יש לי סיפור מעניין

מצב
הנושא נעול.

שרון991

New member
יש לי סיפור מעניין

יש לי סיפור מעניין
התכתבנו כאן בפורום על מה לדעתנו מוסרי ומה לא מוסרי ועוד ואני רוצה לספר לכם סיפור ששינה אצלי קצת את הגישה. לפני כשנה היתה כתבה גדולה בידיעות אחרונות על סמדר שיר (הסופרה והמשוררת) שנקראה :"אמא סדרתית" . בכתבה הזו הצטיירה סמדר כאשה אובססיבית שלמרות שיש לה 4 בנות בבית נלחמה ללא לאות להביא ילד נוסף לעולם בכל מחיר (גם אם זה על חשבון בנותיה ובעלה.) ההדים לכתבה היו רבים ורובם התמקדו בקטילת סמדר ובצורך העז שלה להביא עוד ילד למרות הכל. גם אני כשקראתי את הכתבה חשבתי לעצמי "יש לה 4 בנות בשביל מה היא מרחיקה לכת עד כדי אינספור הפריות מבחנה, סיכון חייה ולאחר מכן גם מציאת אם פונדקאית?" השינוי חל אצלי כשיצא לי במקרה לעשות איתה איזשהו פרוייקט ולפגישה היא הביאה את בתה התנוקת (להזכירכם : אם פונדקאית ילדה לה את התינוקת ובמקביל היא אמצה ילד נוסף). ראיתי אשה מדהימה שמתייחסת לבתה הקטנטונת כאילו היא בתה היחידה וכאילו היא נולדה לה לאחר 20 שנות עקרות : מבט בעיניים שכולו אהבה, הערצה,חום ודאגה לילדה הקטנה וזה היה פשוט תענוג לראות אותה משחקת, מאכילה ומטפלת בילדה - הלוואי על כל עם ישראל אהבה כזו. אז כמו שנכתב השיר : כי אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא... אני הבנתי שזה ממש לא משנה כמה ילדים יש לך בבית ואם אשה רוצה עוד ילד ומסוגלת להעניק אהבה וחום לילד כאילו היה ילדה הבכור והיחיד אז כל הכבוד על הנחישות וההתמדה. לדעתי ממש עשו לה עוול כשכתבו עליה את הכתבה הזאת !!!
 

ayoosh

New member
חשבתי על זה...

יש לי סיפור מעניין
התכתבנו כאן בפורום על מה לדעתנו מוסרי ומה לא מוסרי ועוד ואני רוצה לספר לכם סיפור ששינה אצלי קצת את הגישה. לפני כשנה היתה כתבה גדולה בידיעות אחרונות על סמדר שיר (הסופרה והמשוררת) שנקראה :"אמא סדרתית" . בכתבה הזו הצטיירה סמדר כאשה אובססיבית שלמרות שיש לה 4 בנות בבית נלחמה ללא לאות להביא ילד נוסף לעולם בכל מחיר (גם אם זה על חשבון בנותיה ובעלה.) ההדים לכתבה היו רבים ורובם התמקדו בקטילת סמדר ובצורך העז שלה להביא עוד ילד למרות הכל. גם אני כשקראתי את הכתבה חשבתי לעצמי "יש לה 4 בנות בשביל מה היא מרחיקה לכת עד כדי אינספור הפריות מבחנה, סיכון חייה ולאחר מכן גם מציאת אם פונדקאית?" השינוי חל אצלי כשיצא לי במקרה לעשות איתה איזשהו פרוייקט ולפגישה היא הביאה את בתה התנוקת (להזכירכם : אם פונדקאית ילדה לה את התינוקת ובמקביל היא אמצה ילד נוסף). ראיתי אשה מדהימה שמתייחסת לבתה הקטנטונת כאילו היא בתה היחידה וכאילו היא נולדה לה לאחר 20 שנות עקרות : מבט בעיניים שכולו אהבה, הערצה,חום ודאגה לילדה הקטנה וזה היה פשוט תענוג לראות אותה משחקת, מאכילה ומטפלת בילדה - הלוואי על כל עם ישראל אהבה כזו. אז כמו שנכתב השיר : כי אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא... אני הבנתי שזה ממש לא משנה כמה ילדים יש לך בבית ואם אשה רוצה עוד ילד ומסוגלת להעניק אהבה וחום לילד כאילו היה ילדה הבכור והיחיד אז כל הכבוד על הנחישות וההתמדה. לדעתי ממש עשו לה עוול כשכתבו עליה את הכתבה הזאת !!!
חשבתי על זה...
אני חושבת שזה קצת בעייתי לשים את עצמי במקום מישהו... מצד אחד "רצונו של אדם כבודו"- ואם זה מה שהיא רצתה, זה מה שחשוב... והרי אחת לא תוותר על ילד אחת לפחות, ואחת לא תוותר על ילד חמישי... ובכל זאת, יש בזה משהו קצת שונה, לא? מצד שני קצת הפריע לי ה"להביא ילד לעולם בכל מחיר גם אם זה על חשבון בנותיה ובעלה..." גם יש הבדל בין מצב כמו שלה, שבו היא הצליחה להגשים את החלום, לבין מצב שבו היא לא היתה מצליחה, ואז השאלה היא עד כמה היא היתה ממשיכה לנסות ומה היתה ההשלכה של זה על המשפחה... אני יודעת על חברה של חברה עם שני ילדים בבית שמנסה כבר כמה שנים להביא לעולם עוד ילד, ולפחות ממה שאני יודעת מהחברה שלי, זה הפך אותה לאובססיבית לעניין ולניתוק קשרים עם העולם.. אז אם זה חשוב לה (וזה בנראה חשוב לה) זה מה שמשנה, אבל זה בתנאי שגם בני הבית איתה בעניין (כי מה שחברה שלי מרגישה זה פחות רלוונטי, אבל אם גם המשפחה שלה מרגישה כך- זה משמעותי מאוד), כי אסור לשכוח שזה לא מסע של איש (או יותר נכון אישה) לבד, אלא של כל המשפחה... אני לא בטוחה שאני ברורה, אבל אני כתבתי מה שאני מרגישה...
 

סביון1

New member
וזאת דעתי האישית

יש לי סיפור מעניין
התכתבנו כאן בפורום על מה לדעתנו מוסרי ומה לא מוסרי ועוד ואני רוצה לספר לכם סיפור ששינה אצלי קצת את הגישה. לפני כשנה היתה כתבה גדולה בידיעות אחרונות על סמדר שיר (הסופרה והמשוררת) שנקראה :"אמא סדרתית" . בכתבה הזו הצטיירה סמדר כאשה אובססיבית שלמרות שיש לה 4 בנות בבית נלחמה ללא לאות להביא ילד נוסף לעולם בכל מחיר (גם אם זה על חשבון בנותיה ובעלה.) ההדים לכתבה היו רבים ורובם התמקדו בקטילת סמדר ובצורך העז שלה להביא עוד ילד למרות הכל. גם אני כשקראתי את הכתבה חשבתי לעצמי "יש לה 4 בנות בשביל מה היא מרחיקה לכת עד כדי אינספור הפריות מבחנה, סיכון חייה ולאחר מכן גם מציאת אם פונדקאית?" השינוי חל אצלי כשיצא לי במקרה לעשות איתה איזשהו פרוייקט ולפגישה היא הביאה את בתה התנוקת (להזכירכם : אם פונדקאית ילדה לה את התינוקת ובמקביל היא אמצה ילד נוסף). ראיתי אשה מדהימה שמתייחסת לבתה הקטנטונת כאילו היא בתה היחידה וכאילו היא נולדה לה לאחר 20 שנות עקרות : מבט בעיניים שכולו אהבה, הערצה,חום ודאגה לילדה הקטנה וזה היה פשוט תענוג לראות אותה משחקת, מאכילה ומטפלת בילדה - הלוואי על כל עם ישראל אהבה כזו. אז כמו שנכתב השיר : כי אין בעולם אהבה כמו אהבה של אמא... אני הבנתי שזה ממש לא משנה כמה ילדים יש לך בבית ואם אשה רוצה עוד ילד ומסוגלת להעניק אהבה וחום לילד כאילו היה ילדה הבכור והיחיד אז כל הכבוד על הנחישות וההתמדה. לדעתי ממש עשו לה עוול כשכתבו עליה את הכתבה הזאת !!!
וזאת דעתי האישית
קודם כל לידיעתך שרון, לפי מה ששמעתי "ממקורות יודעי דבר" הכתבה היתה ביוזמתה של הגברת סמדר שיר ובשיתוף פעולה מלא מצידה. עד כמה שזכור לי לא ראיתי בכתבה מגמה להכפיש אותה, להיפך הכתבה נראתה לי תומכת ומחמיאה. התגובות לכתבה אכן היו שליליות ברובן. נכון שזכותו המלאה של כל אדם לנסות להביא לעולם כמה ילדים שמתחשק לו כל עוד הוא מסוגל לגדל אותם, ואין לי שום דבר נגד העובדה שסמדר שיר נלחמה כדי להביא עוד ילד. אולי המשפחה שלה שילמה מחיר - זה כבר ענין שלה ושל המשפחה שלה ואין לי כוונה להתערב בו. ואם היא גם סיכנה את חייה - זה שיקול שלה ואם מישהו צריך לבוא אליה בטענות על כך אלה אולי הילדים שלה אבל מה זה ענייני? מה שכן הרגיז אותי בכתבה הזאת זה בדיוק המשפט הלפני אחרון שכתבת את, שרון "כל הכבוד על הנחישות וההתמדה". זה מרגיז אותי כי אני מכירה הרבה נשים שמגלות הרבה יותר נחישות והתמדה בדרך אל האמהות ואף אחד לא יחשוב לעשות עליהן כתבה ולהעריץ אותן על כך. להבדיל מהגברת שיר, הנשים שאני מכירה, אין להן מערכת תומכת של בעל וארבעה ילדים בבית וכסף בכמות שאיפשרה לה את כל הטיפולים האלה (אל תשכחי שאחרי שני ילדים המדינה כבר לא מממנת הפריות) ועוד פונדקאות בארה"ב בסוף. אני מכירה נשים ללא בן זוג שעושות הפריות כשהבית שלהן ריק, אין מי שיפנק אותן בתקופת הטיפולים ואין מי שינחם אותן שם כשמגיע השלילי, ואין להן כסף אפילו לשפר את מצב הרוח בשופינג או סתם ביציאה לבית קפה. אני מכירה נשים שעושות הפריות עם בעל מובטל, מתוסכל ועצבני בעוד שהן נאלצו לעבוד קשה לפרנסת הבית וגם לספוג את מצבי הרוח של בן הזוג וכל זאת בנוסף לטיפולים. ויש לי עוד אינספור דוגמאות. אני חושבת שכמעט כל אישה בפורום שלנו, כולל אותך, שרון (וזה עוד לפני שהתחלת בטיפולים בכלל), ורבות מאד מהנשים בפורום פוריות הן נשים שמגלות כוחות נפש אדירים במצבן וראויות להרבה יותר הערכה מנשוא הכתבה ההיא. שורה תחתונה - תלמדו להעריך את עצמכן, בנות! (וגם בנים) כי העיתונאים לא יעשו בשבילכם את העבודה הזאת.
 

שרון991

New member
באמת הכתבה היתה ביוזמתה

וזאת דעתי האישית
קודם כל לידיעתך שרון, לפי מה ששמעתי "ממקורות יודעי דבר" הכתבה היתה ביוזמתה של הגברת סמדר שיר ובשיתוף פעולה מלא מצידה. עד כמה שזכור לי לא ראיתי בכתבה מגמה להכפיש אותה, להיפך הכתבה נראתה לי תומכת ומחמיאה. התגובות לכתבה אכן היו שליליות ברובן. נכון שזכותו המלאה של כל אדם לנסות להביא לעולם כמה ילדים שמתחשק לו כל עוד הוא מסוגל לגדל אותם, ואין לי שום דבר נגד העובדה שסמדר שיר נלחמה כדי להביא עוד ילד. אולי המשפחה שלה שילמה מחיר - זה כבר ענין שלה ושל המשפחה שלה ואין לי כוונה להתערב בו. ואם היא גם סיכנה את חייה - זה שיקול שלה ואם מישהו צריך לבוא אליה בטענות על כך אלה אולי הילדים שלה אבל מה זה ענייני? מה שכן הרגיז אותי בכתבה הזאת זה בדיוק המשפט הלפני אחרון שכתבת את, שרון "כל הכבוד על הנחישות וההתמדה". זה מרגיז אותי כי אני מכירה הרבה נשים שמגלות הרבה יותר נחישות והתמדה בדרך אל האמהות ואף אחד לא יחשוב לעשות עליהן כתבה ולהעריץ אותן על כך. להבדיל מהגברת שיר, הנשים שאני מכירה, אין להן מערכת תומכת של בעל וארבעה ילדים בבית וכסף בכמות שאיפשרה לה את כל הטיפולים האלה (אל תשכחי שאחרי שני ילדים המדינה כבר לא מממנת הפריות) ועוד פונדקאות בארה"ב בסוף. אני מכירה נשים ללא בן זוג שעושות הפריות כשהבית שלהן ריק, אין מי שיפנק אותן בתקופת הטיפולים ואין מי שינחם אותן שם כשמגיע השלילי, ואין להן כסף אפילו לשפר את מצב הרוח בשופינג או סתם ביציאה לבית קפה. אני מכירה נשים שעושות הפריות עם בעל מובטל, מתוסכל ועצבני בעוד שהן נאלצו לעבוד קשה לפרנסת הבית וגם לספוג את מצבי הרוח של בן הזוג וכל זאת בנוסף לטיפולים. ויש לי עוד אינספור דוגמאות. אני חושבת שכמעט כל אישה בפורום שלנו, כולל אותך, שרון (וזה עוד לפני שהתחלת בטיפולים בכלל), ורבות מאד מהנשים בפורום פוריות הן נשים שמגלות כוחות נפש אדירים במצבן וראויות להרבה יותר הערכה מנשוא הכתבה ההיא. שורה תחתונה - תלמדו להעריך את עצמכן, בנות! (וגם בנים) כי העיתונאים לא יעשו בשבילכם את העבודה הזאת.
באמת הכתבה היתה ביוזמתה
אבל היא הצטיירה שם באופן אובססיבי ולא מחמיא ואני זוכרת שהיא שלחה שבוע לאחר מכן מכתב למערכת וכתבה שהיא מזועזעת מהדרך בה הציגו אותה ושכוונתה הייתה לעודד ולחזק נשים שרוצות ילד ומתקשות. מיותר לציין שהמילים "על חשבון ילדיה ובעלה" הן פרשנות של כותב הכתבה ולא שלי. ספרתי את הסיפור כי אני חושבת שאם אשה רוצה ילד (גם אם היא בגיל 54 - כמו בסיפור הקודם) וגם אם יש לה "מספיק" ילדים בבית והיא נלחמת אז מי אנחנו שנגיד מה מוסרי ומה לא ... בכל מקרה לא התכוונתי להרגיז אף אחד!
 

סביון1

New member
שרון לא את הרגזת אותי

באמת הכתבה היתה ביוזמתה
אבל היא הצטיירה שם באופן אובססיבי ולא מחמיא ואני זוכרת שהיא שלחה שבוע לאחר מכן מכתב למערכת וכתבה שהיא מזועזעת מהדרך בה הציגו אותה ושכוונתה הייתה לעודד ולחזק נשים שרוצות ילד ומתקשות. מיותר לציין שהמילים "על חשבון ילדיה ובעלה" הן פרשנות של כותב הכתבה ולא שלי. ספרתי את הסיפור כי אני חושבת שאם אשה רוצה ילד (גם אם היא בגיל 54 - כמו בסיפור הקודם) וגם אם יש לה "מספיק" ילדים בבית והיא נלחמת אז מי אנחנו שנגיד מה מוסרי ומה לא ... בכל מקרה לא התכוונתי להרגיז אף אחד!
שרון לא את הרגזת אותי
ואני מצטערת אם זה מה שכתבתי, לא לכך התכוונתי. התכוונתי שהרושם שלי היה שהעיתונאים הציגו אותה כגיבורה והרואית, וזה הרגיז אותי. ושוב - אני מסכימה איתך לגבי הנקודה שכל עוד היא מסוגלת להיות אמא לילדיה, זאת זכותה להביא ילדים לעולם ואני בטח לא אשפוט אותה על כך.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה