סיפור אישי
הומואיות בצבא. בדיוק בימים אלה רציתי להעלות דיון בנושא, אני אדחה זאת מעט. סיפור אישי: התגייסתי בנובמבר 97 בלב מלא פחדים מאיך יהיה. (לאמא, דרך אגב, סיפרתי 3ימים לפני הגיוס). סיימתי טירונות. במסע כומתה סיפרתי לשני החברים הטובים ביותר (נו, צריך איכשהוא להעביר 12שעות...). למחרת סיפרתי למ"מ שלי שכעס למה אני מספר לו רק עכשיו, ושאל בשמץ מבוכה, איזה סוג של גברים אני אוהב... "אתה הסוג לי..." השבתי. אדום ממבוכה, הוא אמר- "משוחרר!" בקיצור, חלפו להם 12 חודשים, סיימתי קורס מכי"ם וקבלתי חבורת חיילים. (אחד מהם, סטרייט, כרגע איתי פה בדרום אמריקה ואחד אחר הכרתי ממפגש בודד של הומואים ראשלצי´"ם...) מרתק. בקו בעזה תליתי את דגל הגאווה בחדר. מאוחר יותר, בתפקידי כסמל מחלקה, חיילי ידעו כבר אחרי שבועיים שהסמל (הידוע גם בשמות "שטן", "לוציפר", ו"דיאבלו") הוא הומו. ולא, לא היו בעיות. ובתשובה לשאלתך, מאוד תלוי איפה אתה הולך לשרת, עד כמה אתה מסוגל ורוצה להסביר מה אתה, מי אתה, ואיך זה. כי אנשים שואלים. בכל מקרה, עשה זאת לאט, ובדוק את הקרקע לפני. דרך אגב להיות הומו בצבא מחוץ לארון זה מזמין חוויות, ואני כלל לא מדבר על מין כרגע. אם תחפוץ, אשמח לספר. אסף