תודה על הדאגה, אבל,
אין לי בעיות בהבנת הנקרא. בכל-אופן - אני חושבת שאתה מקובע מדי בהגדרה שלך. הוא קורא לה חברה שלו, כי היא החברה שלו. הם חברים. זוג. זה שהיחסים שלהם פתוחים, זה פשוט סוג שונה של חברות. אם הוא אוהב אותה, זה לא בהכרח אומר שזה סותר את רצונו לקיים יחסי-מין עם אחרות. בנגוד לדעה הרווחת, זה עניין מאד סובייקטיבי ונתון לשקול אישי. למשל - אהבה לחברים. אתה אוהב את החברים שלך, אני משערת. אבל זה לא משנה אם יש לך חבר אחד, או שניים, או שלושה... אתה יכול לאהוב את כולם. אותו כלל תופס לגבי אהבה לאחים, משפחה בכלל וכו'. אז למה, בעצם, שלא יהיה אותו הדבר לגבי אהבה רומנטית? או לפחות יחסים פיסיים? אני מאמינה באמונה שלמה שאנשים יכולים מאד לאהוב, להיות מחויבים רגשית לצרכים של בן/ת-זוגם (במקרה הזה, חברה), לתת מעצמם ולקבל, ועדיין, לקיים יחסי-מין מחוץ למערכת-הזוגית, מהסיבה הפשוטה, שהם עושים את ההפרדה בין הצורך במין לבין המערכת-הזוגית שלהם. זה לא אומר שהם לא חברים, בהגדרה. רק שיש להם הגדרה שונה משלך לחברות.