יש לי שאלה...
קצת קשה לי לדבר על זה אבל אני אנסה בכל זאת להסתכל על זה מהצד... אבא שלי, הוא כנראה האבא הביולוגי שלי, אבל קשה לי להגיד שהוא מתנהג כמו אבא נורמלי. אבל הוא לא ממש אשם, כי ככה גם הוא גדל. הוא חושב שאהבה מראים בכסף, ולכן מבחינתו לקנות לי חדר חדש, בזה הוא פתר את הבעייה וככה הוא מראה שהוא אוהב אותי. אגב, אני גרה בבית של ההורים עדיין ואני בת 22. הוא לעולם לא ישאל מה שלומי, איך בלימודים או בעבודה ומה מצבי החברתי. אני מניחה שאמא שלי מעדכנת אותו, אבל הוא לא יוצר איתי קשר. הקשר היחידי שיש בינינו, הוא כשאני מנסה ליזום ובד"כ ללא הצלחה. כי אם אני מספרת לו משהו הוא ממשיך לבהות בטלויזיה ולא להגיב. אז אני הולכת והוא זורק משהו כמו "יופי", שלא קשור כלל למה שאמרתי. הוא גם בד"כ צועק, מקלל ומתעצבן על כל דבר קטן. בקיצור, קשה לי מאוד להגיד שאני אוהבת אותו. אני פשוט לא. האם נראה לכם שיש קשר בין זה לבין העובדה שאני מתאהבת/נמשכת לגברים מבוגרים? למשל, המורה הפרטי שלי למתמטיקה (נשוי+כמה ילדים) ועוד כל מיני אנשים מבוגרים, חלקם בגיל של ההורים שלי. זה לא בדיוק נכון להגיד שאני מאוהבת בהם, אבל אני חושבת עליהם כל הזמן ומדמיינת דברים, ומחפשת את הקרבה שלהם. ולאו דווקא המינית, בכלל לא. מה הפיתרון לזה? אני די סובלת מזה.
קצת קשה לי לדבר על זה אבל אני אנסה בכל זאת להסתכל על זה מהצד... אבא שלי, הוא כנראה האבא הביולוגי שלי, אבל קשה לי להגיד שהוא מתנהג כמו אבא נורמלי. אבל הוא לא ממש אשם, כי ככה גם הוא גדל. הוא חושב שאהבה מראים בכסף, ולכן מבחינתו לקנות לי חדר חדש, בזה הוא פתר את הבעייה וככה הוא מראה שהוא אוהב אותי. אגב, אני גרה בבית של ההורים עדיין ואני בת 22. הוא לעולם לא ישאל מה שלומי, איך בלימודים או בעבודה ומה מצבי החברתי. אני מניחה שאמא שלי מעדכנת אותו, אבל הוא לא יוצר איתי קשר. הקשר היחידי שיש בינינו, הוא כשאני מנסה ליזום ובד"כ ללא הצלחה. כי אם אני מספרת לו משהו הוא ממשיך לבהות בטלויזיה ולא להגיב. אז אני הולכת והוא זורק משהו כמו "יופי", שלא קשור כלל למה שאמרתי. הוא גם בד"כ צועק, מקלל ומתעצבן על כל דבר קטן. בקיצור, קשה לי מאוד להגיד שאני אוהבת אותו. אני פשוט לא. האם נראה לכם שיש קשר בין זה לבין העובדה שאני מתאהבת/נמשכת לגברים מבוגרים? למשל, המורה הפרטי שלי למתמטיקה (נשוי+כמה ילדים) ועוד כל מיני אנשים מבוגרים, חלקם בגיל של ההורים שלי. זה לא בדיוק נכון להגיד שאני מאוהבת בהם, אבל אני חושבת עליהם כל הזמן ומדמיינת דברים, ומחפשת את הקרבה שלהם. ולאו דווקא המינית, בכלל לא. מה הפיתרון לזה? אני די סובלת מזה.