יש לי שאלה...

[beauty of the chut]

יש לי שאלה...

בעבר היו לי המון מתחים בחיים האישיים שלי עם בן זוגי, הוא נהג באופן אלים בשני המובנים. כיום הוא נרגע, כבר כמה חודשים שהוא בסדר, אפילו בסדר גמור. אני סלחתי אבל קשה לי לשכוח את הרגעים הקשים שעברתי איתו, ולפעמים אני עוצרת את עצמי ומשקרת רק בשביל לא לומר לו שהוא הסיבה ל"מצבי הרוח" שלי. אני מוצאת את עצמי לפעמים קוראת לו במילות גנאי ומפחדת להסביר את עצמי, כשהוא שואל אותי "למה את קוראת לי ככה"? מפחדת כי בעבר, כשניסיתי לומר לו מה מפריע לי, הוא ישר היה מתחיל להתעצבן ולקלל וכמובן, להצדיק את עצמו. האם תוכלו לייעץ לי מה אני אמורה לעשות? איך אני יכולה להתמודד עם לחצי העבר בהווה, במיוחד לאור השינוי החד שחל בו? תודה.

 

[marcelo majlin]

תגובה

התגובה שלך לבעלך היא טבעית כי את לא התרגלת להתנהגות החדשה שלו הבעיה שלא ברור אם דברתם בינכם מה קרה למה הוא הגב ככה אז ולמה שונה עכשיו זה כאילו את לא יודעת מה קרה ולא יודעת איך להתמודד עם זה נרא לי שהפתרון הינו לשבת ולדבר ביבכם על משהיה על משקורה היום ועל משיהיה שלך יהיה יותר ברור מה קורה בהצלחה מרסלו

 

[גרא.]

התופעה שאת מתארת מוכרת כמצב של

un finished business ,או בתרגום חופשי "עסק לא סגור"..בקצרה,לכל אחד מאיתנו,ישנם מצבים בחיים,שהוא מרגיש שהם לא נסגרו,אלא נשארו במצב לעיתים מכאיב,לעיתים מתסכל,ובינתיים נכנסו דברים חדשים,שמעסיקים אותם..ואותם ענינים לא גמורים,נשארים בצל,אבל משפיעים לעיתים,בצורה מאד דומיננטית על הרגשתינו,ועל התנהגותינו.למשל,אדם העובד תקופה ארוכה במקום עבודה,מעורה מקובל ומצליח,יום אחד הוא מקבל הודעת פיטורין פתאומית,ללא אפשרות להפגש לשוחח עם הבוס,שפיטר אותו..התדהמה,התסכול,הזעם וההשפלה,אינם נשכחים עד שנוצרת הזדמנות לדבר על כך.אלא שעפ"ר,אין הזדמנות כזו.ולכן במצבי תסכול רבים,בעיקר אלה הקשורים ליחסים בינאישיים,נשאר מטען כבד,גיבנת,של רגשות כ"עסק לא גמור´..על פי גישת הגשטלט,של פריץ פרלס,יש צורך בעבודה עצמית,בדרך כלל בסדנאות מהסוג הזה,כדי לסגור מעגלים כאלה.בסדנאת גשטלט, המטופל מקבל הזדמנות טיפולית כמובן,לדבר ,לשוחח עם האדם שנפגע ממנו,כאשר בעצם,הוא משוחח אל "כסא ריק",ויכול גם להשתמש בטכניקות של פסיכודרמה לשם כך.טיפול בסדנאת גשטלט,הוא הטיפול המומלץ,בבמקרה שלך.חוויה מרעננת קשה לפעמים,אבל מאד יעילה.

 

[יעל לא רוקדת כשעצוב]

!

אולי זה לא מה שאת רוצה לשמוע, אבל מה שאמא שלי תמיד לימדה אותי זה שברגע שבן זוגי יכה אותי ישר לארוז את הדברים וללכת, אני יודעת שזה לא קל, ושאת בטח לא תעשי את זה רק כי מישהי אמרה לך את זה באינטרנט אבל פעם, זה לא היה מקרה חד פעמי אלא תקופה שלמה ואין כזה דבר משהו חד פעמי או תקופה חד פעמית, לפי דעתי את אף פעם לא תסמכי עליו ולא תוכלי לדבר איתו בפתיחות ועל זה מתבססת זוגיות, את לעולם לא תשכחי את זה ותמיד תדעי בתוכך שזה יקרה לך שוב, או עלול לקרות שוב.. חבל עליך. יעל