no pain no game
New member
יש לי שאלה ! ../images/Emo53.gif
אין לי מושג למה באמת שלא, אבל יש לי נטיה רצינית לפגוע באנשים וככל שהזמן חולף זה הולך ומתעצם וכל פעם הפגיעות שלי מגיעות לגבולות חדשות. והקטע הוא שאני נהנת מזה, וכל הזמן אני בוחנת את עצמי עד כמה אני יכולה לפגוע באנשים, ויש קטעים שזה מצחיק אותי, ולי אישית זה לא נראה נורמלי שיהיה לאדם הנאה מלפגוע, ולהכאיב לאנשים (האנשים שאני פוגעת בהם הם לא המשפחה שלי, אבל הם חברים שלי (לא קרובים) חברים רחוקים כאלה). וגם אחרי שפגעתי בבן אדם, אני מדברת איתו, ומחזירה אותו אלי בכל מיני דרכים שלי ואז אחרי שהכל בסדר אני שוב פוגעת, הפעם יותר חזק, ואני חוזרת על זה ותמיד בוחנת את הגבולות שלי וזה מאתגר אותי לפגוע באנשים ולראות איך הם בסוף חוזרים אלי אבל גם בלי שום קשר לזה אני נ-ה-נ-ת מזה וזה נראה לי חולנייי לגמרי נראה לי שיש לי איזה הפרעה, כיאלו לא יודעת איך להסביר את זה אם אני נהנת מזה שכואב להם או נהנת מזה שהצלחתי להכאיב להם וכאילו לפעמים זה מגיע לרמות כאלה שזה מבהיל אפילו את עצמי, וכאילו חברים שלי באים ואומרים לי יואו יש בך רוע! אבל אני לא בן אדם רע בסה"כ כי לפעמים כשאני פוגעת במישהו יש לי מצפון ממש רציני, וגם אם הוא פגע בי ורק אז פגעתי בו עדיין יש לי מצפון וגם אם לא ממש פגעתי בו יש לי מצפון, והמצפון בא לי רק אח"כ ואז אני חושבת לעצמי שזה הגיע לו מעלימה את המצפון אבל זה לא משנה זה מקרים מעטים מה שיותר בולט זה שאני נהנת ואין לי מצפון, וזה נותן לי מן סיפוק כזה. ורציתי לדעת אם יש לי איזושהי הפרעה פסיכולוגית או משהו כזה? או שאני צריכה פסיכולוג? זה נורמלי בכלל? יש עוד אנשים כאן שקרה להם את זה ?! תיכנסו לכרטיס אישי שלי אולי תבינו יותר טוב. תודה לכל הקוראים והמגיבים (אם יש) זה חשוב לי.
אין לי מושג למה באמת שלא, אבל יש לי נטיה רצינית לפגוע באנשים וככל שהזמן חולף זה הולך ומתעצם וכל פעם הפגיעות שלי מגיעות לגבולות חדשות. והקטע הוא שאני נהנת מזה, וכל הזמן אני בוחנת את עצמי עד כמה אני יכולה לפגוע באנשים, ויש קטעים שזה מצחיק אותי, ולי אישית זה לא נראה נורמלי שיהיה לאדם הנאה מלפגוע, ולהכאיב לאנשים (האנשים שאני פוגעת בהם הם לא המשפחה שלי, אבל הם חברים שלי (לא קרובים) חברים רחוקים כאלה). וגם אחרי שפגעתי בבן אדם, אני מדברת איתו, ומחזירה אותו אלי בכל מיני דרכים שלי ואז אחרי שהכל בסדר אני שוב פוגעת, הפעם יותר חזק, ואני חוזרת על זה ותמיד בוחנת את הגבולות שלי וזה מאתגר אותי לפגוע באנשים ולראות איך הם בסוף חוזרים אלי אבל גם בלי שום קשר לזה אני נ-ה-נ-ת מזה וזה נראה לי חולנייי לגמרי נראה לי שיש לי איזה הפרעה, כיאלו לא יודעת איך להסביר את זה אם אני נהנת מזה שכואב להם או נהנת מזה שהצלחתי להכאיב להם וכאילו לפעמים זה מגיע לרמות כאלה שזה מבהיל אפילו את עצמי, וכאילו חברים שלי באים ואומרים לי יואו יש בך רוע! אבל אני לא בן אדם רע בסה"כ כי לפעמים כשאני פוגעת במישהו יש לי מצפון ממש רציני, וגם אם הוא פגע בי ורק אז פגעתי בו עדיין יש לי מצפון וגם אם לא ממש פגעתי בו יש לי מצפון, והמצפון בא לי רק אח"כ ואז אני חושבת לעצמי שזה הגיע לו מעלימה את המצפון אבל זה לא משנה זה מקרים מעטים מה שיותר בולט זה שאני נהנת ואין לי מצפון, וזה נותן לי מן סיפוק כזה. ורציתי לדעת אם יש לי איזושהי הפרעה פסיכולוגית או משהו כזה? או שאני צריכה פסיכולוג? זה נורמלי בכלל? יש עוד אנשים כאן שקרה להם את זה ?! תיכנסו לכרטיס אישי שלי אולי תבינו יותר טוב. תודה לכל הקוראים והמגיבים (אם יש) זה חשוב לי.