יש לי שאלה על ירקות ללא טעם

[אבי519]

 

[אבי519]

לא קשור למה שהסברתי קודם לכן

החדרת גנים לDNA גם בעזרת חיידקים ווירוסים זה לא דבר חדש.
השיטה הזאת שפותחה ב2012 אולי יותר יעילה ומדוייקת ממה שהיה קודם, אבל מדובר רק בשלב הראשון של הנדסה גנטית השלב של השתלת הגנים.
בשלב של הנדסה גנטית אתה מפגיש במבחנה המוני תאים עם המוני קריספרים כאלה הגנים נכנסים לDNA של חלק מהתאים, לא תמיד באותו מקום לפעמים נכנסים יותר מגן אחד לפעמים הנסת הגן משביתה גן אחר ף פעמים הגן נכנס אבל לא מתבטא, ולכן לא כל התאים שיוצאים זהים בדיוק.
תמיד צריך אחרי כן לבצע גידול בירור ארוך ומידע של צמחים שעוברים את התהליך של ההנדסה הגנטית כדי לבחור מתוכם את המוצלחים יותר.

את התהליך של השתלת הגנים בצמח עושים על הרבה תאים במעבדה "במבחנה" , בכל טכנולוגיה שלא יעשו את זה אחרי השלב הזה צריך לברר את התאים ולגדל מכל תא כזה צמח , בדרך כלל עד שיתן פרי ולבדוק את הפרי ולבחור את המוצלח ביותר וכן הלאה .... בירק זה עונה או שנה בעץ זה כמה שנים, כי לפני שמשווקים את השתילים לחקלאי יש צורך לבדוק מה יצא בפועל- זה התהליך הארוך והמיגע שדיברתי עליו שהוא בעצם תהליך של ברירה מלאכותית.

לדוגמה בחברה שבה עבדתי לפני כעשר שנים השלב של הנדסה גנטית נמשך שבוע שבועיים ( שם השתילו לתאים של אוגר תאים של אדם בטכנולוגיה של רטרו וירוס מחובר לפלסמיד) השלב של גידול התאים אחרי כן בירורם והפרדת המתאימים ביותר נמשך כמה חודשים.
השלב של הפקת החלבונים הנכונים ובחירת התאים המתאימים ביותר נמשכה חמש שנים.
השלב של פיתוח תהליכי יצור ואישור השימוש בחלבונים האלה בבני אדם נמשך 12 שנים אחרי זה . (בתרופות יש יותר רגולציה ולכן אולי בחקלאות השלב הזה קצר יותר בירקות אולי שלש ארבע שנים, בפרי של עצים זה יכול להיות אפילו יותר מ 12 שנים כי עד שעץ נותן פרי ראשון זה בין שלש לחמש שנים)
אז אולי היום השלב הראשון במקום חודש ימשך שבוע או יום , אולי גם השלב השני יתקצר קצת כי ימצאו יותר תאים מוצלחים על ההתחלה... אבל כל היתר לא ישתנה רק בגלל שינוי השלב הראשוני של השתלת הגן.

 

[trilliane]

לא, בפועל אתה סתם מתווכח וחושב שנחרצות לא מגובה תשכנע מישהו

לא הבאת שום ראיה שתומכת בדבריך, לא לגבי הנדסה גנטית בפירות ובירקות בישראל, לא לגבי הקשר לטעם ובכלל. מניסיוני האישי גם פירות וירקות אורגניים יכולים להיות לא טעימים ולא מוצלחים באותה מידה כמו ה"רגילים" (שגם הם לא מהונדסים גנטית בישראל, כאמור). ולגבי חוסר הדיוק בהנדסה גנטית, אני שמחה לראות שאבו זקן הזכיר את הקריספר, כי נראה שאתה ממש לא מעודכן.

 

[אבי519]

מצאתי מישהו שבטוח תאמיני לו

https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencepanorama/השיטה-שמתחרה-באבולוציה

ציטוט :
השיטה צפויה לפעול רק במינים שמתרבים ברבייה מינית, ובהם חרקים, יונקים, זוחלים, דגים ומרבית הצמחים. הזמן שיידרש לתכונה לחלחל אל המאגר הגנטי של מרבית האוכלוסייה תלוי באורך הדור של כל מין ובמספר הפרטים שיתחילו את דחיפת הגֵנים.

גם כאשר מדובר ביבולים חקלאיים השיטה עלולה להיתקל בקשיים, שכן דחיפת גֵנים דורשת עירוב אפקטיבי בתוך האוכלוסייה, ואילו מרבית התוצרת החקלאית מגודלת כיום בצורה מבוקרת מזרעים. בדומה, גם צורת הרבייה של בהמות וחיות מבויתות מבוקרת מאוד, ולכן כל שינוי גנטי יוגבל לאוכלוסייה המקומית בלבד.
והשורה התחתונה :
נכון להיום, שיטת דחיפת הגֵנים לא יצאה עדיין מבין כתלי המעבדה.
אלכס קרצר
6 באוקטובר, 2016

 

[trilliane]

ו...? במה זה רלוונטי לדיון, מחזק את דבריך או סותר את דבריי?

 

[אבי519]

שהטכנולוגיה שנקראת קריספר לא רלונטית בכלל לנושא.

 

[trilliane]

זה לא מה שהמאמר אמר, אבל נגיד שכן, זה לא קשור לתגובה שלי

אתה שוב לא שם לב למה אתה מגיב ובאיזה נושא ועושה סלט בשרשור. הנקודה בתגובה שלי לא הייתה הקריספר (רק הזכרתי בקטנה את דבריו של אבו זקן) אלא ההתעקשות שלך על כך שפירות וירקות לא טעימים שנקנים בישראל הם תוצר של הנדסה גנטית. אין ראיות לכך שזו הסיבה ואין ראיות לכך שבכלל נמכרים כאן כאלה.

 

[אבי519]

זה שיש על מדפים בישראל מוצרים מהנדסה גנטית

כבר הוכחתי לך קודם לכן.
&nbsp

 

[trilliane]

לא.

 

[אורית הרטום]

לדעתי אין הבדל משמעותי בין ירקות עם/ללא טעם

שלום לך הקוסמת הורודה,
הסיבה שלירקות אין טעם לרב נובעת מהתהליכים שהם עוברים בדרך מהשדה לסופר. קוטפים את העגבניות פעמים רבות כשהן עדיין ירוקות או חצי ירוקות כדי שיחזיקו מעמד הרבה זמן על המדף. אם יקטפו אותן בשלות, הן תרקבנה מהר. התוצאה היא כמובן פגיעה בטעם.
מאמינה שאין פגיעה משמעותית בכמות הויטמינים, בשום מקום לא הצלחתי למצוא מחקר תומך לכאן או לכאן.
שמחה שהסתדרת עם הירקות בכל מקרה. בתאבון!

 

[הקוסמת הורודה]

תודה רבה לך

 

[אבי519]

אם לדוגמה מפתחים ירק בצבע שונה זה יכול להיות הבדל גדול

בתכולת וסוגי הפיטוכימיקלים והויטמינים.
למשל יש היום הרבה ירקות סגולים שפיתחו באחת השיטות ( בירירה מלאכותיית או הנדסה גנטית )שיש בהם פיטוכימיקלים שונים מאשר בירק המקורי במקרה זה זה אולי טוב יותר אבל זה יכול לעבוד גם הפוך.
לדוגמה תולדות הגזר :
מתוך ויקפדיה:
"הגזר עשיר בבטא קרוטן, חומר המשמש ליצירת ויטמין A, והמעניק לגזר את צבעו הכתום. גזר הבר המקורי היה ורוד, סגול או צהוב, והכיל פחות בטא קרוטן. תירבותו של גזר הגינה במהלך האלף השני לספירה לווה בטיפוח הזן שצבעו כתום"

מה הבעיה- כשזה הפוך - כלומר שהפרי יפה ומביא רווחים אבל יש בו פחות ויטמינים אף אחד לא מעוניין לבדוק ולפרסם את זה.