יש לי שאלה

warlord2002

New member
יש לי שאלה

אני חילוני, וקניתי לידידה/חברה שלי מין פסל קטן של חתול. (היא אוהבת חתולים..)(והיא דתייה) החתול מאוד חמוד, מבזלת שחורה, זה אמור להיות קמיע למזל ולהגנה על הבית מין חתול מתקופת הפרעונים. הבעייה היא מה עם הקטע של פסלים וכאלו.. אפשר לתת לה את זה ? עוד בעיה, זה חתול, אבל במיתולוגיה המצרית החתול זה גם סמל של אחת האלות, אז זה לא פסל של אלה מצרית, אבל זה פסל של החיה הקדושה של אלה מצרית. והשאלה שלי, אם זה יהיה נכון לתת לה את זה , או שזה לא לעניין, ויחשב כפוגע..
 

א77

New member
אני חושב שאם היא אוהבת חתולים

אז לא בצד המיתולוגי, לא של המצרי ולא של הבודהיסטי ולא כל דת אחרת. ובפרט כשאמרת שהיא דתיה, אם לא טעיתי כוונתך דתיה בדת היהודית. ואם כך היא לא מסתכלת על החתול כסמל אחת האלות, ולא כפסל של החיה הקדושה של אלה מצרית. איני יודע מדוע היא מחבבת חתולים. אבל אני שומר מצוות, ואני גם נותן לחתולים שאריות הצהרים. אני מוקיר להם טובה, בזכותם איני רואה עכברים בחצר ביתי. ובפרט בעונת הקיצוצים של האוצר וגם של העיריות. לא נראה לי שיש בעיה בבזלת או ברזל בדוגמת חתולה. וכל זאת כמובן בתנאי ובזמן שאין האדם חושב את החתולון בזלת הזה לאיזשהו בעל יכולת. והיה אם יש החושב את זה ונוהג בזה כבעל יכולת. אזיי זה אסור בתכלית, גם אם זה לא בזלת דמוי חתול. אלא אפילו אבן חצץ קטנה גם תיאסר בהאי גוונא.
 

BaaMan

New member
אחי...

בס"ד נסתיימו התקופות(תקופת ירמיהו ישעיהו יחזקאל מיכה ושארי נביאים) שאדם היה כורת עץ מחלק עצים להסקה עצים למטבח והיה משאיר חלק לעשות לו בובת ברבי להשתחוות לה... ככה שבימינו זה לא ממש רלוונטי לדבר על מישהו שעובד אבני חצץ... זה הייתה סתם הערה לא משהו נגדך לא כלום...סתם הערה על ההבדל בין התקופות דאז והתקופות האידנא.
 

א77

New member
האמנם?! הן נסתיימו?!

אוקיי קבלתי. ולמרות הכל דבריי רלבנטיים. כי לא קבעתי מציאות יומיומית. קבעתי עובדת ההלכה. עפ"י דין, דבר הנעבד ולא חשוב בובת ברבי או מה שלא יהיה ואפילו אבן חצץ [גם אם תהיה מציאות כזו בימינו] ייאסר. והיה אם לא לשם עבודה זרה, מותר!!! ואגב. בשם הגאון מוילנא על הפרק בתהלים קטו עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו אף להם ולא יריחון ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו ומבאר מדוע פה להם, עיניים להם, אזנים להם, אף להם. ואילו בידים ורגלים נאמר ידיהם ולא ידים להם וכן רגליהם ולא רגלים להם. וזאת מיכיון ששברי עבודה זרה מותרין בהנאה שהרי בשבירתן בטל מהם שם עבודה זרה, אבל לא כן ביד או רגל שנשברו מהעבודה זרה, מיכיון שיש נעבדים בכיוצא בהן היינו יד לבד או רגל לבד, גם בהן לבד יש דין עבודה זרה. עד כאן מהגאון מוילנא. ואם אבן חצץ תיעבד לבדה הרי שגם היא תיאסר. ואם חתול בזלת אינו נעבד לא הוא ולא כיוצא בזה, הרי שאין איסור. יום טוב, זאבי.
 

א77

New member
איך יצא לי מהראש ???

ממש לא לעניין שלי. אבל אם כבר העלית. אז אדם אמיד בעל מפעלים בדרום הרחוק שאנחנו מכירים היטב אחד את השני, נמצא בבעיה הלכתית שפרש אותה בפני מורי הוראה. בשעות מסויימות בעבודה יש זמן תיפלה. העבודה זרה שם אין לה פה ולא דמות פה. שמים לפניה אבק מסויים, והיא עצמה כענן כלה וכאבק פורח, אינה בדמות בובת ברבי ולא חתולת בזלת, ואף לא שבר יד או רגל של עבודה זרה. הרי שהעבודה זרה לכל סוגיה קיים היום באלפי צורות במזרח. זה ידוע וזה לא סוד. ראיתי לנכון לעדכן שאמנם ירמיהו ישעיהו יחזקאל מיכה ושארי נביאים נסתלקו לפני אלפי שנים. אך העבודה זרה תיעלם כליל כשנבואת ירמיהו ישעיהו יחזקאל מיכה ושארי נביאים תתגשם במלואה במהרה בימינו אמן.
 
לא תעשה לך פסל וכל תמונה.....

נוהג גם בזמן הזה. וא"כ, אם החתול מפוסל בשלמות יש צורך להשחיתו מעט, ואז הוא מותר. ואם ממילא אין צורתו צורת חתול - אלא זכר לדבר, אין בו בעיה הלכתית. ברכה והצלחה.
 

א77

New member
החיוב להשחית במעט

כמו הנוהגים בבובת משחק, אין זה מעיקר הדין. אם כי זה התקבל או בחומרא, או במנהג טוב שישראל נהגו. הדין ברור, אם נעבד או שנעבד כמוהו נאסר. כך נראה לענ"ד ולמיטב זכרוני. אגב היום הכנסתי שמה תמונות מקובץ מיוחד שנידון בעניין הקפת כדור הארץ בחללית לאדם יהודי על כל המגבלות. בעקבות פגישת אילן רמון עם רב בפלורידה. החומר שצילמתי הודפס בחודש תשרי, יותר מאבעה חדשים לפני התרסקות המעבורת. לא צילמתי את כל הדפים, אבל חלק המוכיח שאילן רמון רצה לקיים מצוות גם במרומים למרות הכתוב "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה" (דברים ל. יב). יום טוב, זאבי.
 
למעלה