יש לי שאלה

אינטרסים

אולי הם המנוע המניע את הזוגיות ברגע שהם מפנים מקום לאהבה, הם סיימו את תפקידם והופכים מאינטרסים משותפים לפרגון הדדי ברגע שיש פרגון הדדי בהחלט שאין בכלל מקום לפנקסנות של תורי.. תורך אני.. את וכו'
 

שרשירית

New member
צודק, לא היה פירגון הדדי בנישואים שלי

אצלנו הוא דגל בשיטת הפנקס הפתוח והיד הרושמת וכשצריך היה שולף את הפנקס ומקריא במדויק ואני עם הזיכרון הקצר שלי, נו... מה לעשות תמיד שתקתי והייתי אשמה כי לי לא היו רשימות משלי.
 

felka

New member
ומה עכשיו ... קנו לך פנקס במתנה או שאנו פה

נערגן לך בשביל MR BIG חייבת לפרגן!!! מזה זה
 
ברגע שיש פנקס

זה לא פרגון גם אם היית מחזיקה פנקס משל עצמך זה לא היה נקרא פרגון אלא פנקסנות הדדית
 

רק שיר

New member
גם אני

טוענת עדיין שזה משרת אינטרס אישי!|| העובדה שמה שהוא מוצא בה, את היכולת שלה לאוהב אותו. felka גם כתב את זה יפה שבכל קשר יש אינטרסים, וצדק. אך לדעתי ברגע ששואלים שאלה כזו ומקבלים תשובה כפי שכתובה בפוסט שפתחתי, זה די צורם.
 

felka

New member
../images/Emo32.gifאני אוהב אנשים שאוהבים את עצמם

אומרים שאנשים שאוהבים את עצמם מפנים זמן לאהבת זולת. במילים אחרות מי שאוהב את עצמו אוהב סובבים אותו. להפך מי שלא אוהב את עצמו עסוק בלהבין מה בעיה ולא כל-כך פנוי לאהבה אחרת.
 
וואללה

לא יודע מי אומר ככה אבל נשמע לי הגיוני לחלוטין שאדם שאוהב את עצמו יהיה פתוח לאחרים ומי שלא אז תהיה לו בעיה באהבה נשמע נכון
 
בשאלה היא

באיזה מינון מתחלקת האהבה בין האני עצמי לזולת האמת, מי שלא יפרגן לעצמו, לא יידע לפרגן לאחרים וכנ"ל לגבי האהבה - אתה בהחלט צודק החכמה היא לא לנצל את זה לרעה
 

felka

New member
אגוצנטריות היא נחלתם של ילדים קטנים וגדולים

 
לדעתי - התשובה שלו עצובה.

והיא לא משרתת אינטרסים (לפחות לא כאלה שאני יכולה לחשוב עליהם). עצוב לי לחשוב שמישהו יהיה איתי רק בגלל שהוא זקוק נואשות למישהו/י שי/תאהב אותו. זה ממש עצוב. כשאני אוהבת מישהו או מישהי, אני אוהבת אותם בגלל המון סיבות - והעובדה שהם אוהבים אותי היא אפילו לא האחת אחרי האחרונה שבהם.
 

רק שיר

New member
תשובתך היא בהחלט 'אחרת'

אז את טוענת שזה לא ממש קשור ל 'אובייקט' או ל'אישה' , אלא לצורך הנואש שלו לאהבה. זהו סוג של אינטרס- לא ? <אינטרס זו מילה מאד כללית וגורפת, לא מוצאת מילה חלופית> :)
 
האהבה אצלו היא אינטרס אבל

התשובה לא מספקת את האינטרסים שלו, היא רק מבהירה מהם. אם זה המצב - התשובה שלו כנה עד כאב בעיני.
 

mr_lonely

New member
אני נוטה להסכים איתך ומוסיף...

כל התשובות כאן אפשריות אבל הכל ספקולציות.... כדי לתת תשובה בהירה צריך לדעת מי האיש ומה עברו ומה אופיו... סתם לשם הדוגמא, אדם שלא חווה אהבה בזוגיות ראשונה שלו, אדם מאוכזב מאהבה שעונה תשובה שכזו...זה כמעט עולם ומלואו...נכון ? ולעומת זאת, אדם שידע ויודע אהבה בחייו ויתן תשובה כזו ניתן להסיק שהאהבה הזו משעממת אותו.... ובכוונה נתתי שתי דוגמאות קיצוניות אחת מהשניה וכמובן שכל הקשת בינהן אפשרית....
 
אני ממש לא מסכימה איתך

איך שאני לא הופכת ומסתכלת על זה - זה משפט עצוב וכאוב. למי שכן ולמי של אחווה אהבה. לאהוב במישהו את העובדה שהוא אוהב אותך - זה עצוב.
 

mr_lonely

New member
ומה...

הוא מקבל בתמורה את יודעת ? אני אומר שאין אנו מכירים את כל הנתונים להווייתם כדי לדון לכף זכות או חובה
 

mr_lonely

New member
אמרתי...

שמין הראוי להכיר את האדם ועברו... יש כאלה שבשבילם להגיד "אוהב אותך" זה עולם ומלואו דבר מלא משמעות יש כאלה שאומרים זאת כחלק ממסע חיזור ואומרים זאת 12 פעם ביום ( במקרה הטוב 12 פעם לאותה אישה ) ויש כאלה שלא מסוגלים לבטא את המילים האלה מנטל העבר שבנפשם.... וכל שאמרתי הוא שאיני ממהר לקבוע ולהחליט...
 
אבל, כפרה עליך,

הדיון הוא לא על מי שכן או לא אומר אני אוהב אותך ומה כוונתו. הדיון היה על מי ששואלים אותו מה את האוהב בי, ותשובתו - את זה שאת אוהבת אותי. קפיש?
 
למעלה