יש לי בעיה.

N E S ק פ ה

New member
יש לי בעיה.

או יותר נכון לו, לבן זוגי. להרגיש טוב, להרגיש טוב עם עצמך, כמה פשוט ועם זה כמה קשה. שנינו בפרק ב' שלנו. אנחנו יחד כבר 7 חודשים. לפני כ3 שבועות הרגשתי שמשהו עובר עליו. הוא מאוד מבובל, והוא טוען שהוא לא מרגיש שלם עם הקשר. כשאני שואלת אותו מה בדיוק הבעיה הוא טוען שהוא לא יודע בדיוק מה הבעיה. יש לו רק תחושת בטן חזקה שמשהו חסר לו, ולא מרגיש לו שלם. אני אוהבת אותו מאוד והוא אהבת חיי. גם הוא טוען שאני אהבת חייו, והקשר איתי הוא הקשר הכי חשוב והכי משמעותי עבורו. תמיד היה לו חלום על זוגיות חלומית, כזאת שתיתן לו להרגיש הכי שלם שיש, זוגיות עם המון אהבה, זוגיות בריאה ומאושרת. והנה פתאום רגע לפני הוא תופס רגליים קרות. הוא לא רוצה להמשיך את הקשר, הוא מתייסר על כך. הוא מרגיש איתי הכי טוב שיש, ומצד שני הוא טוען שלא טוב לו עם עצמו, הוא כועס על עצמו שהוא רק מתלונן, ולא מביא כלום לקשר מלבד טענות ומענות. הוא טוען שכרגע אין לו כח לכלום , לא בא לו שום דבר, והוא רוצה לעבוד על עצמו ולבדוק מהיכן חוסר השלמות הזה. להזכירכם שכבר 3 שבועות הוא מנסה למצוא והוא לא מצליח. את הילדים שלו הוא לא הכיר לי עד היום, עקב בעיה מסוימת שהיתה לי, ועקב מצבי יכולתי להבין אותו, אולם עתה משהבעיה נפתרה, ולכאורה הכל פתוח, הוא פתאום "לא מרגיש שלם". אני מאוד כועסת עליו, וטוענת שזה רק פחד, ואסור לו לברוח בצורה כזאת מקשר, מה גם שהוא מודה שאני אהבת חייו, הקשר מדהים ומקסים ואני עושה לו רק טוב. הוא לא מסוגל לקבל תמיכה, או אהבה, חושב שמצבו הוא הופך להיות תלותי , וזה לא בסדר שבת זוגתו תיתן לו תמיכה, כתף או מילה טובה. כשאמרתי לו שזו בדיוק "תפקידי" הוא לא מוכן לקבל זאת, אמרתי לו שהיה יכול להיות מצב אחר, ואז אני הייתי צריכה את הכתף שלו, ואני לעומתו הייתי מרגישה עם זה נוח. פתאום הוא פוחד לאבד את העצמאות, פתאום הוא פוחד להיות תלותי, פתאום הוא מרגיש מרוקן, ופתאום ופתאום. אם באמת הקשר מדהים, עם תקשורת מדהימה והמון המון אהבה, מה אני יכולה לעשות כדי לתת לו את ההרגשה שזה בסדר שאני עבורו, ואתן לו את כל כולי עד שיעבור את התקופה הזאת. טענתי בפניו שאת כל המלחמות נעשה מתוך הקשר, וזה לא תקין לחיות על מזוודות, אם רוצים לבנות קשר חזק ויציב, ומצד שני אני פוחדת שבכל משבר שלו , הוא יתפוס רגליים קרות וינטוש את הקשר כמעט בלי שום התראה. מה אני יכולה לעשות? אם בכלל. תודה לכל מי שקרא עד כאן, ואשמח להוסיף פרטים אם יהיו שאלות. תודה ויום נפלא.
 

cowboy69

New member
2 הצעות

יש לי 2 הצעות בשבילך (כמובן, במידה ואתם לא נשואים-אם אתם נשואים חוקי המשחק משתנים): 1)תפרדו- למרות שאתם אוהבים תפרדו,לפעמים באמת צריך להסתכל למציאות בעיניים ולראות את האמת, יכול להיות שהגיע הזמן שהקשר שלכם יסתיים והגיע הזמן להתחלה חדשה- אני חושב שזה לא יהיה פייר כלפייך שתתני מעצמך כל כך הרבה בזמן שהבחורצ'יק לא שלם עם הקשר ומבולבל (וזה מוביל אותי להצעה השנייה...) 2)קחו פסק זמן- תקבעו לכם פרק זמן (כחודש,חודשיים) שאתם מנתקים לגמרי כל קשר, לא פגישות, לא טלפונים- כלום- ניתוק קשר מוחלט, וזה דווקא צריך לבוא מיוזמתך- את צריכה להיות מספיק אמיצה ולהגיד לו את זה- שאת רוצה פסק זמן- ותאמיני לי שברגע שתגידי לו את זה, במידה והוא מבולבל או לא מאופס והוא באמת אוהב אותך- בום! הוא יחזור למציאות, לפרופורציות ויבין עד כמה הקשר שלכם חשוב ועד כמה הוא שלם עם זה, יכול להיות שזה יקח לו יום, שבוע או חודש אבל בסוף ייפול האסימון. -ולסיכום: לדעתי בן זוגך הגיע לסיטואציה כזאת דווקא בגלל שהקשר שלכם כל כך טוב! נשמע מוזר לא? אבל זה נכון...לפעמים אנשים מרגישים בלבול בקשר בגלל שמה שיש להם ביד הוא כל כך טוב אך קשה להם להעריך את זה והם מתחילים לקחת את זה כמובן מאליו, קשה להם להעריך את זה כי הם כבר בתוך זה! בדיוק שלך קשה להעריך מידי יום את זה שיש לך יד או רגל- כי את כל כך רגילה לזה- את חיה את זה! לכן, בעזרת ההצעות שנתתי לך (עם דגש על השנייה) את תוציאי אותו מהבלבול הזה שהוא נמצא בו, כי הבלבול הזה הוא לא אמיתי בכלל (עובדה שאת אהבת חייו לטענתו)- את צריכה רק להראות לו קצת איך החיים שלו יראו בלי "אהבת חייו".
 

N E S ק פ ה

New member
כנראה שאתה צודק.

החלטתי לקחת צעד לאחור. אם זה באמת זה, אני מקווה שיהיה לו מספיק אומץ לחזור שוב. ואם לא, אז כנראה זה מה שצריך לקרות. פשוט להניח. תודה לך על התשובה המפורטת. יום נפלא.
 
אהלן נסקפה../images/Emo185.gif../images/Emo140.gif

אני חושבת שבמצבך, הייתי משלחת אותו לחופשי, ומבררת עם עצמי מדוע בעצם קשה לי לעשות את זה... מה מונע ממני לחיות בצל של החיים שהייתי רוצה באמת. כן, אני מבינה שאת אוהבת אותו ומחשיבה אותו כאהבת חייך, אלא שבעיני את חשובה יותר כרגע, משום שזו את שמתייסרת. את כל כך מבקשת להיות שם עבורו, את כל כך משתדלת למען קשר שאני מזהה כרעוע, ואני לא יכולה שלא לשאול מה בעצם מחזיק אותך שם? סבבה לעזור למישהו. סבבה, לתמוך, לתת כתף, לסייע, להקשיב, להציע.. איפה שהוא זה גורם לנו להרגיש נחוצים, א-ב-ל... בכדי לתת משהו מעצמנו, צריך קודם כל שמישהו אחר יבקש... ומעבר לזה, שיהיה לו מקום לקבל. לא נראה לי לפי התיאור שלך שהוא מוכן לקבל משהו מכל אלה ולכן אני הייתי תוהה, למה את מתעקשת שהוא, הוא האחד עבורך. אני מסכיהמ ש"לא תקין לחיות על מזוודות כשרוצים לבנות קשר יציב" השאלה היא עד כמה רוצים? מי באמת רוצה? למה? אני מזהה פה הזדמנות מצויינת לעבודה אישית.. רק את ועצמך
זה יכול להיות בהמשך לדבריו של "קאויבוי".
 

N E S ק פ ה

New member
לא, לא קשה לי לשלח אותי לחופשי.

מעבר לתמיכה שחשבתי שאני צריכה לתת בשעה קשה, רציתי באמת ובתמים להבין מה ואיפה בדיוק הבעיה. איך ככה פתאום, לא מרגיש לו שלם??. ומה לא מרגיש לו שלם. הקשר באמת היה מיוחד, כי למרות הכל היתה לנו תיקשורת מצוינת!! מעולם לא היתה ביננו "פינקסנות". אני הייתי האושר שלה והיא שלי. היתה משיכה אדירה. הבנה, וכל מה שצריך בקשר ולא תמיד פגשתי בו. גם בכל שאר התכונות הרגשתי שיש ביננו התאמה באמת מיוחדת, והיו לי קשרים בעבר. אין לי בעיה לשחרר, היה קשה אמנם, אבל שיחררתי. אתמודד עם עצמי, ואביט קדימה. הוא אכן כרגע לא מוכן לקבל, ורוצה להתמודד עם עצמו, אתן לו את מה שביקש. ואם יחזור בו, חזק יותר ומבין יותר, אקבל אותו, ואם לא, כנראה שלא היה צריך לקרות כלום. מכל קשר אני לומדת וגם מזה אלמד, זה בטוח. תודה גם לך על דברייך המשכילים.
 

Ofra m

New member
אולי לא תאהבי את מה שאגיד לך

זה מאוד קשה כשאת אוהבת מישהו שאת מרגישה שהוא אהבת חייך....והוא פתאום מקבל רגליים קרות אבל את צריכה להיות מציאותית ולקרוא את המפה כמו שהיא אני במקומך, עם כל הכאב, הייתי אומרת לו שאת לא בנוייה לאי יציבות ומאוד חבל לך אבל ככל שיקדים ויילך כך את תקומי יותר מהר מהנפילה....לפי דעתי האישית יש מישהי אחרת בסיפור הזה.....תמיד זו עוד מישהי......וזה יילמד אותך להבא אל תתני את כל כולך כבדהו וחשדהו.....מקווה שלא פגעתי בך חלילה....חג שמח לך עופרה.
 
למעלה