יש לי מחלה מדבקת

יש לי מחלה מדבקת

היא נקראת החיים , וכל מגע שלי בפגום וחולה , מעבירה תרגומים
של כעס רוע ושינאה דרכי ואני זועם מכך כל יום , כאילו נתנו לי מכת ברק בתחת ,
ששורפת את כל החולי הרע הזה וגורמת ליתר חיות מדבקת המדביקה את הכל מסביבי בחיים ,
והרגיעה היחידה שמצאתי בכל מעגל הקסמים הזה הוא אהבה .
דוד
 
אני מאחל גם לעצמי את "המחלה המדבקת"

שנקראת החיים.
בהכרה שגם החלק הפגום והחולה שבי ובאנשים מסביבי
הינו חלק מהחיים.
אעשה כל מאמץ לתקן ולרפא
מה שאפשר בחלקים האלה.
ומה שלא ניתן לתקן ולרפא
אקבל אותו כחלק ממני,
חלק מהגוף והנפש האישי והחברתי,
ללא יחס סטיגמטי כלפיו
ויצירת סטיגמה
עליו.
אעבוד על עצמי להחליף את היחס
החרדתי, התוקפני, הדוחה והמרחיק
כלפי הפגום והנכה-
ביחס של קבלה והתמודדות עם כל הקשיים
האובייקטיביים.

ייתכן שהראייה הכוללת (הראייה המיסטית), רומזת לנו
שהתפקיד של המומים ביצירה זה להטמיע בתוכנו
את ההכרה שאין שלמות ושאין ניצחיות
היופי המוחלט והבריאות המוחלטת הם אשליה.
החיים פורחים ונובלים
וסימני הנבילה מתגלים
עוד בשיא הפריחה.
פרי מגדים
 
כקוריוז

לא כולם פורחים , ומכאן המושג הקבלי "פרחה" ,
על אותה אחת שלא פורחת אף פעם.
ואגב לא כולם נובלים , יש שחיים לנצח .
והיופי והבריאות אחד הם אם יש לך פנימיות ,
אם היופי הוא רק החלקת עור חיצונית ולא בא מבפנים אז הוא גם לא כולל בריאות .
דוד
 
פרי אני אתך

מסכימה עם המילים שלך
ומרגישה צורך להכיל את הפגמים
המומים, אי השלמות שלי ושל אחרים
ולהבין שאלו החיים
לטוב ולרע.
 
למעלה