יש לי שאלה

giloosh

New member
יש לי שאלה

הקיץ אני עושה טירונות ובגלל ששמעתי כל מיני אנשים מדברים על הומואיות בצבא רציתי לדעת כדאי לי לצאת בצבא (כלומר שידעו עלי) או לשמור על זה בסוד????
 

campari

New member
התשובה היא - תלוי.

בתור התחלה לא כדאי לך לצאת מהארון. בד"כ לוקח כמה חודשים עד שאתה מגיע ליחידה קבועה שבה תבלה יותר זמן. כשתתמקם, ותתחיל להכיר אנשים לעומק - אז שווה לך לשקול את העניין. לצאת מהארון (כמו לאבד את הבתולים
) אפשר רק פעם אחת, אז תחשוב טוב לפני שאתה עושה את הצעד. ככלל, מנסיוני, אם אנשים כבר מכירים ומוקירים אותך אז לא יהיו לך בעיות - אולי רק כמה שאלות טפשיות מחברים. יכול להיות שתשרת במקום שבו אין טעם בזה - למשל אם תהיה ג´ובניק שיוצא כל יום הביתה, וכל החברים שלך לא משרתים איתך בבסיס. וחוצמזה שיהיה לך בהצלחה בשירות!!!
 

eranmc

New member
לדעתי לא.

למרות שאנשים אומרים שהם בעד גאווה אבל בתכלס רובם לא. כדי שתשמור את זה בסוד בינתיים.
 

campari

New member
../images/Emo6.gif

לירוי, אתה באמת הבנאדם הכי רציני פה...
 

פיציק

New member
מה שתלוי מתייבש ונופל ../images/Emo163.gif

קודם כל, אני רוצה להסתייג מאוד מההערה שג´ובניקים שמשרתים בבסיס פתוח לא צריכים לצאת מהארון. אני ג´ובניק. אני משרת בבסיס פתוח ואני יוצא מהארון בימים אלו. למה? בגלל שקודם כל, רק ככה אני אוכל לשים את ידיי על הבחור השווה ביותר בכל הבסיס (שיש חשד טוב מאוד שגם הוא מעוניין
). דבר שני, חברים הם חברים הם חברים וזה לא משנה איפה. אז אולי בשנה הראשונה זה נחמד ואולי גם בשניה אבל איפשהו לקראת הסוף אתה מרגיש שהעברת 3 שנים עם אנשים שידעת עליהם הכל (ובצבא, תסכימו איתי, אתה יודע כמעט הכל על החברים שמשרתים איתך) והם למעשה לא ידעו עליך כלום. דבר שלישי, לא לצאת מהארון בצבא זה אומר לחיות יומיום ברוטינה של "שיו איזה כוסית עברה פה, משהו לא מהעולם הזה! איך הייתי תוקע אותה, אל תשאל!!" וכולם אומרים את זה. גם הרגישים שבינם (הסטרייטים ז"א). ודבר אחרון - אם אתה שלם עם עצמך, תצא. אם אתה יודע שזה זה, ואתה לא סתם מגשש - תצא. ושלא תבין אותי לא נכון, אני לא אומר לך ללכת למפקד שלך ו"להתוודות". אבל אם יש לך חברים שאכפת לך מהם ולהם אכפת ממך, אז תספר. לא חשוב באיזה מסגרת אתה. זה תמיד עדיף על לחיות בשקר. אבל זה רק אני ....
 

MARMELAD

New member
אצלי היציאה הייתה נורא קלה

בגלל שתמיד הייתי מחוץ לארון אז גם בצבא זה היה ככה. הגעתי לצבא בתור גיי מחוץ לארון ובלי יותר מדי תסביכים. וככה הם אכלו אותי. כמו שהיה דתי, היה קיבוצניק, היה אתיופי והיה רוסי - היה גיי. וכמו שלאתיופי קראו כושי ולרוסי קראו בוריס ולדתי קראו רבי ולכל אחד אחר הדביקו כינוי - אז גם לי היה כינוי כזה או אחר. ומדובר בטירונות קרבית ובשירות קרבי של שנתיים (בשלישית פרשתי לחיי משרד שאננים ברמת גן). במקרה שלי הצלחתי להבהיר לחבורה בצבא שלא צריכה להיות להם שום בעיהי עם הנטייה המינית שלי; שהיא לא משנה כהוא זה ליחס שלי אליהם או שלהם אליי. ולשמחתי זה עבד. אבל היו גם אנשים שיצאו מהארון בצבא ולא היו שלמים עם זה במאה אחוז. לאותם האנשים היו בעיות. בהחלט. בסה"כ הצבא הוא השתקפות של החברה הישראלית. ובחברה הישראלית אולי לא מקבלים הומואים במאה אחוז אבל בטח ובטח אין רדיפות הומואים כמו שיש בארה"ב. ומי שמפגין בטחון מלא בעצמו - יצליח להשתלב בכל חברה. אני מאמין שאם יצאת כבר מהארון בחברה הנוכחית שלך, והפנמת את העובדה שאתה גיי, אם כשאתה שומע את המילה הומו בסביבה אתה לא מסתיר את הראש בין הכתפיים, אם אתה שלם ומושלם - אז צא מהארון גם בצבא. אם זה לא המצב, חכה. עשה את הדברים בסבלנות. כמו שקמפרי אמר - לצאת מהארון אפשר רק פעם אחת. קח בחשבון שמהרגע שאתה יוצא מהארון - זה תמיד ילווה אותך, ואין דרך חזרה. אז אני חס ושלום לא מטיף לחיים בארון. אני דווקא מאוד בעד יציאה. אבל רק כשתהיה מוכן.
 

almog4

New member
השאלה היא: למה בכלל

למה בכלל זה חשוב לך - דווקא בטירונות - דווקא כשאתה רק מתחיל את דרכך הצבאית עם חברים חדשים ועם מערכת חדשה שאתה עדיין לא מכיר- למה בכלל זה חשוב לך לצאת מהארון דווקא עכשיו ולשתף אחרים בדבר שהוא בעצם פרטי ואינטימי? האם בכל מקום עבודה חדש שאליו תגיע (כאדם בוגר- בהמשך חייך) תצהיר מייד שאתה הומו? סביר שלא. גם בלי להיות "בארון"- יש דברים שהם פרטיים ואינם עניין של כל העולם. אני רוצה לגלות לך- שגם סטרייטים שנמשכים לדוגמה לסאדו, או שיש להם פטישיזם לתחתוני נשים (שזה כידוע דבר לגטימי ואנחנו הראשונים שמקבלים אותו, כחלק מהשונות הלגיטימית במין), בקיצור גם סטרייטים כאלה לא רצים לספר בטירונות, או במקום העבודה החדש, באופן מיידי לכולם על העדפותיהם המיניות. קוראים לזה צניעות, פרטיות, זה הכל. מובן שאחרי זמן מסויים, אחרי שתכיר את האנשים באופן אישי וחברתי, וכאשר הם יכירו אותך, (מן הסתם אחרי תקופת הטירונות), אין מניעה שתצא מהארון, וזה לפעמים אפילו דבר מבורך. (תלוי ברצונך כמובן). אבל למה דווקא עכשיו, בטירונות ? תאמין לי : יהיו לך מספיק דברים אחרים שטוב שתהיה עסוק בהם. גיוס קל ושתצליח בטירונות ! אלמוג
 

assafcohen1

New member
סיפור אישי

הומואיות בצבא. בדיוק בימים אלה רציתי להעלות דיון בנושא, אני אדחה זאת מעט. סיפור אישי: התגייסתי בנובמבר 97 בלב מלא פחדים מאיך יהיה. (לאמא, דרך אגב, סיפרתי 3ימים לפני הגיוס). סיימתי טירונות. במסע כומתה סיפרתי לשני החברים הטובים ביותר (נו, צריך איכשהוא להעביר 12שעות...). למחרת סיפרתי למ"מ שלי שכעס למה אני מספר לו רק עכשיו, ושאל בשמץ מבוכה, איזה סוג של גברים אני אוהב... "אתה הסוג לי..." השבתי. אדום ממבוכה, הוא אמר- "משוחרר!" בקיצור, חלפו להם 12 חודשים, סיימתי קורס מכי"ם וקבלתי חבורת חיילים. (אחד מהם, סטרייט, כרגע איתי פה בדרום אמריקה ואחד אחר הכרתי ממפגש בודד של הומואים ראשלצי´"ם...) מרתק. בקו בעזה תליתי את דגל הגאווה בחדר. מאוחר יותר, בתפקידי כסמל מחלקה, חיילי ידעו כבר אחרי שבועיים שהסמל (הידוע גם בשמות "שטן", "לוציפר", ו"דיאבלו") הוא הומו. ולא, לא היו בעיות. ובתשובה לשאלתך, מאוד תלוי איפה אתה הולך לשרת, עד כמה אתה מסוגל ורוצה להסביר מה אתה, מי אתה, ואיך זה. כי אנשים שואלים. בכל מקרה, עשה זאת לאט, ובדוק את הקרקע לפני. דרך אגב להיות הומו בצבא מחוץ לארון זה מזמין חוויות, ואני כלל לא מדבר על מין כרגע. אם תחפוץ, אשמח לספר. אסף
 

giloosh

New member
אז ככה

דבר ראשון לאסף הייתי מאד מאד חפץ ושמח לשמוע את הכל
בקשר לכל התגובות אז קודם כל תודה על הצומי ובכלל על התגובות, אבל כדאי שאני אסביר כמה דברים עלי אז ככה קודם כל אני עדיין בארון (חוץ מלשלושה אנשים) ואני כבר החלטתי לצאת לאור היום (או הניאון של הלילה
) אבל אני לוקח את הזמן ובודק את השטח והכל, להורים עוד לא יצאתי ואני בהחלט לא מוכן לזה!!! אני עתודאי אז הטירונות תהיה קצרה אבל היא עם הרבה אנשים שאני מכיר בשאלה שלי התכוונתי לא שאני אגיע ודבר ראשון אגיד היי, מה נשמע אני גיל ואני הומו בוא נקפוץ לשק"ש אבל רציתי לדעת עד כמה חשוב להשאר מוסתר משאר החיילים ובמיוחד מהמפקדים וכל הבירוקרטים העליונים (AKA הבוסים) אשמח לשמוע על כל התנסות חיובית או שלילית וגם כאן אין הכוונה להתנסויות מיניות (טוב לא רק
)
 

פיציק

New member
התנסות לא אישית ...

חבר (הומו) של ידידה שלי (נקרא לו L). הוא סיפר בערך לכולם בבסיס שלו וזה אומר שגם המפקד יודע (במקרה הזה אל"מ, אם אני לא טועה). עכשיו הבחור (המפקד) הוא די בוץ שכזה ונורא גברי ו"מפקד" (אני יודע את זה מהסיפורים ומשיחה שהיתה לי איתו) אבל כל פעם ש L ניגש אליו (בשביל לדבר או כל דבר אחר) הוא פשוט מפחד ממנו ונותן לו כל מה שהוא מבקש.
ממה הוא מפחד בדיוק? שאלה טובה.... אבל זה עדין נורא משעשע ...
 

שמגג

New member
אז הנה עוד סיפור אישי

התגייסתי באוקטובר 99 ולא טרחתי לספר לאף אחד: למה שמישהו שלא מכיר אותי ידע דברים כל כך אינטימיים עליי? הטירונות(לא קרבית) הייתה סיוט וכך גם החצי שנה הראשונה בצבא(אני מדבר על קורסים מלחיצים ברמה של אם אתה נופל - שלום ולהתראות לתפקיד הנחשק, ולך תהיה בתפקידים איומים אחרים מה שאני מניח לא רלוונטי אליך כי אתה עתודאי...)ידעתי שאני הומו הייתה לי מערכת יחסים(אם אפשר לקרוא לזה כך) מינית לפני הגיוס שנגמרה רע, אפילו רע מאד. הייתי כל אותה תקופה בלחצים אטומיים . אני מניח שאם הייתי מספר לחבריי הקרובים זה היה עוזר, אולי. מה שכן היה לי חבר בטירונות שהייתי דלוק עליו. לאחר מכן הלכנו לקורסים שונים (באותו החיל- טוב נו, אני מסגיר: חמ"צ הוא שוטר, אני חוקר מצ"ח) ונפגשנו שוב בקורס סמלים לא מזמן. אז גיליתי דרך חבר משותף שגם הוא הומו(מה שהיה לי ברור כבר בטירונות, אבל לא העזתי לעשות עם זה כלום)- והיום אנחנו סתם חברים טובים. בכל אופן זו הייתה חריגה במבנה הסיפורי אל עבר סיפור ביניים. רק לאחרונה כלומר קצת לפני השיחרור הבנתי שבעצם לספר לחבר´ה - ורק אני מדגיש- רק אלו הקרובים זה ממש עוזר,מקל, ולפעמים כמו שאמרו כבר לפני מזמין חוויות מאד מענינות, ושוב אין הכוונה למין... היום אנחנו שני הומואים במשרד ושני סטרייטים - בצוות מאד מאד מגובש! יש גם קצינים בכירים שיודעים עליי אבל שוב, זה רק בגלל ההערכה הרבה שלי אליהם כבני אדם, ובגלל שחשוב לי שהם ידעו( אני ואותו רמ"ד מדברים על כל כך הרבה נושאים מחיי המשפחה שלו ועד מד"ב ואמנות אז למה שלא נדבר על חיי שלי? זה מוסיף המון!) . והנה יצא לי ששפכתי מידע באופן מבולבל להפליא ובלי שום התחלה אמצע או סוף. האמת? זה לא משנה- ככה הרי חיים, שום דבר לא מוחלט, יש הומואים בכל מקום ( אבל חיל המשטרה הצבאית, חיל מודיעין, בה"ד 10,והקריה שולטים!!!!) ולכל אחד יש זמנים שהוא מודה על כך שסיפר ויש זמנים שאולי הוא מעדיף שלא לספר. בכל מקרה צריך לנהוג בחכמה ובזהירות ולא להסתובב עם שלטים... מצטער שיצא לי מבולגן, ככה זה כשלא חושבים מה כותבים אלא פשוט כותבים... סתם אחד
 

giloosh

New member
שוב תודה

על הסיפורים עוד לא החלטתי מה לעשות אבל הקלתם את החששות שלי
תודה
 
למעלה