יש לי שאלה רצינית....

[r e d head]

יש לי שאלה רצינית....

מה דעתכם על קשר בין אישה שעובדת קשה מידי, יותר מידי שעות, שמגיעה הביתה לפול טיים עבודה שניה אחה"צ עם ילדה קטנה. וכשמגיעה השעה תשע בלילה צריך עוד לעשות כמה דברים אלמנטרים, כמו כביסות וסידור בית פה ושם.... ואחרי כל זה...לא נשאר כח להרבה ... לבין גבר מאוד לא עסוק עם ילד גדול... הרגשתי קצת טמבלית להגיד שאני עייפה ולא יכולה להיות היום ספונטנית כי הגעתי הביתה בשמונה מהעבודה ובא לי להתכרבל מול הטלויזיה בשקט... לא יודעת אם זה מתאים.

 

[Lonely In Blue]

יש לי תשובה מאוד רצינית....

את לא טמבלית

 

[r e d head]

תודה לונלי...

 

[ניצת שושן]

טגידי לי אדמו

את באמת רצינית

מה חשובה דעתנו? חשוב איך אתם מסתדרים עם זה איך הוא מקבל את חוסר הספונטניות (נו,באמת עם כזה עומס אפשר להיות ספונטנית) חשוב איך את מסתדרת עם זה והכי חשוב זה לעשות מה שבא לך...

 

[r e d head]

../images/Emo11.gif כן אני רצינית מאוד

כרגע בכל אופן

לגברים יש הרבה יותר זמן פנוי. לא מתאים לי להתנצל לאף אחד. היום בחיים שלי אין לי כח לצאת באמצע השבוע כי אני סחוטה בערב....אז מיזה הוא מסיק שאני לא ספונטנית... שיחת הטלפון היתה ב 22.30 בלילה דקה וחצי אחרי שנזרקתי על הספה בסלון ובחרתי לי איזה סרט דביק לראות בטלויזיה, והוא רוצה לצאת...והוא מספר לי שלפני חצי שעה התעורר משינה. ומה הבעיה להזמין ביביסיטר ולצאת...

 

[ניצת שושן]

אז שיסיק...

את לא יכולה להיות אחראית על מסקנותיו את שואלת אם אני מסכימה איתו? לא את שואלת אם קשר כזה אפשרי? כן בתנאי שהצד השני (הפחות עסוק) מקבל בהבנה ואהבה את חוסר ה"ספונטניות" של האחר...

 

[ophra]

ספונטניות זה פריבילגיה

שלנשים שעובדות משרה מלאה (קשה מדי זה כבר נושא להודעה אחרת, שגם בה יהיה לי מה להגיד בטח...

) ומגדלות ילד/ים לבדן בעצם פשוט אין!!!

אני אומרת את זה עם חיוך אבל אני רצינית לחלוטין. ומי שלא יכול להבין את זה, זה יוצר בעיה...

כבר מזמן הגעתי למסקנה שזמן (פנוי) הוא המשאב המוגבל ביותר שלי יותר אפילו מכסף...

אני משתדלת לנווט אותו לבחור לעשות איתו את הדברים שעושים לי הכי טוב והכי נעים ולפעמים הבחירה הזו היא להתכרבל מול הטלוויזיה עם סרט דביק כי במסגרת האיזון בין זמן לאנרגיות - זו האפשרות המתאימה ביותר.... בוודאי שאת לא טמבלית אדמו יקרה! את נורמלית, הגיונית, וחכמה לחלוטין כי את יודעת בכל נקודת זמן (פנוי

) מה הדבר שיעשה לאדמו הכי טוב! וזה יותר חשוב מספונטניות... אולי פשוט תנסי להסביר לו את זה?

עפ

(עם הזדהות מלאה לסיטואציה, אם כי מהעבר-הלא-רחוק)

 

[r e d head]

תודה לכן...

אני הסברתי והוא הבין מה שרצה להבין. ולמרות שקבענו בסופו של דבר להיום...עבר לי החשק. יש לי עוד כמה שעות להחליט, עצם העובדה שזה מעיק/מציק זה לא סימן טוב בשבילי...

 

[מצוטטת]

עכשיו אני אגיב

כן.....תלבטתי....... ואני מדלגת על קטע הקושי...של הלבד הזה...... של האחריות שאינה מחולקת באופן מאוזן בין ההורים הקושי הזה הפרטי עליו לפעמים כבר נמאס לי ל"קטר" אפילו לעצמי....... ומתייחסת למה שמרגיש לך...... לחלק הזה של התיקשורת שבקשר...... הלהגיד ולעשות את מה שבאמת מרגיש נכון........ זו הפריבילגיה בה´ הידיעה היום..... במקום הזה בו את נמצאת......זה שלך !!!!!!! ואף אחד, לא יגיד אחרת......היום.

 

[r e d head]

תודה...

 

[חיפוש ית]

כ"כ נכון

שזמן (פנוי) הוא המשאב המוגבל ביותר שלי יותר אפילו מכסף...

 

[*יערית]

מתוקה../images/Emo24.gif

יש דברים שחשבתי שרק כאשר יוצאים עם רווקים מרגישים את ההבדל בהבנה... הבן זו שלי תמיד אומר שהא מבין נשים שעובדות גם בבית וגם בחוץ ואיך אפשר לצפות מהן לספונטניות ולהיות מארחות בערבים....? לכן האדם שעימו את מתראה צריך להבין את מה שעובר עליך.. אם תשתפי אותו ששזה לא קשור לאדם שבך..שאת אכן ספונטנית כפי שהכרתי אותך עד כה

..אבל החיים אצלך הם במרוץ של זמן ולכל דבר יש את הזמן שלו כך גם לכם..ההבנה צריכה לבוא..ואם לא..אז את יודעת.. הוא לעולם לא יבין דברים אחרים.... את בכלל לא טמבלית....את עובדת מאוד מאוד קשה ואין מה לעשות אנחנו לא בנות 18 או 16...ולפעמים אנחנו יכולות לעשות מאמץ ולפעמים אין מאיפה להשיג את המאמץ הזה.... תעשי מה שמתאים לך..בזמן שמתאים לך..ואם האדם שמבין אותך! }{נשיקות}{

 

[*יערית]

תיקונים..../images/Emo13.gif

בן זו=בן זוג אם האדם=עם האדם... ואני רק בן אדם שעובדת מול מכונה

 

[s h o o s h a]

לא שאלה של ספונטניות

לדעתי, הרבה יותר עמוק מזה כי כשיש "כימיה" עם בן/בת הזוג ויש רצון, כל העייפות שבעולם מתפוגגת תוך שניות כבמטה קסמים גם אחרי 16 שעות עבודה רצופות גם כשמרגישים כמו לימון סחוט אם יש ממול בן זוג "שווה" - פוף ... העייפות הזו נגוזה כלא היתה אז אדמו - תבדקי אצלך פנימה מה באמת מפריע לך כי לדעתי, זה בהחלט לא היעדר ספונטניות שלך שבת שלום

 

[r e d head]

חיוך גדול שושה...בבודאי שאת צודקת

(מזכיר לי ימים אחרים....) אבל המקרה הנדון זאת הכרות חדשה מאוד לכן האנרגיות המעוררות עדיין לא קיימות.

 

[s h o o s h a]

אעיז ואומר

דווקא אם וכאשר מדובר בהיכרות חדשה הרי שה"מעוררים" למיניהם צריכים לעבוד שעות נוספות ואם הם לא, עכשיו, לדעתי, בהחלט מעיד על טיב המעורר לעתיד אבל, זו רק דעתי שלי

 

[Lonely In Blue]

../images/Emo61.gifאחשוש ואומר

שנראה לי שאת מדברת על "מעוררים" שהיו טובים לשעתם. שהגיע הזמן לחשוב על מה עושה לי טוב. ואם אני קרוע/ה מעייפות ולא בא לי, אז לא בא לי. כי "המעוררים" זה יותר כדי למצוא חן בעיני הצד השני. וכמו שכתבת, זו רק דעתי שלי.

 

[s h o o s h a]

לחשוש? ממני?

ממש אין צורך לא מפחידה ולא מזיקה *** ועדין, אכן הזמן לחשוב על מה שעושה לי טוב הגיע אבל מאידך, המעוררים שהיו טובים בשעתם טובים היום וחשובים שבעתיים שכן בעיני המעורר הוא אותו ענין שאני מוצאת/לא מוצאת בבן הזוג ומידת הענין/"עירור" שהוא גורם בי/לי ולא - אין זה בשום מצב כדי למצוא חן/לרָצות ממש ממש לא אלא רק קטליזטור וגם עכשיו, זו דעתי שלי

 

[Lonely In Blue]

שושה, לא ממך....

מעצמי ומיכולתי לעמוד מאחרי דברי. המעורר של הענין שמוצאים בבן הזוג כבודו במקומו מונח, וטוב גם להיום. ואכן הוא יכול לשמש קטליזטור המשמש להתגברות על עייפות מסוימת, מתוך הרצון לפגוש ולהנות מן הצד השני. אבל כשהעייפות כבדה, כשהלאות ממלאת את האיברים, הקטליזטור הזה לא יספיק. אפילו אם בן הזוג הוא הכי הכי שאפשר. במצב הזה, להסכים לרצונו של בן הזוג יהיה ביטול הרצון העצמי. ועל זה כתבתי שזה שייך לימים אחרים. וגם עכשיו, זו דעתי בלבד. קצת תיאורטית אפילו.

 

[ניצת שושן]

שושה אופו היית טגידי לי???

באיזה שהוא מקום אני חושבת שאת צודקת... היו ימים אחרים בחיי שעבדתי בשתי עבודות אחת בבוקר ושניה בערב ובאמצע , ילדים וביית אבל כשהיה שם מישהו ששווה ויתרתי על שעות שינה ויתרתי על העייפות ויתרתי על כל מה שלא היה הכרחי וניצלתי כל רגע כדי להיות איתו