יש לי ווידוי

יש לי ווידוי

חזרתי לישון עם הילדה שלי
הבנתי פשוט שככה אני ישנה יותר טוב הלילות שלי יותר שלווים והראש שלי עסוק בלישון ולא כל רגע לקום ולראות מה שלומה . את האמת אני כבר ממש פסיכית מזה כל תזוזה שלה במיטה מקפיצה אותי אני ישר שמה לה יד על המצח לראות שאין חום לראות שהיא נושמת אני יודעת שאני גם משגעת אותה לא מצליחה להפטר מזה . אבל עכשיו אני לידה נושמת אותה קרובה אליה מקסימום מושיטה יד למצח וכמובן שהכל בסדר ואני ממשיכה לישון אוךךךךךךךך שאלוהים יעזור לי שבת שלום לכולם
 

a44

New member
אוךךךךךךךך, כמה אני מקנאה בך ../images/Emo9.gif

הפעוטה שלי מתה לישון איתי, אבל אני, דפוקה שכמותי, לא יכולה לישון איתה, כי היא מעירה אותי כל שניה (יצא חרוז...חחח) אז מה שקורה, שאני מרדימה אותה בחדרה, ובאמצע הלילה היא מגיעה אלי למזרון שמונח ליד מיטתי. כמובן, שאני מתעוררת כשהיא נכנסת... אז שיהיה לך בכיף. אני בטוחה שכאשר הענין יפריע לך - את תדעי להפסיק אותו. לילה טוב!
 
גם אנחנו ישנות יחד ../images/Emo1.gif

הכי קטעים זה לקום איתה בבוקר... לאחרונה היא מעירה אותי בקפיצות נינג'ה מלאות אנרגיה, זה חצי מצחיק חצי כואב!!
 

מרגנית2

New member
גם אנחנו ישנים יחד - שלושתינו!!!

וכולם בועטים אחד בשני. וכשזה בשינייים באמצע הלילה זה ממש כואב... הפצפון ישן באמצע הגדולה ליד הקיר ואני.. לפעמים בורחת בלילה למיטה בחדר הילדים... שם אמנם צפוף בגלל המסגרת אבל לפחות לא בועטים בי.. השבוע הפצפון הודיע לי בשפתו האילמת שהוא רוצה לישון בחדר הילדים. עלה על המיטה התרווח ואפילו הביא ספר שאקריא לו... אחרי שני עמודים הוא קם ורץ למיטה של אמא... ושם הוא נרדם תוך שתי דקות. פשוט אין לי כח לריצות האלה. כשהוא ישן לבד הוא מתעורר בלילה. כשהוא איתי הוא ישן טוב ורצוף. והגדולה לא מסכימה לישון לבד בחדר הילדים. כי למה הוא לא?? אז היא גם באה וכולנו יחד ומרב חגיגות לפעמים נרדמים רק ב11 בלילה!...
 
תיהני!! בלי רגשות אשמה בגלל הפולנים

שאוהבים לטפח אותם. לינה משפחתית היא דבר נפלא. זו תקופה שלעולם לא תחזור!! הבן שלי בן 11 ועדיין ישן איתי. עם המעבר עכשיו נעשה הפרדה. לומר לך שלא עצוב לי קצת? מצד אחד, אף אחד לא יבעט בי או ידחוף אותי אל מחוץ למיטה, אבל מצד שני גם אף אחד לא יתכרבל עלי תוך כדי שינה. ייעלמו גם שיחות לילה קצרות ומדהימות. אני רוצה את ההפרדה כי אני זקוקה להחזיר לעצמי את הפינה שלי כי אני מרגישה שיהונתן זקוק לזה כדי לחזק ולחדד את עצמאותו הרגשית. הוא מתבגר, וכבר נבוך כשאני מספרת שהוא ישן איתי. כי מעבר הדירה הוא הזדמנות טובה להקניית הרגלים חדשים. קחי את החוויה לכייף שלה, וותרי על ההיסטריה (בדיקת החום והנשימה) אגב, בת כמה היא?
 

Bavmorda

New member
היי חלבלובה,

אני לא מצדדת בלינה משותפת מכוונת עם הילדים. שלי אף פעם לא ישנו איתי בלילות (בכוונה), ולאף אחד מהם לא היו בעיות שינה או בעיות בהירדמות גם לא כשאביהם ואני חיינו ביחד. לעומת זה, אני לא אשלח אותם למיטה אם הם יבואו למיטתי בלילה בגלל חלום רע או משהו כזה. אם זה יקרה לילה אחרי לילה אז בפעם השניה אני בכ"ז אעדיף שישנו במיטה שלהם. לא להרגיל... בימי שישי למשל, בתי ישנה איתי צהריים כי אחרת היא לא תירדם. הבן נרדם בקלות במיטתו. הם ישנים במיטת קומותיים.
אבל כמו שאומרים: איש שאמונתו יחייה. אם נראה לך שתוכלי לחתוך את החבל בקלות כשיגיע הרגע, אז אולי אין בזה שום דבר רע.
בהצלחה דיר. BAV.
 

m i c h a l i

New member
אנחנו ישנות יחד לעיתים רחוקות

היא עברה לישון לבדה קצת לפני גיל חמש... עד אז שמחתי מאד לחלוק איתה מיטה
היום היא כבר גדולה וזה לא ממש נוח לשתינו אני הייתי ממליצה לאפשר לה לישון לידך לסירוגין... כדי שכשיגיע הזמן שבו תירצי את הפינה שלך המעבר יהיה קל יותר (נ.ב. אין מחיר להרגשה הזו שבה נושמים אותם קרוב קרוב אלינו
)
 
יה איזה כיף ../images/Emo140.gif

את האמת ממש כיף לי לחזור לישון לידה וכל פעם שהיא מבקשת אני נענת ברצון
 
למעלה