יש לי המון שאלות...

יש לי המון שאלות...

מקווה שהגעתי למקום הנכון לשאול אותן. אני אישה נשואה בגיל 30+. לפני שנה הכרתי מישהי מדהימה והתאהבתי בה. פעם ראשונה שהתאהבתי באישה. בעבר נמשכתי לנשים אבל לא ממש הרשיתי לעצמי לעשות עם זה משהו. התנסיתי מעט עם נשים לפניכן, התחככות בגיל הטיפשעשרה, נשיקות צרפתיות ושלישיה עם אישה אחרת וגבר. בפנטזיות המיניות שלי, תמיד כיכבה אישה אחרת. מאז שהכרתי אותה, מאז ששכבנו, אני מרגישה שבשביל זה נולדתי. אף פעם לא היה לי כל כך טוב במיטה עם אף גבר, גם אף פעם לא אהבתי כמו שאני אוהבת אותה. האם נראה לכן נורמלי? האם אני לסבית ופשוט סירבתי להודות בכך? האם אני דו-מינית? האם יש למישהי כאן נסיון דומה? מה קורה אם חושבים לפרק זוגיות בגלל אישה אחרת? האם זה מקשה על תהליכי גירושין, על משמורת, על מזונות? יש בינינו 4 ילדים <מתחת לגיל 10>. איך זה ישפיע עליהם? האם עדיף לנהל רומן כזה ולהמשיך בזוגיות הקיימת עד שהילדים גדלים? האם אני סתם פחדנית או מציאותית? אין לי עם מי לדבר על הדברים אלה, אשמח לעצות! תודה
 

PIXIEPIX

New member
מבינה ללבך

הייתי במצב דומה לשלך בעבר נמשכתי לנשים וגם לא ממש הרשיתי לעצמי לעשות עם זה משהו. התחתנתי ואחרי 3 שנות נישואים כבר לא יכולתי יותר להתכחש לרגשותיי הרגשתי שאני חייה בשקר, סה"כ לא היה לי רע בנישואים רק הדבר "הקטן" הזה הפריע, בסופו של דבר התגרשתי (אין ילדים). את שואלת אם להמשיך לנהל רומן ולהמשיך בזוגיות, אני אומרת לא כי בסופו של דבר זה יתגלה וזה יפגע לא רק בך אני חושבת שאת צריכה לשבת עם עצמך ולחשוב טוב איך את רואה את המשך חייך. יכול להיות שהרומן הזה זה התלהבות ממשהו חדש ולא מוכר,משהו שמוציא אותך משגרת היומיום, ויכול להיות שזה מה שאת באמת רוצה את זאת שצריכה לדעת את התשובה. לא סיפרת איך היחסים שלך עם בעלך, אבל אני חושבת שילדים מרגישים הכל אפילו שהם קטנים, כשלא טוב להורים זה משפיע גם עליהם. אני מבינה אותך לגמרי אני יודעת ובטוחה שזאת תקופה לא קלה בשבילך תקופה מאוד מבלבלתלהמשיך ולגרור את זה יהיה רק רע, את צריכה להיות חזקה ולהגיע להחלטה לכאן או לכאן. שולחת לך
 
לא הכל כמו בסרטים...

לפעמים צריך (הכל כמובן לדעתי ובעיניי..) לפעול מתוך המציאות ולא מתוך "אילו"... היות שכבר יש לכם ילדים, אני לא הייתי מפרקת משפחה, אלא לומדת להפריד בין זוגיות למשפחה. את חושבת שיש סיכוי שהוא יסכים?
 
אני מודה לך על דיעותיך

ההגיון אכן אומר לי לחכות שהילדים יגדלו. יש כאן כמה דברים לא פשוטים. הזוגיות הקיימת שלי במשבר, אני לא מאמינה שהוא יקבל את זה. מהצד שלה, אין סיכוי לקבלה או הבנה וצפוי מאבק על משמורת אם היא תחליט "לצאת מהארון". הייתי בטוחה שאחרי שנה נלמד להיות פחות אינטנסיביים אבל אני רואה שזה לא קורה. בלי שום קשר לרומן שלנו, גם אצלה הזוגיות על סף פירוק, היה כבר במצב הזה לפני שהכרנו. יאמר לזכותה אפילו, שאני עמדתי להתגרש בקיץ שעבר והודות לה עשיתי מאמץ אחרון לנסות לגשר על הפערים. לצערי לא נראה לי שזה עובד. בלי שום קשר לרומן בינינו ולהחלטה שלנו לצאת מהארון או לא, לא נראה לי שנשאר בזוגיות הקיימות שלנו. היה לי חשוב לשמוע דיעות של אחרים, כי אנחנו כבר טחנו את הנושא עד תום.
 
אני לו עמדתי במקומך

הייתי אומרת לו :"שמע - זה לא אתה.. זו אני. ואין מצב לזוגיות, אבל הורות משותפת תחת אותה קורת גג, בחדרים נפרדים , כשלכל אחד יכולה להיות אהבה חדשה, זה משהו שאולי אפשר לדבר עליו קצת? נניח כמה פגישות אצל מגשר/ת?". משו כזה. ויש לא מעט זוגות שחיים ככה... חפשי קצת אצלינו בפורום, לפחות שני סיפורים כאלה אני זוכרת.
 

dify

New member
החיים מורכבים...

אני לא נשואה ואין לי ילדים ולכן לא אוכל להגיב לשאלות הללו, אני משערת, שכמו שערבה איןקץ הציעה- תוכלי למצוא יותר תשובות לחלק שנוגע בילידם בפורום הורות הומולסבית. אבל אני כן רוצה להתייחס לשאלה האם את דו או לסבית וכד'... אני יכולה לענות לך על עצמי. אני עצמי "גיליתי" את ה"אופציה" הזו רק בגיל 25. לפני זה זה אפילו לא עבר לי בראש (היו לי בני זוג). אני יכולה להגדיר את עצמי ככה או אחרת, כרגע זה לא משנה, לדעתי מה שמשנה זה מה שעושה לי טוב באותו רגע- אם יש אישה מסויימת שעושה אותך היום מאושרת, אז את נמשכת היום לאישה הזו, אולי תחיי את כל חייך איתה, אולי לא. אם תגדירי את עצמך לסבית זה לא אומר שתאהבי את כל הנשים שתפגשי, כמו שכסטרייטית לא אהבת את כל הגברים שפגשת. לכן לדעתי, כמו שערבה איןקץ כיוונה את צריכה כרגע למצוא פתרון למקום שבו את נמצאית- איך את מיישבת יחד את העובדה שיש לך בן זוג שכרגע יש לו ציפיות מסוימות ממך, עם התחושות הריגשיות שלך, עם תפקידך כאמא. ערבה אין קץ נתנה לך כיוון מסוים, אולי בפורום הורות הומולסבית תוכלי לשמוע מעוד נשים עם ניסיון כזה, אולי בפורום זהות מינית או בפורום יעוץ פסיכוסוציאלי גאה, ואולי גם פה :) אני לא בטוחה שתוכלי לקבל תשובות כי זה תהליך שבו את עושה את הבחירות שלך (בעצם, בדיוק כמו שהיית מתאהבת עכשיו בגבר אחר...) אני מאד מבינה את ההתרגשות והפחד, ואני דווקא אומרת, במקום המרגש הזה- תהני ממנו :) או ממנה...
 
אני מאד נהנית לקרוא אותך

במיוחד בבלוג שלך, אוהבת את קו המחשבה שלך ומסכימה איתך. לא קל לי להיות אנליטית לגבי עצמי, הרי מרוב עצים לא רואים את היער, גם לא פשוט לנתק את הרגש מההגיון... לפעמים אולי י יתרון לסטטוס קוו, לא? נהנית ממנה, לוקחת כל יום ביומו, גם ככה אני ובעלי מנהלים חיים נפרדים. ההבדל שבתור אמא אני פתאום הרבה יותר רגועה, מחייכת, יש לי סבלנות...
תודה!
 

ליהלה

New member
היי אני חדשה כאן

ולא יכולתי שלא להגיב למה שכתבת כאן אני נשואה ואם ל 3 ילדים מקסימים היו לי בעיות בזוגיות והיתי על סף יאוש ואז הכרתי אותה דרך האינטרנט היה קליק בינינו שיחות ארכות לתוך הלילה עד ש נפגשנו. הפגישה היתה יחד עם המשפחות מבלי שהבעלים ידעו על מה מדובר הקשר איתה היה מדהים הינו נפגשות המון גם היא נשואה ואם ל-2 באיזה שלב כעבור חודשיים בערך סיפרתי לבעלי על הקשר ולהפתעתי הוא לא התנגד כלל ואף תמך במקביל עברנו טיפול זוגי שהתחיל באותו זמן (הטיפול נמשך שנה והקשר איתה 4 חודשים) היה קטע שהיא עשתה שהוא ממש לא נעים ואני מאוד נפגעתי ואז בעלי בעצם קלט את עוצמת האהבה שיש ביני לבינה ואז הוא ביקש לחתוך היום לאחר תקופה הכל נרגע והוא הבין שאותו אני לא מחליפה ואף נתן את ברכתו לחפש מחדש משהי לקשר חברות ובילויים שתהיה גם מאהבת בכל אופן אני מאחלת לך הצלחה באשר תחליטי ואילו אני עדיין מחפשת את האחת לחברות מופלאה שכזו
 
למעלה