יש לי שאלה

[efraty32]

יש לי שאלה

האחראית שלי בעבודה נמצאת כרגע באיזה סוג של פרשת דרכים בחייה היא רוצה לעזוב את העבודה ומתלבטת מתי ולאן לפנות . בקיצור כתבתי לה אימייל ושם נתתי לה מספר עצות פלוס מספר עידודים בקיצור הוא לא ענתה לי לאייימיל ומאד נפגעתי עשיתי מעשה טוב שמראה על איכפתיות ודאגה אז למה היא לא ענתה לי זה נראה כאילו שהיא מזלזלת בי בכך שהיא לא עונה ואני לוקחת את זה מאד מאד קשה ואני לא יודעת מה לעשות ?

 

[מחפשת את האומץ]

אולי לא הספיקה לענות?

בכל מקרה את את שלך עשית

 

[efraty32]

תגובה

עבר כבר שבוע מאז ההודעה ואיך אני צריכה לנהוג עכשיו כלפייה כי אם היא מזלזלת בי גם אני צריכה לזלזל בה

 

[הקסם שבפשטות]

עשית את זה כדי שתגיד לך תודה?

 

[efraty32]

תגובה

לא! עשיתי את זה כי היה איכפת לי הרגשתי שיש לי עצות טובות לומר לה. והייתי חייבת לכתוב כדי שהיא לא תפספס את הידע החשוב שיש לי שאולי יכול לעזור לה

 

[הקסם שבפשטות]

אז עשית את זה ועשית נפלא. מה הבעיה?

וכמובן שאני יודעת ומבינה מה הבעיה

 

[efraty32]

,תגובה

שהיא לא ענתה וזה מראה על זלזול שהיא מזלזלת בי או שהיא הבינה את זה לא כראוי ונפגעה שאולי היא ראתה בכך סוג של התנשאות שלי שאני נותנת לה עצות . . רוב הסיכויים שנראה לי שהיא מזלזלת בי וזה מאד פוגע שלא תגיד תודה אבל לפחות שתגיב

 

[רותםב2]

במצב אותו את מתארת, אני הייתי פונה אליה

ואומרת : "אני מקווה שהדברים אותם כתבתי לך, עזרו לך להגיע להחלטה הנכונה". ישנה גם אפשרות שהיא כלל לא פתחה את המייל.

 

[פאמקי]

לכן...

חשוב לברר. לבדוק אם היא צריכה את עזרתך, או לכל הפחות לומר את זה בעדינות... למשל לומר: "אני הייתי עושה..." ולא "את צריכה לעשות..." ומעבר לכך, חשבי רחב: אולי זה מייל לא פעיל? אולי לא היה לה זמן לענות? לפעמים אני בתקופות כ"כ עמוסות, שאני עושה מה שאני חייבת. למשל עם הפורום- תמיד אפתח הודעות ואקרא מה שאתן כותבות. אך לצערי, לא תמיד יש לי זמן לענות בתשומת הלב הראויה. וכשכבר יש לי זמן, זה יכול להפוך ללא רלוונטי. אולי היא לא קיבלה את המייל? זה קרה לי לפני חודש- שלחתי מייל למישהי שאני לא מכירה. בחרתי שלא להיפג ובררתי (כי זה היה לי ממש חשוב). אח"כ התברר שהיא לא קיבלה את המייל ממני. קורה. אם מאוד מפריע לך, הייתי מציעה שתעשי למייל שכבר שלחת 'העבר אל' (כדי שאם לא קיבלה, לפחות תדע במה מדובר) ותשאלי אם קיבלה אותו? האם היה משהו בדברייך שלא היה במקום...? אך ראשית, בדקי עם עצמך אם את מסוגלת לשמוע תשובה שגם לא ממש תאהבי. אל תשכחי... נימוס זו לא תכונה שמגיעה בבילד אין אצל כל אדם. ואולי זה לא נעים להיות חברה של אנשים שאינם מנומסים, אך זאת עדיין זכותה. אולי היא הצליחה לקרוא בין השורות התעניינות יתר שמלחיצה אותה? ואולי היא הרגישה התערבות יתר מצידך? מניחה שכולנו "לקינו" ברגישות יתר בשלב כזה או אחר בחיינו. ואם היו אומרים לי שאני בוחרת להיפגע, מניחה שזה היה מקפיץ אותי. אך... זו האמת... אנו בוחרות להיפגע. אם היא בחרה לא לקחת את הצעתך, אם היא בחרה להיות לא נחמדה או לא מנומסת- זה שלה. שימי את זה מאחורייך ומצאי חברות שראויות למה שיש לך לתת או שצריכות את מה שיש לך לתת... ובכל מקרה, רצוי גם איתן לברר. זה שאת חושבת שמישהי צריכה אינו אומר שזה נכון. בהצלחה.

 

[כלעוד]

בנות היום היתה לי הארה, ממש חוויתי משהו

חזק. הבעיה היא ששכחתי את הרוב. אני רק זוכרת שזה היה קשור לנתינה טהורה ללא תנאי. שהיא המפתח למשהו. שכחתי למה. וגם: נתינה ללא תנאים, עם אפס ציפיות, מעבירה את האדם תהליך של טיהור מתשוקות נמוכות קודמות ונוכחיות של חמדנות,כעס, שליטה,קינאה הרסנית וכד'. ומעניקה לו סוג של יכולת חיזוי מסויימת עלפי כוחו ומדרגתו, שתאפשר לו לנקוט בצעדים המתאימים ביותר להצלחה עכשווית ועתידית.או לפחות למזער נזקים ובעיות. לעניות דעתי אם המכתב הזה היה נמסר לאחראית עם אפס ציפיות, לא היתה שום עגמת נפש ושום דאגה. ואולי היית גם יכולה לקלוט מה קרה עם המייל ולמה לא ענתה.אם כי זה לא היה כל כך מעניין אותך. כי את את שלך עשית. זה קצת אוטופי כל מה שאני כותבת כאן אבל אני בשאיפה לזה. נמאס לי לסבול.

 

[פאמקי]

כלעוד...

אך תודי! כמה קשה לא לצפות? בואי נשאף, לכל הפחות לצפות, אך להתמודד עם האכזבה. חוסר ציפיה יגיע בשלב מתקדם יותר.

 

[כלעוד]

קשה.ברור שקשה לא לצפות

אך לי כיום כבר קשה יותר להתמודד עם האכזבות והרגשות הקשים שמביאות איתן ציפיות עקרות. אני עייפה פאמקי. אני רוצה לשחק את התוכנה הזו נכון. והתבוננתי בזה וראיתי: כשבאתי בלי ציפיות ועם נתינה טהורה בגישה של לתת שרות - הצליח לי. ולפעמים ביג טיים. אני מנועה מלפרט לך באיזה רמות. (או, שלפחות לא נפגעתי כל כך). ובכל פעם שנכנסו הגברות: ציפיה, רואת חשבון, על-תנאי, וחבר מריעהם - אכלתי אותה. דברים התחילו להשתבש כמו אינסטלטור שאומר לך גברת אל תדאגי. אז אני לא יודעת לגבי אחרות, כאמור כל אחד לפי כוחו, אני אישית בע"ה ובלי נדר עושה את השינוי הזה.

 

[פאמקי]

 

[כלעוד]

ציור של כף יד, מושטת, אבל לא האוקיי הזה עם

האגודל, מה זה? נו זה בטח משהו טוב, שלום, חברות, נחשוב חיובי. נחמד הסיפור הזה עם הסמיילים, ישנתי בעמידה עד עכשיו בלי אינטרנט...

 

[efraty32]

תגובה

הבעיה היא כלומר מה שמפריע לי שמה שעומד מאחורי זה שהיא לא ענתה זה זלזול אני עשיתי משהו טוב והיא מזלזלת וזה מעצבן ומשפיל את הכבוד שלי הושפלתי מכל הסיפור הזה

 

[פאמקי]

שזהו...

את בוחרת לראות בתגובתה משהו אישי ולא מאפשרת לשום דבר להיכנס. ניתנו לך כאן עצות יישימות וחכמות, את תבחרי אם לקחת אותן או להמשיך "לבעוט". האם זה שאת מתעקשת להסביר לנו שוב, ושוב את הדברים ולא ליישם את עצותינו אומר שאת מזלזלת בנו ואנו צריכות להיפגע? לא! אני בוחרת לאפשר לך לקחת או לא. ובהחלט בוחרת לא להיפגע ממך- תהיה בחירתך אשר תהיה.

 

[כלעוד]

מאמי, אני מרגישה שאת כועסת וסובלת. לפי דעתי

אחד לא יכול להשפיל אותנו, בלי שנאפשר את זה. נתת לה מכל הלב? בס"ד יש קב"ה שמנהל את העולם, ויום אחד מישהוא אחר יעזור לך גם. ואפילו אם זה נכון והושפלת נניח, אז מה? יש מצבים בחיים שאתה מושפל. אני לא רוצה להתחיל אפילו להיזכר מה עברתי בצבא עם סוהרת סדיסטית בכלא. מחלימים מזה וממשיכים הלאה. אבל שורה תחתונה ובכנות: כל הסיפור הזה עם האחראית לא נראה לי. לא עושה לך טוב חמודה. תחשבי איך לזוז משם, אם לא פיזית אז נפשית, למקום מתגמל יותר. ויש מקומות כאלה, בתוכנו, בזולתנו ובסביבתנו. יש גם הרבה אור.

 

[efraty32]

תגובה

למה צריך לשאול קודם אם היא צריכה עזרה? למה כי זה מראה שאם אני לא שואלת אז אני מתערבת בעינינים לא שלי ? אבל זה מראה על איכפתיות שלי כבנאדם לא? ובכלל שקלתי לשאול אותה אם היא נפגעה אולי מהמייל זה בסדר לשאול דבר כזה? אולי אני מתנשאת וחוצפנית או סתם אחת שדוחפת את האף ? ומכל הדברים הלא טובים האלו בסוף שכחתנו שבכלל היתה לי כונה טובה וכמו שאומרים כל הכוונות הטובות מוהילו לגיהנום

 

[פאמקי]

ממש לא.

הכוונות הטובות, כבודן במקומו מונח. ראשית, לא הצעתי שתשאלי אם היא צריכה עזרה (סליחה אם לא הסברתי את עצמי נכון)... לפחות לא ככה. הצעתי שתבררי אם היא צריכה את עזרתך, ע"י בחירת משפטים מאפשרים. שלא כופים דעה. למה לשאול? כי זה מקום מכבד. כי "הנחתת" דעתי על האחרת היא רעה. כי מי "שַם" אותי ליועצת שלה? מישהו שאל אותי? מישהי ביקשה ממני עצה? אין אמת אחת. לא כל מה שנכון לי, נכון לאחרות וככל שנקדים להפנים זאת, כך ייטב לנו. ובכלל, לדעתי אמירה 'שואלת' טובה יותר מאמירה 'קובעת', את לא חושבת? ותאמיני לי, זה לא פשוט! זה להיות מודעת, קשובה, מאפשרת... וזה תהליך ארוך! וגם כשמבינים למה זו דרך נפלאה, נורא קשה ליישם אותה. אך... תמיד 'היום' הוא יום טוב להתחיל. שאלה לי אלייך: היא שיתפה אותך, או ששמעת שיחה במסדרונות החברה?

 

[efraty32]

תגובה

בין הדברים שלה הבנתי שהיא נמצאת באיזה התלבטות מסוימת וכתבתי לה שלמרבה הצער אני לא יכולה לעזור כי אני לא יודעת את כל הפרטים רק חלק קטן אבל בכל זאת מהקצת שאני יודעת והיסקתי לפי דברייה נתתי עצות ועידודים