ד, הליטאים והספרדים נוהגים רק רבנים וראשי-ישיבות ללבוש קפוטות גם בימות החול. שאר הציבור מסתפק בחליפה רגילה. מפלגה: 'דגל התורה' מייצגת את הציבור הליטאי.
